בצילה של הקורולה האלמותית, ובלי מכירות המוניות לציי רכב, טויוטה יאריס עושה עבודה שקטה ומצוינת עבור היבואנית המקומית. בכל שנה מאז 2012, אז הגיע לישראל הדור הנוכחי, היאריס היתה אחת מ-5 המכוניות הנמכרות בקבוצתה - ובשנתיים האחרונות היא אף מתייצבת בשני המקומות הראשונים. למעלה מ-20 אלף יאריסים עלו על כבישי ישראל בתקופה הזו, ולמרות שזו כבר מכונית ותיקה למדי - לא נראה שהביקוש נרגע. אולי אפילו להיפך.
אז במקום להשקיע הון תועפות ולהשיק דור חדש, כפי שמתבקש מלוחות הזמנים, טויוטה בחרה להקשיב לקהל ולהסתפק במתיחת פנים נוספת, שניה במספר ליאריס הזו. יצאנו לבדוק האם מדובר בשדרוג מהותי, והאם היא מסוגלת להתמודד בכבוד מול מתחרות צעירות כמו סיטרואן C3, סקודה פאביה, מאזדה 2 ואחרות.
לא קשה להבחין בשינויים שעברו על היאריס בהיבט הזה. האיקס על החרטום, שהצטרף במתיחת הפנים הקודמת, מודגש עוד יותר בדגם הנוכחי - ומזכיר מאוד את זה של טויוטה אייגו. מאחור הפנסים עברו שינוי והפכו לרוחביים, מה שמשנה את הפרופורציות של הרכב והופך אותו לכזה שנראה קצת יותר נמוך ויציב.
גרסת ה"בלאק טופ" שנבחנה מוסיפה למפרט גג בצבע שחור, ועוד פריטי עיצוב רבים ובהם עיטורי ניקל שמתמזגים עם פסי הלד בחזית, גריל קדמי בעיצוב דמוי כוורת, תאורת לד מאחור וחישוקי "15 קלים. בגרסאות הזולות יותר, עם צלחות פלסטיק, היאריס נראית פשוטה למדי. כאן היא כבר נראית טוב יותר, אם כי לא רעננה ומודרנית כמו מתחרותיה הצעירות. אחרי הפצצה שהנחיתה טויוטה עם ה-C-HR, כאן נשארים היפנים עם המתכון הותיק והשמרני.
תא הנוסעים
גרסת המבחן הגיעה עם צביעה פנימית באדום, מה שבהחלט תורם להצערת האווירה. מעבר לעובדה שהצביעה הדו גוונית נראית מצוין, היא גם מסייעת לטשטש את איכות החומרים הבינונית. אם במתיחת הפנים הקודמת נתקלנו בשיפור משמעותי באיכות הפלסטיקה, נראה שהפעם לא השתנה הרבה בהיבט הזה. בשנת 2017 ניתן למצוא כמה מכוניות סופר מיני שמציעות חומרים רכים ונעימים יותר למגע.
סביבת הנהג קלה מאוד להבנה ולתפעול, בזכות מיעוט יחסי של כפתורים על ההגה ותפריטים במסך. מערכת המולטימדיה עברה שדרוג קטן אך מאוד משמעותי: המסך עצמו יודע כעת להגיב לגלילה, מה שמאפשר שימוש הרבה יותר נוח במערכת הקונקטד של היבואנית (אם רוכשים אחת כזו - מומלץ בחום). מעבר לזה המערכת מציעה כפתורים פיזיים גדולים וברורים שמקלים על התפעול תוך כדי נהיגה. רק חבל שעל ההגה חסר כפתור למענה וניתוק שיחת טלפון.
רשימת האבזור של היאריס מצומצמת, על אף שלא מדובר במכונית זולה. יש אמנם ברכב מולטימדיה מקורית וגם מצלמת רוורס, אך אין בקרת שיוט, כניסה ללא מפתח, בקרת אקלים או חיישני גשם ותאורה. מצד שני, בסעיף מערכות הבטיחות מציעה הטויוטה הקטנה לא מעט: יש התראת שמירת מרחק עם בלימת חירום אוטונומית, התראה על סטיה מנתיב ועכשיו גם זיהוי תמרורים.
מושבי הנהג והנוסע גבוהים ומכתיבים תנוחת ישיבה זקופה ושולטת. זה מאוד נוח בתמרון עירוני, ויחד עם קו חלונות נמוך מתקבל שדה ראיה כמעט מושלם. מצד שני, התנוחה הזו פחות טבעית ונוחה בנסיעות ארוכות, וגם המושבים קטנים יחסית וקצת קשים. מאחור המרווח טוב מאוד לשניים, והכסא מציע מבנה נוח ותמיכה מוצלחת.
תא המטען של טויוטה יאריס סביר בלבד, עם נפח של 286 ליטרים וסף הטענה מעט גבוה.
נוחות נסיעה
לא ניכר שינוי מהותי בנוחות הנסיעה של היאריס לאחר מתיחת הפנים האחרונה. היא עדיין מטפלת בשיבושי הכביש בצורה נאותה, מצליחה "להוציא את העוקץ" לרבים מהם ולא מתרסקת או מיטלטלת יתר על המידה. מצד שני, היא גם לא מצטיינת בשיכוך ולא מעלימה מהמורות כמו סיטרואן C3 או אפילו יונדאי i20. על כבישים גרועים בעיר היא תרגיש קופצנית, אך ניתן להעלות את הקצב מבלי לחשוש מהתרסקות מרעישה לתוך בור.
מחוץ לעיר הנוחות גם כן סבירה, עם טיפול לא רע במפגעי כביש ובידוד רעשים בינוני בלבד. הכסא הנוקשה והזקוף עלול לעייף בנסיעה ארוכה.
מנוע ותיבת הילוכים
זה אולי השינוי המהותי ביותר במסגרת מתיחת הפנים של טויוטה יאריס. מנוע ה-1.3 ליטרים קיבל 200 סמ"ק נוספים, וההספק עלה מ-99 ל-112 כ"ס. השיפור בביצועים מורגש מיד, קודם כל בזכות תגובת הדוושה המצוינת. היאריס מזנקת כנשוכת נחש בין הרמזורים בעיר, מאיצה בקלילות ומגיעה מהר יחסית למהירויות בין עירוניות. גם בטיפוס לירושלים, או בעליות מים המלח לערד, הצלחנו לצבור קצב נהיגה מרשים. למנוע הזה יש מה לתת, בטח שעל המשקל הנמוך של היאריס.
הוא אולי לא דוחף בעוצמה כמו מנועי הטורבו של המתחרים - וכל אחד מהם יעניק תחושת ביצועים עדיפה - אבל ביחס למנוע הקודם של היאריס, וגם ביחס למנועים אטמוספריים אחרים בקטגוריה, מקבלים כאן הרבה כוח.
אבל אז נכנס לסיפור הגיר הרציף, וקצת מוציא את החשק מנהיגה נמרצת. לחיצה הגונה על הגז גורמת לו לנעוץ את מחוג הסל"ד על הספרה 6, בצמוד לקו האדום, תוך יצירת רעש מתכתי בעוצמה גבוהה במיוחד. רמת הרעש שהגיר הזה מייצר תחת עומס, מקשה לא רק על ניהול שיחה ברכב, אלא גם גרמה לפעוטה בת שנתיים לפרוץ בבכי יותר מפעם אחת.
שלא כמו תיבות רציפות אחרות, למשל זו של שברולט ספארק, הגיר של היאריס לא יוצר תחושה של החלפת הילוכים. לזכותו של הגיר הזה נציין את השליטה הידנית המצוינת, שמעניקה בלימת מנוע טובה מאוד בירידות.
צריכת הדלק במבחן היתה מצוינת, ועמדה על 15.4 ק"מ לליטר בנהיגה שלא תמיד היתה קלה.
התנהגות כביש
בקטגוריית הסופר מיני יש לא מעט מכוניות שמפגינות יכולת דינאמית גבוהה. בקבוצה הזאת ניתן למנות את פיג'ו 208, מאזדה 2, פורד פיאסטה ואחרות, שמצליחות להעלות חיוך על פניו של הנהג. היאריס לא משתייכה לקבוצה הזו - ההגה שלה לא מספיק מהיר או מתקשר, והשלדה לא ששה לצלול לתוך פניות - אבל אם מנטרלים את הפן הספורטיבי מהמשוואה, מגלים שליאריס יש התנהגות כביש לא רעה בכלל. אחיזת הכביש גבוהה, היא לא מפתיעה ולא נוטה לתת היגוי, ולמעט רכינת מרכב קלה בפניות הרגשנו בה מאוד בטוחים, גם על כבישים עקלקלים.
.jpg "טויוטה יאריס")
סיכום
מתיחת הפנים של טויוטה יאריס לא יצרה שינוי בתמונת המצב הכוללת, אבל בהחלט הוסיפה נקודות למכונית המוצלחת הזו. עיקר השינוי הוא במנוע, שמרגיש חזק מבעבר, וגם בעיצוב ובתא הנוסעים חלו מספר שיפורים. השורה התחתונה נותרת דומה: טויוטה יאריס היא מכונית נהדרת לנסיעות עירוניות, חסכונית, בטוחה וגם שומרת ערך היטב. ביחס למתחרות הצעירות ממנה, בעיקר אלו האירופאיות, היא סובלת מנחיתות בתחומי האבזור, הביצועים ונוחות הנסיעה - אך דומה שהלקוחות המסורתיים של היאריס ימשיכו להעריך את יתרונותיה.
למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
