יונדאי i20 ידנית - מבחן וידאו

קטגוריית מכוניות הסופר-מיני הידניות היא הקטגוריה המסקרנת ביותר בשוק הרכב הישראלי. מה שהתחיל לפני קצת יותר משנה עם מכונית אחת מיושנת, הפך במהירות לצונאמי של מכוניות ושום יבואן לא יכול להתעלם מהתופעה. פערי המחיר בין הקטגוריה הזו לבין המקבילות האוטומטיות חושפת את חוסר האיזון המובנה בשוק הרכב הישראלי: היות וחברות הליסינג לא ממש מתעניינות ברכבים ידניים, היבואנים לא צריכים להקפיץ מחיר באופן פיקטיבי וכך אפשר למכור את הרכב במחיר האמיתי שלו. המשמעות היא שפערי המחיר בין מכוניות הסופר-מיני קטנים בהשוואה למכוניות המיני הזעירות, ומצד שני הפער בין הגרסאות הידניות והאוטומטיות של מכוניות הסופר מיני עומד בדרך כלל על כ-30,000 שקל.

העיוות הזה עובד לטובת הצרכן, לפחות לטובתו של זה שמסכים ללחוץ על הקלאץ': היום תוכלו למצוא מכוניות חסכוניות, זריזות, מעוצבות ודי מרווחות במחיר שנע בין 70 ל-80 אלף שקל. בדיוק לשם יונדאי i20 מכוונת.

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: יונדאי i20

יונדאי i20, בנזין 1.2 ליטר, 85 כ"ס, החל מ-75,500 שקל
יתרונות	חסרונות
צריכת דלק	התנהגות כביש
נוחות נסיעה	איכות חומרים בתא הנוסעים
אבזור	עיצוב קצת משעמם

צפייה בתוכן יונדאי i20 ידנית - מבחן וידאו

שנייה אחת. כתבתי מעוצבות? יונדאי i20 היא לא בדיוק מכונית מעוצבת. כלומר, ברור שמישהו עיצב אותה, אבל זה היה מזמן וגם אז העבודה שלו הייתה יותר פרקטית מאשר יצירתית. מתיחת הפנים העניקה לחזית הרכב את הפרצוף החדש של משפחת יונדאי והיא נראית טוב מהגרסה שקדמה לה, אך העיצוב הכללי נשאר דומה והיא מרגישה פשוטה ורגילה ביחס למתחרות המודרניות.

כניסה פנימה עלולה לאכזב. את ההבדלים בין הגרסה שלפני מתיחת הפנים ואחריה, לפחות מבחינת העיצוב, ימצאו רק חוקרי מז"פ הסבלניים ביותר. לא מדובר ברכב מכוער - אלא שהעיצוב פשוט, שבלוני וחסר ייחוד. איכות החומרים בינונית ואת התא מרפדים פלסטיקים קשים ופשוטים. איכות ההרכבה, לעומת זאת, טובה מאוד. בקטגוריה שבה המחיר משחק תפקיד חשוב, האבזור של היונדאי הקטנה הופך להיות יתרון משמעותי. ליונדאי i20 יש 6 כריות אוויר, מערכת שמע עם שליטה מההגה, ארבעה חלונות חשמל (לעומת שניים אצל רוב המתחרות) וקיפול מראות חשמלי - פטנט שלא נמצא אפילו ב-i40, מכונית המנהלים של החברה. המפרט העשיר ממשיך גם למושב הנהג, שמציע כיוון גובה שימושי. יחד עם כיוון עומק של ההגה, איתור תנוחת ישיבה היא משימה פשוטה. המושבים עצמם מעט צרים וקשים, אך מושב הנהג מפצה עם משענת נוחה ליד. המרווח מקדימה טוב מאוד בכל הממדים ורק בוחן אחד התלונן על הקונסולה ששיפשפה את ברך ימין.


יונדאי i20. למי שפספס את הסמל מקדימה דאגו ביונדאי לתזכורת גם בצד / צילומים: יתיר דוידוביץ

המושב האחורי מציע מרווח ראש טוב מאוד ומרווח כתפיים מצוין לשני מבוגרים, כאשר ביניהם ניתן לדחוס ילד נוסף. המרווח לרגליים פחות מוצלח. כל עוד יושבים שני אנשים לא ממש גבוהים המרווח עוד מתקבל על הדעת, אבל אם אדם גבוה ינהג אז המרווח מאחוריו יהיה גבולי. הספסל עצמו שטוח וקל למקם עליו כסאות ילדים. תא המטען גדול יחסית לקבוצה אולם יש בו סף הטענה גבוה שמקשה על שליפה של חפצים כבדים. עם זאת, תא מטען בעל מבנה עמוק הוא עניין מקובל בסופר-מיני, כך שעניין זה לא בולט לרעה ביחס למתחרות.

חבורת הסופר-מיני הידניות משתמשת בדרך כלל במנועים צנועים שיתאימו לתג המחיר הנמוך. ביונדאי יש מנוע בנפח 1,250 סמ"ק המספק 85 כוחות סוס, ומדובר באותו המנוע ששוכן תחת מכסה המנוע של קיה ריו. המנוע מספק את עיקר כוחו מעל 4,000 סל"ד, כאשר מתחת להם הוא עצלן ומעליהם הוא מתעורר לחיים. כשמושכים אותו במעלה הסל"ד הוא מציע ביצועים טובים מהממוצע. התיבה הידנית מציגה סידור הילוכים מעט לא שגרתי: ההילוכים הראשונים ארוכים מאוד כך שבתוך העיר חייבים לוודא שנמצאים בהילוך הנכון כדי לשמור את המנוע בתחום היעיל. ככל שההילוכים עולים הם דווקא מתקצרים, וב-100 קמ"ש המנוע עובד ב-2,900 סל"ד גבוהים. למרות שהשילוב הזה נשמע כמו מתכון רע לצריכת הדלק, היונדאי מפתיעה לטובה: בנסיעת מבחן שכללה זחילה ארוכה בפקקים, נסיעה מאומצת לירושלים ושיוט מהיר מאוד, המכונית לא ירדה מ-14 עד 15 ק"מ לכל ליטר. נסיעה רגועה יותר שיפרה את צריכת הדלק למעט מעל 16.5 ק"מ לליטר. גם כאשר היונדאי דיגמנה שעות ארוכות לסרטון הווידאו עם מנוע דולק ומזגן פועל, לא הצלחנו להוריד את הצריכה הממוצעת לפחות מ-12 ק"מ לליטר. מדובר בנתונים בהחלט ייחודיים, כך שלא מפתיע לגלות שעד להגעתה של פיג'ו 208 הציגה ה-i20 את נתוני צריכת הדלק הטובים בקטגוריה.



בטח הבנתם שניצלנו היטב את הזמן עם הקטנה של יונדאי, ומד הקילומטרים יאשש זאת. ולמרבה המזל, כאבי הגב לא החמירו במהלך הנסיעות הממושכות שכן ה-i20 מצליחה להיות נוחה. הפעם לא רק ביחס לקטגוריה, אלא באופן כללי. היכולת שלה להתמודד עם שברים קטנים וגדולים טובה מאוד. ועדיין, למרות איכויותיה בתחום הנוחות, היא רחוקה משלמות. משהו באיכות ה"Ride" - איכות הנסיעה הכוללת - טוב, אבל לא מספיק. יש מעט רעשי כביש ורוח שמצטרפים ל"מידע" שתמיד עולה מהמתלים אל הנהג. זה לא מטלטל את הרכב, אבל גם לא מאפשר נסיעה באמת שלווה. ואחרי הכל, בהתחשב שמדובר ברכב עם בסיס גלגלים קצר כל כך - המצב יהיה טוב מספיק למרבית הרוכשים.

ומה באשר להנאה מנהיגה? זאת שאלה של זווית ההסתכלות. מי שמסתפק ברכב קליל שמצליח לשחרר מעט את הזנב מדי פעם, ייהנה מנהיגה ביונדאי. היא מרגישה קלה באופן בו היא נכנסת לפניות ושומרת על ריסון הגוף בתוכן. אבל מי שמחפש חוויית נהיגה אנינה יותר לא יצליח ליהנות ממנה באמת. זוויות הגלגול חדות, ההגה והשלדה לא מספיק מדויקים ומערבים ובאופן כללי המידע שזורם אינו רציף, מה שמחייב את הנהג להגיב כל הזמן. פורד פיאסטה היא דוגמא מוצלחת יותר לסופר מיני מהנה.


תא הנוסעים. מצא את ההבדלים...

לסיכום, יונדאי i20 היא מכונית באמת טובה. אם הגעתם לכאן, אתם כבר יודעים איפה היא מצליחה יותר ואיפה היא סתם מצליחה. הקוריאנית הקטנה מציבה עצמה מעל הממוצע כמעט בכל סעיף בעל חשיבות. אמנם, היא לא מצטיינת באף פרמטר (למעט צריכת דלק), אבל היא גם לא נופלת מהממוצע במרבית הסעיפים ובטוח שלא בסעיפים המהותיים. כיוון שכך, מעבר לעובדה שמדובר במכונית טובה מאוד, מדובר באחת המכוניות היותר שלמות בחבורת סופר-המיני הידניות.

לדגמי יונדאי בישראל - יונדאי