וולוו XC40 - מבחן וידאו

עיצוב הפנים מזכיר גם הוא את האחים הגדולים של XC40, אבל גם כאן ישנו טוויסט לכיוון עצמאי ומבודל. פתחי המיזוג הזקופים, ההגה וגם עיצוב מרכז תא הנוסעים דומים לגדולים, אבל העיצוב קצת פחות פשוט ואוונגרדי ויותר מהודק ועם אופי אנרגטי. ב-R דיזיין הדלתות והשטיחים מרופדים בצבעים חזקים ומעניקים סגנון ייחודי.

איכות הבנייה והחומרים אינה תמיד בסטנדרטים של הקבוצה היקרה יותר. צליל טריקת הדלתות האחוריות, למשל, לא מרשים וכך גם כמה פלסטיקים פה ושם ברחבי תא הנוסעים. עדיין, העיקר מרגיש איכותי ועמיד בהחלט. הנדסת האנוש בדרך כלל מצוינת, אם כי היינו שמחים לכפתוריים פיזיים למזגן, ולא להפעלה בלעדית דרך המסך.

תא הנוסעים

תחום היוקרה לפעמים מפספס את הצרכים הפרקטיים של משפחות בעלות ממון, אבל ה-XC40 הוא הפגנת יכולת של פתרונות פרקטיים. מתא הכפפות נשלף וו לתליית תיקים או שקיות, בין משענת היד שבין המושבים הקדמיים ובין ידית ההילוכים מסתתרת דלתית לפח קטן וסופר-שימושי וסביב הנהג והנוסעים ישנם לא מעט תאים, מגשים ושאר פתרונות אחסון.

תא המטען גם הוא הפגנת פרקטיקה. הוא לא הכי גדול בקטגוריה (אם כי גדול בפני עצמו), אבל הוא בנוי לדוגמא: תאורת פנים מעולה בזכות שלוש נורות משלושה כיוונים, רצפה שאפשר להרים אותה מצד אחד וגם להחזיק אותה כך שלא תיפול, שטחי אחסון מתחת לרצפה ובחלק מהדגמים - הרצפה עצמה מתקפלת, יוצרת הפרדה בין אזורי אחסון וגם שולפת ווי תלייה. בגרסאות היקרות אפשר לפתוח את הבגאז' בהסטת הרגל.

המושבים הקדמיים נוחים מאוד. תנוחת הנהיגה גבוהה ושולטת, אך אפשר היה להשיג תנוחה מדויקת יותר לו ההגה היה נשלף יותר החוצה. המושבים האחוריים נהנים ממבנה נוח, אם כי תנוחת הישיבה שם מאוד זקופה, ולא מצאנו שום אפשרות להטות את זווית הגב. מאחור יש גם פתחי מיזוג ונוריות קריאה, וגם תשתית להתקנת וילון הפרדה, למשל להסעת חיות מחמד.



הרכב מאובזר היטב בסדרת אביזרים, הן בבטיחות והן בנוחות. בתחום הבטיחות כוללת המכונית בלימה אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים ותיקון אקטיבי מצוין לסטייה מנתיב. את בקרת השיוט האדפטיבית שומרים בוולוו לדגמים היקרים יותר.

בתחום הנוחות מאובזרות כל הגרסאות בחלון פנורמי נפתח בגג, טעינה אלחוטית לסמארטפון תואם, מולטימדיה עשירה וצג עשיר במקום לוח מחוונים סטנדרטי. ב-R דיזיין יש גם לא מעט אביזרי עיצוב, לפנק את הנוסעים באופי 'ספורטיבי'.

נוחות נסיעה

הראות החוצה ב-XC40 טובה, למרות שמראות הצד ממוקמות קצת אחורה מדי, לטעמנו. מלבד זאת תנוחת הישיבה הגבוהה והתכנון היעיל של קורות הצד הקדמיות מאפשרות לדעת מה קורה שם בחוץ וקל להתנהל עם הוולוו הגבוהה בסביבה עירונית צפופה.



לעומת הטרנד (שאנחנו לא מאוהדיו) להקטין ככל האפשר את כמות הגומי בצמיגי מכוניות שאינן ספורטיביות מעיקרן, כדי לשפר את העיצוב שלהן, בוולוו בחרו לוותר על זה. גם בגרסאות ה-R דיזיין הספורטיביות, הרכב משופע בגומי שמרכך ומפנק בנסיעה נעימה, גם בתנאים עירוניים מורכבים. בכל זאת מרגישים כמעט כל חריץ ושבר בעיר, אבל ה-XC40 מרכך אותם והופך אותם לנעימים. הגרסה הספורטיבית מכוילת לקשיחות כך שאם אתם מחפשים את הגרסאות הנוחות ביותר, חפשו את האחרות.

מחוץ לעיר רמת הנוחות משתפרת. בתנועה מהירה יותר הרכב צובר יציבות טובה ואת השברים והפגמים בכביש מרגישים עוד פחות. רמת הבידוד מרעשי כביש ורוחות - טובה.

מנוע ותיבת הילוכים

בישראל מוצע וולוו XC40 עם שני מנועי בנזין, שניהם מוגדשי טורבו והנפח שלהם הוא 2,000 סמ"ק. האחד הוא T4, מייצר 190 כ"ס והאחר, T5, הוא זה שהגיע למבחן ויש לו 247 כ"ס. בשתי הגרסאות מכוילים המנועים לספק את עיקרו הגדול של הכוח כמעט בכל מצב, כמעט מעמידה. ההאצות מעמידה למאה קמ"ש טובות מאוד. בגרסת ה-T4 היא נמשכת 8.4 שניות ובגרסת ה-T5 - 6.5 שניות בלבד. איך יכול מנוע להיות "יוקרתי"? כמו במנועים האלה: להיות חזק ונחוש כמבקשים ממנו, ואחרת, להיות מעודן ונינוח.

תיבת ההילוכים ב-XC40 פחות מבריקה מהמנוע. ההילוכים מתוכננים עם יחסי העברה ארוכים, כאלה שמעודדים יותר נסיעה רגועה וחסכונית על פני אופי חזק ושרירי יותר. ביציאה מהמקום הכוח מועבר באופן חלק ונעים, אבל תוך כדי תנועה, בעיקר כשמבקשים עקיפות חזקות, הגיר מגיב באופן פחות מהוקצע.

צריכת הדלק במהלך המבחן ב-T5 היתה כ-9 ק"מ לליטר; ב-T4 היא צפויה להיות טובה יותר.

התנהגות כביש

רכבי פנאי עממיים יחסית אינם מפגינים בדרך כלל יכולות התנהגות ספורטיביות בכביש; רכבי פנאי-יוקרה כן משקיעים בזה קצת יותר, וחלקם אכן מציע יכולות דינמיות טובות למדי. ה-XC40 הוא אינו פונה לחובבי נהיגה ספורטיבית יותר. בהיגוי, למשל, חסר קצת דיוק ומשקל ש'יתנגד' לתוואי הכביש וכללית קצת קשה להרגיש מה קורה בדיוק מתחת לגלגלים.

בהיבט הבטיחותי של ההתנהגות, וולוו XC40 בולט הרבה יותר. הוא לא רוכן באופן משמעותי (בעיקר ב-R דיזיין), גם ההתנהגות שלו צפויה, כלומר, אין הפתעות ואפשר להרגיש מראש אם הרכב צפוי לאבד אחיזה. והוא לא מאבד אחיזה כל כך מהר, הוא מחזיק בבטחון את האספלט וכמו כמעט כל וולוו אי פעם, יעשה הכל להחזיר אתכם הביתה בשלוש, ובשלום.

שטח

אני לא בטוח שקונים וולוו כדי לצלוח מדבריות או טיפוסי הרים מסולעים, אבל ל-XC40 יש יכולת שטח טובה, במונחים של רכבי פנאי-יוקרה. הוא מיועד בעיקר לנסיעת שבילים, אבל מצויד בהנעה לכל הגלגלים, שתטפל באיבודי אחיזה שונים, במרווח גחון של 21 סנטימטרים, כלומר - באפשרות לעבור מעל לכל מיני אבנים ושיחים וגם במערכת בקרת משיכה יעילה, שקוטעת מראש כל מיני איבודי אחיזה בהאצות. לא היינו מציבים את וולוו XC40 במבחן השוואתי עם טויוטה לנד קרוזר, אבל אפשר בהחלט לצאת איתו לטיולי שבילים בעומק השטח.

סיכום

קצת משעשע לחשוב על זה שוולוו חזר למקורות. עם העיצוב הקשוח והזוויתי של ה-XC40, הוא חזר לרכב רבוע, שימושי ויוקרתי. רק שהפעם זה רכב פנאי ומיצוב-הגודל שלו מעט נמוך יותר מהמיינסטרים של וולוו. הסביבה הפחות-מוכרת שבה וולוו פעל לפיתוח הרכב הזה לא הפריעה ליצרן השבדי (כיום בבעלות סינית) להשיג על הרכב את תואר "מכונית השנה באירופה". זו, אגב, הפעם הראשונה אי פעם שהוא זכה בתואר הנכסף.

וולוו XC40 לא פונה לקהל שמחפש מכונית ספורטיבית-דינמית, אבל כן למי שמחפש פנאי-יוקרה עם עיצוב ואופי ייחודי, עם לא מעט אביזרים, פתרונות שימושיים מכאן ועד בכלל ובעיקר, הוא אחד מכלי הרכב הבטיחותיים ביותר שאפשר לקנות בקבוצת הגודל הזו.

לדגמי וולוו בישראל - וולוו

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות