לקסוס RX200t - מבחן רכב

עיצוב
אם יש משהו שקשה לעכל בלקסוס RX החדש, זה את העיצוב. הכיוון הזוויתי אליו פנתה לקסוס מאז ה-IS וה-NX תפס כיוון עוד יותר רדיקלי ואוונגרדי עם ה-RX. מהבחינה הזאת, ה-200t לא שונה מהותית משאר אחיו. ההבדל המרכזי בעיצוב של ה-200 הם חישוקים יותר צנועים בחתך של 18 אינצ' במקום ה-20 המפלצתיים שיש לשני האחרים. באופן אישי אני מאוד אוהב את העיצוב הזה, שנותן למותג שפה חדשה ומרשימה, ועשוי להכניס למותג היפני קצת דם חדש ולקוחות צעירים.



תא נוסעים
כשנכנסים פנימה אפשר קצת להתאכזב. האוונגרדיות החיצונית מפנה את מקומה לטובת תא קצת אנמי בעיצובו. המסך המרכזי מרגיש חדשני ונראה כאילו הוא "עומד באוויר", אבל רוחב המסך קטן משמעותית ביחס לגרסאות היותר מאובזרות. שאר המרכיבים יותר מאכזבים מבחינת העיצוב. יש המון כפתורים בתא הנוסעים, וחלקם נראים כאילו שלפו אותם מטויוטה קורולה. לוח המחוונים אנלוגי בעולם בו דגמי אודי מגיעים עם לוח מחוונים שנראה חללי, והשעון העגול מרגיש מיושן ממש כמו שעון כזה על יד של איש עסקים.

אבל אז עוזבים את העיצוב ועוברים לאיכות. מדובר בלקסוס, וכפועל יוצא התא הזה מרגיש כמו ביקור אצל פוטין בארמון. המושבים נוחים בצורה יוצאת דופן ועשויים מעור שממש נעים לשבת עליו. כמעט כל הדשבורד עטוי עור נעים לא פחות, ואם תשלחו יד לגג היא תחווה ליטוף של אריג נעים ולא של אסבסט. פה ושם, בנקודות נעלמות בתחתית הדשבורד, יש פלסטיקה פשוטה - אבל זאת כבר התקטננות של בוחני רכב ולא משהו שיפריע לאלו שבאמת יכולים לקנות את הרכב. איכות ההרכבה היא משהו שיעבור גם מבחן שרידות בסוריה.

מערכצ המולטימדיה בגרסת ה-200t היא הפשוטה יותר בהיצע. המסך שלה קטן יחסית, רק 8 אינצ' לעומת 12.3 בגרסאות המאובזרות. כל המולטימדיה נשלטת מגלגל שנמצא בין המושבים ומזכיר קצת את ה-i-Drive  של ב.מ.וו ואת ה-MMI של אודי. לעומת הגרסאות המאובזרות, שמצויידות במין עכבר שכזה, הגלגל מאפשר תפעול יותר אינטואיטיבי של רוב המערכות. למה רוב? כי כשעוברים למערכת האנדרואיד, שבה מופעל ה-Waze, הגלגל מתחיל לשמש כעכבר ואז התפעול נהיה מסובך, במקרה הטוב, ובלתי אפשרי במקרה הפחות מוצלח.

בכלל, הגרפיקות של מערכת המולטימדיה כבר מיושנות, המסכים מסובכים וקשה להפעיל את המערכת תוך כדי נסיעה. מחברת יוקרה כל כך מדוקדקת אנחנו מצפים למערכות מולטימדיה יותר טובות, ונקווה שבדור הבא של רכבי לקסוס נזכה לראות כאלו.

האבזור הכללי עשיר מאוד, למרות שמדובר בגרסת בסיס. יש כאן חימום וקירור למושבים, בקרת שיוט אדפטיבית, מושבים חשמליים הכוללים זיכרונות, הגה מתכוונן חשמלית, תא מטען נפתח חשמלית כמובן ועוד.
מבחינת מערכות בטיחות הוא מציע בקרת שיוט אדפטיבית מעולה (שמתאימה בעצמה את המרחק לרכב שלפניכם), ובקרת סטייה מנתיב. בקרה זו אקטיבית (כלומר, מסובבת את ההגה) אבל היא לא לוקחת אחריות מוחלטת כמו רכבים אחרים בקטגוריה אלא דואגת שהנהג יישאר אחראי על הניהוג. את מערכת הבלימה האוטונומית לא בדקנו אבל אנחנו מקווים שהיא עובדת היטב.

המרווח לנהג ולנוסעים פשוט מעולה. המושב, כאמור, חשמלי ומרווח. אין מגבלות לנהגים גבוהים, לא מצד גג השמש (הקטן) ולא מצד הקונסולה המרכזית. המושב האחורי כבר מתאים ללימוזינות. ניתן להזיז לאחור כל אחד מהכיסאות ולהימתח באופן שרק מחלקה ראשונה בחברת תעופה תציע. המרחב לרגליים יספיק גם לנפילים והמושבים עצמם רכים ומפנקים. נוסע שלישי ירגיש את שני החברים שמצידיו. זה לא נורא צפוף אבל לא היינו מתנדבים לעשות כך את הדרך מאילת למרכז.

תא המטען מציע נפח סביר ביחס למכונית בכזה אורך. העובדה שהגג משתפל מוקדם פוגעת בנפח הכולל ובגמישות הסידור של הציוד. 506 ליטרים אולי נשמעים הרבה, אבל ביחס לתחרות מדובר בתא לא הכי מרשים. הוא כן מציע את כל התוספות הנדרשות כמו תאים נסתרים, רצפה כפולה וכדומה.


נוחות נסיעה
למי שישן בעשרות השנים האחרונות, נספר שלקסוס הוא מותג שהתחיל את דרכו בשוק האמריקאי ובכל דרך שלא תסתכלו על זה הוא דובר אנגלית הרבה יותר טוב מיפנית, גרמנית או כל שפה אחרת. המיקוד של ה-RX בשוק האמריקאי מכתיב כיול מתלים מאוד רך.

הכיול הפתיע אותנו, בעיקר בגלל שגרסת ה-450h - שמתמודדת עם משקל בטריות גבוה - מציעה לצד הרכות גם מידה של ריסון. ב-200t, לקסוס החליטו ללכת בדרכם של הרבה הורי "מיקרוגל" וויתרו לגמרי על כל ניסיון לרסן את הזאטוט. התוצאה היא רכב לא קל שמשכך כמעט כל מהמורה באופן נינוח. בתוך העיר הרכות כמעט מנטרלת לחלוטין שיבושים. כשהקצב עולה הרכות ממשיכה להעלים מהנוסעים שיבושים, אבל המחיר הוא נדנוד של המרכב. לא מדובר בנדנוד סטייל ספינות אמריקאיות משנות ה-90, אבל זה לא מרוסן מספיק.

בשני מקומות ה-RX מרימה ידיים בקרב הקשה מול מע"צ. על מהמורות גדולות במיוחד הרכות מובילה לירידה של החרטום וסגירת מתלה. בכבישים בין עירוניים שסלולים בצורה ממש מרושלת המתלה פשוט לא מספיק לסיים את עבודתו לפני שהוא נפגש עם המהמורה הבאה ואז הרכב מתחיל לקפץ ולנוע בחוסר חשק על מתליו.

למרות שתי הנקודות הללו, בשאר הדרכים והמקומות קשה מאוד לאתגר את ה-RX200t וניתוק הנוסעים מהכביש הוא פשוט מעולה. וזה עוד לפני שדיברנו על בידוד רעשים. ה-RX הוא רכב מבודד ושקט באופן שמזכיר איך ללקסוס יצא שם כל כך טוב. בכל מהירות נסיעה ניתן לנהל שיחה די רגועה מבלי להרים את הקול. גם רעשי הכביש וגם רעשי הרוח נשמעים כמו אוושה רחוקה ולא כמו משהו שקורה במרחק של כמה ס"מ מראשכם.


 
מנוע ותיבת הילוכים
נכנסים לרכב, לוחצים על ה-Start ואת פניכם מקבלת נעימה של שסתומים ובוכנות. בלקסוס. אני כמעט שוכח מתי בפעם האחרונה שנהגתי בלקסוס שאינה מצוידת במנוע חשמלי שקט. אבל הרעש די עמום, ואם בודקים מגלים שאי שם מתחת לשכבות הבידוד מסתתר לו מנוע טורבו בנפח 2.0 ליטר עם 238 כוחות סוס ו35.7 קג"מ.

בגרסה הבאה בתור של ה-RX יש מנוע כמעט כפול נפח (3.5 ליטר) עם עוד 62 כוחות סוס ו-2 קג"מ. אבל אין לו טורבו, אני מתנחם בזה ולחוץ על המצערת.

וואלה, ל-RX יש תגובה טובה והוא יוצא בהחלטיות מהמקום. שיא המומנט מגיע בסל"ד סביר של 1,600 סל"ד ואין השהיית טורבו אקוטית מדי. ה-RX200t סוחב על הגב תיק של 1,960 ק"ג לא קלילים בכלל. למרות המשקל המנוע מסתדר די בקלות עם עודפי השומן וצובר תאוצה באופן מכובד.

צריך להבין, זה לא מנוע ספורטיבי. הוא לא טס במעלה הסל"ד אלא יותר מתקדם על גלי המומנט. הוא יודע למשוך את המחט למעלה בשעון אבל לא ממש שש לעשות את זה. נהיגה רגועה עדיפה עם המנוע הזה על פני ניסיונות למשוך אותו לפינות בשעון המהירות.

היכולות של המנוע מאפשרות עקיפה מהירה או שיוט מאוד מהיר בכביש בין עירוני ללא קושי. אם תעבירו ממצב Eco למצב Sport בבורר המצבים, הרכב יהפוך עוד יותר נחוש. כשמתקרבים לשיא ההספק המנוע מתחיל לאבד מכוחו, אבל הוא יצליח לגרור עד לקו האדום בלי לאבד אוויר לגמרי.

לצד המנוע ניצבת תיבת הילוכים, לא הכי מהירה, אבל כזאת שמאוד מתאימה לאופי של האוטו עם העברות הילוכים חלקות וכמעט בלתי מורגשות. לכל הסיפור הזה מתווסף בידוד רעשי מנוע מעולה. גם אם תלחצו בכל הכוח על הגז כנראה שלא הרבה מרעשי המנוע יצליחו להפריע את מנוחתכם.

מי שלא מרשימה היא צריכת הדלק. המנוע הזה לא עושה אפילו סימנים של מאמץ, אבל בפועל, מנוע טורבו קטן נפח שצריך להזיז משקל בריא, גורר צריכת דלק לא מדהימה. בנסיעת המבחן שלנו, שהיתה רגועה למדי, צריכת הדלק הייתה כ-9 ק"מ לליטר. לא מבריק במיוחד.



התנהגות כביש
אני מניח שאם הגעתם לכאן כבר הבנתם את המוטיב החוזר. רך ונוח. ה-RX200t הוא לא הרכב לתפור בו כביש מפותל במהירות מסחררת. בטח שלא עם כל כך הרבה משקל. ל-RX יש אחיזה מאוד מרשימה, אפילו על המגבלות הוא אוחז יוצא מהכלל. פשוט לא מדובר ברכב שיעביר לכם איזשהו שמץ של הנאה מנהיגה במובן שאליו כתבי רכב מתכוונים.

כשתסובבו את ההגה, הרכב יסתובב אבל לא ישנה כיוון באופן חד. העברת משקלים בסיבוב לא תיצור שום הידוק של הזנב, בעיקר בגלל שהמתלים הרכים מעבירים את המשקל באופן כל כך איטי שעד שהחרטום זוכה לתוספת המשקל הסיבוב כבר יסתיים.

ההגה עצמו גדול ומדוייק ויש לו אפילו משקל נכון. אבל הוא לא בא כדי לסדר לכם Turn-In מדהים אלא להיות שותף נחמד לשיוט נינוח.

בסך הכל, הלקסוס מתנהג נפלא ובצורה מאוד מרשימה אם אתם לא נהגים שנוהגים עם סכין בין השיניים. אם הגעתם לאולם התצוגה של לקסוס כנראה שסכין הוא הדבר האחרון שצריך לחשוש ממנו.



סיכום
הגרסה הפשוטה ביותר של לקסוס RX מצליחה לפגוע בדיוק בקהל הלקוחות. ה-200t מעניק את הערכים המוכרים של לקסוס - נוחות, שקט, איכות נסיעה גבוהה ואבזור רב, בגרסת כניסה זולה יחסית. המנוע מפתיע לטובה ומצליח לעמוד בכל משימה הגיונית שתידרש ממנו ללא מאמץ. לאור האיכויות שלו יכול להיות שמנוע זה מייתר את מנוע ה-3.5 ליטר שמעליו בהיצע.

הפער המרכזי שבין ה-RX לבין המתחרות נמצא דווקא בגזרת הטכנולוגיה. היפני מרגיש קצת פחות טכנולוגי ומציע פחות גאדג'טים ותוספות טכנולוגיות ביחס למתחרות. מצד שני, למי שלא רוצה לקפוץ מהר מדי על עגלת הטכנולוגיה, יכול להיות שזו בדיוק התשובה.

במחיר שנמוך ב-75 אלף שקל מהגרסה ההיברידית, ה-200t מציע חבילה מאוד משתלמת של איכות, ונוחות. אם צריכת הדלק היא לא עניין משמעותי ואתם לא מחפשים את טכנולוגיית הקצה ברכב, כדאי מאוד לסור לאולם התצוגה של החברה ולהעיף עליו מבט.



לדגמי לקסוס בישראל - לקסוס

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות