לקסוס RC - מבחן רכב

מהצד השני היו אלו שפטרו אותה כ"מתאמצת מדי", "עסוקה" ואני חושב שאפילו שמעתי "גרוטסקית" פעם אחת. כך או כך, להתעלם ממנה זו משימה בלתי אפשרית. תתכוננו לכל, אבל כ-ל, זוג עיניים שיעקוב אחריכם, מבטים חודרים ברמזורים, בחניון, סתם ברחוב, בכל מקום.

תא הנוסעים

תא הנוסעים של לקסוס RC הוא המקום הראשון בו היא חושפת את הקשר הגנטי שלה. למרות שממש בלתי אפשרי לעלות על זה כשמסתכלים עליה מבחוץ, ה-RC היא למעשה לא הרבה יותר מאשר גרסת קופה (מעוצבת מאוד יש לציין) של ה-IS.

זאת הסיבה אם כך, שתא הנוסעים של השתיים זהה לחלוטין. אותה קונסולה מרכזית גבוהה ורחבה שמרחיקה את הנהג מהנוסע ויוצרת מין תחושת בדידות, אך בו בזמן עוטפת. אותו מסך 7 אינץ' מרכזי שנשלט מגלגלת שמתפקדת גם כג'ויסטיק על הקונסולה, ועדיין חושפת את העובדה שממשק המשתמש במערכת המדיה של לקסוס הוא אחד הפחות מוצלחים ונוחים לתפעול בקטגוריה. ואותה מערכת בקרת אקלים מפוצלת עם השליטה הכי מגניבה שיצא לי לחוות - פס מתכת שהחלקת האצבע עליו מעלה או מורידה את הטמפרטורה.

יוצא הדופן היחיד הוא לוח השעונים. כאן אנחנו מקבלים שעון אחד - שעון אנלוגי, עם מסגרת והכל, שבמבט שני מבינים שהוא בכלל מסך דיגיטלי, ושבלחיצת כפתור זז הצידה כדי להציג מידע נוסף על המערכות השונות בתצוגת יכולת עתידנית להפליא.

להוציא את אשכול הכפתורים המרכזי שמוריד מעט את הממוצע, איכות החומרים, כצפוי, גבוהה להפליא. היות ותא הנוסעים, איך לומר, אינטימי משהו, לא קשה להגיע עם היד לחלקים גדולים מאוד ממנו, ובכל מקום פגשה היד בחומרים איכותיים - עור, פלסטיק עבה ורך ובד קטיפתי ונעים.



ואם כבר באינטימיות עסקינן, זה המקום להגיד שבניגוד ל-IS שתסיע ארבעה מבוגרים בנוחות מופלאה, את ה-RC רצוי שלא לאכלס ביותר משניים. וגם אז, אם אפשר, שיהיו במידה של לא יותר ממדיום. המושבים חובקים, התקרה נמוכה - בוודאי עם גג השמש שהגיע ברכב המבחן, ואם אתם אוהבים להתפרש בתוך המכונית שלכם, כדאי שתמשיכו הלאה. כאן יושבים ממוקדי מטרה.

המושבים האחוריים לא מפתיעים. שני אנשים יוכלו לשבת שם עם מרווח סביר לברכיים אך מוגבל מאוד לראש, חלונות קטנים, מושבים נמוכים ובקיצור - יש שם מושבים בעיקר כי צריך לומר שהם שם. תא המטען סביר, עם נפח קטן יחסית (374 ליטר) ופתח מעט צר, אבל הוא עמוק למדי ויכול להיות שימושי. מאידך, אם תא המטען הוא שיקול משמעותי עבורכם בבחירת רכב, אולי כדאי שתעשו חושבים מחדש על כל עניין הקטגוריה בכלל.

בגרסת הכניסה רשימת האבזור של ה-RC סטנדרטית למדי בלי פריטי אבזור יוצאי דופן לקטגוריה. היא מצוידת בפנסי לד מלאים, מושבים חשמליים, מראת פנים מתכהה, כניסה והנעה ללא מפתח, ועוד.

גרסת F-Sport (תוספת של 45,000 שקלים) כבר מציעה אבזור נדיב בהרבה. היא מוסיפה בקרת שיוט אדפטיבית עם בלימת חירום, התרעה על סטייה מנתיב (ללא תיקון), ניטור שטחים מתים ומצלמת רוורס עם התרעה על תנועה חוצה, מושבי עור חשמליים עם זכרונות, חימום וקירור, מראות מתכהות חשמלית, כניסת נוחות (הסטת ההגה בדימום והתנעה) ועוד, וכל אלה הופכים אותה, לטעמנו לפחות, לגרסה שמציעה תמורה טובה יותר.

נוחות נסיעה

אז אחרי העיצוב הפסיכי, תא הנוסעים הספורטיבי והעוטף, ציפינו למצוא מכונית קשה וקשיחה שמקפצת על שיבושי אספלט כאילו נרשמה לחוג ריקודי קאנטרי. בוודאי ובוודאי אחרי שגילינו שרכב המבחן הגיע אלינו ברמת גימור F-Sport הבכירה, שמוסיפה בבורר מצבי הנהיגה מצב Sport+ שמקשיח את הבולמים האדפטיביים.

אוי כמה שטעינו. ככל שהקילומטרים חולפים תחת הצמיגים, ה-RC מתגלה כמכונית נוחה להפליא. שברים באספלט לא עושים עליה רושם, פסי האטה קשוחים שמרעידים מכוניות ללא שום יומרות ספורטיביות ללא רחם "מתעגלים" בידיי הבולמים של הלקסוס והופכים לגבעונת קטנה ולא מאיימת. רעשי רוח וכביש נבלעים כמעט לגמרי עד למהירויות שטוב מאוד שהן מוצגות בספרות מגודלות באמצע לוח השעונים.

למעשה, בשלב הזה אנחנו מגלים את אופייה האמיתי של ה-RC, אופי שיבוא לידיי ביטוי ביתר שאת בהמשך. באחד מערבי המבחן, החלטתי "לקפוץ" צפונה, לחיפה. בשעה 2 של אותו לילה, אחרי למעלה מ-600 קילומטרים שנצברו מהבוקר, דוממתי את ה-RC בחניה שלי והרגשתי כאילו הייתי יכול לעשות את הנסיעה הזו עוד לפחות פעמיים בלי שום בעיה. היא קרוזרית מצוינת עד כדי כך.

מנוע ותיבת הילוכים

אחרי העיצוב והנוחות, שמושכים כל אחד לכיוון אחר בכוח שקשה לתאר, דווקא המנוע מרגיש כמו הנקודה הכי פחות קיצונית של לקסוס RC. מדובר בסך הכל במרובע צילינדרים, עם 2.0 ליטרים של נפח, מגדש טורבו, 245 כוחות סוס ו-35.7 קג"מ שמשודכים לתיבת הילוכים אוטומטית עם שמונה הילוכים.

האמת היא שככה בדיוק המנוע מרגיש. טוב, אבל לא מצוין. כלומר קשה להגיד ש-7.5 שניות למאה קמ"ש הן איטיות, או שעל הכביש יש איזושהי תחושה של מחסור בכוח, אבל בשום שלב לא נפלטו מאף אחד שישב ברכב ציוצי הפתעה או גניחות של "תאט. בבקשה תאט".

פה המקום לציין שה-RC נמצאת בבעיה קטנה. גרסת ה-200t שבחנו מתחרה בגרסאות הכניסה של מכוניות הקופה הגרמניות, וה-RC-F מתחרה בגרסאותיהן הקיצוניות ביותר. היעדרן המוחלט של גרסאות ביניים עשוי להיות לה לרועץ שכן יהיו מי שהגרסה הזו תהיה להם חלשה מדי אך ה-RC-F תהיה קיצונית (ויקרה) מדי.

תיבת ההילוכים יורשת בצורה מושלמת את האופי הנינוח של המכונית בשיוט. היא חלקה ונעימה וכמעט בלתי מורגשת בהעברותיה את ההילוכים, אך גם איטית בשביל נהיגה נמרצת, במיוחד כשנוהגים את ה-RC כמו שצריכים לנהוג מכונית שמונעת מהציר האחורי.

צריכת הדלק בסוף המבחן הראתה כ-9 ק"מ לליטר שפויים למדי.

התנהגות כביש

כשהפנתי את ה-RC לכיוון הכבישים המפותלים שמטפסים על רכס הכרמל ויורדים מצידו השני אל עמק יזרעאל, כבר ממש לא ידעתי למה לצפות. מצד אחד, העיצוב וההנעה האחורית מנסים להבטיח שיש מסביבי מכונת נהיגה מושחזת ומשובחת. מצד שני, הבולמים הנוחים (שלא ממש קשים גם במצב הקיצוני ביותר), הגיר הנינוח וההגה האילם מצננים את ההתלבות. אל תבנה על זה, חביבי.

והקטע המוזר הוא שבפועל, ההתנהגות שלה הייתה מבלבלת בדיוק כמו הפסקה הקודמת. במהירות נמוכה, הפנייה חדה של ההגה ומכת גז יביאו את ה-RC להוציא את הזנב ב"פליק" קטן ומתון לשבריר שניה, רגע לפני שהבקרות יחזירו אותו למקום. אז ברגע הראשון המסקנה היא שיש פה מכונת החלקות שובבה ומתמסרת.

אבל ככל שמגבירים את המהירות, היא ננעצת חזק יותר ויותר לתוך האספלט, מסרבת להרפות, עד שאנחנו מגיעים למצב שבו אני מנסה לראות מה יגמר קודם - האחיזה שלה או האומץ שלי. אני הפסדתי.

ובכל הטנגו הזה של החלקות וירטואוזיות בפניות האיטיות ואחיזה בלתי נגמרת באלה המהירות, באופן די מצחיק יושבים ארבעה רכיבים קריטיים למלאכת התזוזה ושופכים מים קרים על החגיגה.

במכונית עם הנעה אחורית, השאיפה היא לחזור לגז מוקדם יחסית, אבל תיבת ההילוכים איטית מדי כדי להעביר את הכוח מספיק מהר, כך שדוושה שנלחצת רגע אחרי שיא הפניה מיתרגמת לכוח שעובר לגלגלים כשההגה כבר כמעט ישר.

המנוע חזק מספיק, אבל לא פעם הדוושה ננעצה בשטיח כדי לייצר קצב תנועה הולם. ההגה אילם לחלוטין ואינו מספר שום דבר על מה שקורה בין הגלגלים לאספלט. אבל חמור מכל אלה הם הבלמים, שהראו סימני דעיכה אחרי פחות מ-20 קילומטרים של נהיגה סמי-אגרסיבית. זה, במכונית שעברה פחות מ-2,000 קילומטרים, לא מעודד.

סיכום

לא, היא לא מכונת ביצועים ולא טורפת כבישים מושחזת. אם זה מה שחיפשתם, לא תמצאו את זה כאן.

אבל היופי בלקסוס RC הוא שאתם מקבלים מכונית קופה מעוצבת ברמה אחרת מכל דבר אחר שנע על הכבישים, מאובזרת מצוין וזולה ממתחרותיה בפער ניכר אבל - למעט שתי דלתות אחוריות - אתם לא מוותרים על שום דבר שהייתם מקבלים ב-IS.

ה-RC היא מכונית נוחה להפליא, נעימה ושקטה, ואפילו תא המטען שימושי יחסית. אם אתם מחפשים מכוניות יוקרה מעוצבת ומעניינת והציפורים שלכם כבר עזבו את הקן, או שהן עדיין לא בקעו, היינו ממליצים לכם לשים את לקסוס RC במרכז הכוונת שלכם.

לדגמי לקסוס בישראל - לקסוס

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות