"משה, אתה צריך לבחור רכב חדש", הצהיר האחראי על המנהלה במשרד.
"איזה רכב?", שאלתי.
"איזה שאתה רוצה".
ביקשתי מהמזכירה, רק אם אפשר, לקבל כליסינג טויוטה קורולה חדשה, עם הגיר הרובוטי, ואדומה. עדיף ברמת גימור GLI המאובזרת. הייתי חייב משהו חדש, מהיר ומודרני. במיוחד אחרי שנאלצתי לנסוע שנה עם הפורד פוקוס הכחולה. איזה עגלה היא הייתה.
אחרי שבוע היא הודיעה לי: "אי אפשר GLI".
בסדר, אז שהיה רגיל.
אחרי עוד כמה ימים. "אי אפשר אדומה". "למה לא?", שאלתי. "ככה. יש אפורה, לבנה או כחלחלה".
מה הכי פחות בנאלי חשבתי לעצמי, ובחרתי בכחלחלה.
טויוטה קורולה, 1.6 בנזין, 124 כ"ס, גיר רובוטי |
יתרונות | חסרונות |
ביצועים | גיר לא באמת גרוע אבל דורש הסתגלות |
צריכת דלק | אבזור נמוך בגרסת SUN הנפוצה |
אמינות | קצת משעממת |
את השיחה הזו ניהלתי לפני כמעט שלוש שנים. היום אני כבר עמוק בתוך עסקת הליסינג השלישית שלי אותה התחלתי ביולי האחרון. אבל זה סיפור אחר. עכשיו אני רוצה לגלות לכם איך נסעתי 124,000 קילומטר בטויוטה קורולה ושרדתי לספר.
ובכן זו היתה טויוטה קורולה נאה למראה, מנוע חדיש ומודרני, 1600 סמ"ק עם נתוני ביצוע מרשימים של 124 כוחות סוס, הכי טוב שהיה באותם ימים. נכון, עובדים רבים שקיבלו קורולה רובוטית החזירו אותה כלאחר כבוד לחברות הליסינג השונות. אני אומר שהרובוטית דווקא אופציה לא רעה בכלל למחפש רכב יום יומי. מי שאוהב לנהוג על גיר ידני יסתגל היטב לתיבה הרובוטית. אבל יש גם מכורים לאוטומט, ולא חסר כאלה שממש לא אהבו את הגיר המטלטל בהאצות ואת הרגשת ההתדרדרות לאחור בזינוקים בעליה. אנשי הליסינג שבאו לקחת את הרכב לטיפול היו שואלים אותי: אתה באמת אוהב את הרכב הזה? לא קופצת לך? אתה זוכר שצריך ללחוץ על הבלם שמדליקים את הרכב? ועוד כהנה וכהנה.
טויוטה קורולה. הגברת הראשונה של שוק הליסינג / צילומים: יצרן
להגה הקורולה הרובוטית יש "אוזניים", שהם למעשה פדאלים להעברת הילוכים. נחמד, אבל לא ממש שימושי. הידיות מסתובבות עם ההגה ולא קבועות בבפניות. כאשר אתה צריך להעביר הילוך מראשון לשני, אחרי סיבוב אחד של הגה אתה לא ממש זוכר היכן הדושה להעלאת הילוך והיכן להוריד. אם אתה מוכרח להרגיש ידני עד הסוף השתמש במצב הידני של מוט ההילוכים. בכל מקרה תהנה מתאוצה גבוהה ותשאיר מאחור את כל המשפחתומטיות של אותה תקופה: מאזדה 3, פורד פוקוס ורנו מגאן.
הטויוטה קורולה שלי נסעה הרבה מאוד בדרכים בין עירוניות. ביום סטנדרטי של מאתיים קילומטרים היתה צורכת לערך 18 וחצי ליטר בנזין (אם לדחוס את הדלק עד הסוף). זה יוצא בערך 10.8 קילומטר לליטר. לא רע בכלל. אף פעם לא הצלחתי לשחזר את ההישג עם אף רכב לאותו נתיב. אני מייחס את ההצלחה לגיר שתרם תרומה מכרעת לחיסכון בדלק.
תנוחת הישיבה במכונית נוחה, אך ידנית מאוד. בכל פעם שאשתי הנמוכה היתה נוהגת ברכב היתי נאלץ לבצע טקס הנמכה למושב שדמה לדרך בה היינו פורצים לטלפונים הציבוריים הישנים של 'בזק'. לאחר "הפריצה" הינו סופרים על ידי ניתוקים את הספרות כדי לחייג. כך היה כל בוקר.
נסיעת שטח עם הקורולה? אז מה אם היא ליסינג. טויוטה קורולה לא ממש אוהבת לרדת מהאספלט, מן הסתם, אבל יודעת לעבור דרכי כורכר, שלוליות לא עמוקות מדי, בוצות וכדומה. עבור להילוך ראשון ולאט לאט.
איך האמינות? טובה. אפילו טובה מאוד. ב-30 אלף ק"מ החלפתי צמיגים קידמיים משום שאלו נישחקו לגמרי. מתחילים להרגיש את זה בהאצות מעמידה בכביש רטוב. קרה מקרה בו היה הרכב עמוס בקניות ובמשפחה. עמדתי באדום, בכביש רטוב, בעליה. עם התחלפות האור לירוק לא יכולתי להתקדם משום שהגלגלים פירפרו. רק במאמץ רב, עם ריחות עשן כבירים, הצלחתי להתקדם. באופן כללי, חלוקת המשקל ברכב לא הכי מאוזנת ואין מספיק משקל על הגלגלים הקדמיים.
עם 45 אלף ק"מ על השעון החלפתי גם את הצמיגים האחוריים. שבוע לאחר מכן: פנצ'ר. להפתעתי גיליתי שהצמיג המוחלף ה"חדש" הוא הגלגל הרזרבי. חברת הליסינג הבינה את "הישראבלוף" שהיא בעצמה עשתה והחליפה את הגלגל לאחד אחר.
מה עוד היה לנו? בעצם שום דבר. חוץ מצמיגים מקוריים לא משהו (שהוחלפו באיכותיים בהרבה), לא היתה תקלה אחת ברכב. אפילו בדקו לי את דושת ההאצה בעיצומה של "הפרשה", והכל היה תקין. נסעתי הרבה ומעולם לא נדלקה איזושהי נורית אזהרה, או שהיה חסר משהו. אפילו לא מים למגבים. ממש תענוג.
ומה חושבת האישה? אישתי, בעלת הרישיון האוטומטי, אהבה את הקורולה. הרכב היה זריז בעיר, הגיב מאוד מהר לדרישות הנהג, לא היו בעיות של היגוי ולא תקלות כלשהן. גם מקום להטעין מוצרים מהסופר לא חסר. טענתה היחידה נגעה לדירדורים בהאצה בעליות. נו טוב, אי אפשר להיות מושלמים.
קורולות רובוטיות משתחררות כעת בהמוניהן מציי הליסינג לטובת השוק הפרטי. אני ממליץ בחום. בסך הכל מדובר ברכב טוב, אמין מאוד, וזריז. מערכת השמע המקורית סבירה. תא הנוסעים מגיע עם רמת גימור נמוכה (גרסת SUN הנפוצה).
אז הקפתי בה שלוש פעמים את כדור הארץ. בערך. טויוטה קורולה לא עייפה אותי במיוחד. הראות טובה, נוחות הנסיעה סבירה. אחרי 3,000 הקילומטרים הראשונים כבר לא ממש מתנדנדים מהגיר. יש הרגשה של החלקת קצוות והיא לא נוקשה. העברת ההילוכים זריזה ויש בונוס מיוחד בצורה של קיקדאון מגניב, כמו פעם. בעליות הקורולה טסה ומתחרה יפה בכל רכב בזכות משקלה הקל יחסית.
מחפשים משפחתית בת כמה שנים? לפחות בדקו את טויוטה קורולה. היא "באמת" לא רואה מוסך.
לדגמי טויוטה בישראל – טויוטה
פורסם לראשונה ב- 30.03.11
למאמר זה התפרסמו 21 תגובות