מבחן החסכוניות: טויוטה פריוס מול סיטרואן C3 פיקאסו מול סיאט איביזה TSI

רגע לפני שהנפט מתייקר לרמות בלתי אפשריות, מנסות יצרניות הרכב לאתר את הטכנולוגיה אשר תסייע לנו לחסל את עתודות הזהב השחור קצת יותר לאט. לקחנו שלושה כלי רכב שונים במהותם אשר מציגים שלוש גישות הנעה שונות בתכלית: סיטרואן C3 פיקאסו בגישת הדיזל + גיר ידני, מול סיאט איביזה Flow עם מנוע 1.2 טורבו ותיבת DSG, מול טויוטה פריוס עם הנעה היברידית ותיבה רציפה.

למבחן זה פאנץ' קצת שונה לעומת מבחנים השוואתיים רגילים. לא בדקנו מי המכונית הטובה, אלא מה צורת ההנעה החסכונית, היעילה והמתאימה ביותר עבור "מר ישראלי".

קיצורי דרך: טויוטה פריוס, סיטרואן C3 פיקאסו, סיאט איביזה Flow, סיכום, הזווית החשמלית, קטלוג

סיאט איביזה TSI (מימין) וטויוטה פריוס. באיזו מהן תצחקו יותר כל הדרך לתחנת הדלק? / תמונה: יתיר דוידוביץ

טויוטה פריוס – כוח החשמל:

כשאומרים "מכונית היברידית", האסוציאציה הראשונה שעולה היא טויוטה פריוס. די בכך כדי לזכות את הפריוס בכרטיס כניסה למבחן שלנו על תקן שגרירת הגישה ההיברידית. הפריוס מביאה למבחן את השילוב המתקדם ביותר טכנולוגית ומגבה אותו בעיצוב עתידני, מבחוץ ומבפנים. יותר מאשר מכונית, ההיברידית הינה הצהרת כוונות על גלגלים של טויוטה. העיצוב החיצוני החללי כבר מתקבל כמובן מאליו בדור השני של הפריוס בארץ. שלל הצגים בתוך המעבורת וגרפי צריכת החשמל והדלק עדיין יכולים להרתיע גם מהנדסי מחשבים. את המחיר משלם הנהג בנוחות נסיעה בינונית ובהתנהגות כביש.

גישת ההנעה: ההנעה ההיברידית, שילוב של מנוע חשמלי ומנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר, מספקת סך של 134 כוחות סוס. המנוע החשמלי עתיר מומנט ומאפשר יציאה מהמקום במהירות שלא תבייש פוליטיקאי בדרך לצלחת הבורקסים. אבל כאשר הקסם החשמלי נגמר, נותרים עם מנוע בנזין בינוני שנאלץ לשאת על גבו את הרכב ואת מערכת המצברים הכבדה. הרעש של המנוע החשמלי שונה ממה שאנחנו מורגלים אליו. אחד הבוחנים טען בהקשר הזה כי "כשנוסעים בה זה נשמע כאילו הדיסק במערכת יוצא ונכנס כל הזמן". תיבת ההילוכים הרציפה חלקה ונעימה ומיישרת קו עם הסגנון העתידני של הרכב. ישנם מספר מצבי נהיגה בפריוס, המאפשרים נסיעה על חשמל בלבד, נסיעה משולבת וחסכונית, מצב רגיל ומצב Power בזבזני שמראה כי גם הפריוס יודעת להאיץ ולהרעיש.

טויוטה פריוס. "אם אין נפט - תאכלו חשמל"

צריכת דלק: ההיברידית שלנו הציגה את נתוני צריכת הדלק הטובים ביותר במבחן. זה לא מפתיע, לאור העובדה שמדובר במכונית הממוקדת ביותר בחסכון בין השלוש. צריכת הדלק הממוצעת עמדה על 15.8 ק"מ לכל ליטר. את התוצאה הטובה ביותר ביחס לאחרות רשמה הפריוס בתוך פקקי ירושלים, הודות למצבר החשמלי הנטען מכל בלימה. גם בתנאי דרך אחרים צרכה טויוטה פריוס פחות מהמשתתפות האחרות ביום המבחן. רק בנסיעה בין עירונית שאינה שיוט רגוע שתתה הפריוס קצת יותר מהמתחרה הדיזלית לבית סיטרואן. לזכותה של היפנית נוסיף שמחשב הדרך בה חישב את צריכת הדלק בדיוק של עשר מטר לליטר, ולא גילה את האופטימיות / דמיון מפותח שמגלים מחשבי דרך בדרך כלל.

 

יתרונות: כמו שאומרים, אם אין נפט - תאכלו חשמל. יתרונה הגדול של ההנעה ההיברידית, בדור הנוכחי של הפריוס, הוא צריכת הדלק. בנוסף, מציעה מערכת ההנעה המתקדמת פליטת מזהמים נמוכה למדי (89 גרם של 2CO לק"מ) ושקט מופתי בנסיעה עירונית. יש הרבה אנשים שישמחו להשתמש בפריוס כמקדמת המכירות שלהם מבחינת האג'נדה הירוקה ובזכות העיצוב השונה והממוקד סביבתית.

חסרונות: העובדה שטויוטה פריוס נבנתה כמכונית ממוקדת בצריכת דלק וזיהום אוויר לא הייתה צריכה לטעמנו להשפיע כל כך על איכויותיה כמכונית נוסעים. נוחות הנסיעה הבנונית, היכולת הדינמית הדלה ותא מטען מוגבל, בגלל הסוללות, עומדים בעוכריה. מנוע הבנזין לא מבריק כאשר הוא פועל לבדו, למרות השיפור המהותי מהדור הקודם של היברידיות.

תחזית לעתיד: הבשורה האחרונה בתחום ההיברידי היא הונדה ג'אז. הגרסה ההיברידית של הסופר מיני מוצעת במחיר נמוך אף משל הונדה ג'אז בנזין מאובזרת. לדעתנו, נתוני המכירות שלה יהוו אינדיקציה טובה לשאלה האם אנשים רוכשים היברידיות בגלל העיצוב או שמא בזכות יתרונות ההנעה. מעבר לכך, עתיד השוק ההיברידי בישראל תלוי לא מעט ברגולציות של רשות המיסים, כאשר המגמה היא לצמצם את הטבות המס שמקבלות כיום מכוניות עם הנעת כלאיים. מכוניות "פלאג-אין הייבריד" הן התקווה הגדולה של האסכולה ההיברידית. מכונית אלה מצוידות במצברים גדולים, הניתנים לטעינה ישירה מרשת החשמל הביתית ומאפשרות נסיעה ממושכת יותר על כוח החשמל בלבד.


סיטרואן C3 פיקאסו – הגישה המסורתית:

 

מי היה מאמין שבמבחן הקבוצתי שלנו דווקא מיקרו-וואן ימשוך את מירב המבטים?! סיטרואן C3 פיקאסו מרשימה בעיצובה, עם חזית מתוחכמת ופרופורציות מוצלחות. "מר ישראלי" רואה ומתקרב להציץ. הוא מקבל רגליים קרות (לפחות רגל שמאל מקבלת צינון) כאשר הוא נוכח שלפניו רכב עם תיבה ידנית, והוא מתרחק משם בצליעה. אלא שהמחיר, נמוך מ-110 אלף שקל, גורם לו לעצור לרגע נוסף ולהרהר בפיקאסו בדרכו למאזדה 3 שלו.

מערכת ההנעה: השילוב של מנוע דיזל ותיבה ידנית מוכר בעולם כבר למעלה ממאה שנים. הסיטרואן לא מרגישה כמו מכונית בת מאה, וגם המנוע לא מרגיש מיושן כלל. המומנט הרב מזמין לחיצות בריאות על דוושת התאוצה ובתוך העיר תחושת הכוח מתעצמת עוד יותר. באופן כללי, המנוע הספציפי של קונצרן פיג'ו-סיטרואן מרגיש מבויית ויעיל ומאפשר איכות חיים טובה עם צריכת דלק חסכונית. תיבת ההילוכים לעומת זאת פחות מוצלחת. אמנם אין בורות בין חמישת ההילוכים, אך מהלך התיבה עצמו ארוך וצמיגי והתחושה היא של בחישה מתמדת בסיר בצק.

 

סיטרואן C3 פיקאסו. דיזלית ידנית - השיטה הוותיקה לחסכון בדלק

צריכת דלק: הסיטרואן הגיעה למקום השני מבחינת צריכת הדלק. 13.2 ק"מ לכל ליטר דיזל. מדובר בצריכת דלק לא רעה בכלל במבחן שכלל גם קטעי נהיגה מאומצת. בכבישים המהירים מאוד, הציגה פיקאסו נתוני צריכה טובים משל הפריוס והאיביזה – בסביבות 22 ק"מ לליטר. נציין שברכב חיווי להחלפת הילוכים בצורה חסכונית והוא מסייע לנהג בהורדת צריכת הדלק.

 

יתרונות: יתרונו הגדול של יחידת הדיזל-ידני מגיע ממקום חשוב לא פחות מצריכת דלק – מדד האמינות. שרידותם של מנועי הדיזל ידועה לא מאתמול ותיבת ההילוכים הידנית היא הפשוטה והאמינה מבין כלל התיבות. אם במנועים ההיברידים עולה החשש מהיום בו הסוללות יחזירו נשמתן לבורא, וטכנולוגיית ה-TSI עוד צעירה מכדי לנבא אמינות, השילוב הדיזל-ידני מוכח ומעניק גם שקט נפשי לצד חיסכון בדלק.

חסרונות: שילוב הדיזל-ידני הוא בכל זאת פחות ידידותי משאר המוצעים במבחן זה. התיבה הידנית ורעש המנוע יכולים להפריע למי שהתרגל למכונית בנזין אוטומטית. רגולציות בשוק הישראלי מרתיעות אף הן לקוחות מרכישת דיזלים, המיסוי הגבוה ומחירי הדלק. מעבר לכך, פליטת המזהמים של הפיקאסו ביחס למתמודדות במבחן היתה הגבוהה ביותר עם 128 גרם לק"מ.

תחזית לעתיד: יצרני הרכב ימשיכו להציע רכבי דיזל ידניים עוד שנים רבות. עם זאת, לאור הרגולציה בארץ ועקב הרתיעה של הציבור מהתיבה הידנית וממנועי הדיזל, סביר כי השילוב הזה, שמצליח כל כך באירופה, לא יגלוש בשנים הקרובות מנהגי המוניות והמסחריות לכלל הציבור.


סיאט איביזה סטיישן – בזכות הטכנולוגיה:

 

בכל מבחן השוואתי אחר - הייתה מתבלטת סיאט איביזה סטיישן TSI עם תיבה רובוטית מתקדמת בעלת מצמד כפול ומנוע קטן נפח עם מגדש טורבו. דווקא בקבוצה שריכזנו, שילוב זה הינו הקל ביותר לעיכול. גם התנהגות הכביש של האיביזה מוצלחת ביחס, ורק ביחס, לחברותיה למבחן, ויעידו על כך הקטטות שפרצו בין הבוחנים בכל פעם שהשיירה הקצרה הגיעה לכביש מפותל. בכל זאת, גם במבחנים כאלו צריך קצת להנות. בסופו של יום, מדובר ברכב מוצלח למדי. נכון, כשעיצבו את גרסת הסטיישן שכחו להזמין מעצב. אך למרות זאת מדובר במכונית פרקטית למדי שיודעת להעניק הרבה מהטוב של חברת האם, פולקסווגן.

שיטת הנעה: האיביזה, כחלק מקונצרן פולקסוואגן, מציעה את השילוב החדשני של מנוע קטן עם מגדש טורבו (TSI) ותיבה רובוטית עם מצמד כפול (DSG). זו אינה הפעם הראשונה שאנו נתקלים בשילוב הזה באחד מרכבי הקונצרן. מתקבלת תחושה טבעית של נסיעה במכונית שפויה לחלוטין. מתרגלים יחסית מהר למנוע ה-1.2 ליטר. הוא חושף שיניים כאשר עוברים את ה-1500 סל"ד ומזנק כמו נמר רעב לעבר הטרף. תיבת ההילוכים מהירה ויעילה ברוב תנאי הדרך אך נסיעה עירונית איטית תחשוף גם את קופצניותה של התיבה הדמוי אוטומטית בעלת שבעת ההילוכים.

 

סיאט איביזה Flow. חוסכת בדלק, לא בביצועים

צריכת דלק: צריכת הדלק של האיביזה אכזבה אותנו עם נתון של 11.1 ק"מ / ליטר במהלך יום המבחן. נתונים אלו רחוקים מאוד מההבטחות שמשחררת החברה ביחס למנוע. עם זאת, צריך לזכור שכאשר מגדש הטורבו פועל באינטנסיביות – צריכת הדלק עולה משמעותית. מבחני רכב, מה לעשות, בדרך כלל תובעניים יותר מנסיעה מנהלתית של נהג ממוצע. ביום יום, צריכת הדלק תהיה טובה יותר.

יתרונות: היתרון הגדול של עתיד עולם הרכב אליבא דאיביזה הוא התאמתו לעם ישראל. למעשה, למעט יציאה מעט מהוססת מהמקום ולעיתים טלטולים בתוך העיר, ההתנהלות עם מכונית ה-TSI+DSG היא הקרובה ביותר למשפחתית הסטנדרטית. בנזין אוטומטית בגרסה חזקה וחסכונית.

 

חסרונות: האיביזה היא הפחות חסכונית מבין השלוש. גם פליטת המזהמים לא מצטיינת ביחס לפריוס (124 גרם לק"מ) וטובה רק במעט מה-C3 פיקאסו.

