יגואר XE (מתיחת פנים) - מבחן רכב

תא הנוסעים

גם מבפנים חל שיפור ניכר. המולטימדיה זכתה לסביבה חדשה בחלקה. המסך הראשי נותר פחות או יותר באותו מקום אבל כל איזור בקרת האקלים זכה לשדרוג סטייל דגמי לנד/ריינג' רובר החדשים. שני כפתורי ענק שולטים על הפונקציות הבסיסיות בבקרת האקלים בעוד מסך ביניהם מאפשר שליטה בפונקציות מורכבות יותר (ופחות) בבקרת האקלים, ומאפשר גם שליטה על המולטימדיה והטלפון. פרט אחרון שהשתנה משמעותית הוא החלפת ידית ההילוכים הרוטורית לידית סטנדרטית יותר. 

אז מבחינת המראה המצב נפלא, אבל מבחינת תפעול? זאת שאלה יותר מורכבת וצריך להרחיב. 
 

ידית ההילוכים החדשה היא שדרוג נפלא ויותר נוח לתפעול, וכך גם שני העיגולים הענקיים ששולטים על בקרת האקלים. הכפתורים של בקרת האקלים פועלים בשלל דרכים – כשהשמאלי לחוץ הוא מכוון את עוצמת המיזוג, כשהוא ניטראלי הוא משנה טמרפטורה. לימני יש פונקציות אחרות כשהוא לחוץ או משוך החוצה. על פניו זה לא הגיוני אבל צריך זמן קצר כדי להבין איך הכל עובד ואז מסתדרים עם זה. חלק מהפונקציות החשובות, כמו נניח כפתור ה-Auto של המיזוג,  ניצב בתוך המסך בין הכפתורים וצריך להגיע אליו (בבחירה מ-5-6 מסכים אפשריים) כדי לשנות בו דברים. 
 

מערכת המולטימדיה המרכזית זכתה למעבד חדש שמאפשר פעולות הרבה יותר מהירות ומכאן גם חוויית משתמש טובה בעשרות מונים ביחס לדגם המוחלף. 
 

מול הנהג יש לוח מחוונים חצי וירטואלי. הוא נחמד ומציג מידע רב באופן מוצלח, אבל אם כבר - למה לא לשים מסך וירטואלי מלא ולאפשר קסטומיזציה נרחבת יותר? 

איכות החומרים ברכב טובה, אך לא מעולה: ישנם כמה וכמה פלסטיקים פשוטים לצד חומרים מעולים. איכות ההרכבה לא מתעלה לרמה של הטובות בקבוצה, למרבה הצער. 
 

רכב המבחן שקיבלנו היה בגרסה המאובזרת ביותר (S-Plus), שמצוידת בין היתר במערכת שמע מעולה של Meridian שפשוט הופכת את הנסיעה לחוויה. בנוסף, החבילה מעניקה כניסה והנעה ללא מפתח ובלמים משופרים עם קליפרים אדומים. 

כבר בגרסת הבסיס מקבלים את כל אבזור הבטיחות החשוב: בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטיה מנתיב, ניטור שטחים מתים במראות, מצלמת רוורס, חיישני חנייה מלפנים ומאחור ועוד.
 

הישיבה הנמוכה מעניקה תחושה מאוד ספורטיבית, יחד עם מכסה מנוע ארוך שנמתח לפנים. ההגה יוצא הרחק החוצה ומאפשר לשבת בדיוק בהתאם להעדפות הנהג, אך מנגד נציין כי המושב נמוך יחסית ושדה הראיה החוצה לא מהמוצלחים. מנהרת כוח בין המושבים תופסת הרבה מאוד מקום ונהגים שונים הרגישו שרגלם הימנית נוגעת בה לעיתים קרובות מדי. הגג גם הוא נמוך ונהגים מאוד גבוהים ירגישו אינטימיות יתר עם הרכב.

מאחור המצב פחות טוב. המרווח לרגליים עוד סביר, אבל נוסעים גבוהים מהממוצע ירגישו את התקרה נושפת בעורפם או בפדחתם. נוסע שלישי יתקל באותה תעלת הינע ענקית שכמעט מחסלת את האפשרות להושיב נוסע במושב האמצעי. 

תא המטען גדול יחסית, אבל יש לו מבנה רחב בהתחלה שהופך צר בהמשך. המפתח רחב יחסית לרכב עם תא מטען נפרד.

נוחות נסיעה

אחד היתרונות הייחודיים של האחות הגדולה של ה-XE, הלא היא יגואר XF, הוא כיול מתלים יוצא דופן. במבחני העבר נהנינו מאוד מהיכולות שלה לשלב בין התנהגות טובה, ריסון מוצלח ונוחות נסיעה גבוהה. היכולת הזאת לא באה לידי מימוש במלואה ב-XE שלפני מתיחת הפנים, אבל אפשר להגיד שעכשיו היא כבר מרגישה הרבה יותר טוב. 
 

בתוך העיר ה-XE מציעה שילוב מוצלח מאוד בין ריסון גבוה לרכות. המהנדסים הצליחו לרקוח שילוב בין ריסון המרכב אחרי המהמורה לבין רכות בספיגה עצמה של פגמי הכביש. נקודת התורפה פה היא המהלך הקצר של המתלה; כל עוד לא מגיעים לקצה המהלך הנוחות מאוד מרשימה, אולם כשהמתלה נסגר השיבושים מצליחים להזיז את המרכב ולפגוע בנינוחות. 
 

מחוץ לעיר ל-XE כבר באמת יש מעט מאוד חולשות. הריסון המעולה שומר את המכונית מאוזנת כמעט בכל מצב. שיבושים מזדמנים מנוטרלים בדרך כלל בזלזול, ורק רצף שיבושים יכול להוציא אותה משלוותה. 

בידוד הרעשים טוב בדרך כלל, אם כי יש לנו כמה הערות. במהירויות כביש 6 וצפונה יש רעשי רוח. הם לא קיצוניים אך קיימים. על כבישים ממש רעים עולה רעש די נוכח מכיוון הגלגלים, אם כי נדרש מבחן השוואתי כדי לחשוף את היכולת האמיתית של היגואר בתנאים האלו.

מנוע ותיבת הילוכים

ה-XE מוצעת עם מנוע בנפח 2.0 ליטרים המספק 250 כוחות סוס. ביחס למה שמציעות המתחרות בקטגוריה מדובר במנוע חזק יחסית, ולכן לא מפתיע שהביצועים טובים בהתאם. עם מומנט מכובד של 37 קג"מ, שמתחיל כבר בסל"ד נמוך וממשיך צפונה לשיא הספק בסביבות 5,500 סיבובי מנוע לדקה, יחידת ההנעה מצליחה לנייד את היגואר הסדאנית מאוד מהר. המנוע מרגיש גמיש בכל מצב. 
 

למנוע משודכת תיבת הילוכים בעלת 8 הילוכים. התיבה לעומת המנוע, הרבה פחות מרשימה. לעיתים מרגיש שאילולי התיבה המנוע היה מגיע ל-100 קמ"ש הרבה יותר מהר מהנתון הרשמי של 6.5 שניות. הרבה פעמים הרגיש לנו שהתיבה תוכננה למנוע אטמוספרי. במקום לנצל את הררי המומנט היא שולחת את המחט, בעיקר במצב ספורט, גבוה למעלה ונותנת למנוע לנסר את עצמו לדעת באיזורים שמעל שיא ההספק. היא גם מהססת להוריד הילוכים כשצריך. בהחלט לא שותפה מוצלחת. 

צריכת הדלק הפתיעה לטובה ביחס לכוחו של המנוע ולאופיו של המבחן. בסופו של יום סיימנו עם כ-11 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

היגואר נמצאת בחברה ממש לא ידידותית. כדי להוכיח את עצמה בסעיף התנהגות הכביש היא צריכה להתמודד מול כמה זאבים רעבים כמו אלפא רומיאו ג'וליה, אודי A4 וכמובן ב.מ.וו סדרה 3. ואכן המצב מורכב. מצד אחד, שלדת ההנעה האחורית של האנגליה בהחלט מחזירה דיבינדנדים רבים. המכונית מאוד אוהבת לפנות בחדות. היא משנה כיוון כהרף עין והחרטום שלה מרגיש מאוד קל ונכון לפנות. 

ההגה שלה רחוק מלהבריק, בניגוד לשלדה. הוא ארוך מאוד ועם שטח מת די נוכח. לעיתים בפניות מרגיש שהמנדסים החליטו לפצות על החדות של השלדה באמצעו חוסר חדות של ההגה. גם התקשורת ממנו כמעט לא קיימת. 
 

סיכום

יגואר XE זכתה לשדרוג מכובד במסגרת מתיחת הפנים. היא מכונית יותר נוחה, עם מנוע מוצלח, התנהגות כביש טובה ותא נוסעים שעשה קפיצת מדרגה רצינית. מצד שני, ישנן כמה נקודות בהן היגואר לא הצטיינה ולא יכלו להשתנות במסגרת המתיחה – בראש ובראשונה המרווח לנוסעים מאחור. 

אבל מעבר לכל זה, האתגר המרכזי של היגואר הוא המחיר. היות ומחיר הכניסה גבוה – פועל יוצא של המנוע שמוצע בה – היא ניצבת מול הגרסאות החזקות והמאובזרות של המתחרות, ויקרה מרובן. ברמת מחיר נמוכה יותר ניתן למצוא מתחרות עם מנועי פלאג-אין הייבריד שמוזילים את הקנייה ומשפרים את צריכת הדלק. וממש לצידה, באותו טווח מחירים, ניצבים כמה רכבי פנאי מאוד מרשימים שכך או כך הורגים את הקטגוריה של הבריטית. 

כך שלמרות שיפור ניכר וחוויה מאוד מוצלחת, יגואר XE עדיין מסיימת את המבחן הזה עם כוכבית רצינית מעל הראש ותחזית פסימית בנוגע לצפי המכירות. זו לא כוכבית שקשורה ישירות אליה, אבל עדיין כוכבית. 

לצפייה בכל דגמי יגואר בישראל

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות