בשנים האחרונות מבחני דרכים על מכוניות של יונדאי התנהלו בסגנון קבוע. "זו באמת מכונית טובה", "שיפור משמעותי לעומת הגטס והאקסנט", "אלטרנטיבה ראויה למכוניות היפניות". פרגונים, אבל בכאילו. לא באמת חשבנו שזו מכונית מהשורה הראשונה. הערכנו את השדרוג שעברו הקוריאנים, אבל תמיד זה היה עם כוכבית קטנה שמזכירה להם את העבר הקרוב והאפרורי. מעין ליטוף מנחם לילד החלש שהצליח להצטרף לחבר'ה הוותיקים. נדמה שהיום, כשיונדאי i30 מציבה את עצמה כמכונית ששואפת לאיים על האירופאיות המובילות, הגיע הזמן להפסיק להתנצל. אפשר כבר לבחון את יונדאי בסטנדרטים מחמירים, ולקבוע פעם אחת ולתמיד: האם זו באמת משפחתית טובה?
יונדאי i30, בנזין 1.6 ליטר, 135 כ"ס, החל מ-123,000 שקל
יתרונות
חסרונות
עיצוב מרשים
נוחות נסיעה בינונית
תא נוסעים איכותי ומרווח
אבזור חסר לעומת פורד פוקוס
שילוב מנוע-גיר בתנאי יומיום
ביצועי מנוע בנסיעה אינטנסיבית
צפייה בתוכן יונדאי i30 החדשה - מבחן וידאו
עיצוב ותא נוסעים
יונדאי i30 היא מכונית יפה. מאוד יפה. הקימורים מחטבים את הגוף שלה, ויוצרים מין אתלטיות אלגנטית שכזו. זאת לא הפתעה אחרי הדגמים שהורגלנו לראות בשנתיים האחרונות אצל יונדאי, אבל פה ההברקה קצת יותר מרשימה: ה-i30 לא נראית כמו מכוניות אחרות של יונדאי. הבעיה היא, כמו אצל כל מכונית פופולארית, זה שבקרוב מאוד היה תהיה המונית ולא ממש מיוחדת. אותה בעיה שפגעה במאזדה 3 מאיימת גם על ה-i30.
יונדאי i30 החדשה. מתי יפוג תוקפו של העיצוב המרשים? / צילומים: יתיר דוידוביץ
גם תא הנוסעים של היונדאי מרשים. הוא נראה נהדר מבלי להיות מצועצע, וחשוב מכך: הוא איכותי. מאוד איכותי. מעבר לאיכות הפלסטיקה המרשימה, שנלמדה בכיתת המצטיינים של פולקסווגן גולף (ובואו נחכה לגולף הבאה שתגיע ממש בקרוב), מדובר בתא נוסעים שתוכנן באופן מופתי. המושבים רכים, גדולים ונוחים מאוד - עד כדי כך שנוסעת אחת טענה שהם גדולים מדי עבורה. תנוחת הישיבה נהדרת ומסביב לנהג מפוזרים המון תאי אחסון שימושיים כפי שתוכלו לראות בסרטון הווידאו. נהנינו לראות את החשיבה על הפרטים הקטנים: לכל נוסע יש תאורה שנדלקת בלחיצת כפתור (ולא רק בפתיחת דלת), בכל דלת יש תא אחסון עם שקע ייעודי לבקבוק שתיה, מתחת לידיות האחיזה מסתתר וו קטן לתליה של קולבים ואפילו במדף של תא המטען יש וו שתופס את השקיות עם הביצים שהבאתם מהסופר. בתא המטען, שמציע נפח הטענה גדול ושימושי מאוד ביחס למכונית האצ'בק (ונדמה שרק סיטרואן C4 יכולה להתמודד מולו) יש גם שקעי מצת לחיבור של צידנית מקוררת וגם טבעות לקשירה של המטען. פנטסטי.
המרווח לנוסעים בשורה השניה טוב מאוד. זוג מבוגרים יסתדרו שם נהדר, אף כי מרווח הראש עשוי להיות מוגבל, ונוסע שלישי יוכל להשתחל ביניהם בנוחות יחסית בשל העובדה כי הרצפה שטוחה. לאותו נוסע עלולה להפריע משענת היד של הנהג שבולטת לאחור ומפריעה לרגליים. מושבי בטיחות לילדים יתמקמו בקלות גם מאחורי צמד הורים גבוהי קומה.
אבזור ומחירים
ב-123,000 שקל תקבלו את הגרסה הבסיסית של ה-i30. 3,000 שקל נוספים יקנו לכם את הגרסה המאובזרת, אך ההבדלים לא גדולים: שתי הגרסאות מציעות גג שמש פנוראמי ענק, שיוצר תחושה של מרווח ומכניס הרבה אור. בשתיהן יש גם מערכת שמע מקורית עם שליטה מההגה, מחשב דרך מפורט וכפתור שמגדיר את עוצמת הקשיחות של ההגה (ראו וידאו). הגרסה היקרה יותר כוללת גם חישוקי מגנזיום (שהיו יכולים להיראות טוב יותר על צמיג בחתך נמוך), בקרת שיוט וחיבורי AUX ו-USB. בלטו בחסרונם בקרת אקלים ודיבורית בלוטות'. תמורת 101 אלף שקל תוכלו לקחת את ה-i30 עם מנוע 1,400 סמ"ק ותיבה ידנית, אבל עבור גרסה זו נקדיש מבחן נפרד.
מנוע ותיבת הילוכים
ביונדאי הלכו על המתכון הפשוט: מנוע 1,600 סמ"ק ותיבה אוטומטית עם 6 הילוכים. זה עובד לא רע בסך הכל: המנוע שקט מאוד, במיוחד בסיבובי סרק, והוא עובד בהרמוניה מוצלחת עם תיבת ההילוכים. בשיוט רגוע וגם בהתנהלות עירונית נעים מאוד לנסוע ב-i30, וזה משהו שקשה לומר על חלק מהמתחרות שמשוויצות במנועי טורבו או בתיבות רובוטיות כפולות מצמדים. מצד שני, אותן מתחרות מציגות ביצועים טובים מאוד ומפגינות זריזות מרשימה; היונדאי עושה זאת רק כשדוחקים אותה ודורכים בעוצמה על דוושת הדלק, וגם אז נדמה שחסרים פה חלק מ-135 כוחות הסוס שמופיעים ברישיון הרכב.
צריכת הדלק של אותם מנועי טורבו נמרצים אמנם נשמעת מבטיחה, אך עשרות מכוניות עם מנועי טורבו שנבחנו ב-iCar הוכיחו כי בדרך כלל אין יתרון משמעותי בתחנת הדלק למנועים המוגדשים. ה-i30, עם הנוסחה הישנה והפשוטה, הציגה צריכה סבירה של 12 ק"מ לליטר בשיוט בין עירוני ו-10 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת, וזה לא רע - אבל בימים של מחירי דלק משוגעים יכול להיות שכדאי להתאמץ ולחפש רכב חסכוני יותר.
נוחות נסיעה והתנהגות כביש
אם תא הנוסעים של יונדאי i30 מפגין מוצקות אירופאית, על המתלים ניתן לומר שהם מעלים ניצוצות קוריאניים. לצערנו, זו לא מחמאה. ספיגת השיבושים אמנם לא רעה, במיוחד כשמדובר בחריצים קטנים מהסוג שנפוץ בכבישים עירוניים, אך היונדאי משדרת כל הזמן לגב של הנהג את פעולות השיכוך. המתלה עולה ויורד ללא הרף, ולא צריך להיות נהג דקדקן כדי להרגיש שה-i30 היא לא מכונית שלווה. זה בולט במיוחד על כבישים בין עירוניים: אפילו בקטעים עם סלילה מושלמת, כמו כביש החוף בקטע שמדרום לנתניה למשל, היא מקפצצת בחוסר נינוחות. בנהיגה רגעית זה לא תמיד יפריע, אך לאורך זמן זה עלול לעייף.
המתלים המפוזרים גם מפריעים לקצב הנהיגה בכבישים מפותלים, שם היונדאי מפגינה תת היגוי וחוסר חשק כללי לתקיפת פניות מדויקת. אמנם, פה רק חובבי נהיגה ירגישו בחסרון כלשהו (והם ממילא לא מוגדרים כקהל הלקוחות של ה-i30) אך התנהגות הרכב במצבי קצה מעידה על יכולתו ביומיום. בנוסף, בנהיגה דינאמית יורגש מחסור בולט בהיזון חוזר מההגה גם כשזה מוגדר על מצב Sport הקשיח.
יונדאי i30- סיכום ביניים
למרות שהבטחנו שלא לעשות את זה, אי אפשר שלא להחמיא ליונדאי על השיפור הענק שנעשה ב-i30 החדשה. היא עולה בהרבה על קודמתה, אבל לא רק. תא הנוסעים שלה הוא מפגן מרשים של יכולות תכנון וביצוע, ובהיבט הזה היא עולה כמעט על כל מכונית משפחתית שדגמנו. יחידת ההנעה מצטרפת אף היא לחבילת המחמאות, למרות שחסר לה הגרוש ללירה, ואם יונדאי i30 היתה מאמצת את מערכת המתלים של פורד פוקוס או סיטרואן C4 זו ללא ספק היתה משפחתית מנצחת. האם זו קניה כדאית גם כך? את זה נדע אחרי המבחן ההשוואתי המסקרן שנערוך בקרוב.
יבואנים (יצרנים מחכים לפניות ודרישות לאיכות)
מתבקשים ליבא שיפורים - מכוניות עם מקדם גרר
טוב יותר - משמעו,להנמיך את אף המכונית.להוסיף
צינורות מפלט.ליותר דגמים אפשרות בחירה במגדש טורבו.גלגלי סגסוגת אלומיניום.
זו התחלה לניצולת מנוע טובה יותר,חיסכון בדלק,
וביצועים משופרים.
שמירת ערך בינונית
נוחות לא באמת ברמה של אירופית (VW,308,אופל)
מחיר שווה לאירופית (ואף יש הנחות מפליגות על הליאון, וקצת פחות על ה308. למה לשלם יותר בשביל רכב נחות יותר?)
ה I30 אמינה , איכותית ולא מפתיעה לרעה. 140000 קמ בארבע שנים לא מפריעים לה להיות סוסה סבלנית , לא רועדת ולא רועשת מכל מיני פינות וזויות. מה עם 2 ליטר ודיזל? עד היום הגיעו כמה בודדים מכל אחד מאלה. וחבל