סגמנט מכוניות המנהלים מדשדש כבר כמה שנים. מדשדש – אבל עדיין חי וקיים. כדי להמשיך לשמור על נוכחות בסגמנט הזה מבלי להשקיע סכומי עתק בפיתוח דגמים חדשים, יצרניות הרכב מוצאות פתרונות שונים. חלקן מוותרות על דגמים אירופאיים ומסתמכות על ההיצע הקיים לשוק האמריקאי (ניסאן ויתרה על הפרימרה והמשיכה עם האלטימה, הונדה לא תמשיך את יצורה של האקורד האירופאית); יש כאלו שויתרו לגמרי על מכוניות המנהלים (סוזוקי קיזאשי, מיצובישי גאלאנט); ואחרות ממשיכות לייצר דגמים ותיקים למשך תקופה ארוכה מהמקובל (אופל אינסיגניה תחגוג בקרוב 7 שנים, סקודה סופרב הוחלפה לאחרונה אחרי תקופה דומה, פיג'ו 508 עברה רק מתיחת פנים לאחר 5 שנים);
הפתרון האחרון הוא זה שבחרה טויוטה עבור האוונסיס. הדור הנוכחי של טויוטה אוונסיס הושק בשנת 2009, עבר מתיחת פנים בשנת 2012, וכעת – בזמן שמכוניות אחרות כבר היו מוחלפות בדור חדש – עוברת האוונסיס מתיחת פנים נוספת. פגשנו את הדגם המחודש לסיבוב נוסף, ובדקנו האם המכונית הזו עדיין רלוונטית בסגמנט כל כך קטן וצפוף.
עיצוב
מתיחת הפנים הנוכחית של טויוטה אוונסיס משמעותית יותר מזו שקדמה לה. האוונסיס קיבלה חזית חדשה לחלוטין, שבמרכזה הקשת עם קווים בצורת X – כמו באייגו הקטנה ובדגמי האוריס. לפנסי החזית נוספה תאורת LED, וגם מאחור הופיעו יחידות תאורה חדשות. ההופעה החיצונית של הטויוטה השמרנית השתדרגה וישרה קו עם הסטנדרט המקובל בשנת 2015. ועדיין – לא מדובר במכונית עם עיצוב מיוחד או מרגש.
תא הנוסעים
סביבת הנהג של האוונסיס השתנתה באופן דרמטי, כאילו מדובר בדגם חדש ולא במתיחת פנים. הדשבורד השבלוני קיבל כמה זוויות חדות ומעניינות, חומרי דיפון חדשים נוספו על מנת לשבור את מרבצי הפלסטיק השחור העצומים, והאיזור שסביב מערכת המולטימדיה ומערכת המיזוג השתנה גם הוא מקצה לקצה. לסיכום, לוח השעונים הוחלף גם כן, ובמרכזו מופיע מסך דיגיטלי עם תצוגת מחשב הדרך, מערכת השמע והטלפון.
השינויים שעברו על תא הנוסעים של האוונסיס מספיקים כדי להפוך אותה למכונית לגיטימית בקבוצתה, אך אין לה את שאר הרוח שמעניקות פולקסווגן פאסאט, אופל איניסיגניה או מאזדה 6. התחושה היא של מכונית איכותית אך עממית, ללא ניחוח יוקרתי כלשהו.
ברשימת האבזור של האוונסיס אפשר למצוא את דרישות המינימום ממכונית מנהלים כיום: מערכת מולטימדיה עם דיבורית ומצלמת רוורס, בקרת שיוט, מראות נגד סנוור עם קיפול חשמלי, בקרת אקלים מפוצלת וחישוקים קלים. אביזרים מתקדמים יותר, שכבר קיימים אצל מתחרות רבות בקטגוריה, לא נמצאים כאן. מדובר למשל בפתחי מיזוג מאחור, כפתור התנעה ומערכות בטיחות שונות.
מושב הנהג נוח למדי, אך שילוב הריפוד דמוי העור בדפנות כמעט ולא מורגש. כמו בדגמים אחרים של טויוטה, גם כאן ההגה לא יוצא מספיק לעומק – מה שמאלץ ישיבה קרובה מאוד להגה, במידה ותבחרו להקפיד על תנוחת נהיגה נכונה.
מאחור המושבים מרווחים ונוחים למדי, כאשר מרווח הרגליים טוב למדי והרצפה שטוחה לגמרי – אך המושבים עצמם מעט נמוכים והכניסה אליהם לא אידיאלית. תא המטען מציע נפח גדול של 509 ליטרים, אך הפתח שלו צר.
נוחות נסיעה
גם כאן חל שיפור ביחס לדגם שלפני מתיחת הפנים. טויוטה אוונסיס מצליחה לשכך באופן משביע רצון את מרבית פגעי הכביש הנפוצים, גם אם אין לה את היכולת להעלים אותם (כמו ניסאן אלטימה, למשל) או לעבור על פניהם בצורה מרוסנת ומהודקת (כמו הפאסאט). מחוץ לעיר רמת הנוחות משתפרת, והאוונסיס תהיה בת לוויה מוצלחת לנסיעות ארוכות. בידוד הרעשים עבר גם כן שיפור ניכר, אך הוא עדיין לא אידיאלי והאוונסיס תהיה רועשת ביחס למתחרותיה.
מנוע ותיבת הילוכים
טויוטה אוונסיס מצוידת במנוע 2.0 ליטר בנזין, בהספק של 152 כ"ס. המנוע הזה מייצר ביצועים לגמרי סבירים, עם 10 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש, אבל הוא לא יהיה התשובה לחובבי הביצועים. התגובה שלו טובה בהאצות, גם במהירות עירונית, והוא נותן תחושה של זריזות. אין לו גם בעיה לשייט במהירויות גבוהות, אבל בעקיפות או בהאצות חזקות הוא לא יחשוף שרירים. מנועי הטורבו העדכניים של המתחרות יתנו ביצועים טובים בהרבה, אם כי לעיתים על חשבון התנועה החלקה בעיר.
תיבת ההילוכים הרציפה פועלת היטב, והיא שקטה ונעימה יותר לאחר מתיחת הפנים. היעדר שליטה מההגה הופך את פונקציית החלוקה להילוכים לשימושית הרבה פחות מכפי שהיתה יכולה להיות.
במהלך מאות קילומטרים של מבחן מדדנו צריכת דלק של 10.4 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת, ו-12.4 ק"מ לליטר בנהיגה בין עירונית מתונה.
התנהגות כביש
טויוטה אוונסיס היא מכונית בטוחה, שלווה ונעימה. זה בדיוק מה שמצופה ממנה, וזה מה שהיא יודעת לעשות. אחיזת הכביש שלה טובה, הבלימה מדויקת, ההיגוי מהיר יחסית וקצת יותר מדויק מזה שלפני מתיחת הפנים – אך אם אתם מצפים לקמצוץ של יכולת דינאמית מהנה, אתם במקום הלא נכון. האוונסיס לא פונה לקהל שאוהב לנהוג.
סיכום
טויוטה אוונסיס השתפרה. העיצוב החיצוני התקדם, העיצוב הפנימי השתפר דרמטית, ושיפורים שונים חלו גם בנוחות הנסיעה ובידוד הרעשים. הבעיה הגדולה של האוונסיס היא שגם הקורולה השתפרה בדור הנוכחי, והיא עשתה את זה בצורה הרבה יותר מרשימה ומשכנעת. בהיבטים הפרקטיים קשה להצדיק את תוספת המחיר לפער שבין הקורולה לאוונסיס, שכן גם המשפחתית הזולה יותר מעניקה אבזור, נוחות ושימושיות ברמה גבוהה מאוד. לקוחות שמחפשים מכונית מנהלים בגלל הרושם, תחושת היוקרה או הנוחות, ימצאו פתרונות טובים יותר אצל המתחרות – או אפילו אצל היריבה מבית, טויוטה קאמרי. אז טויוטה אוונסיס אמנם השתפרה, אבל החיים שלה לא נעשו פשוטים יותר. הו, לא. ממש לא.
לדגמי טויוטה בישראל -
טויוטה
למאמר זה התפרסמו 3 תגובות
