טויוטה לנדקרוזר קצר - מבחן רכב

עיצוב

מתיחת הפנים לא שינתה הרבה בעיצוב של הלנדקרוזר, שנותר קשוח וענייני. הפנסים צרים ועדכניים מבעבר, השבכה הקדמית והפגושים עודכנו וכך גם הפנסים מאחור. הגרסה הקצרה, על אף שאיננה קטנה במיוחד, משדרת מראה קומפקטי בשל היעדר הדלתות מאחור. הגלגל התלוי על הדלת האחורית הופך את יומרות השטח למשהו מוצהר לעין כל, לא מאפשר ללנדקרוזר לחמוק אל עולמם של רכבי הפנאי הרכים.

גם בתא הנוסעים השינויים לא דרמטיים. לוח המחוונים חודש ובמרכזו שוכן מסך מידע שימושי, גלגל ההגה זכה לעיצוב חדש והגלגלות הנוחות לתפעול של יחידת המיזוג הוחלפו בכפתורים קטנטנים ומסורבלים. הלנדקרוזר מרגיש מוצק וחסון, אך גם מיושן. איכות החומרים איננה גבוהה, אם כי ההרכבה מצוינת.

תא הנוסעים

הגרסה הקצרה של טויוטה לנדקרוזר משווקת רק ברמת הגימור Luxury, שבתמורה ל-300,000 שקלים מציעה מפרט אבזור לא רע - אם כי לא יוצא דופן ביחס למפרטים שמקובל למצוא ברמות המחיר האלו. בין היתר יש כאן מושבי עור עם חימום (אך ללא כוונון חשמלי), חלון שמש בגג, בקרת שיוט (לא אדפטיבית), כניסה והנעה ללא מפתח ומראות עם קיפול חשמלי. מערכות בטיחות אקטיביות זמינות רק בגרסה הארוכה ורק מרמת הגימור Limited, שמחירה מתחיל ב-400,000 שקלים - מה שאומר שרוכשי הלנדקרוזר הקצר יסתפקו במובילאיי בהתקנה מקומית. חבל.
 

הלנדקרוזר הוא רכב גבוה, 183 ס"מ - שזה עשרות סנטימטרים יותר גם בהשוואה לרכבי פנאי לא קטנים, נניח סקודה קודיאק. מדרגות הצד מסייעות לטיפוס לעמדת הנהג, אך גם פוגעות ביכולת התמרון בשטח. ממושב הנהג מתקבל שדה ראיה נהדר, הודות לשטח חלונות גדול ומראות צד עצומות. מאידך, מכסה המנוע התפוח מסתיר את המטרים שלפני הפגוש הקדמי.

מלפנים המושבים מציעים גודל נדיב לכל מידת גוף, אך הם לא תומכים במיוחד וכאמור - לא מציעים כוונון חשמלי. 

היצע תאי האחסון נדיב וכולל תא מקורר וגדול בין המושבים, זוג מחזיקי כוסות, תאים גדולים בדלתות ותא שימושי נוסף מתחת למסך המולטימדיה.
 

למרות שמדובר ברכב קצר עם 3 דלתות בלבד, הגישה למושבים האחוריים נוחה יחסית הודות למנגנון קיפול יעיל של מושב הנוסע הקדמי. הנוסעים מאחור יהנו ממרווח נדיב במיוחד בכל המדדים וגם מפתחי מיזוג נפרדים, מחזיקי כוסות ומשענת יד מרכזית. שלושה מבוגרים עשויים לחוש בצפיפות מסוימת.

תא המטען כמובן קטן משמעותית מזה של הלנדקרוזר הארוך. נפח תא מטען של 390 ליטרים אמנם נשמע כמו נתון שיספיק למשפחה, אך הוא קצר וגבוה ובפועל יתקשה לאכלס ציוד לארבעה נוסעים. דלת תא המטען הכבדה, עם הגלגל האופייני התלוי עליה, עשויה להוות בעיה במקומות חניה מסוימים.

נוחות נסיעה

בעיר מפגין הלנדקרוזר נוחות נסיעה טובה כל עוד לא נוסעים מהר מדי. השיבושים הקטנים נספגים היטב מתחת לצמיגי ה-"17, אך מנגד המרכב הכבד לא מרוסן מאוד - תכונה אופיינית לשלדות סולם. חוסר הריסון הזה עשוי ליצור טלטול מסוים של הגוף על פסי האטה.
 

יכולת התמרון טובה על אף המימדים הנדיבים, הודות לקוטר סיבוב קטן יחסית של הרכב. נדמה כי בגרסה הקצרה, שבה מוטל משקל רב יותר על הסרן הקדמי, ההיגוי כבד יותר.

מחוץ לעיר הנוחות טובה על כבישים איכותיים, אך כבישים גליים עשויים להפר את האיזון ולדרוש האטה מסוימת. בידוד הרעשים סביר בלבד, כאשר רעשי מנוע וכביש חודרים לתא הנוסעים - אם כי לא באופן מטריד.

מנוע ותיבת הילוכים

מתיחת הפנים לא הביאה שינוי כלשהו מתחת למכסה המנוע. הלנדקרוזר ממשיך להימכר עם מנוע ותיק ויעיל, טורבו-דיזל בנפח 2.8 ליטרים, עם הספק של 177 כ"ס ומומנט של 45.9 קג"מ.

מי שמחפש ביצועים מבריקים, האצות מרשימות וזינוקים מפתיעים, עלול להתאכזב. עם משקל עצמי של למעלה מ-2 טונות, הלנדקרוזר מאיץ ברוגע אופייני. אין לו בעיה לשייט במהירויות כביש 6 וצפונה משם, אך התאוצה למהירויות האלו דורשת את הזמן שלה. מצד שני, המומנט הגבוה של המנוע מאפשר טיפוס יעיל בשטח ומעניק יתרון גם בגרירת משקלים כבדים. 
 

התיבה, אוטומטית פלנטארית עם 6 הילוכים, מתמודדת היטב עם המומנט - אך בתנועה עירונית ובפקקים היא לעיתים מחליפה הילוכים בגסות.

צריכת הדלק טובה למדי: במהלך המבחן, שכלל נהיגה בתנאים לא פשוטים, השגנו נתון של 9 ק"מ לליטר.
 

התנהגות כביש

על הכביש המתפתל הלנדקרוזר דורש נהיגה בקצב מתחשב: הוא רוכן באופן משמעותי לצדדים, לפנים ולאחור, וכמובן ששלדת הסולם לא מספקת תקשורת כלשהי, אך למרות זאת אחיזת הכביש טובה בסך הכל. לעומת ג'יפ רנגלר מדובר ברכב כביש נהדר; בהשוואה לרכבי פנאי אחרים, כאלו שמיועדים לכביש, הלנדקרוזר נחות משמעותית.

יכולת שטח

בשניה בה יורדים מתחומי האספלט, הלנדקרוזר מתחיל לזרוח. הוא מגהץ שבילים בנוחות רבה (אם כי הגרסה הארוכה תהיה נוחה יותר, בשל בסיס הגלגלים הארוך). ההנעה הכפולה מורידה את הכוח ביעילות לארבעת הגלגלים, נעזרת בבקרת משיכה יעילה אשר מחלקת את הכוח לגלגלים האוחזים. פגשנו בקרות משיכה זריזות יותר, אבל הלנדקרוזר לא ממש צריך מערכות אלקטרוניות מתוחכמות: באמצעות מהלך המתלה המצוין, בעיקר מאחור, הוא מצליח להשיג אחיזה גם במקומות מאתגרים בהם עלולים רכבי שטח אחרים לגרום כאבי ראש ולהסתבך בהצלבות.

הילוך הכוח מקל מאוד על הטיפוס ובקרת הגלישה במדרון מתפקדת נהדר. נעילת דיפרנציאל מרכזית היא בונוס לא רע, אך היעדרה של נעילה אחורית עדיין מרגיש כחסרון בולט - אפילו לאחר שהפאג'רו יצא מהתמונה.
 

הגרסה הקצרה נהנית מזוויות מרכב עדיפות משמעותית על אלו של הגרסה הארוכה. המשמעות היא שניתן לטפס על סלעים כמעט ללא חשש, לעבור מעל בורות וחריצים ולבצע את מרבית המסלולים גם ללא ניסיון עשיר בנהיגת שטח. כבונוס, מיכל הדלק ממוקם בגרסה הזו מעל המתלה האחורי, במקום פחות חשוף לפגיעות בהשוואה לגרסה הארוכה.

סיכום

טויוטה לנדקרוזר הוא רכב שמשתייך לדור הולך ונעלם. מי שירכוש אותו ויסע על הכביש בלבד, יפגוש בעיקר בחסרונות שלו: הוא פחות יציב, פחות שקט, פחות נוח ופחות בטיחותי מכל רכב פנאי מודרני - גם בהשוואה לרכבי פנאי שעולים חצי ממנו. 

לעומת זאת, מי שיקח את הלנדקרוזר לשטח, יטפס בנחלי הנגב ויצפה בזריחות בהרי הגליל והגולן, יהנה מרכב שאין שני לו. השיפור הנדרש הוא לכל היותר בצמיגים המקוריים של הרכב, שמיועדים בעיקר לנסיעת כביש, ויש גם מי שיתקין נעילות נוספות או הגבהה קלה. כך או אחרת, גם בלי תוספות או שדרוגים, האגדה חיה ובועטת. טויוטה לנדקרוזר הוא רכב שטח יוצא דופן, שבניגוד למתחריו הקלאסיים - ג'יפ רנגלר מצד אחד וסוזוקי ג'ימני מצד שני - מצליח לספק איכות חיים לא רעה בכלל גם על הכביש.

לצפייה בכל דגמי טויוטה בישראל

למאמר זה התפרסמו 11 תגובות