טויוטה אייגו, הצלע השלישית בחבורה שכוללת גם את פיג'ו 108 וסיטרואן C1, הגיעה לישראל עם תחילת 2016. שלושת המכוניות יוצאות יחד מפס יצור אחד בצ'כיה וההבדלים ביניהן קטנים מאוד. הנושא כמובן מציף לא מעט קושיות לגבי הפערים בין המכוניות, הצורך במיתוג נפרד למוצרים זהים ופערי התמחור של היבואניות, אבל את כל זה נשאיר ברשותכם לפעם אחרת. הכתבה שלפניכם עוסקת בנושא אחד בלבד: הדור השני של טויוטה אייגו. כדאי או לא?
עיצובטויוטה אייגו נראית אחרת מהאחיות שלה, ולטעמנו היא נראית פשוט מצוין. ה-X הענק על החזית מעניק לה נוכחות יוצאת דופן ומבדל אותה מהאחיות הצרפתיות. זה, יחד עם הצבע הכתום של מכונית המבחן, סובב לא מעט מבטים כלפי הטויוטה הקטנה שנהגנו בה במשך יומיים. חיתוכי הקווים חדים וכמעט מכאיבים לעין, וגם מאחור נמשך המופע הייחודי של הקטנטונת הזו. תוסיפו לכך את החישוקים הקלים והנאים, פנסי הלד לתאורת היום, ספי הדלתות הצבעוניים והפגוש האחורי המובלט - ותקבלו עיצוב ססגוני ומוחצן שמאוד לא אופייני לטויוטה, ויתאים בעיקר למי שמחפש מכונית בולטת לעין. מעין סמארט לעניים, אם תרצו.
.jpg "טויוטה אייגו")
תא הנוסעיםגם מבפנים נמשך המופע של האייגו, כאשר הצבע הכתום נכנס פנימה ועוטף את מערכת המולטימדיה ויחידת המיזוג, פתחי האוורור ואפילו ממסגר את השטיחים. לוח המחוונים מציג גם הוא עיצוב ייחודי עם סקאלה אחת גדולה שבמרכזה מחשב דרך דיגיטלי ולשמאלה מד סל"ד ממוחשב. ההגה עטוי פלסטיק מבריק, ובאופן כללי האווירה כאן שמחה וצעירה.
העיצוב המרענן של תא הנוסעים מצליח לחפות על איכות חומרים פשוטה יחסית. כמו במכוניות מיני רבות, המחיר הנמוך הושג באמצעות חסכון בחומרי דיפון, כך שלא פעם מוצאים את המתכת של הדלת משתלבת בפנים הרכב, או נתקלים בפלסטיק דק ומחוספס למגע.
האייגו דלה בתאי אחסון, אך מה שצריך שיהיה קיים - אכן קיים: התא בדלת הנהג קטן למדי ויספיק לארנק, והתא התחתון שלפני ידית ההילוכים יאפשר אמנם למקם שם שתי כוסות שתיה וסמארטפון - אך הוא לא מאוד נגיש.
רשימת האבזור כוללת בעיקר את מערכת המולטימדיה המוכרת (לא זו הקבועה של טויוטה), שמציעה מערכת שמע בתפעול נוח, דיבורית בלוטות' ומצלמת רוורס באיכות נמוכה יחסית.
המושבים מלפנים גדולים יחסית וניתנים לכוונון מדויק, אך הם לא מספיק תומכים ועלולים לעייף בנהיגה ארוכה. עניין סביר במכונית שכזו. ההגה לא יוצא לעומק, אך כוונון הגובה שלו מזיז גם את לוח המחוונים במקביל - וזה מאפשר למצוא זווית ישיבה נוחה.
המושב האחורי צפוף מאוד, גם ביחס למכוניות מיני אחרות. הדלתות קטנות והגג נמוך, כך שקשה להיכנס וקשה גם לחגור ילדים במושבי בטיחות. בפנים יש רק שני מושבים, המציעים מרווח מינימלי לנוסעים. שני החלונות נפתחים לכדי חרך צר בלבד.
תא המטען של טויוטה אייגו קטן, אך הצליח לאכלס עגלת ילדים (טיולון בקיפול רגיל, לא מטריה) ויספיק גם לקניות סטנדרטיות מהסופר.
נוחות נסיעהטויוטה אייגו רכה יחסית, ולכן סופגת שיבושים בצורה סבירה לגודלה. השיבושים הקטנים עוברים בשקט יחסי מתחת לגלגלי ה-15 אינץ', אך שיבושים גדולים יותר או כמה קטנים ברצף קרוב מדי מסוגלים לטלטל את המרכב הקטן ולהוציא את האייגו משלוותה.
מחוץ לעיר הנוחות גם כן בגדר הסביר. רוחות צד וגלים בכביש יוצרים נדנוד, וזו לא מכונית שנוח לנסוע בה למרחקים, אך היא בהחלט מסוגלת לכך כשצריך. בידוד הרעשים השתפר משמעותית ביחס לדור הקודם, וברגע שבו הרעש הופך טורדני מדי - קצת מעל 110 קמ"ש - הגברת הווליום במערכת השמע המצוינת תפתור את הבעיה.
מנוע ותיבת הילוכיםמנוע קטן יש לאייגו - 1,000 סמ"ק בהספק של 69 כ"ס, והוא משודך לתיבה ידנית או רובוטית. היבואנית מעריכה כי 90% מהמכירות יהיו מהגרסה הרובוטית, וזו גם הגרסה שהתייצבה למבחן.
המנוע עצמו מספק ביצועים לא רעים, הודות לזמינות כוח מוצלחת ומשקל נמוך של המכונית עצמה. התאוצות בעיר זריזות יחסית, אך נדרשת רגל כבדה על מנת לשכנע את תיבת ההילוכים שכרגע אנו מעוניינים לזנק בזריזות. מחוץ לעיר אין לאייגו בעיה לשייט במהירות התנועה ואף למעלה מכך, אם כי עקיפות ידרשו משנה זהירות. במבחן הקסטל המסורתי מדדנו לה 100 קמ"ש על השעון, ועם קצת פחות תנועה היינו מגיעים גם לקצת יותר. זו התשובה למי שחושש ממנוע בנפח 1,000 סמ"ק.
תיבת ההילוכים היא רובוטית - אמנם אחת הרובוטיות הטובות מסוגה, אבל הפער בינה לבין תיבות אוטומטיות עדיין ישנו. העלאת ההילוכים לא חלקה, ויוצרת לעתים נדנוד של המכונית. ניתן להתגבר על כך בהרמה מתוזמנת של הרגל מדוושת הגז, אך בכל מקרה קצב התאוצה נפגע מכך. בהורדת הילוכים התופעה כמעט ולא קיימת, והאמת? בתנאים שגרתיים ניתן בהחלט להסתדר איתה, ואפילו לא רע.
צריכת הדלק במבחן עמדה על 16.4 ק"מ לליטר.
.jpg "טויוטה אייגו")
התנהגות כבישהאייגו היא מכונית קלילה, ואם אנחנו זוכרים נכון - ייתכן וגם ההגה שלה מעט יותר כבד מזה של האחיות לבית פיג'ו-סיטרואן, כך שהיא בהחלט מזמינה סגנון נהיגה "שמח" עם מעבר מהיר בין עיקולים. לא כדאי להגזים: מהר מאוד תגלו שהשלדה לא משתפת פעולה, ושמגבלות האחיזה קרובות יחסית. זה נחמד כשרוצים לטייל במהירות בין כיכרות, והתחושה הבטוחה נשמרת כמעט כל הזמן, אבל אל תצפו ממנה לאופי ספורטיבי.
סיכוםטויוטה אייגו היא מה שמצפים לקבל במכונית מיני צעירה: היא מעוצבת בחינניות, מאובזרת היטב, מציעה ביצועים לא רעים וגם שומרת על צריכת דלק נמוכה. בתחומי הפרקטיקה, ובעיקר בכל מה שקשור למרחב הפנימי, היא נופלת מקיה פיקנטו ויונדאי i10; אבל אם אתם נוסעים לבד או בזוג, ומבלים את עיקר זמנכם בעיר, תוכלו ליהנות מהיתרונות שהיא מציעה. ומה באשר לבחירה בינה לבין פיג'ו 108 וסיטרואן C1? זו, לטעמנו, צריכה להתבצע בעיקר משיקולי טעם וריח עיצוביים, ואולי גם עם מבט כלשהו לסחירות של המותג טויוטה בשוק הרכב הישראלי.
לדגמי טויוטה בישראל -
טויוטה
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
.jpg "טויוטה אייגו")