תחזית לעתיד: אם נצטרך להמר על שילוב אחד שיתפוס בציבור הרחב, נשים את הכסף על מנועי הבנזין המוגדשים יחד עם תיבות הילוכים רובוטיות מתקדמות. זוהי הרי קומבינציה שמציעה יתרונות בתחום החיסכון והביצועים, ללא צורך להתפשר מבחינת הנוחות והמחיר. האינדיקציה הטובה ביותר לכך היא הזליגה של טכנולוגיה זו ממכוניות עממיות אל רכבי היוקרה, ולא הפוך כמו שקורה בדרך כלל. נראה שיצרנים רבים מסכימים עם קביעה זו, כאשר פורד, וולוו, פיג'ו ואחרות כבר הציגו או יציגו בקרוב את גרסאותיהם לטכנולוגיה שבדקנו כאן על האיביזה Flow.

סיכום:

 

להקת בנזין. מהי הבחירה שלכם?

טויוטה פריוס – היברידית/תיבה רציפה: אם המבחן היה נסוב על שאלת צריכת הדלק וזיהום האוויר בלבד, פריוס הייתה זוכה בו ללא כל תחרות משתי האחרות. אולם השאלה כאן, מה לעשות, מעט פילוסופית יותר. לא פחות חשובה מנתוני צריכת דלק היא מידת התאמת השיטה לנהג הישראלי. הפריוס היא בפירוש החסכונית במבחן, אבל לא מצליחה להאפיל ביתר התחומים על שיטות ההנעה המתחרות. בטויוטה בחרו בדרך שכללה יותר מידי פשרות בדרך לאמירה הסביבתית האולטימטיבית. ובעיקר – תג המחיר. כיום, הטכנולוגיה ההיברידית עדיין יקרה מדי. נצטרך לחסוך הרבה מאוד דלק כדי לכסות את פער המחירים בין משפחתית היברידית לרכב אחר שנותן ביצועים, נוחות ואבזור ברמה מקבילה.

סיטרואן C3 פיקאסו – דיזל/ידני: כמכונית, C3 פיקאסו היא המפתיעה בין השלוש. המראה המצודד, החלל הפנימי הגדול והמנוע היעיל במחיר כה נמוך בהחלט יכולים להוות פתרון לכל נהג שרוצה חסכון בדלק ועדיין לקבל רכב פרקטי המתאים למשפחה. למרות זאת, השילוב של דיזל-ידני עדיין יהיה קשה מאוד לעיכול למרבית נהגי ונהגות ישראל. מצד שני, מי יודע. אולי כשם שהנהג הישראלי הכיר השנה מחדש את התיבות הידניות תודות למחירים אטרקטיווים של ננסיות כמו סוזוקי אלטו, כך אולי הוא עוד יתחיל לרכוש דיזלים, כמו באירופה.

סיאט איביזה סטיישן - TSI/DSG: מבין השלוש, אין ספק שזו תהיה הבחירה של הנהג הממוצע. אמנם צריכת הדלק היא הגבוהה במבחן, אך עדיין מדובר במכונית שאליה יהיה לנהג הישראלי הכי קל להתרגל. המגוון הרחב של דגמים אשר מוצע עם שילוב המנוע-תיבה הזה משאיר לנהג הישראלי פתח לבחור את זה המתאים לדרישותיו האישיות. אם הטכנולוגיה תעמוד במבחן האמינות, נראה שקונצרן פולקסווגן יצליחו לחנך רבים מאיתנו לקנות מכונית עם מנוע קטן ומוגדש, מחובר לתיבה רובוטית כפולת מצמדים. אולי אפילו נאמץ את מרכב הסטיישן השימושי.

הזווית החשמלית:

לאחר שנים של הצהרות והבטחות, מתחילות להפציע על כבישי העולם המכוניות החשמליות. אחת החלוצות, ניסאן ליף, עלתה על כבישי אירופה בחודשים האחרונים. בשנים הקרובות אמורות להגיע מספר מכוניות נוספות ובהן שברולט וולט, מיצובישי i-MiEV ורנו פלואנס החשמלית של בטר-פלייס. הבעיה העיקרית של החשמליות היא טווח הנסיעה המוגבל – כ-160 ק"מ בתנאים אופטימלים. בישראל הן יזכו להטבות מס מפליגות בכדי לעודד רכישה, אך המחירים עדיין לא צפויים להיות נמוכים. נקווה שבמבחן הדלק הבא של ישראל, כבר נוכל לשים לבדוק האם המכונית החשמלית מציעה חלופה אמיתית ליתר הטכנולוגיות שהכרנו עד היום.


קטלוג:

טויוטה פריוס - רכב חדש
סיטרואן C3 פיקאסו - רכב חדש
סיאט איביזה סטיישן Flow - רכב חדש

הכתבה פורסמה לראשונה בגיליון פבר' 2011 של רכב+ - מגזין הרכב של עיתון 'הארץ' ו-iCar, המופץ בכ-80,000 עותקים לקוראי העיתון.