לקסוס 350 RX - מבחן רכב

לקסוס בדור האחרון ממחישה שעיצוב הוא משהו שכבר לא יפספסו אצלה. במקרה של ה-RX הלכו שם בלקסוס צעד אחד רחוק מדי, לטעמי, והתוצאה היא מכונית מרשימה שאי אפשר להתעלם ממנה, לטוב אך גם לרע, ולא רק בגלל ממדיה הפיזיים. עיצוב ישבנה הוא דווקא הסולידי והרגוע מכל הזוויות האחרות. מן הצד מתגלה צדודית דמוית קופה, ספורטיבית ואפילו קרבית. ואז מגיע הפרונט עם לוע "שעון החול" הפעור, שממנו כבר באמת אי אפשר להתעלם. האם זה מרוב שהוא מכוער או יפה? זה כבר עניין של טעם.

עיצוב הפנים מרגיע את ברי המזל שייכנסו פנימה. אחרי כל הסערה העיצובית בחוץ, הפנים מרגיש רגוע יותר בזכות שימוש נרחב בגוונים בהירים, חומרים רכים ותחושת יוקרה מכל עבר. הנהג שיתיישב בפעם הראשונה ברכב יגלה עולם ומלואו של כפתורים ופקדי שליטה בכל מקום. בשילוב קווי עיצוב רבים וסגנונות שונים, בכל זאת נוצר לא מעט "רעש" גם מול עיניו. איכות החומרים וההרכבה מחניפה, מרשימה ומצדיקה את הלוקסוס המשתמע מהשם לקסוס. היא מצליחה להעניק תחושת פרימיום אמיתית ואינה מזכירה בשום מובן את הזיקה לטויוטה. ובכל זאת (וזה כי ממש התאמצנו), בחלקים הנמוכים נתקלנו בניסיון קצת לחסוך הן באיכות והן ברמת ההרכבה. אבל צריך לרדת באמת נמוך בשביל לפגוש את הפלסטיקה הזו.

תא הנוסעים

אז בתא הנוסעים המרשים והמפנק כבר התיישבנו ואפילו במושב הנהג. כאן הכל מופעל באמצעות מנועים חשמליים קטנים ושקטים (כמצופה מרכב שעולה יותר מדירת שני חדרים בחיפה). התוצאה היא שקל מאוד להגיע לתנוחת נהיגה מעולה ונוחה. לאחר הכוונון הראשוני, ההמשך כבר מסובך יותר. במרכז הקונסולה ניצב מסך ענק ורחב בגודל 12.3 אינץ' עם גרפיקה מרשימה. המסך יכול להיות מחולק לשני אזורי תצוגה והשליטה עליו מתאפשרת משלושה מיקומים עיקריים: באמצעות סוג של עכבר הניצב על הקונסולה בין המושבים, באמצעות הכפתורים שעל הקונסולה המרכזית ומההגה. בסך הכל יש כאן המון אזורי שליטה ועוד המון כפתורי שליטה ורבים מהם גם על גלגל ההגה. מרוב שליטה אפשר לאבד שליטה. אז נכון אפשר להתרגל וללמוד להשתלט על כל מערכת, אבל פה זה ייקח יותר זמן - עדיף לעשות זאת קודם בחניה.



רמת האבזור הנבחנת כאן היא זו המכונה פרימיום אשר מציעה את אותה רשימת אבזור ארוכה (מאוד מאוד) של האחות ההיברידית ברמה זו. לכן נציין באמת את החריגים שבחריגים, אם זה הגג הפנוראמי הנפתח, מטען אלחוטי למכשיר הסלולרי, מסך מולטימדיה ענק ומערכת סאונד שהיא וואו אחד גדול. ויש גם מערכות בטיחות אקטיביות, ביניהן תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מתים ומעבר אוטומטי בין אורות גבוהים לנמוכים. בקרת השיוט האדפטיבית הרשימה במיוחד בזכות היכולת להאיץ ולבלום בחוכמה ובעדינות (בלי להלחיץ את הנהג).

מבחינת מרווח הפנים, כמובן שאין כל הבדל בין הגרסאות וגם כאן יתאכלסו בקלות 5 מבוגרים. תא המטען אמנם לא מדהים בנפחו אך האפשרות לקפל מושבים או לוותר על מדף הכיסוי תניב נפח אחסון מספק ומעלה.

נוחות נסיעה

אם יש משהו שאנחנו יכולים להגיד על ה-RX בלי להניד עפעף זה שהיא מכונית נוחה. היא גם שקטה, נעימה ובעיקר משככת. משככת את כל מה שקורה סביבה ברמה של ניתוק. יש כאלה שזה אפילו יפריע להם. בעיקר כאלה שרוצים להיות קצת מעורבים בנהיגה. אבל הפרק הזה עוסק בנוחות - וסיכום פרק זה אומר בפשטות שלקסוס RX היא מכונית נוחה מאוד. הכל בה רך, נעים וקל. ההגה קל משקל וקל לתפעול בכל מצב, כיף ונעים לאחוז בו. ובכלל קל ונעים לנהוג אותה אם זה מחוץ לעיר ואם זה בנסיעה עירונית. אם ממש מתעקשים, בבסיסה היא רכה ורק שיבושים משמעותיים, בעיקר בנסיעה בין-עירונית, עלולים ליצור נדנוד מסוים, אך גם זה ירוסן די במהרה.

מנוע ותיבת הילוכים

בפרק זה של המבחן טמון השינוי בין שתי גרסאות ה-RX. המנוע כאן הוא אותו מנוע 6V (משמע, שישה צילינדרים) של האחות ההיברידית, רק שכאן הוא פועל לבדו. רכיב נוסף השונה במערכת ההנעה כאן הוא מערכת הגיר הפלנטרי בעלת 8 הילוכים. התוצאה מהירה ולא ממש חסכונית כמצופה. המנוע משחרר עדר של 300 סוסים ושיא מומנט מרשים של 37.7 קג"מ הנצברים כאשר מחט מד הסל"ד מתייצבת בתחום שבין ה-4,600 ל-4,700. מערכת ההנעה של ה-RX350 נעימה ומשתלבת בצורה מושלמת עם שאר תכונותיה הבולטות של ה-RX: שקט, שיכוך ורוגע. קל לנהוג אותה מהר אך עם זאת רגוע. כל דריכה יותר משמעותית על הדוושה הימנית תניב תגובה מהירה מצד הגיר ועוצמת המנוע תבוא לידי ביטוי תוך שניות ספורות. בנהיגה יותר אגרסיבית מורגשת לעתים תכונה פחות מעודנת מצד הגיר. אולי אלה הררי המומנט ועדרי הסוסים המשתחררים בפרץ ואולי זה סתם כיול שאינו מספק, אך התוצאה בפועל היא שפה ושם עלולה להיווצר איזו טלטלה פחות נעימה של המרכב בזמן קיק דאון או אפילו סתם תוך החלפת הילוך.

עם סיבוב חוגת מצבי הנהיגה לכיוון הספורטיבי, המנוע הזה מראה באמת למה הוא מסוגל. יש הרבה כח באמתחתו, הרבה דחף והביצועים מרשימים. אך כל זה לא מלווה בדרמות רבות ואותו שיכוך וניתוק שהוזכר בפרק הנוחות מצליח למתן ואף לחסל את התחושות גם כאן, כך שגם האצה או עקיפה אגרסיבית מתקבלת בסופו של דבר בנונשלנטיות. מנוע ה-6V מייצר המיה נעימה גם כשהוא תחת מאמץ ולמעשה רק אז הוא מצליח גם להשמיע מעט את קולו. וכשזה כבר קורה, אז הוא מרגיש קצת מרוחק ולא ממש מרגש וזאת למרות ריבוי הצילינדרים.

במהלך המבחן מדדנו ל-RX צריכה של 7.2 ק"מ לליטר. נתון סביר בהתחשב במסה של מעל 2 טונות שעל מנוע זה לשנע, וגם בהתחשב בנפח ובכח שהוא מנפק. האם ההבדל מול ההיברדית מצדיק בכלל את קיומה של הגרסה ההיברידית? אולי אם רוב הנסיעה בה תהיה עירונית, רגועה ומרובת קילומטרים. כנראה שכמעט כל מנוע טורבו מודרני הכולל מערכת עצור/סע היה יכול להעניק כוח מספק ועדיין לחסוך יותר דלק.

התנהגות כביש

בסעיף זה, גם הלקסוס הזו לא הפתיעה ויישרה קו עם אחיותיה למותג. הגה קל משקל וחסר משוב, רכינה מורגשת בסיבובים ותחושה כללית של ניתוק, לא ממש מאפשרים להפיק ממנה הנאה מנהיגה. אך אין זה אומר שלא ניתן לנהוג בה מהר אפילו בכביש מאתגר. ההנעה הכפולה תספק שפע אחיזה, מערכות הבטיחות ישמרו עליה ניטרלית ומאוזנת ולנהג הרגוע יישאר רק לסובב את ההגה בקלילות ולנסות להיזכר איך לעבור בין בקרת השליטה על חימום המושבים לשליטה על הסמארטפון.

סיכום

לקסוס 350 RX הצליח להרשים אותנו בדיוק כפי שהרשימה אותנו תאומתה ההיברידית. ההבדל המשמעותי בין מערכות ההנעה על הנייר, אינו ממש משמעותי בפועל. הגיר הרציף של ההיברידית מצליח לדמות התנהגות של גיר פלנטרי, בזמן שהגיר (הבאמת) פלנטרי שבגרסת ה-350 יעיל וצפוי בסך הכל (למעט תגובות חסרות עידון פה ושם). מבחינת כח מנוע, גם כאן לא הרגשנו שוני משמעותי וזה דווקא כן תאם את ההצהרות על הנייר. אז נשארנו עם צריכת הדלק. ככל הנראה הפער בצריכת הדלק לא יהיה משמעותי עבור כיסו של הרוכש הפוטנציאלי וגם אם בשוטף זה יביא לשינוי מסוים במצב חשבון העו"ש שלו, ככל הנראה מנהל הבנק לא יתקשר להודות לו על החיסכון הזעום. אז מה נותנת הבחירה בגרסה ההיברידית היקרה יותר? אולי כדור הארץ יודה לכם יום אחד על תרומתכם הצנועה למלחמה בזיהום והתחממות הכדור.

לדגמי לקסוס בישראל - לקסוס

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות