הפיג'ו יותר מאופקת. קשה לזהות אותה מיד כ-GTI. אמנם זאת הגרסה היחידה בארץ של ה-208 עם שלוש דלתות, אבל למעט זוג אגזוזים צנועים הדרך היחידה לגלות שמדובר בגרסה הספורטיבית היא כיתוב ה-GTI המוטבע בקורה C של הרכב.

תאי הנוסעים של שתי המכוניות נחמדים, אבל של הפיג'ו נראה יותר מעוצב ומיוחד, וחוץ מהמושבים המרשימים של ה-OPC, הפיג'ו לוקחת כאן. אז בעיקר בגלל העדיפות בתא הנוסעים הציון הלך עם הפיג'ו, אבל למי שמחפש גם את אפקט ההגעה הציון יכול לנוע לכיוון האופל.

 

אבזור ותפעול

בסעיף הזה האופל מכה את הפיג'ו שוק על ירך. לפיג'ו יש חיישני גשם ותאורה, מושבים משולבי בד ועור, קיפול חשמלי למראות ובקרת אקלים - אבל כל זה לא מתקרב למה שמציעה האופל. ברמת ההופעה לאופל יש חלון שמש, הפנסים הם פנסי קסנון עוקבי פנייה, אבל החשוב ביותר היא מערכת Opel Eye, שהיא למעשה מערכת מובילאיי שמוטמעת בתוך מערכות הרכב - וכמובן, אקטיבית בחלקה.

התפעול גם הוא יותר נוח באופל. לפיג'ו יש מסך מולטימדיה מקסים ששולט על כלל מערכות הרכב, אך אליה וקוץ בה: המסך מקשה מאוד על תפעול הרכב תוך כדי נסיעה. רק הניסיון למצוא תחנת רדיו מועדפת בלי להוריד את העיניים מהכביש הופך לבעיה. האופל לעומתה מאוד פשוטה, הכל מונח במקום, קל למצוא כל פקד ולרבים מהפקדים יש  כפתור פיזי לתפעול.

הפיג'ו מתהדרת בתא נוסעים הרבה יותר נעים בזכות איכות החומרים הגבוהה ושילוב הצבעים מוצלח (בטח שיותר משלל גווני השחור באופל), אבל גם כאן הדעות היו חלוקות. חלק מהבוחנים העדיפו את הכיסאות של האופל כך שמבחינתם שזה האפיל על כל יתרונותיה של ה-208.

לאור היתרון החד משמעי בתפעול ובאבזור של הקורסה היא מנצחת בסעיף הזה ללא עוררין.

מרווח ושימושיות

המושבים הקדמיים של שתי המכוניות שונים ומצויינים. ל-OPC צמד מושבי רקארו מעולים. הם עוטפים את הנהג בצורה מוחלטת, והדופן שלהם כל כך גבוה שלעיתים קשה להיכנס לרכב. לפיג'ו מושבים עוטפים, אבל לא כמו הרקארו. הם רכים יותר ונוחים אבל פחות תומכים בגוף בנהיגה ארוכה.

תנוחת הנהיגה באופל מאוד נמוכה, ההגה מתכוונן החוצה והרבה. ההגה, ההילוכים ובעיקר הקלאצ' כולם קשים ומחדדים את התחושה הספורטיבית.  בפיג'ו חלק מהבוחנים מאוד אהב את הדירוג בין לוח המחוונים וההגה. לאחרים זה התאים הרבה פחות והגביל את קשר העין עם לוח המחוונים. תנוחת הישיבה ב-208 טיפה יותר גבוהה, וזה גם עניין שצריך להסתגל אליו ברכב ספורטיבי.



למושב האחורי של שתי המכוניות קשה להיכנס, ולא ברור אם תהיו מאוד פופולארים אחרי שתדחסו מאחור חברים שעברו את גיל בית הספר. מבחינת מרחב נטו, ל-OPC יתרון קל במרווח לרגליים לעומת יתרון קל לפיג'ו במרווח הראש. המושב האחורי באופל קשה יותר אבל תנוחת הישיבה קצת יותר טובה כי המושב יותר גבוה. גם שדה הראיה החוצה באופל קצת יותר פתוח.

בפיג'ו האווירה אפלולית בגלל כיסויי שחור לגג וחסרונו של חלון השמש. איכות החומרים הכוללת ובעיקר המושבים עצמם פשוט טובים יותר ב-208. תאי המטען בשתי המכוניות כמעט זהים עם יתרון קל לצרפתיה.

