יונדאי קונה (מתיחת פנים) - מבחן רכב

עיצוב

לקונה היה עיצוב בולט ומיוחד עוד לפני מתיחת הפנים. העדכון הזה הצליח ליצור את הרענון המתבקש, כזה שבהחלט שמים לב אליו, אבל מבלי לפגוע בשפה העיצובית של הדגם. מדובר בעיקר ב"ניקיון" של הפרטים הקטנים: יחידות התאורה הצרות הפכו צרות עוד יותר, ה"שפם" מעל הגריל נעלם ובמקומו מופיע סמל המותג שטיפס קומה אל מכסה המנוע, החלקים האפורים-שחורים של הפגוש הוגדלו על מנת להעניק לו תחושת גובה וגם יחידות התאורה המרכזיות עברו עידון.

מהצד ניתן להבחין בעיצוב חדש לחישוקי הגלגלים ומאחור ישנו מראה חדש ליחידות התאורה ולפגוש. בסך הכל מתיחת פנים לא זניחה כל כך.

בתא הנוסעים השינויים מתונים יחסית: פתחי המיזוג בצדדים קיבלו עיצוב דמוי טורבינה, אלו שבמרכז הפכו צרים מעט יותר, מערכת המולטימדיה זכתה גם היא לסידור מחודש של הכפתורים וזהו פחות או יותר.

תא הנוסעים

אחת הביקורות היותר בולטות שנשמעו כלפי הקונה נגעה לאיכות החומרים הבסיסית שלו. בהיבט הזה לא חל שיפור: מרבית החומרים בתא הנוסעים מרגישים קשיחים ופשוטים למגע. במיוחד אמורים הדברים כלפי מסגרת מסך המולטימדיה, שבלי הכפתורים בצדדים בולטת בפשטותה. לא אהבנו גם את השוני בצבעי החומרים השונים, שנעים על מספר גווני אפור.

המולטימדיה עצמה נהדרת, קלה לתפעול ויעילה מאוד, כאשר המסך גדל מ-7 ל-8 אינץ' במסגרת העדכון. גם הפעלת יתר המערכות בקונה ידידותית למשתמש. זה לא מובן מאליו כיום.

השינוי הבולט ביותר ברשימת האבזור הוא הצטרפותו של לוח מחוונים דיגיטלי בגרסת ה"סופרים" הבכירה (והלא זולה), מה שבהחלט מעניק תחושה מודרנית ומוצלחת. הגרסה הזו קיבלה גם תאורת לד כסטנדרט, ומלבד זאת היא מציעה גם בקרת אקלים, כניסה והנעה ללא מפתח, מצלמת רוורס, טעינה אלחוטית לסלולארי ומראות עם קיפול חשמלי. באף אחת מהגרסאות אין בלם יד חשמלי וגם לא בקרת שיוט אדפטיבית.

בתחום הבטיחות מציעות כל הגרסאות מערכת לבלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי דו-גלגלי, תיקון סטיה מנתיב, התרעת עייפות ומערכת להתרעה על שכחת ילד במושב האחורי. ה"פרסטיז'" מוסיפה גם ניטור שטחים מתים במראות הצד (כולל תיקון היגוי), בלימה אוטונומית בנסיעה לאחור ומניעת פתיחת דלת במעבר רכב חולף ואילו ה"סופרים" מוסיפה גם אורות גבוהים אוטומטיים. יפה.



המושבים הקדמיים נוחים לנסיעה. מאחור מפתח הדלתות קטן יחסית אך המרווח עצמו סביר, בעיקר לשני נוסעים. שלושה יחושו בצפיפות כמובן, הן בשל תעלת הינע גבוהה והן בשל תקרה נמוכה בצדדים שגוזלת מהמרווח לראש. הכסא עצמו מעט קצר ומאחור לא נמצא פתחי מיזוג.

תא המטען מציע נפח של 374 ליטרים. עבור צרכים של משפחה עם ילדים הוא עלול להיות מעט צפוף; ניתן להכניס לתוכו עגלת ילדים או מזוודה, אך לא את שתיהן יחד.

נוחות נסיעה

המימדים הקומפקטיים של יונדאי קונה הופכים את התמרון בעיר לקל ונוח. יכולת הספיגה שלו לא מצטיינת, בין היתר בשל חישוקי 18 אינץ' וצמיגים בחתך יחסית נמוך, אך גם בשל מהלך מתלה קצר. עם זאת, נדמה שהשיכוך השתפר במסגרת מתיחת הפנים וחל עידון מסוים בדרך שבה הקונה סופג את השיבושים, עם שיפור שחל בעיקר בריסון אחרי מהמורות גדולות ופסי האטה. גם רעשי מתלים מופיעים, אך במידה מועטה יחסית.

מחוץ לעיר מהלך המתלה הקצר מייצר קופצנות מסוימת על כבישים גליים במהירויות גבוהות, אך על כבישים איכותיים הנוחות יחסית טובה. בידוד הרעשים לא מוצלח, עם לא מעט רעשי כביש ורוח שחודרים לתא הנוסעים.

מנוע ותיבת הילוכים

כאמור, כוח ממש לא חסר כאן. לקונה מנוע מוגדש בנפח 1.6 ליטרים, עם הספק פנומנאלי של 198 כ"ס ועם מומנט של 27 קג"מ (ללא שינוי מהדגם היוצא). חווית הביצועים כאן חריגה בהשוואה לכל ג'יפון קטן אחר שתציבו מול הקונה, וגם בהשוואה לדגמים גדולים ויקרים יותר. מנוע הטורבו האגרסיבי משגר את הקונה בעוצמה אדירה בכל יציאה מרמזור, נענה לכל ליטוף דוושה בשעטה מיידית ומצליח ליצור דיסוננס אמיתי בין ההנאה שמספקים הביצועים לבין הרצון לשמור על רשיון הנהיגה.

אבל כל זה קורה בצורה לא לגמרי מעודנת. אמנם, בעיר יחידת ההנעה פועלת בהחלט טוב וזהו שיפור לעומת הדגם היוצא. תיבת ההילוכים, כפולת מצמדים עם 7 יחסי העברה, מצליחה להעלים את דבר קיומה - אבל כל זה נכון רק בנהיגה מנהלתית רגועה.

כשרוצים את הכוח, יונדאי קונה מתגלה כרכב ברוטאלי, כמעט אלים. התיבה מעבירה מין מכה קלה בהחלפות תחת מצערת מלאה, בקרת המשיכה מנסה לסייע בהורדת הכוח לכביש בצורה לא מאוד אלגנטית, לוחמת המומנט מורגשת בהגה. זה לא רכב שמסתדר בקלות עם הספק של כמעט 200 כ"ס. אגב, הופתענו לגלות שרכב עם יומרות ספורטיביות שכאלו מגיע ללא מנופי שליטה מההגה על תיבת ההילוכים.

בהתאם, גם צריכת הדלק לא חסכונית במיוחד. בשיוט מתון אמנם מדדנו 13.5 ק"מ לליטר, אבל אחרי כמה קטעי נהיגה דינאמיים הושגה בסוף היום צריכה של 9.6 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

על פניו, הרבה כוח ומשקל עצמי נמוך יחסית אמורים לייצר מכונית מהנה מאוד לנהיגה. ובדרך כלל המתכון הזה מסתדר לפי התכניות: היונדאי מרגיש קליל ודינאמי, שינויי הכיוון מתבצעים במהירות ופניה רודפת פניה בקצב מסחרר.

אבל מהר מאוד מגיע השלב שבו השלדה לא מצליחה להתמודד היטב עם כל הכוח הזה. שינויי הכיוון והתזזיתיות לפעמים מהירים מדי, האחיזה לא גבוהה מספיק וההיגוי לא משדר את התחושות לנהג. אפשר לנהוג מהר מאוד בקונה, אבל כדאי לעשות את זה במשנה זהירות.

סיכום

יונדאי קונה הוא מוצר משופר, ללא ספק, אבל לא כל השיפורים הגיעו היכן שציפינו למצוא אותם. העיצוב התעדכן לטובה ושימר את המראה הייחודי, מסך המולטימדיה גדל, האבזור השתפר קלות והמנוע - שממילא היה חזק במיוחד - זכה לתוספת כוח נוספת.

מנגד, זה עדיין לא רכב מרווח במיוחד, הנוחות בתוך העיר השתפרה מעט אבל יכולה להיות טובה יותר, איכות החומרים בתא הנוסעים לא מושלמת וגם התנהגות הכביש לא משרה המון בטחון על הנהג - פועל יוצא של הפער בין ביצועי המנוע ליכולות השלדה.

אחרי כל זה, יונדאי קונה ממצב את עצמו כאלטרנטיבה ייחודית בעולם הג'יפונים הרחב. הוא פונה לאלו שמעוניינים בעיצוב מקורי והרבה מאוד כוח מתחת לרגל ימין, ובתמורה מוכנים להקריב את הפרקטיקה או העידון. חוויה מעניינת.

לדגמי יונדאי בישראל - יונדאי

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות