נראה לי שכבר עבר מספיק זמן מאז שהמילה "מאזדה" אמרה "המכונית שיש לכולם". מכל מיני סיבות המכוניות של מאזדה כיום כבר אינן רבות המכר הכי גדולות בארץ. אבל להיות רבת-מכר זה לא אומר להיות איכותית. ולהיפך.
קשה בימינו לפספס מאזדה. המכוניות האלה מעוצבות כך שכולם יסתכלו. נראה גם שהכוונה של היצרן היפני הקטן, כן - הקטן, היא לכוון את המכוניות שלו לכיוון הספורטיבי וגם לאופי ושוק יותר יוקרתי מעט.
מאזדה CX-3 הוא רכב הפנאי הקטן שלהם, זה שמתחרה בפיג'ו 2008 (המאזדה קצת יותר גדול) ובטויוטה C-HR (המאזדה קצת יותר קטן). חיכינו לו הרבה זמן, אבל כעת, כשהוא מגיע הוא לא מביא עמו איזושהי בשורה עתידנית של מערכת הנעה היברידית או נהיגה אוטונומית. מה שכן, כבר במבט ראשון אפשר לראות שהוא מאזדה בכל רמ"ח קימוריו ושס"ה חוטיו.
עיצוב
אכן, מאזדה. לטעמי היצרן הזה מייצר בימינו את המכוניות העממיות הכי יפות בעולם. מי עוד על הפודיום? פיג'ו וקיה, אני מניח. וה- CX-3ממשיך את הקו. קשה קצת להגדיר אותו כ"יפה" במונחים הקלאסיים (אלפא, נניח), אלא יותר כמושך מאוד, ייחודי, עם קו חלונות מתקמר ומתעקל, חזית מלוטשת ומדויקת ולפחות בגרסה היקרה - גלגלי ענק שמייצרים מין אווירה של עקרב או שרירן-ברזל שגם יודע לרוץ מהר. באמת עבודת עיצוב מלוטשת ומרהיבה, מסוג היצירות שנדיר למצוא בעולם מותגי המיינסטרים. אפילו בלבן-אפרפר של מכונית המבחן הוא נראה מצוין.
תא הנוסעים
בפנים האווירה פחות מהפנטת. נעים כאן לעין והעיצוב אלגנטי, אבל גם קצת דל ופשוט. חסר העניין שנמצא בחוץ. מצד שני יש כאן את מערך התפעול החווייתי שמכיר מי שנוהג במאזדות של השנים האחרונות. יש כאן מסך מגע נאה, דובר עברית, עם תפעול נוח מאוד בימין הנהג. המסך הזה כולל מולטימדיה ועוד ממתקים כמו ניווט והצגה של תמונת אחורי הרכב בעת נסיעה לאחור.
איכות ההרכבה בתא הנוסעים מצוינת. איכות החומרים בגרסה שנבחנה, פיור ווייט (Pure White) גבוהה מאוד יחסית לקבוצה, וכדאי שתהיה - מדובר ברכב פנאי קטן מהיקרים ביותר בשוק. מושבי העור ברכב המבחן מעולים, תומכים במידה, רכים במידה, איזון משובח. הגה הרכב עולה ויורד וגם יוצא פנימה והחוצה, דבר שמסייע למצוא תנוחת נהיגה מדויקת.
המושבים האחוריים נוחים. המרווח לראש טוב גם למבוגרים גבוהים, אבל מרווח הברכיים והכתפיים לא יתמכו בנסיעה של שני מבוגרים לאורך זמן, או לשלושה מבוגרים בכלל.
בדיקת רשימת האביזרים אינה מגלה אביזרי בטיחות מתקדמים במיוחד. אין כאן בקרת שיוט אדפטיבית (ACC) או תיקוני היגוי אוטומטיים, אבל יש בלימה אוטונומית במהירות של 30 קמ"ש ומטה ומערך התרעות בעת סטייה מנתיב. בגרסה היקרה יש גם מערכת שמתריעה על רכב בשטח המת.
אביזרים נוספים בשתי הגרסאות: המולטימדיה, בקרת אקלים ומנופי העברת הילוכים מגלגל ההגה. בפיור ווייט מצטרף מעבר אוטומטי בין אור גבוה ונמוך, תצוגה עילית של מהירות וניווט וגם תאורות LED וגלגלי 18 אינץ'.
תא המטען של ה- CX-3הוא הקטן ביותר בקבוצה, ובפער גדול: 240 ליטר בלבד. זה מורגש, התא נגיש יחסית, אמנם, אבל הוא קטן וחסרים בו אביזרים ופתרונות מקוריים. זו תופעה חוזרת, משום מה, בדגמי מאזדה שונים. מחיר העיצוב?
נוחות נסיעה
כשבוחנים את נוחות הנסיעה ב- CX-3כדאי להפריד בין שני מונחים: ספיגה או ריסון, וריכוך. ספיגה היא היכולת לחטוף בורות ופסי האטה ו"לבלוע" אותם בלי שהגוף יטולטל יותר מדי. את זה המאזדה לא עושה טוב במיוחד, וכל מעבר על פני שבר משמעותי הוא סוג של התרסקות. זאת, במהירויות עירוניות עד ל-30-40 קמ"ש. עדיין, באותן מהירויות, המתלים מצליחים לרכך את ההתרסקויות האלה, וכך לא מועברים הטלטולים אל הנוסעים כמכות, אלא כטלטלות מרוככות, לפעמים אפילו נעימות…
ככל שהמהירות גדלה כך משתפר המצב, ואז הריסון משתפר והמתלים שומרים על נסיעה נעימה ונוחה מאוד. הרעשים העיקריים שנשמעים בתא הנוסעים מגיעים מהמנוע, שבכל פעם שלוחצים אותו חזק, הוא נשמע וגם מורגש היטב.
מנוע ותיבת הילוכים
במקום מנוע טורבו קטן, כמו שיש אצל רוב המתחרים, או מערכת הנעה היברידית כמו במתחרים נוספים, במאזדה בחרו במערכת מיושנת, לטוב ולרע: מנוע בנזין בנפח 2,000 סמ"ק, בלי טורבו, שמייצר 156 כ"ס. תיבת ההילוכים היא אוטומטית, די פשוטה, עם שישה הילוכים.
המנוע קצת מחוספס, אבל עם תיבת ההילוכים הם מגיבים מהר ללחיצה על הדוושה. בשלבי היציאה מהמקום המנוע נותן הרבה כוח (כוח זמין, מומנט) ואפשר להאיץ את הרכב היטב. גם בהאצות ביניים אפשר להתקדם מהר, כיוון שתיבת ההילוכים מגיבה מהר ללחיצה על הדוושה.
צריכת הדלק בעת המבחן נעה בסביבת 11 קילומטרים לליטר. מהפחות טובים בקבוצה. אבל היה כיף עם המנוע.
התנהגות כביש
כבר אמרנו שמאזדה מכוון את המכוניות שלו לכיוון של ספורטיביות, והדבר ניכר ב-CX-3. בלי ספק מדובר באחד הג'יפונים הקטנים היותר-ספורטיביים שאפשר לקנות. הגלגלים מגיבים היטב לדרישות של הנהג בהפניית ההגה, הגוף אינו רוכן יותר מדי ונשאר מאוזן יחסית. אחיזת הכביש אינה מהטובות, והזנב נוטה לברוח לצדדים לעתים - זהו אופי שאהוב מאוד על מי שאוהב אופי ספורטיבי-אתלטי של נהיגה. אבל גם כשהזנב בורח, קל יחסית להחזיר אותו מהר אל המסלול.
יכולת שטח
במילה "ג'יפון" מסתתר השורש "ג'יפ", אבל כאן אין יותר מדי מה לחפש יכולת שטח. הסיבה - הנעה קדמית בלבד ומרווח גחון (המרווח מהרצפה אל גחון הרכב) של כ-16 ס"מ בלבד. ההרכב הזה בכל זאת מזמין את בעל הרכב לנסיעה על שבילים טובים יחסית, וכך אפשר ליהנות מטיול לייט בשטח.
סיכום
ברכבי פנאי קטנים מחפשים לפני הכל את הישיבה הגבוהה והרבה נוכחות. מאזדה CX-3 מעניק את שני אלה ומוסיף לכך יכולת ספורטיבית נדירה יחסית בקבוצה וגם איכות מצוינת. אין לרכב הפנאי הקטן של מאזדה בשורה טכנולוגית מתקדמת בתחום מערכות ההנעה או הבטיחות, אולם מי שמחפש ג'יפון עם אופי ימצא כאן הרבה מזה.
למאמר זה התפרסמו 3 תגובות