נוחות נסיעה

אלו לא מכוניות נוחות, בואו נפתח בזה. ה-OPC מגיעה עם סט מתלים הרבה יותר מוקשח מזה של ה-GTI וזה כבר יוצר הפרדה ברורה בין השתיים. על שיבושים עירוניים רגילים כמו פסי האטה הפיג'ו מצליחה לשכך את מפגעי הכביש באופן עדיף. ככל שפוגשים יותר מהמורות, ובעיקר כשהן מגיעות ברצף, הנוסעים יתחילו לקפץ ולנוע. בזמן שהאופל מעבירה את המהמורות פנימה באופן קשוח אבל מהיר וחד, הפיג'ו יכולה להמשיך לנוע גם לאחר המעבר על המהמורה.

אבל האופל עדיין מעבירה את השיבושים פנימה בלי יותר מדי עכבות. ככל שהמהירות עולה שתיהן משתפרות אבל היחס נותר זהה. האופל מעבירה הכל באופן חד ומהיר, וכואב, והפיג'ו מסננת מעט את השיבושים אבל גומלת בתנועה יתרה על המתלים. מי עדיפה? זה עניין של טעם.



בידוד רעשים הוא נושא שקשה לסכם. בשתי המכוניות נשמעים רעשי רוח במהירות גבוהה יחסית, כשהצרפתייה מתחילה להכניס את קולה של הרוח קצת לפני האופל. הגרמנייה יותר רגישה לרעשי כביש אך בפער קטן. במהלך המבחן ובמהירויות בינוניות וגבוהות נשמע ברכב רעש חזק במיוחד של המנוע ב-208. הרעש היה כל כך חריג שהוא הפריע לנהיגה והוא לא היה זכור לנו מנסיעות קודמות ברכב. מיד לאחר המבחן הרכב נבדק על ידי היבואנית ודווח על לוחית מתכת מעל מגדש הטורבו שהשתחררה והובילה לרעש. לפיכך קשה להצביע על יתרון זה או אחר לאחת המכוניות בסעיף זה.

בסופו של יום מדובר בשתי מכוניות לא ממש נוחות, והציונים בהתאם.

מנוע וביצועים

הנתונים מצביעים על נתונים כמעט זהים. 207 כוחות סוס לקורסה ו-208 לפיג'ו. נתונים דומים וביצועים שונים לגמרי. נמשיך קצת במספרים: האופל מגיעה עם כמה ק"ג עודפים ולכן יחס ההספק משקל שלה עומד על 162 כ"ס לטון, ולפיג'ו הקלילה (מינוס 118 ק"ג) יש לעומתה 179.3 כ"ס לכל טון. הנתונים האלו מבהירים למה הפיג'ו מגיעה ב-6.5 שניות ל-100 קמ"ש ולאופל לוקח עוד 0.3 שניות.

המנוע של האופל מגיע לשיאו כבר ב-1,900 סל"ד וממשיך לשיא המומנט ב-5,800 סל"ד. רצועת הכוח של הפיג'ו יותר צרה עם 3,000 סל"ד משיא המומנט לשיא ההספק. ועדיין הפיג'ו מרגישה יותר זריזה ומצליחה להגיע ל-100 קמ"ש יותר מהר.

ההסבר טמון בהילוכים. לאופל הילוכים ארוכים לעומת הילוכים קצרצרים בפיג'ו, מה שמאפשר ל-208 לגבור במבחני התאוצות. מצד שני, היתרון שבשילוב רצועת הכוח הרחבה עם ההילוכים הארוכים הוא הנינוחות שבה האופל משיגה את ביצועיה. לא נדרשות מהנהג הורדות הילוכים תכופות, ובכבישים בין עירוניים מספיק לשלב לשישי ולשוט על גלי המומנט.



ההילוכים הקצרים בפיג'ו מעניקים תחושת כוח מיידית וזריזה יותר, אבל מאלצים את הנהג להתעסק עם ההילוכים. מהלך הידית בפיג'ו מוצלח יותר, וההילוכים נעים על מסילה יותר קצרה ומדוייקת.

בסופו של יום רוב הבוחנים העדיפו את המנוע של הפיג'ו בגלל הזריזות והנכונות שלו לטפס לסל"ד גבוה. האופל מרגישה קצת יותר כבדה וקצת חסרת פאנץ'. חשוב לשים את הדברים בפרופורציה: האופל מאוד מהירה ויש לה צליל מנוע מקסים. היא תשאיר אבק לרוב המכוניות על הכביש, רק שהשילוב בין המנוע לתיבת ההילוכים ומשקל מעט יותר גבוה שם אותה במקום השני מול הפיג'ו המעולה.

צריכת הדלק במבחן הייתה 8.8 ק"מ לליטר באופל ו-10.4 ק"מ לליטר ב-208. בשני הרכבים נסיעת המבחן הייתה מאוד מאומצת.

התנהגות כביש

יחד עם המנוע, מדובר בסעיף החשוב ביותר במכוניות כאלו, ושוב, גם פה שתי המכוניות באות עם גישות שונות באופן מוחלט.

נתחיל ב-OPC. אחיזת הכביש של האופל מעוררת התפעלות, ובוודאי יותר גבוהה מזו של ה-GTI. כבר בסיבוב הראשון זה ברור. האופל מתנהגת באופן מאוד בטוח בתוך מגבלות האחיזה. התגובה שלה להעברות משקל טובה אבל לא חריפה, והיא ממש לא אחת מהסוג שממהר לצאת להיגוי יתר או תת היגוי.

ההגה של האופל הוא שדרוג משמעותי לעומת הדור הקודם שלה. הוא מדוייק יחסית, כבד משקל, כמו שאנחנו אוהבים. על כביש סדום – ערד האופל הפגינה יכולת גבוהה לצלוח סיבובים במהירות וסיפקה כיף גדול. באותו כביש ההילוכים הארוכים מורידים הרבה עומס מהנהג. בחלקים מסויימים אפשר לנהוג עם הילוך רביעי כמעט כמו ברכב אוטומטי. ל-OPC, בגרסה היקרה יותר שהתייצבה למבחן, יש גם דיפרנציאל מוגבל החלקה שמסייע ביציאה חזקה מהסיבוב. בהתחלה זה מרגיש מלאכותי במקרה הטוב או כמו לוחמת מומנט אבל הפוכה (כזאת שמנסה להפנות את הרכב ולא ליישר אותו). כשמתרגלים, אפשר לנצל את הדיפרנציאל כדי להפנות את הרכב באופן יותר מוצלח. באופן כללי, המשקל הנוסף של האופל והמתלים הקשוחים מעניקים לה תחושה של "טנק" שמסתער על הסיבובים.



באותו הכביש ה-208 מרגישה הרבה יותר קטנה  וקלילה. ההגה שלה מאוד מהיר ומדויק, וזה מקל על בחירת קו הפניה. העברות המשקל קורות בחטף ולא נדרש יותר מרמז כדי שהמכונית תגיב, בעיקר בתיקון זנב או ביציאה להיגוי יתר. בכביש מהיר כמו סדום ערד, במיוחד בתנאי אחיזה נמוכים כמו ביום המבחן, היא תזזיתית במיוחד. זה כיף למי שאוהב משחקי שליטה אבל יכול להפתיע נהגים פחות מיומנים.

כשעברנו לכבישים יותר טכניים וצפופים ציפינו שהאופל תצבור יתרון משמעותי, פועל יוצא של יתרון האחיזה שלה, אבל דווקא במשטחים החלקלקים והטכניים של כביש אלון, הפיג'ו ברחה לאופל פעם אחר פעם. הסיבה לתוצאה המפתיעה היא כניסת טורבו אגרסיבית יותר ב-OPC. הכוח שפוגש את הגלגלים בבת אחת, בשילוב עם משטח חלק, יוצר לא מעט תת היגוי והתיקון מוביל לא פעם להיגוי יתר. גם העובדה שהאופל מרגישה כבדה ופחות ששה לשנות כיוון מפריעה לה. לעומתה, ה-GTI מעבירה משקל בקלילות ובעיקר פונה בחדות לתוך הסיבובים. ההגה הקטן מהיר ונדרשת מעט עבודת ידיים כדי להפנות את המכונית השובבה לכיוון האייפקס. בניית הכוח מהמנוע יותר הדרגתית כך שנתקלים פחות בתת היגוי תחת כוח.

על המגבלות (כלומר, כשהרכב מתחיל להחליק) קל יותר לטפל בפיג'ו מאשר באופל. השלדה שלה יותר מתקשרת והרכות (היחסית) במתלים מאפשרת ניהול יותר נכון של הסיטואציה עד להשגת האחיזה מחדש.

סיכום

למרות שרוב הבוחנים העדיפו את פיג'ו208GTI  בסופו של יום, ברור שלקורסה OPC יש כמה קלפים מאוד טובים בשרוול. הקורסה תתאים למי שרוצה הופעה יותר מוחצנת. אנשים שישתמשו ברכב בעיקר להתניידות בין עירונית מהירה יעדיפו את יתרונותיו של המנוע הגמיש, ובכביש המפותל היא תהיה יותר צפוייה ותתאים לנהגים שלא מחפשים הפתעות ולנהגים פחות מיומנים.

ה-208GTI תקסום למי שיתנייד יותר בתוך העיר בזכות הקלילות והזריזות. יש לה תא נוסעים מקסים ויותר מהכל, מדובר במכונת נהיגה מיוחדת. היא שריד למכוניות שמעבירות כיף נקי ומשתולל, ממש כמו פעם. היא תתאים למי שמוכן להחזיק שתי ידיים על ההגה ולצפות בכל רגע שהיא תחליט לתת לו נשיכה או להחסיר פעימה מהלב.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות