יונדאי i20 קרוס - מבחן וידאו

 
הפגושים הושחרו, ומלפנים ישנו משטח מוכסף - מעין שילוב בין "מגן חזירים" ל"מיגון תחתון", ויזואלית בלבד כמובן. מסביב לרכב ישנם ניפוחים סביב בתי הגלגלים, חצאיות שמדמות מדרגות צד, חישוקים נאים, פנסי ערפל עגולים ומכסה "מתכתי" למיכל הדלק. פסי הגגון תורמים למימד הגובה ושותפים לזעקת ה"ג'יפון" של היונדאי.

ואחרי הכל, נציין כי לטעמנו יונדאי i20 קרוס עדיין רחוקה מלהיראות ג'יפון, בטח שביחס למכוניות כמו סוזוקי ויטרה ואפילו רנו קפצ'ור; אבל יש משהו במראה שלה שמבדל אותה משמעותית ממכוניות סופר מיני סטנדרטיות, וללקוחות רבים זה עשוי לקסום.

תא הנוסעים

בפנים אין חדשות מסעירות. סביבת הנהג הפשוטה והביתית שפגשנו ב-i20 נותרה על כנה גם בגרסת הפנאי, ולמעט תנוחת נהיגה שהוגבהה משמעותית, לתחושתנו - אין כאן שינויים של ממש.

איכות החומרים לא גבוהה במיוחד. אין כאן דיפונים רכים למגע כמו שפגשנו בסקודה פאביה או בפיג'ו 208, אם כי היונדאי מרגישה מוצקה ועמידה. קל מאוד לתפעל את המערכות השונות, הכל קריא וברור, אבל אולי זה פשוט בגלל שאין הרבה מה לתפעל: הגרסה הבכירה אותה בחנו כוללת בסך הכל מחשב דרך בסיסי, בקרת שיוט, מראות עם קיפול חשמלי ומזגן מכאני. מערכת המולטימדיה שאתם רואים בסרטון לא כלולה במפרט, אך היבואנית מציעה אותה במסגרת "מבצע השקה". עם המערכת, שכוללת ניווט אינטרנטי של ווייז, מצלמת רוורס, דיבורית בלוטות' ועוד, היונדאי מקבלת ניקוד גבוה בסעיף האבזור. בלעדיה, התחושה מעט דלילה.

במקום אביזרים וגאדג'טים, אנחנו מוצאים ביונדאי שפע של תאי אחסון, כולל תא גדול לפני ידית ההילוכים עם שקעי טעינה, צמד מחזיקי כוסות, תא למשקפי שמש בגג ותא גדול שהוא גם משענת יד בין המושבים הקדמיים.

המרווח לנוסעים מאחור טוב מאוד, והעובדה שיונדאי i20 קרוס לא עברה תהליכי "ג'יפיזציה" מאסיביים מאפשרת גם לנוסעים מבוגרים לשבת שם בנוחות. חבל רק שאין פתחי מיזוג מאחור. תא המטען מציע נפח גדול יחסית וגם רצועות עיגון שימושיות.

נוחות נסיעה

ספיגת השיבושים לא היתה מנקודות החוזקה של יונדאי i20, וגרסת הקרוס - על אף ההגבהה והשינוי במערך המתלים - לא משפרת משמעותית את הנקודה הזו. בתוך העיר היא "מעגלת" ומרככת מעט את הקצוות החדים של מכסי הביוב ופסי ההאטה, אך לא מונעת מהטלטלה לעבור לתא הנוסעים. לא פעם זה יצר תחושת קופצנות.

מחוץ לעיר חל שיפור מסוים, בעיקר כשפני הכביש חלקים - אז מרגישה הקרוס מוצקה ונטועה. על כבישים גליים או משובשים היא, כאמור, קופצנית לעיתים. בידוד הרעשים מעולה, וזה לא מובן מאליו במכונית שקיבלה תוספת לגובה ומידת צמיגים גדולה יותר.

מנוע ותיבת הילוכים

גם בתחום הזה לא חלו שינויים ביונדאי i20 קרוס לעומת אחותה הסטנדרטית, וחבל שכך. יחידת ההנעה של היונדאי היא אחת הותיקות בשוק, ואחת האחרונות שעדיין מוצעת עם תיבת 4 הילוכים אוטומטית. זו האחרונה היא האחראית העיקרית בתחושות שנתאר מיד, אם כי יש לציין שגם המנוע עצמו - 1,400 סמ"ק עם 100 כ"ס - הוא לא מהמבריקים.

בתנועה עירונית שגרתית, יחידת ההנעה של יונדאי i20 קרוס פועלת היטב. זרימת הכוח לגלגלים חלקה ויעילה, אין רעשים מיותרים ולא נדרש מאמץ יוצא דופן. אבל ברגע שמציבים דרישות שהן מעבר למינימום ההכרחי, כמו למשל האצה מעט זריזה ברמזור, עקיפה בכביש מהיר או טיפוס בעליה, מתגלה חולשתה של ה-i20. המנוע הזה זקוק לסל"ד גבוה כדי להציג את מרכולתו, ותיבת ההילוכים לא תמיד מאפשרת לו להגיע לשם.

נתון צריכת הדלק, 11 ק"מ לליטר בנהיגה מתונה למדי, שכנע אותנו סופית שהגיע הזמן לשדרג את התחום הזה ביונדאי. נקווה שגם היצרנית תשתכנע במהרה.

התנהגות כביש

למרות הגבהת מרכז הכובד, אולי בגלל הרחבת הצמיגים, יונדאי i20 קרוס לא מרגישה בטוחה ויציבה פחות מאחותה הרגילה. יש לה אחיזת כביש מוצלחת וזוויות גלגול מדודות, שיעניקו בטחון מספק כמעט בכל מצב.

ומה לגבי יכולות דינאמיות מעבר לזה? ההגה לא מתקשר, כך גם השלדה, והנטיה הטבעית היא לתת היגוי. לא משהו שגרם לנו לרצות לבצע שוב את הקטע המפותל של המבחן, וזה בסדר גמור מבחינתנו.

סיכום

יונדאי i20 קרוס לא הופכת את הקערה על פניה. היא לא מוצר חדשני שטרם נראה במחוזותינו, וגם לא רכב שיטלטל את סגמנט הג'יפונים מקצה לקצה. למען האמת, אנחנו בכלל לא בטוחים שזה מה שיונדאי ניסתה לעשות.

אז מה כן יש לנו פה? שדרוג עיצובי משמעותי ל-i20 הפופולארית, שהופך אותה מעוד סופר מיני נאה למכונית מעניינת ומיוחדת, וגם תוספת למימד הגובה שוודאי תקסום לנהגים רבים. שני אלו, לטעמנו, מספיקים כדי להצדיק את התוספת למחיר.

לדגמי יונדאי בישראל - יונדאי

למאמר זה התפרסמו 6 תגובות