בעולם של היום, מרבית יצרני הרכב כבר לא מוצאים הצדקה לייצור של מכוניות מיני. מלבד יונדאי וקיה, שעדיין דומיננטיות בסגמנט, מרבית היצרניות עברו לייצר דגמים חשמליים רווחיים, אך בהיקפי יצור נמוכים מבעבר (פולקסווגן, סקודה, פיאט, סמארט) או שפשוט הודיעו על נטישה של סגמנט הקטנטנות (פיג'ו-סיטרואן, שברולט ואחרות). בטויוטה בחרו בדרך שונה: הם יצרו דור חדש לאייגו, הגביהו אותו בסנטימטרים בודדים והצמידו לו את האות X. כך ניתן למכור אותו בצורה רווחית יותר, ולמעשה לפנות לקהל הרחב שמעדיף ג'יפונים על פני כל דבר אחר.
אבל מה בעצם הופך את האייגו X לג'יפון? עד כמה ובמה היא שונה ממכוניות המיני הקלאסיות, איך היא לעומת קודמתה ומה מקבלים בתמורה למחיר שנושק למאה אלף שקלים? אחרי הנהיגה הראשונה במסגרת ההשקה העולמית, פגשנו את טויוטה אייגו X גם לנהיגה על כבישים ישראליים, וחזרנו עם התשובות.
היא נראית מתוקה, ללא ספק, אבל קצת פחות מכפי שזכרנו אותה מהמפגש הקודם בהשקה העולמית. לשם היא הגיעה עם מגלש מוכסף מתחת לפגושים ועם חישוקי 18 אינץ' בשני גוונים; בישראל תקבלו אותה עם פגוש בצבע יחיד ועם חישוקי 17 אינץ' במראה פשוט יותר. גרסת ה"פיור" הבסיסית מגיעה בצבעי גוף אחידים (3 בלבד לבחירה) ועם צלחות פלסטיק על הגלגלים, ובהחלט נראית פשוטה יותר. גרסת ה"פולס" הבכירה כבר מגיעה עם חישוקים קלים וצביעה דו גוונית שמשדרגת את האווירה.
אפרופו חישוקים וגלגלים, נציין כי מידת הצמיגים של האייגו X ייחודית עבורה - אנחנו לא נתקלנו בדגם נוסף עם צמיגים במידה כזו - כך שלפחות בתחילת הדרך, יתכן ולא ניתן יהיה להשיג צמיג חלופי בכל פנצ'ריה. יבואנית טויוטה מסרה כי היא "נערכת בנושא כך שספקי הצמיגים המקומיים ידאגו לבניית המלאים הנדרשים".
איפור השטח המקובל מופיע כאן רק בחלקו: אין פסי גגון למשל או דמוי מגן גחון, אבל יש חצאיות שחורות וקשתות שחורות לבתי הגלגלים. מבחינת הגובה, האייגו X גבוהה ב-4 סנטימטרים בלבד מקיה פיקנטו ויונדאי i10, כך שהיא לא מזוהה כ"רכב פנאי" במבט ראשון.
בתא הנוסעים אהבנו את המסגרת האליפטית של מסך המולטימדיה ואת הצביעה החיצונית שחודרת לתא הנוסעים, על אף העובדה שבדלתות מדובר פשוט בפח של המרכב, ללא דיפון כלשהו.
תא הנוסעים
מלבד הפח החשוף בדלתות, אלמנט שהתרגלנו לפגוש בחלק ממכוניות המיני לפני עשור או יותר, סביבת הנהג מודרנית למדי. לוח המחוונים מורכב ממד מהירות אנלוגי לצד מסך דיגיטלי גדול ועשיר מאוד במידע. במרכז ישנה מערכת מולטימדיה עם מסך בגודל 8 אינץ', אותה מערכת שמוכרת כמעט מכל דגם אחר של טויוטה. שני המסכים תומכים בעברית (והתרגום מצוין). למסך המולטימדיה כפתורי תפעול פיזיים נוחים וגם תמיכה בקישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי.
מלבד צמד המסכים, האייגו X לא מציעה עוד פריטי אבזור מודרניים, גם לא כאלו שכבר פגשנו בגרסאות בכירות של קיה פיקנטו ושברולט ספארק - למשל בקרת אקלים או כפתור הנעה.
.jpg "טויוטה אייגו X")
מצד שני, היצע מערכות הבטיחות של האייגו X נדיב מאוד, חורג מהמקובל בקטגוריה. בין היתר תמצאו כאן 6 כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי דו גלגלי, מערכת לשמירה על מרכז הנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, אורות גבוהים אוטומטיים, התרעת עייפות ומערכת זיהוי תמרורים.
עמדת הנהג באייגו X מוגבהת קלות ביחס למקובל בקטגוריית המיני, אך אין תחושה של ישיבה ב-SUV. ובכל זאת, הראות החוצה טובה מאוד. המושבים עצמם מעט קשיחים אך נוחים. היצע תאי האחסון מספק, אך מיקום פתחי המיזוג המרכזיים (בראש הדשבורד, ללא אפשרות כוונון) עלול להפריע.
.jpg "טויוטה אייגו X")
המושב האחורי הוא מנקודות התורפה הבולטות של האייגו X. מפתח הדלתות קטן מאוד כך שקשה להיכנס פנימה או לחגור ילדים במושבי בטיחות. בפנים המרווח לרגליים גבולי והמרווח לראש סביר. מבוגרים יחושו בצפיפות רבה, כך גם ילדים בכסאות בטיחות גדולים. ילדים שיכולים להסתפק בבוסטר - יסתדרו. לפחות לרוחב אין בעיה, מכיוון שלאייגו X שני מושבים מאחור בלבד. החלונות קטנים ויוצרים תחושה חשוכה. כמו בדור הקודם, הם נפתחים לכדי חרך צר בלבד.
.jpg "טויוטה אייגו X")
תא המטען קטן יחסית עם נפח של 231 ליטרים, ולא יספיק לעגלת ילדים למשל. סף העמסה גבוה מאוד מקשה על שליפת חפצים. יש אמנם ווי תליה לשקיות, אך אין גלגל חלופי.
.jpg "טויוטה אייגו X")
נוחות נסיעה
האייגו X כמו נולדה בשביל החיים בעיר. מלבד שדה הראיה המוצלח, היא גם נהנית מכושר תמרון יוצא מהכלל ומסוגלת לבצע פניית פרסה כמעט "על המקום". על יחידת ההנעה נרחיב בהמשך, ולגבי רמת הנוחות - נציין כי זו לא מתייצבת בצמרת של קטגוריית המיני, אך גם לא כושלת. השיבושים הקטנים מורגשים, אך הנוקשות המסוימת מאפשרת לטויוטה הקטנה להתמודד בכבוד עם פסי האטה.
מחוץ לעיר היא יציבה גם במהירויות גבוהות, אך גם רועשת. לא מעט רעשי כביש חודרים פנימה, לצידם של רעשים מכיוון מערכת ההנעה.
מנוע ותיבת הילוכים
לאייגו X יש מנוע שהגיע בירושה מהדור הקודם. מדובר במנוע בנזין עם 3 צילינדרים בנפח 1,000 סמ"ק, שמייצר הספק של 72 כוחות סוס ומומנט של 9.5 קג"מ בלבד. הכוח הזה מגיע בטווח הצר שבין 4,400 ל-6,000 סל"ד, כך שהמנוע צריך להתאמץ לא מעט על מנת לספק את מרכולתו.
אבל עוד קודם לכן, נזכיר כי בניגוד לאייגו הקודמת - ששווקה עם תיבת הילוכים רובוטית חד מצמדית - זו החדשה מצוידת בתיבת הילוכים רציפה, שפועלת בצורה חלקה ומאפשרת לאייגו להתנועע בזריזות יחסית במרחב העירוני.
אבל התיבה הזו גם מייצרת רעש רב בכל האצה, גם במהירויות נמוכות. וכאשר תובעים מהאייגו לספק את הביצועים, אם זה ביציאה נחושה מהרמזור, בעליה או בעקיפה, אזי מגלים שנדרשת סבלנות מסוימת. זו לא מכונית זריזה, אפילו מעט איטית, כפי שמעיד נתון של 14.8 שניות לתאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש.
אבל הסבלנות משתלמת, והרווח מגיע בתחנת הדלק - שם מדדנו לאייגו X צריכה מצוינת של 17 ק"מ לליטר בנהיגה משולבת.
התנהגות כביש
נוקשות המתלים, יחד עם הפלטפורמה המצוינת שמשותפת גם לטויוטה יאריס, הופכים את האייגו X למכונית קטנה שמתנהגת לא רע בכלל בין העיקולים. אחיזת הכביש טובה, ולמרות התוספת למימד הגובה - אין כאן רכינה מוגזמת. בזכות המשקל העצמי הנמוך ניתן אפילו ליהנות מיכולת מהירה ומהנה לשינוי כיוון.
סיכום
טויוטה אייגו X מצטיינת במספר פרמטרים שהוגדרו לה מראש, ולא מגלה עניין בפרמטרים האחרים. לעומת מכוניות כמו יונדאי i10 או קיה פיקנטו למשל, האייגו X לא מנסה להיות שימושית עבור יותר מזוג נוסעים, וגם לא מסתירה את מאמצי החסכון שבאים לידי ביטוי בפרטים הקטנים, כמו מיקום פתחי המיזוג, חיפויי הדלתות החסרים או פתיחת החלונות המינימליסטית מאחור.
החסרונות כאן ברורים - המושב האחורי צפוף, תא המטען קטן, רשימת האבזור מצומצמת, התאוצות איטיות ויחידת ההנעה רועשת. מנגד, יש גם רשימה לא מבוטלת של יתרונות: העיצוב ייחודי, תנוחת הישיבה גבוהה, היצע מערכות הבטיחות עשיר, צריכת הדלק חסכונית, כושר התמרון מעולה ויחידת ההנעה מתפקדת היטב במהירויות העירוניות. היא עשויה להתאים ליחיד או לזוג שמבלים בעיקר בסביבה העירונית, ורוצים קצת יותר ממכונית מיני.
לדגמי טויוטה בישראל -
טויוטה פורסם לראשונה ב- 18.05.22
למאמר זה התפרסמו 4 תגובות
.jpg "טויוטה אייגו X")
.jpg "טויוטה אייגו X")
