עברו כבר כמעט 4 שנים מאז שהוצגה לקסוס LC, מכונית ספורט קופה מסובבת ראשים ורבת יכולות. כבר ברגע הראשון שראינו אותה, במסע ההוא בהרי האלפים, ורגע אחרי שאספנו את הלסת השמוטה, פנטזנו על גרסה פתוחה ותהינו למה היא לא מוצגת במקביל. במכונית עם נוכחות כזו על הכביש, זה יותר ממתבקש. אבל עם השנים, הבנו שגרסה כזו כבר לא תגיע. מה שלא קורה זמן קצר אחרי ההשקה, לרוב לא יקרה בהמשך, וממילא תקציבי הפיתוח של יצרניות הרכב מיועדים בתקופה האחרונה לטובת פיתוח טכנולוגיות חשמול ונהיגה אוטונומית. קבריולה? זה היה מעניין אולי לפני עשור או שניים.
אבל לפני קצת יותר משנה, לקסוס הפתיעה וחשפה בתערוכת הרכב של לוס אנג'לס את הגרסה הפתוחה של ה-LC. מאותו הרגע, היה ברור לנו שאנחנו חייבים להשיג עליה סיבוב. השבוע זה קרה.
לקסוס LC קבריולה היא מכונית זולה. באמת, מחיר מציאה. אנחנו יודעים שהיא עולה בערך מיליון שקל מינוס קיה פיקנטו, ואנחנו גם זוכרים שהמבחן נפתח בפרק העיצוב, אבל כדי לקבל מכונית שנראית ככה צריך בדרך כלל לשלם לפחות מיליון וחצי, אם לא שניים.
המראה עוצר הנשימה של גרסת הקופה היה יכול להתקלקל בקלות עם המעבר לגרסת הקבריולה. תשאלו לא מעט מכוניות שחוו את זה על בשרן. אבל פה? איזה. הסרת הגג לוקחת את ה-LC בקלות למחוזות הפרארי והאסטון מרטין, בואכה קוניגסג ופגאני. יכול להיות שקצת נסחפתי, אבל אתם מבינים את הכיוון.
אם תסירו את הסמל - טוב, זה לא יספיק - אבל אם תחליפו את גריל שעון החול העצום במשהו אחר בחזית, אף אחד לא יחשוד שאתם נוסעים בלקסוס, מותג שפעם כונה בזלזול "טויוטה עם ריפודי עור", והשבוע גרם לעשרות נהגים לשלוף מצלמות סלולאריות על כבישי ישראל.
הצבע הלבן ומיעוט הקווים והקימורים תורמים למראה הקלאסי; זו לא מכונית שתתיישן כל כך מהר. מנגד, הזוויות הקיצוניות של יחידות התאורה, כונסי האוויר שצמודים לדלתות, מראות ה"דגל", חישוקי ה-21 אינץ' העצומים וצמד משענות הראש שמבצבצות מבעד לקו הרקיע, כל אלו מבהירים שמדובר כאן במכונית ספורט פר-אקסלנס, ולא בעוד גרסה פתוחה לסאלונית מפוהקת.
תא הנוסעים הוא מלאכת מחשבת. רק על הדלתות, עם קימורי העור, המתכת והקפלים שמפילים את הצל בזווית מושלמת, אפשר להתפייט במשך שורות ארוכות. גם המושבים מעוצבים לתפארת והחומרים עשויים לעילא, אך בסביבת המולטימדיה והקונסולה המרכזית כבר ניכרים סימני הגיל.
תא הנוסעים
נסביר קצת בהרחבה את המשפט האחרון של הפסקה הקודמת. מבחינת הנראות והתחושות, זו עדיין מכונית מודרנית ומרשימה; אבל ככל שצוללים פנימה, מגלים עוד ועוד אלמנטים שהיו צריכים להיראות אחרת, לטעמנו. נתחיל במסך המולטימדיה, שאמנם זכה בשנה האחרונה לתמיכת אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי - אך הוא מציג את המידע ברזולוציה נמוכה יחסית והוא נשלט ממשטח מגע מסורבל במיוחד. אינספור פעולות נדרשות על מנת להפעיל את החימום במושבים, למשל, וכל זה דורש הסטת מבט ממושכת מהכביש. לא לעניין. על המסך ישנה מצלמת רוורס באיכות סבירה, אך היה מתבקש לפגוש כאן גם במצלמת "מבט על" ואפילו במערכת לחניה אוטומטית.
לוח המחוונים הוא לא לגמרי דיגיטלי; כלומר, התצוגות עצמן מבוססות מסך, אך במרכז הלוח ישנו עיגול מתכתי מרשים למראה שגם זז הצידה כשמבקשים לראות תפריטים נוספים. תצוגת המידע בלוח המחוונים עמוסה מאוד.
ברשימת האבזור ניתן למצוא כמובן את כל מערכות הבטיחות המתבקשות: בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, בקרת סטיה מנתיב (שהתקשתה בשמירה על מרכז הנתיב), ניטור שטחים מתים במראות, התרעת עייפות, זיהוי תמרורים, מכסה מנוע אקטיבי להגנה על הולכי הרגל וגם קשתות התהפכות שמזנקות ממקומן בשעת הצורך - שלא נדע - ואמורות לשמור על התסרוקת שלא תיפגע.
ומה עוד יש במפרט? כמו בגרסת הקופה, גם כאן נמצא מושבי ספורט מתכווננים חשמלית, עם זכרונות, חימום וקירור; המושבים עצמם מעניקים תמיכה מושלמת וגם מייצרים תנוחת נהיגה מעולה, אך ההגה לא יוצא מספיק לכיוון הנהג. בנוסף מציעה ה-LC גם בלם יד חשמלי, ידיות נשלפות חשמלית לדלתות הצד, מראות מתכהות בצד ובמרכז, תאורת לד עוצמתית והרשימה עוד ארוכה.
בנוסף למה שיש בקופה, גרסת הקבריולה מוסיפה גם חימום לגלגל ההגה ומערכת חימום לצוואר שממוקמת במשענות הראש. כל המערכות האלו אמנם סייעו, אבל התקשו לשמור על חום הגוף בנסיעה לילית עם גג פתוח. טוב שזכרנו לקחת כובע צמר, ועוד יותר טוב שהחורף בישראל מזמן לנו טמפרטורות של 15-20 מעלות ולא נמוך מזה.
מהבחינה הפרקטית, כצפוי, אל תבנו על ה-LC כמכונית שתחליף את הרכב המשפחתי. מסביב לנהג יש מעט תאי אחסון, כך שהתקשינו למצוא מקום לסלולארי, למפתחות ולמסכת הפנים שפשוט התעופפה החוצה באחד העיקולים; גם תא המטען סמלי, עם נפח של פחות מ-150 ליטרים (לעומת כ-200 ליטרים בקופה). ומושבים אחוריים? ובכן, תיאורטית הם ישנם, אבל אי אפשר להושיב בהם נוסע שגם מעוניין לצרף את הרגליים שלו לנסיעה.
נוחות נסיעה
לקסוס LC היא מכונית נוקשה, ובגרסת הקבריולה המצב לא שונה. בכלל, קשה לייצר רמת נוחות גבוהה עם צמיגים בחתך נמוך כל כך ועם מתלה קצר כל כך. הבולמים האדפטיביים מצליחים למתן איכשהו את התחושות, כך שבכיול הנוח על מרבית הכבישים בעיר מתקבלת רמת שיכוך נסבלת. מרגישים פה כמעט את כל הפגמים, אבל הלקסוס לא מנערת את הנהג. על פסי האטה נדרשת זהירות מיוחדת בשל העובדה של-LC יש מרווח גחון של תנין.
מחוץ לעיר הנוחות מצוינת כל עוד אין הפתעות על האספלט. אפשר בקלות לקחת אותה למסע חוצה יבשות ולנהוג שעות ארוכות במהירות פלילית בלי להתעייף.
בידוד הרעשים, ובכן, הוא נקודה שנויה במחלוקת. מי בכלל רוצה לבודד רעשים של כזה מנוע? תנו לנו כזה בפול ווליום מבוקר ועד ערב ונגיד תודה. בנסיעה עם גג פתוח, רעשי הרוח מפריעים להנאה מצלילי המנוע וממערכת השמע. כשסוגרים את גג הבד הארבע-שכבתי מתקבל בידוד יוצא מן הכלל, כאילו לא הוסר הגג מעולם.
מנוע ותיבת הילוכים
יצירת המתכת שנמצאת מתחת למכסה המנוע של לקסוס LC היא אחד האלמנטים הברוטאליים, האלימים, העוצמתיים והמענגים ביותר שניתן לקבל מתחת למכסה מנוע של מכונית כלשהי. המנוע הזה לכשעצמו, גם בלי שום מכונית סביבו, מסוגל לייצר חוויה טרנסצנדנטלית ולשחרר יצרים אפלים שהוסתרו מתחת לנימוסים ולכללי הפוליטיקלי קורקט. המנוע הזה הוא מפלצת. וכמה שאנחנו אוהבים מפלצות כאלה.
כמה נתונים: הנפח הוא 5,000 סמ"ק, התצורה היא V8, ההספק עומד על 464 כ"ס שמתקבלים ב-7,100 סל"ד (לעומת 477 כ"ס בקופה) והמומנט עומד על 54 קג"מ שמגיעים ב-4,800 סל"ד. כל הכוח הזה יורד לגלגלים האחוריים באמצעות תיבת 10 הילוכים אוטומטית. 0-100 קמ"ש? 5 שניות שלמות, שלוש עשיריות השניה לאט יותר מגרסת הקופה. ככה זה כשיש יותר משני טון שצריך לסחוב על הגב.
לחיצה על כפתור ההנעה משחררת כמה משדוני הגיהנום לאוויר העולם, ופולטת צליל רועם שמסוגל להבריח חתולים שנרדמו בגינה הסמוכה. וואו. הסאונד האדיר של ה-LC מלווה אותנו לכל אורך הנסיעה: זה שילוב מופלא בין בריטון עמוק שמלווה ב"תקתוקים" מונוטוניים כמו במנועים אמריקאיים מהסיקסטיז בתחילת הדרך, כאשר כל זה הופך ליללת מתכת שמפלחת את שערי השמים ברגע שמדביקים את הדוושה לרצפה. וכל זה לא מתחיל אפילו לתאר את החיוך האינפנטילי שנמרח לנו על הפנים כששמענו אותה מורידה הילוכים עם פצפוצי בק-פייר מהאגזוז. אין דברים כאלה.
אם שמתם לב, שיא ההספק והמומנט של המנוע הזה מושגים בשלב מאוחר יחסית - כך שכדי לסחוט מהלקסוס את מיטב יכולותיה יש צורך בסחיטה עמוקה של דוושת התאוצה. לא שנתלונן על זה, כן? אבל מי שמחפש את ה"שיוט על גלי המומנט" או את העקיפה המהירה בליטוף של הדוושה, עדיף שימצא לו איזו מכונית עם מנוע טורבו. כאן צריך לשרוף בנזין כדי לקבל תפוקה.
בקרת השיגור היא מערכת שלא היתה קיימת באותן מכוניות שרירים אמריקאיות של שנות השישים. המופע האורקולי שהיא מייצרת? היה גם היה. מצב ספורט פלוס נבחר בבורר המצבים (הקבריולה מוותרת משום מה על מצב ההתאמה האישית), בקרת היציבות מתנתקת, רגל שמאל נשענת על הבלם ורגל ימין מצמידה את דוושת הגז לרצפה. "פדאל טו דה מטאל", כמו שאומרים ביפנית מדוברת. וברגע בו שריר התאומים מבצע את התנועה הקלה שנדרשת על מנת להרים את השמאלית מהברקס, מתחילים הצמיגים האחוריים לפרפר כמו משוגעים בניסיון להשיג אחיזה, מעלים בדרך עשן לבן וסמיך ומחכים שהאלקטרוניקה תאפשר להם לנשוך קצת אספלט ולהטיס את המפלצת קדימה. זה לא קורה בקו ישר, כמובן, כי למה לגלח שניות מנתון התאוצה של פרוספקט מיותר כשאפשר במקום זה להטיס את הזנב ימינה ושמאלה, להוריד את הלב של הנהג לתחתונים ואז להדביק את הגב למושב עם זינוק משוגע שמזכיר ימים יפים בשדות תעופה?
וככל שהמהירות מתגברת, כך המנוע של הלקסוס מבקש עוד. עוד מהירות, עוד סל"ד, עוד הורדות הילוכים - ורק תיזהרו ממנתק ההצתה, כי הוא מגיע מוקדם מהצפוי. 10 הילוכים יש לה, 6 מתוכם מיותרים לחלוטין בהנחה אתם מנסים לשמור על איזושהי התנהלות סבירה מול שופטי התעבורה, שאולי יסכימו לסלוח לכם ולהסתפק בשלילה לשנתיים ולא במאסר בפועל.
סיבוב רודף סיבוב. חייבים לנהוג בה בכביש מפותל כדי לקצץ מדי פעם מהמספרים שרצים על המחוג. על כביש ישר היא תגיע בקלות רבה מדי לסוף הסקאלה. התאוצות כל כך ממכרות, שמדי פעם מצאנו את עצמנו בולמים רק כדי להאיץ אחר כך בחזרה.
זה בטח לא המנוע היעיל ביותר שניתן לפגוש במכוניות מסוגה של ה-LC, בטח לא ההגיוני מכולם ועל פוליטיקלי קורקט אין מה לדבר. זה לא סכין קצבים, זה גרזן של חוטבי עצים ויקינגים.
צריכת דלק? או, הנה סיבה טובה לעצור בצד מדי פעם. 82 הליטרים של המיכל מתרוקנים בקצב שמאפשר מנוחה לטובת הסדרת הנשימה: בשיוט מתון במיוחד הצלחנו להגיע לצריכה של 10.4 ק"מ לליטר, אבל את המבחן כולו סיימנו עם נתון של 5.1 ק"מ לכל ליטר. וכשכל זה נמדד במחירים היקרים של בנזין באוקטן 98, אולי כדאי שתוותרו על הפיקנטו ותשמרו את העודף מהמיליון לטובת תדלוקים מזדמנים.
התנהגות כביש
אם עד עכשיו זה נשמע שמדובר במכונת מלחמה, אז למעשה עברנו כרגע רק את שלב האימונים. כשהמנוע נדרש לספק ביצועים, הוא יעיל כמו צבא חזק ומיומן במיוחד - אבל כזה שעוד לא פגש באויב רציני. אבל אז מגיע הכביש המפותל, והקרב מתחיל.
מול הלקסוס הגדולה עומדים כמה חוקי פיזיקה נוקשים, בראשם האינרציה. כל גוף בתנועה ישאף להמשיך ישר, ואם מדובר בגוף ששוקל 2,035 ק"ג לפני נהג ומצלמה - אז מלאכת הפניה עלולה להיות מסובכת במיוחד.
עיון מהיר במפרט הטכני מגלה שיש כמה פערים בולטים בין הקופה לקבריולה, מעבר לפער של כ-100 ק"ג במשקל. יחד עם הסרת הגג (שעשוי קרבון בקופה), ויתרו כאן גם על הדיפרנציאל מוגבל ההחלקה וההיגוי לגלגלים האחוריים. וההשפעה מורגשת.
בעוד לקסוס LC קופה היא מכונית שמסוגלת לתפור פניות בקלי-קלות, להיצמד לאספלט ולחצות מעברי הרים באלפים כאילו היו מחלפים בכביש החוף, בגרסת הקבריולה יש נטיה בולטת הרבה יותר לתת היגוי והעדפה ברורה לקווים ישרים. בלי אותם עזרים טכנולוגיים שמסייעים לה לפנות, ועם גוף שרגיש יותר לעיוותים תחת עומס כוחות ה-G, מתקבלת מכונית שדורשת עבודה מאומצת מצד הנהג - בהנחה והוא לא רוצה לחבק את העץ הסמוך. לפני כל סיבוב צריך לרדת באכזריות על דוושת הבלם, שמצידה לא מציגה נשיכה אימתנית. הגיוני בהתחשב במאסה של הרכב ובמהירות שבה אנחנו מגיעים לעיקולים. בתוך העיקול מורגשת גם רכינה מעט יותר בולטת מכפי שזכרנו, אך כאן כבר מדובר בהתקטננות מצידנו.
כך או אחרת, גם בגרסת הקבריולה מדובר במכונית ספורט מרגשת, מסעירה ומהנה. יש לה אחיזת כביש נפלאה הודות למרכז כובד נמוך ולצמיגים רחבים ואוחזים במיוחד, ההנעה האחורית מאפשרת לעיתים החלקת זנב תחת כוח, ההיגוי מהיר ומדויק (גם אם לא מתקשר) ואם תקחו אותה לכבישים הנכונים שמתאימים למידותיה - תוכלו להגיע לקצב שהס מלהזכיר.
האתגרים הטבעיים איתם ה-LC נאלצת להתמודד, במיוחד כשהיא נטולת המערכות שמגיעות באחות הסגורה, הופכים אותה למכונית שחייבת את המרחבים. היא לא תסתדר בכבישי בית אורן או נס הרים. צפוף לה שם. אבל אם תקחו אותה אל העיקולים הרחבים והמהירים של עמק האלה או רמות מנשה, תגלו שעם קצת עבודה וריכוז מצידו של הנהג - אפשר להגיע לקצה השני של המדינה בזמן קצר במיוחד ובלי לערב את חברת הביטוח בתהליך. לא שנופתע אם לצד הדרישה לקודנית ולאיתורן, יקום הגוף המבטח שידרוש גם התקנת דיפרנציאל טורסן מוגבל החלקה ב-LC הפתוחה. רק לשם הזהירות, אתם יודעים.
סיכום
האם לקסוס LC עברה בהצלחה את תהליך הסרת הגג? ובכן, תלוי את מי שואלים. חובבי הנהיגה הספורטיבית, אלה שמקדשים את היכולות הדינאמיות האבסולוטיות, יעדיפו כנראה את גרסת הקופה, שמצליחה להתמודד טוב יותר עם כבישים מפותלים. אבל כמה כאלה נמצאים ברשימת הלקוחות של הדגם הזה? כנראה שלא רבים.
לעומת זאת, גרסת הקבריולה לוקחת את המראה הבאמת יוצא מהכלל של ה-LC קופה, ומרימה אותו אל מחוזות אחרים, כאלו שאנחנו פוגשים בדרך כלל בחשבונות אינסטגרם של תיירים שביקרו בדובאי. זאת מכונית מלהיבה, מסעירה, מטריפת חושים - וכל זה רק מתאר את איך שהיא נראית.
ברגע שמניעים, הסופרלטיבים נגמרים ובמקומם מופיעים תסמינים כמו דופק לב מואץ, הזעה מוגברת וקוצר נשימה. מנוע ה-V8 האדיר של הלקסוס שווה מבחינתנו מיליון שקל גם אם קונים אותו בתור רהיט לסלון. כל היתר, בונוס.
לצפייה בכל דגמי לקסוס בישראל
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות