זאת עובדה ידועה כשאשר מופיע על כלי רכב כלשהו בעולם הלוגו של "טויוטה", ברוב המקרים זו תהיה קורולה. ההצלחה של הדגם הזה כל כך גדולה במהלך עשרות השנים שבהן הוא נמכר בעולם, שבטויוטה יודעים בוודאות שזה מה שהם צריכים לעשות: מכונית יעילה, כזו שפונה למכנה משותף רחב, אמינה, בעיקר - נכונה. ושמרנית. מאוד שמרנית.
וככה הם עבדו שנים על גבי שנים. כמעט אף מילה על קידום החשק, על דגמים שמיועדים לפאן, על פנייה ללב. אמרנו "כמעט" כי מדי פעם במהלך השנים הופיעו פה ושם, ממש במשורה, כלי רכב מהנים ונהדרים, שפנו בעיקר לרגש - טויוטה GT86 המופלאה, ה-MR2 וגם טויוטה FJ קרוזר הייחודי. ובערך זהו.
עכשיו הכל משתנה - אבל לא בקטנה, אלא במהלך דרמטי. במוקד הסיפור - כלי רכב שנולד לפנות אל הלב, אבל לא בתור רכב נישה שמיועד להימכר במספרים קטנים, אלא רכב-לב הישר במרכז המיינסטרים של השוק, קרי - רכבי הפנאי הקומפקטיים.
עיצוב
עד כמה קומפקטי ה-C-HR? כמו קבוצת הגודל החדשה ברכבי הפנאי, זו שנמצאת בין אלו שמבוססים על מכוניות קומפקטיות (יונדאי טוסון, מאזדה CX5) ובין אלו שמבוססים על מכוניות קטנות (סיטרואן קקטוס, ניסאן ג'וק). בקבוצת הביניים החדשה מספר כלי רכב חשובים ומעניינים במיוחד - קיה נירו, סיאט אטקה וכעת גם טויוטה C-HR.
להבדיל מהאטקה והנירו, ה-C-HR לא מנסה להיראות כג'יפון משפחתי קלאסי, אלא דווקא כמעין קופה-לשטח, קמור ומכושף, עתיר ספורילרים וקימורים, משהו שמוכר בעיקר מסביבות הפרימיום (למשל, ב.מ.וו X4 או X6). קופה קופה, אבל יש בו דלתות אחוריות שמסתתרות באמצעות להטוטי עיצוב.
.jpg "טויטה CH-R")
בבחינת פרטים בעיצוב, לפעמים יש קצת יותר מדי רעש בעיניים, המון קווים מפותלים, משטחים, מרקמים. אבל כשמסתכלים על התמונה כולה, ה-C-HR נראה מיוחד מאוד, מושך המון תשומת לב, נראה טוב, עושה משהו בלב. טויוטה, שיחקתם אותה.
גם העיצוב בתוך תא הנוסעים זורם עם האופי הזה. כאן בוצעה החלטה אסטרטגית חדשנית להקטין את הפאנל הקדמי שמול הנהג והנוסע, ולהחליף חלק משמעותי ממנו במסך מגע גדול, 8 אינץ', שהוא סטנדרטי בכל דגמי ה-C-HR.
באופן הזה מושג עיצוב פשוט ונעים, אבל בתוכו שיבצו לא מעט משטחים ייחודיים, בדלתות, בין המושבים - חלק מהם, בעיקר המבריקים והמיוחדים שבהם, מגיעים עם הגרסה המאובזרת יותר, C-HIC.
תא הנוסעים
החסרון בהנדסת האנוש של טויוטה C-HR מגיע באותו מסך מגע ענק. בבסיסו הוא סביר לתפעול, אבל בטויוטה-ישראל פיתחו מערכת מולטימדיה דוברת עברית, עם ווייז, רדיו אינטרנטי בינלאומי והכוונה למערך השירות של טויוטה. הצעד הזה מבורך מאוד, אבל שילוב ההפעלה של שתי המערכות - המקורית וזו שפותחה פה, מסורבל למדי ורבים יתקשו להתמודד עם נבכי המערכות.
המושבים הקדמיים ב-C-HR נוחים ובעיקר - תומכים היטב, לנהגים בכל גודל גוף. בגרסת ה-C-HIC מצטרפת תמיכה חשמלית לגב התחתון וחימום למושבים. תנוחת הנהיגה שמתקבלת ברכב טובה מאוד, רק היינו שמחים אם ההגה היה נשלף רחוק יותר לכיוון הנהג.
.jpg "טויטה CH-R")
אזור המושבים האחוריים ברכב הוא האזור הפחות-מטופל. דווקא יש כאן מקום מספק לשני מבוגרים, גם גבוהים מהממוצע. אבל התחושה כאן קלסטרופובית מאוד. הדבר כך בשל מושבים קדמיים גבוהים, גוונים כהים מאוד מסביב ומעל לכל - חלונות צד שהם יותר חרכים כהים מאשר חלונות שמזמינים מבט החוצה. גם אבזור המושב האחורי אינו מפגין התייחסות מיוחדת - לא פתחי מיזוג, גם לא נוריות קריאה.
תא המטען קטן מאוד, לפי דף הנתונים (297 ליטר בלבד). עם זאת, הוא בנוי נהדר - המיפתח גדול מאוד וכל ליטר וליטר בבגאז' זמינים ונגישים ביותר. יש בו גם תאי אחסון נסגרים בצד וווי תלייה לשקיות.
רמת האבזור הבסיסית של ה-C-HR, זו שנקראת C-ITY, כוללת רמת אבזור בטיחות גבוהה, עם מערכת בקרת שיוט שומרת מרחק (שעובדת נהדר), בלימה אוטונומית, סיבוב אוטונומי של ההגה (שמתפקד באופן מעט מעצבן) והתראה על סטייה מהנתיב. נוסף על כך ה-C-ITY כוללת חיישני גשם ותאורה, פנסי ערפל, מראת פנים מתכהה ותאורת יום LED. גרסת ה-C-HIC כוללת גלגלי 18 אינץ' מפוסלים וגג כהה.
נוחות נסיעה
ממדי ה-C-HR הקטנים יחסית מסייעים מאוד לנהג שלו לתמרן בעיר, גם לחניות צפופות, וגם רואים את קצות המרכב די טוב. קורות הרוחב האחוריות העבות מכבידות לעתים על השתלבות בתנועה.
הריכוך הכללי של מתלי ה-C-HR נהדר. הם מרסנים את כל הפגמים הגדולים, פסי האטה לא מספקים התרגשות גדולה מדי וכללית הרכב נוח מאוד. על פתחי ביוב, בורות קטנים ושברים בכביש הרכב בכל זאת קופצני, מין טרדה קבועה כזאת שנשמרת על אש קטנה.
.jpg "טויוטה CH-R")
בנסיעה בינעירונית הרמה גבוהה יותר מאשר בעיר, מהבחינה הזו שמרגישים פחות את השברים הקבועים. מאידך, במהירות הזו הבידוד מרעשי הדרך והצמיגים לא מאוד טוב והרכב רועש יחסית.
מנוע ותיבת הילוכים
מערכת ההנעה ההיברידית של ה-C-HR היא, למעשה, זו שמותקנת גם בפריוס ההיברידית-נטו. זו מערכת שמשלבת מנוע בנזין בנפח 1,800 סמ"ק (98 כ"ס) עם מנוע חשמלי רב עוצמה (71 כ"ס). שיא הכוח המשולב ביניהם עומד על 122 כ"ס. הנתון לא מסעיר, אבל שני המנועים הללו משלימים היטב אחד את השני וביחד עם תיבת הילוכים אוטומטית רציפה טויוטה C-HR יודע להאיץ חלק וחזק, מעמידה וגם תוך כדי תנועה.
חובה לציין את שלבי הנסיעה, העירוניים בעיקר, שבהם מנוע הבנזין כבוי והחשמלי פועל לבדו - בשלבים הללו השקט והחלקות של מערכת ההנעה מהנים ביותר. עם זאת, כששומעים את מנוע הבנזין, הצליל שלו מכאני ואינו מרגש כלל וכלל.
.jpg "טויוטה CH-R")
צריכת הדלק במבחן עמדה על 17 ק"מ לליטר. מנסיון עם מערכת הנעה דומה בדגמי טויוטה אחרים, אנחנו יודעים שניתן להגיע גם לנתונים טובים מכך.
התנהגות כביש
אחיזת הכביש של טויוטה C-HR גבוהה מאוד, בכך הוא מתאים מאוד לפרקטיקה המשפחתית והבטוחה, אבל הנאה מנהיגה ספורטיבית ממנו והלאה, למרות איך שהוא נראה. ההגה אינו מדווח על מה שקורה למטה, הרכינה של הגוף משמעותית ועל אף שהוא יכול לנסוע מהר מאוד, ספורטיבי הוא לא.
שטח
רוח העיצוב היא "קופה לשטח". העניינים האלה הם בעיקר סגנון עיצוב ולא הרבה יותר מכך. ה"קופה" לא בדיוק קופה כיוון שיש דלתות אחוריות, וגם ה"שטח" לא בדיוק שטח, כיוון שמרווח הגחון בגרסה ההיברידית הוא 14.8 ס"מ בלבד (בבנזין - 16 ס"מ, גם הם קטנים מהמקובל). אפשר לומר שיכולת השטח של ה-C-HR, עם ההנעה הקדמית ומרווח הגחון המצומצם - טיפה יותר מאשר בקורולה.
.jpg "טויוטה CH-R")
סיכום
אפשר בהחלט להבין את ההתעניינות המטורפת בטויוטה C-HR, גם באולמות התצוגה וגם במבטים האינסופיים על הכביש. במהלך שלא מתאים בכלל לטויוטה, הם בחרו לייצר כלי רכב שמתאים לגמרי לראש, אבל פונה עם כל הלב - ישירות ללב.
רכב הפנאי הקטן של טויוטה אינו ספורטיבי, והמושב האחורי וגם תא המטען צפופים יחסית. אבל זהו רכב נוח מאוד, הוא נוסע מצוין, חסכוני ויעיל ומעוצב באופן שממש מסובב ראשים.
.jpg "טויוטה CH-R")
האם זו "יציאה" חד פעמית או שזהו הכיוון החדש של טויוטה? אנחנו מקווים בשביל טויוטה ובשביל העולם שהתשובה היא ב'.
לדגמי טויוטה בישראל -
טויוטה
למאמר זה התפרסמו 3 תגובות
