יונדאי קונה חשמלי - מבחן רכב

גם מבפנים יש הבדלים: ידית ההילוכים המסורתית הוחלפה כאן בכפתורים קטנטנים לבחירת ההילוך, ואלו ממוקמים על קונסולה צפה שמתחתיה יש חלל אחסון קטן. גם יחידת המיזוג זוכה כאן למראה שונה, עם כפתורים מתכתיים וללא מסך תצוגה יעודי. איכות החומרים בסיסית מאוד ולא מרשימה במיוחד, כמו בגרסאות הרגילות.

תא הנוסעים

למרות שהקונה הוא לא רכב גבוה במיוחד, תנוחת הישיבה גבוהה יחסית והראות החוצה טובה. המושבים עצמם נוחים ומציעים כוונון חשמלי כולל ניפוח הכרית לגב התחתון - מה שלא קיים בגרסאות הבנזין. היצע תאי האחסון בהחלט מספק, כאשר הקונסולה הצפה החדשה כוללת גם סגירה לחלק מהתאים.

ביתר העזרים המרכזיים אין שינוי: מסך המולטימדיה גם כאן הוא בגודל 8 אינץ', אלא שנוספו לו תפריטים יעודיים למצבי החשמל. אלו מאפשרים לראות את הטווח הנותר ואת השינוי שהיה קורה לו ויתרנו על מערכת המיזוג, לתכנת את שעת הפעלת המיזוג ולהגביל את קצב הטעינה במידת הצורך. למערכת המיזוג עצמה יש מצב "נהג בלבד" שמאפשר לחסוך עוד קצת אנרגיה.

לוח המחוונים הדיגיטלי מוכר גם הוא מהקונה-טורבו. הוא מגיע בגודל של 10 אינץ' ורבע ומציע שלושה סגנונות לתצוגה המסורתית ועוד מסך אחד שבו מוצגים המספרים בגרפיקה מעניינת יותר. 

במרבית פריטי האבזור, הקונה החשמלי דומה לגרסת הפרסטיז' הבכירה של הקונה בנזין, עם כמה תוספות. לשניהם יש כניסה והנעה ללא מפתח, מראות עם קיפול חשמלי, בקרת שיוט רגילה ובורר מצבי נהיגה.

בגרסה החשמלית החישוקים אמנם קטנו מ-18 ל-17 אינץ', הטעינה האלחוטית הוסרה ופנסי הלד הוחלפו בתאורה סטנדרטית, אך למפרט נוספו גם בלם יד חשמלי עם פונקציית "אוטו הולד", הנעה מרחוק, חיישני חניה מקוריים גם מלפנים ואת הכוונון החשמלי למושבים. תפעול המערכות נוח וידידותי מאוד.

בתחום הבטיחות כולל המפרט בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל, מערכת יעילה מאוד לשמירת נתיב, ניטור שטחים מתים במראות כולל תיקון היגוי אקטיבי, התרעת תנועה חוצה מאחור, אורות גבוהים אוטומטיים והתרעת רכב חולף בפתיחת דלת. בקרת שיוט אדפטיבית לא מוצעת באף אחת מהגרסאות של הקונה, גם לא כאן.

מפתח הדלתות מאחור קטן יחסית אך המרווח עצמו סביר, בעיקר לשני נוסעים. אין הבדל של ממש לעומת גרסאות הבנזין. שלושה יחושו בצפיפות כמובן, הן בשל רוחב המושב והן בשל תקרה נמוכה בצדדים שגוזלת מהמרווח לראש. הכסא עצמו מעט קצר ומאחור לא נמצא פתחי מיזוג.

נפח תא המטען, שממילא לא היה גדול מאוד בגרסאות הבנזין, הצטמצם כאן ב-42 ליטרים ונפחו עומד כעת על 332 ליטרים. גלגל חלופי אין כאן; מתחת לרצפה תמצאו ערכת ניפוח ומקום אחסון לכבל הטעינה.

נוחות נסיעה

המימדים הקומפקטיים של יונדאי קונה הופכים את התמרון בעיר לקל ונוח, כאשר בגרסה הזו הנסיעה בעיר מוצלחת יותר מכמה סיבות - ראשית, יחידת ההנעה החשמלית פועלת כמובן בצורה חלקה מאוד; שנית, חיישני החניה הקדמיים מקלים על התמרון במקומות צפופים; שלישית, הבחירה בחישוקי 17 אינץ' משפרת את יכולת ספיגת השיבושים של הקונה החשמלי. עדיין לא מדובר ברכב רך ומשכך, אבל יחד עם השיפור שחל במתלים במסגרת מתיחת הפנים, מתקבל כאן רכב שבסך הכל נעים לנסוע בו בעיר.

גם מחוץ לעיר הנוחות לא רעה, אם כי הקונה נוטה לנוע רבות על מתליו בכבישים לא איכותיים. בידוד הרעשים לא מצטיין, בעיקר בכל הנוגע לבידוד רעשי הכביש.

יחידת הנעה

לקונה החשמלי מנוע בהספק צנוע יחסית של 136 כ"ס, אך עם מומנט גבוה מאוד של 40.2 קג"מ - גבוה יותר מזה של האיוניק 5, למשל. התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 9.9 שניות, איטי ב-2.2 שניות לעומת גרסת הטורבו בנזין - שאמנם יש לה מומנט נמוך יותר (27 קג"מ) אך ההספק שלה עדיף משמעותית (198 כ"ס) וגם המשקל שלה נמוך יותר בכמעט 200 ק"ג.

ואחרי כל המספרים, הקונה החשמלי הוא רכב זריז מאוד. עד כמה הוא זריז? לחיצה הגונה על דוושת התאוצה מורידה כל כך הרבה כוח לגלגלים הקדמיים, כך שהצמיגים מפרפרים במשך שניות ארוכות בניסיון להשיג אחיזה באספלט. זה אולי לא אידיאלי למדידת זמני התאוצה, אבל זה בהחלט ממחיש שמדובר ברכב חזק מאוד.

גם במצב ה"אקו" לא חסר כוח לקונה החשמלי, ואילו במצבי ה"נורמל" ובמיוחד ב"ספורט" מתקבלת תאוצה מצוינת, העקיפות מתבצעות בקלילות והתחושה היא נמרצת מאוד. 

ההפתעה הגדולה מתגלה בנתוני צריכת החשמל. בנסיעה בין עירונית שגרתית מתונה יחסית, אך בקצב שלא תמיד עושה חיים קלים לרכבים חשמליים, השגנו נתון מצוין של 132 וואט-שעה לק"מ - מה שאומר שניתן בהחלט לשחזר את נתוני היצרן, שעל פיהם סוללת ה-39.2 קוט"ש של הקונה מספקת טווח נסיעה של 305 ק"מ. 

לא מדובר בטווח מושלם עבור רכב חשמלי - דגמים יקרים יותר יודעים לספק טווחים של 400-450 קילומטר, אבל בגזרת המחיר של הקונה החשמלי הוא מתמודד מול רכבים כמו MG ZS למשל, ושם מדובר בטווח בהחלט ראוי.

טעינה ביתית מתאפשרת בקצב מירבי של 7 קילוואט, נתון נמוך יחסית, אך בטעינת DC תומך הקונה גם בקצב של 100 קילוואט - מה שמאפשר לטעון מ-10% ל-80% בתוך 47 דקות, בהינתן העמדה המתאימה.

התנהגות כביש

כל הגרסאות של יונדאי קונה מציגות יכולת דינאמית מצוינת. כאן התחושה נשלטת ובטוחה מעט יותר, הן בשל הסוללה שמנמיכה את מרכז הכובד והן בשל המנוע החלש יותר; אם בגרסת הטורבו חששנו מעודפי הכוח ומהמנוע ש"גדול על השלדה", כאן יש התאמה טובה יותר בין הביצועים לבין יתר המעטפת. רק כדאי לשים לב ולא לצאת מפניות עם רגל ימין כבדה מדי על דוושת התאוצה, שכן זה יכול להסתיים שוב בסחרור הגלגלים הקדמיים.

שימו לב שגם מרווח הגחון של הקונה החשמלי נמוך במעט מזה של גרסאות הבנזין - 15.8 לעומת 17 ס"מ. לא שזה משנה הרבה.

סיכום

יונדאי קונה החשמלי הוא בשורה צרכנית לא פחות מעניינת מהאיוניק 5 המדוברת. זה רכב מוכר, נאה ופרקטי במידה סבירה, כזה שהקהל כבר רוחש לו אהדה לא מבוטלת מזה מספר שנים. יש לו בגרסה החשמלית אבזור עשיר יותר ובעיקר פוטנציאל אדיר לחסכון בעלויות, כאשר פער המחיר בינו לבין גרסאות הבנזין קטן מאוד.

למותגים סיניים חדשים יהיה לא פשוט לשווק מולו דגמים חשמליים בעלי יכולות דומות, ויהיה קשה הרבה יותר לדגמים עם יכולות נחותות. טווח הנסיעה שלו, שהתגלה כריאלי לחלוטין, יספיק לרובם המוחלט של הרוכשים בקטגוריית רכבי הפנאי הקטנים - כך שבסופו של יום מתקבלת כאן חבילה שיכולה לתת עוד זריקת מרץ למהפכת הרכב החשמלי.

לצפייה בכל דגמי יונדאי בישראל

פורסם לראשונה ב- 02.08.21

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות