וולוו XC90 - מבחן וידאו

עיצוב

איך בוחנים מעצב טוב? כמו שבוחנים צלם טוב, גרפיקאי טוב או אדריכל טוב – קשה לעתים לשים את האצבע על הפרטים המסוימים שמייצרים יצירת אמנות, אבל המכלול המוקפד הוא זה שמרחיב נפש. וולוו XC90 הוא דוגמא מצוינת: עדיין קובייה מוטורית, אבל מחוטבת ומסוגננת באופן כל כך מדויק, שקשה להסיר ממנה את העיניים.

השבכה הקדמית (גריל) הגדולה והבוהקת מציבה את סמל וולוו הגברי בחזית בגאון. פנסי החזית נעזרים בטכנולוגיית LED כדי לחדד את פסי הרוחב האציליים, בהרמוניה עם פסי הניקל מעל לפגושים. פרופיל חלונות הצד וגם הפנסים האחוריים הגדולים והמפוסלים מהווים את הרמיזות הברורות לדור הקודם של ה-XC90.

בתוך תא הנוסעים הרמה עולה אפילו עוד יותר. למעט כמה יוצאים מהכלל, רמת ההרכבה מעולה והחומרים איכותיים ביותר. החומרים הללו כוללים עור עדין שמשולב גם בשלט הרחוק ותפור בסגנון, יריעות מתכת מרובדת ומלוטשת ואפילו יריעות פלסטיק – אבל עמידות מאוד, עבות ואיכותיות. העיצוב כאילו לקוח ממגזין אדריכלות דני, סגנון בינלאומי מופשט אבל מדויק, נקי ושקול, קר אבל מזמין. עיצוב ואיכות תא הנוסעים כאן אינם נופלים מתאי-עילית כמו זה שבריינג' רובר, למשל.

תא הנוסעים

קשה להתעלם ממסך השליטה המרכזי בתא הנוסעים. קצת כמו במכונית הסאלון העתידנית, טסלה מודל S, גם כאן השליטה על מרבית מערכות התקשורת והנוחות במכונית היא באמצעות מסך מגע גדול מאוד, בעצם - טאבלט ששקוע בחן מול אצבעות ועיני הנהג/ת והנוסע/ת.

אפשר היה להניח שבוולוו, אבירי הבטיחות, לא ייאפשרו תפעול של המסך הזה תוך כדי נסיעה. זה לא כך. המסך מתוכנן בצורה כל כך אינטואיטיבית ופשוטה, שאפילו בצל עושר האביזרים והטכנולוגיות החדשניות שהוולוו XC90 מצויד בהם, אין שום בעיה לתפעל הכל דרך המסך, אפילו תוך כדי תנועה. דרך התפעול מזכירה מאוד הפעלת סמארטפון - בעיקר מאלו שבהם מערכת ההפעלה היא אנדרואיד. ה-XC90 שבחנו אובזרה ברמת הגימור Inscription, שכללה מערכת קול של Bowers & Wilkins. אין אפשרות לנגן בה דיסק (כמה מקוראינו באמת נתקלו לאחרונה בצורך הזה?), אבל היא מצוידת בלא פחות מ-19 רמקולים, כולל סנטר, רמקולים על התקרה ושלישיית רמקולים מהממים לעין ולאוזן בכל דלת.

על הטאבלט אפשר לבקש מה-XC90 לכייל את 19 הרמקולים כך שישחזרו את האקוסטיקה של אולם הקונצרטים של גטבורג, עירה של וולוו. לא ביקרנו שם בעונה האחרונה, אבל אם אולם הקונצרטים נשמע כמו ה-XC90, כנראה שנעים שם.

בכל זאת, מובן שההמלצה היא שלא להסיר את הידיים מההגה, ועל כן בהגה משובצים כפתורים יעילים לשליטה על מערכות המולטימדיה, הטלפוניה ובקרת השיוט האדפטיבית. לצד המערכת פועלים שקעי AUX ו-USB, אבל נראה לנו שבכלי רכב בליגה הזאת אפשר היה לצפות ליותר משקע USB בודד לטעינה לכל שבעת המושבים.



במושבים הקדמיים אפשר להגיע לתנוחת נהיגה מדויקת ושולטת, וגם די תומכת, בזכות עושר הכוונונים. מבנה המושב מעט נוקשה מדי, בוולוו התרגלנו להתפנקות יותר משתפכת.

וולוו XC90 שלקחנו למבחן צויד בשבעה מושבים. שורת המושבים האמצעית כוללת שני מושבים צדדיים תומכים ונוחים מאוד. הם מציעים מרווח מצוין לראש ולברכיים למבוגרים, אם כי מרחב הכתפיים אינו אידיאלי. המושב האמצעי מציע פתרון מקורי מאוד לילדים בני 3-10 לערך, שהופיע גם ב-XC90 הראשון: במשיכה קלה המושב הופך למושב בוסטר לילדים. פשוט וגאוני.

הגישה אל שורת המושבים השלישית פשוטה וטובה בסך הכל. המרווח שם יספיק לילדים בבוסטר ולנערים. במושב ההוא ישנם פתחי מיזוג, מחזיקי כוסות וגם תאי אחסון מצוינים. להבדיל מרוב כלי הרכב שלהם שבעה מושבים, בוולוו XC90 המושבים הכי אחוריים מרוחקים יחסית מקצה הרכב האחורי, דבר שצפוי לתרום מאוד לבטיחות הילדים, במקרה של פגיעה (נפוצה) מאחור.

המרחק בין קצה המכונית למושבים האחוריים מאפשר את קיומו של תא מטען נאה. אם הידיים מלאות בשקיות, אפשר לפתוח אותו חשמלית בהסטת רגל, ואז ליהנות ממרחב נגיש (עם סף מעט גבוה) ושימושי מאוד, שכולל ווים לתליית שקיות סופרמרקט, והכי נחמד - לא פחות משלוש תאורות LED שונות להארת המרחב, משני הצדדים וגם מלמעלה.



פינוק אפשר ואפשר למצוא ברשימת האביזרים. ברכב המבחן מצאנו חלון פנורמי בגג, פנסים שמתאימים את עצמם בין אור גבוה ונמוך, בין נסיעה ימינה ושמאלה, בקרת אקלים מפוצלת עם שליטת מגע דיגיטלית נפרדת גם ליושבים מאחור, תא מטען שנפתח חשמלית בהסטת רגל, וילונות בדלתות האחוריות, גלגלי 20 אינץ' ועוד המון.

רשימת אביזרי הבטיחות מרשימה עוד יותר, אם כי יש לציין שכמה מהפריטים הכי מעניינים אינם מוצעים ברמת הגימור הבסיסית (Momentum). הקרוסאובר יודע לנסוע בעצמו בפקק - להאיץ ולבלום בעצמו, מצלם את תמרורי המהירות ומדווח על המהירות המותרת בזמן אמת - אפילו מאפשר להפעיל את בקרת השיוט באופן שישמור כל הזמן על המהירות המותרת. בקרת השיוט היא מסתגלת (אדפטיבית), כלומר, שומרת מרחק מהרכב שלפניה. במהירויות גבוהות יותר ה-XC90 גם שומר על נתיב הנסיעה בהיגוי ימינה-שמאלה. יצוין שהמערכת הזאת לא מיועדת באמת לאפשר נסיעה אוטונומית ממושכת, אלא להציל את הנהג העסוק (לא בנהיגה) מסטייה לא מכוונת מהנתיב. אחרי שניים-שלושה היגויים עצמאיים של הוולוו XC90 נקבל דרישה חד משמעית לקחת חזרה פיקוד על ההגה…

נוחות נסיעה

נוחות הנסיעה בוולוו XC90 שהיה אצלנו במבחן לא הלהיבה אותנו. ריסון המרכב היה מצוין - למרות משקלו הרב, הוא לא התנודד כמעט, אלא היה מאוזן ומוצק, במהירויות נמוכות וגבוהות. הבעיה היא שספיגת המהמורות מצד המתלים לא היתה טובה. המתלים לא הצליחו למנוע את מעבר פגמי הכביש, גם בכבישים ברמה די טובה, והנוסעים טולטלו לא מעט. העניין הורגש בעיקר בתנועה עירונית במהירויות נמוכות יחסית; במהירות בינעירונית מהירה המצב השתפר.

היות שבוולוו אפשר לקבל את ה-XC90 גם עם מערכת של מתלי אוויר, אנחנו מעריכים שמצב הנוחות שם משתפר באופן מהותי. גם עם גלגלים מעט יותר קטנים, שמגיעים עם כמות גדולה יותר של גומי, מצב הנוחות משתפר בוודאי. ההמלצה שלנו חד משמעית - את וולוו XC90 עדיף לקנות עם מתלי אוויר ו/או יותר גומי בצמיגים.

הבידוד מרעשי כביש די טוב, המנוע נשמע היטב במאמץ, אבל בשגרה לא יותר מדי. הבידוד מרעשי רוח מצוין, למרות ממדי המרכב.

מנוע ותיבת הילוכים

מכירים את סיפורי מזעור המנועים הפופולרי? בוודאי שכן… בקבוצת פולקסווגן הרגילו אותנו למנועי 1.2 ו-1.4 חזקים וטובים. בוולוו רוצים שנסכים שכלי רכב בממדי ה-XC90 יכול להסתדר הן בגרסת הבנזין והן בגרסת הדיזל עם נפח של 2,000 סמ"ק. נכון, 2.0 ליטר. מנועים בנפח הזה ממשיכים לספק בלא מעט מכוניות כ-150-160 כ"ס. אנחנו בחנו את מנוע הבנזין, שמצרף לתואריו את השם T6, עם הגדשה כפולה (טורבו ומגדש על), הזרקת בנזין ישירה ושליטה ממוחשבת מתקדמת, מייצר על הנייר לא פחות מ-320 כ"ס. גם נתון המומנט (זמינות הכוח) מכובד ביותר - 40.8 קג"מ ב-2,200 סל"ד. תיבת ההילוכים שלצד המנוע היא אוטומטית ולה שמונה מהירויות.

בפועל, כוח המנוע מספיק והותר להדהרת הוולוו XC90 הגדול, אבל לא באופן שהיינו מצפים מכלי רכב בקבוצה הזאת. הוא מאיץ חזק, אבל המנוע מאבד נשימה ומתאמץ. אין כאן את תחושת אי המאמץ, ובוודאי לא שאת הצלילים המוכרים, של מנועי ה-V6 הגדולים יותר. לא שחסר לנו כוח פרקטי, אבל בכמעט 600 אלף שקלים של רכב המבחן, ציפינו ליותר מזה.

צריכת הדלק הריאלית של וולוו XC90 בנזין היא כ-9 קילומטרים לכל ליטר בנזין בנסיעה משולבת, עיר ובינעירוני.

התנהגות כביש

מובן שקרוסאובר במשקל של 2.1 טונות, באורך של חמישה מטרים בערך ובגובה של גבר ממוצע, אינו מיועד להתנחשלות קלילה בין עיקולי ההר ופיתולי העמק, אבל במונחי הממדים, וולוו XC90 מבצע את משימתו היטב. ההגה אינו משדר המון מידע מהכביש, אבל הוא מדויק מאוד, חד וצפוי ומספק משקל טוב - לא קל או כבד מדי לפעולה.

אחיזת הכביש של השבדי הגדול מצוינת, רכינת המרכב בעיקולים מינימלית ואפשר באמת לנסוע איתו מהר גם בתנאי נהיגה קשים ומתאגרים, אפילו שהוא לא נולד לכך ספציפית.

שטח

הגובה של הוולוו, והעובדה שכוח המנוע עובר לכל ארבעת הגלגלים, לא עושה אותו רכב שטח. המטרה בשני המאפיינים הללו היא אחת: לאפשר ל-XC90 לנסוע בכל דרך מוסדרת, גם אם היא משובשת, שבורה, לא סלולה, בוצית, רטובה או קפואה.

סיכום

הרבה שנים חיכינו לוולוו XC90 החדש, ועכשיו כשהוא הגיע הוא מביא לשולחן כמה יכולות מרשימות ביותר. מצד אחד חסרה לו הנוחות המושלמת שציפינו לה - עובדה שאפשר לתקן אותה במידה רבה עם תוספת מתלי האוויר. עם מנוע ה-2,000 סמ"ק אפשר בהחלט להסתדר, אם כי אפשר היה לצפות ליותר. מצד שני, ה-XC90 מרעיף על הלקוחות שלו עיצוב אוונגרדי מלוטש מבחוץ ומבפנים, סגנון ואיכות משתפכים, שימושיות הרבה ורשימת אבזור ארוכה-ארוכה, בפינוק ובבטיחות. הקרוסאובר של וולוו יתאים למי שיכול להרשות לעצמו להסיע שבע נפשות, כאילו נוסעים בתוך מגזין עיצוב סקנדינבי, ומעוניין להשקיע באחד מכלי הרכב הכי בטיחותיים שאפשר לרכוש.


לדגמי וולוו בישראל - וולוו

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות