מבחן השוואתי: ג'נסיס GV70, אודי Q5, וולוו XC60

עיצוב וסגנון

לאודי עיצוב קלאסי, שהשתנה מעט מאוד במהלך 13 השנים שחלפו מאז הדור הראשון. בעידן הנוכחי הקווים ישרים וזוויתיים יותר, המבנה חסון ובמתיחת הפנים האחרונה חל גידול בשטח של הסבכה הקדמית וכונסי האוויר, נוספו גימורי כרום וגם הפגושים עודכנו.

גם הוולוו עבר לאחרונה מתיחת פנים קלה, אך כאן השינויים כמעט בלתי מורגשים. לא היה צורך בשינוי מהותי: ה-XC60 נאה, מודרני ונקי, עם פנסי "הפטיש של ת'ור" מלפנים, יחידות תאורה מפוסלות וגדולות מאחור ומבנה כללי מעט מוארך בסגנון סטיישני - מה שקצת מטעה, מכיוון שזהו הרכב הגבוה במבחן.

לג'נסיס עיצוב מוחצן יותר, שמשלים את הקריצה לבנטלי בסמל המותג. הצללית נמוכה וחצי ספורטיבית, הגריל הענק מלפנים מעניק תחושה "תלת מימדית", יחידות התאורה מעוצבות באופן מקורי כשני פסים צרים, הזנב משתפל לאחור ומתחת לדלת תא המטען ישנו דיפיוזר קרבי עם צמד פתחי מפלט גדולים.

גם תא הנוסעים של הג'נסיס מרשים מכולם, עם קווים נקיים ומוטיב אליפסות שחוזר על עצמו ברחבי הרכב, מסך מולטימדיה צר ורחב במיוחד (14.5 אינץ'), לוח מחוונים דיגיטלי בתלת מימד, צבעים בהירים ושילוב בין עור משובח ומתכות איכותיות.

גם לוולוו עיצוב מרהיב ונקי מאוד, עם מסך אנכי גדול (9 אינץ') ומעט מאוד כפתורים על הדשבורד, ידית הילוכים זעירה, צבעים בהירים ולוח מחוונים דיגיטלי גדול. החומרים כאן איכותיים, אבל פחות מאשר בג'נסיס.

תא הנוסעים של ה-Q5 עבר אמנם עדכון במהלכו גדל המסך ל-10.1 אינץ' וקיבל סוף סוף תפעול במגע, אך המראה הכללי פחות מודרני, הכפתורים מרובים ואיכות החומרים לא מתעלה.

אבזור ותפעול

למרות שה-Q5 הוא היקר מכולם, רשימת האבזור שלו קצרה במפתיע ולא כוללת פריטים כמו מצלמת רוורס, בקרת שיוט אדפטיבית או חימום למושבים. מה כן יש? גג שמש פנוראמי, מושבי בד משולבי עור, תאורת לד, חיישנים היקפיים, בלם יד חשמלי, תאורת אווירה ובקרת אקלים עם 3 איזורי טמפרטורה. תפעול המערכות נוח בשל השימוש בכפתורים פיזיים והכל מסודר בצורה הגיונית.

המושבים של הוולוו עוטים עור מלא וגם מציעים זכרונות וחימום, ובמפרט שלו תמצאו גם תאורת מטריקס לד, מצלמת חניה וטעינה אלחוטית לסלולארי. במסגרת העדכון האחרון מערכת המולטימדיה זכתה לתוכנת הפעלה של גוגל, שמציגה את האפליקציות המוכרות מהסמארטפון - אך פחות נוחה בשליטה על ענייני הרכב בהשוואה למערכת הקודמת. במרכז לוח המחוונים מופיעה כעת מפת ניווט גדולה. מיעוט הכפתורים מקשה על תפעול המערכות.

לג'נסיס מפרט אבזור נדיב, שכולל את כל מה שמציע הוולוו (למעט הטעינה האלחוטית) - אך מוסיף על כך גם מצלמות היקפיות עם תצוגת "מבט על" בתלת מימד, תאורת אווירה בצבעים משתנים ומערכת שמזיזה לאחור את המושבים ביציאה מהרכב ומחזירה לאחר מכן לתנוחה המקורית.

גם בבטיחות ה-Q5 מציג מפרט מצומצם, ומציע רק 6 כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית ותיקון סטיה מנתיב. באופן חריג, אין כאן בקרת שיוט אדפטיבית. זו קיימת כסטנדרט בוולוו, שגם מוסיף לרשימה כרית אוויר שביעית, התרעת עייפות וזיהוי תמרורים, כאשר מערכת לניטור שטחים מתים במראות מוצעת כאופציה. בג'נסיס זוהי מערכת סטנדרטית, ושם תמצאו כבר 8 כריות אוויר וגם התרעת תנועה חוצה מאחור עם בלימה עצמאית, מניעת מעבר לנתיב לא פנוי, התרעת רכב חולף בפתיחת דלת, התרעה על שכחת ילד במושב האחורי, מכסה מנוע אקטיבי להגנה על הולכי הרגל ותצוגת השטחים המתים על גבי לוח המחוונים, בשידור ישיר ממצלמות הצד. לאודי ולוולוו ציון 5 כוכבים מירבי במבחן הריסוק האירופי, הג'נסיס טרם רוסק באירופה אבל קיבל ציון גבוה במבחן הריסוק המקביל של חברות הביטוח בארה"ב, ה-IIHS.

שימושיות ומרווח

בכל הרכבים מתקבלת תנוחת ישיבה גבוהה ונוחה, אבל המושבים האחוריים לא מרווחים כפי שהיינו מצפים לאור נתוני המימדים - ובכולם תהיה תחושה מסוימת של צפיפות לשלושה נוסעים בוגרים. ה-Q5 הוא הפחות מרווח בחבורה, עם מרווח כתפיים מוגבל ומרווח רגליים סביר בלבד. מרווח הראש מצוין והנוסעים יהנו גם מחלונות גדולים, פתחי מיזוג עם שליטת טמפרטורה ושקע 12 וולט לטעינה - שמנציח את גילו המתקדם של הרכב. האחרים מציעים כבר USB.

הוולוו מציע את מרווח הרגליים הנדיב ביותר וגם מרווח הראש שלו מצוין, אך תעלת הינע גדולה במרכז תפריע לנוסע השלישי. פתחי המיזוג נמצאים כאן בקורות הצד ולא מאפשרים שליטת טמפרטורה עצמאית, אך יש שני שקעי USB בטייפ C.

הג'נסיס מתמקם ביניהם מבחינת המרווח, אך המושבים שלו גבוהים, גדולים ונוחים. איכות החיים כאן גבוהה גם בזכות חומרים מצוינים, שני שקעי USB ופתחי מיזוג במרכז, אך שליטה נפרדת על עוצמת המיזוג תקבלו רק ברמת הגימור הגבוהה יותר.

תא המטען של הוולוו אמנם פחות גדול על הנייר (483 ליטרים), אך בפועל הנפח שלו הוא הנגיש והשימושי ביותר כאן, הודות למבנה הרבוע ולסף הנמוך. באודי הגישה פחות נוח אך הנפח נדיב (520 ליטרים), ואילו בג'נסיס נתוני היצרן מבטיחים 542 ליטרים - אך בפועל המבנה רדוד וגובה תא המטען מצומצם משמעותית לעומת האחרים.

נוחות נסיעה

בתוך העיר הג'נסיס היה הנוח ביותר, עם כיול מתלים מוצלח ושילוב מאוזן בין ספיגת השיבושים הקטנים לבין ריסון בפסי האטה גדולים. עבודת המתלים שקטה, ורק על רצף שיבושים אכזרי הורגשה קופצנות קלה. האודי שקט אפילו יותר, אבל שיבושים חדים יאתגרו אותו ויעברו בבירור לתא הנוסעים. הוולוו היה נוח אבל פחות מהמתחרות, עם אופי נוקשה ומעט עסוק על כבישים שבורים.

גם מחוץ לעיר ה-XC60 היה הפחות נוח בחבורה; המתלים שלו לא תמיד מצליחים לרסן את תנודות המרכב על כביש גלי, ובחלל הרכב נשמעו רעשי הכביש. גם ה-GV70 לא הצליח לבודד באופן מוחלט את רעשי הצמיגים, אך שם מצאנו בידוד מצוין לרעשי הרוח. הריסון בכביש גלי טוב, אך בתנאים האלה העדפנו את האופי המהודק יותר של ה-Q5, שגם היה שקט מכולם.

מנוע וביצועים

יש משהו קצת מוזר במבחן השוואתי לרכבי יוקרה שלא מתחברים לשקע בשום צורה, אבל הקהל הישראלי עדיין בוחר בעיקר ברכבים מונעי בנזין ואלו גם היו הגרסאות שבחרנו הפעם. בג'נסיס יש מנוע טורבו-בנזין כאופציה יחידה, בעוד גרסה חשמלית מלאה תצטרף בחודשים הקרובים; האודי והוולוו מציעים כבר היום גרסאות היברידיות-נטענות, אך במחירים גבוהים יותר באופן משמעותי.



לאודי מנוע טורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטרים, עם הספק של 265 כ"ס ותיבה כפולת מצמדים עם 7 הילוכים. הביצועים שלו היו הטובים ביותר באופן ברור, למרות הנחיתות בהספק לעומת ה-GV70: תיבת ההילוכים כאן עושה נפלאות עם תגובות סופר-זריזות, וגם מערכת ההנעה הכפולה של אודי - הקוואטרו המפורסמת - מורידה את הכוח לגלגלים ביעילות.

לג'נסיס מנוע גדול יותר, 2.5 ליטרים עם הגדשת טורבו. ההספק כאן מטפס ל-304 כ"ס וגם המומנט גבוה משל האחרות, והביצועים אכן מצוינים עם תחושה בשרנית (שגם מגובה בצלילים מזויפים ממערכת השמע). תיבת 8 ההילוכים האוטומטית פועלת באופן חלק מאוד וגם נשלטת ממנופים על גלגל ההגה, אבל הוא פחות זריז מה-Q5 ולפעמים נוטה לסחרר גלגלים בתאוצה חזקה.



הוולוו, כמו האודי, נשען על חשמל, גם אם באופן מינורי. לשניהם הנעה מיקרו היברידית, שמסייעת בעיקר בעידון התנועה בעיר ומחליפה את המערכת לדימום מנוע בעמידה. בשבדי המערכת פועלת בצורה מורגשת יותר מאשר בגרמני. אבל מנוע הטורבו-בנזין של הוולוו (2.0 ליטרים, 250 כ"ס) מחוספס משהו וגם פחות זריז. האשמה נופלת גם על תיבת 8 ההילוכים האוטומטית, שמגיבה לעיתים באיטיות ולא מציעה תפעול ידני מגלגל ההגה.

הגעגועים לחשמל תוקפים אותנו גם במדידת נתוני צריכת הדלק. הוולוו היה החסכוני ביותר במבחן, אולי גם בשל התגבור החשמלי, והציג נתונים של 11.9 ק"מ לליטר בשיוט מתון ו-10 ק"מ לליטר בסיכום המבחן, אחרי הקטע הדינאמי המאומץ. האודי לא היה רחוק ממנו עם 11.3 ק"מ לליטר בשיוט ו-9.4 בסיכום, ואילו הג'נסיס משלם את המחיר על המנוע הגדול עם נתון של 9 ק"מ לליטר בשיוט ו-7.2 בסיכום.

התנהגות כביש

על הכביש המתפתל ה-Q5 היה המהנה מכולם, בזכות אותה הנעה כפולה מצוינת שמעניקה לו אחיזת כביש טובה - אבל גם בזכות תחושה קלילה יחסית עם כניסה מהירה לפניות והיגוי מדויק. גם ה-GV70 היה רהוט ומוצלח, עם אחיזה טובה בזכות צמיגי מישלן פיילוט ספורט ותגובות שלדה טובות, אך המרכב שלו מרגיש שמנמן ומגושם וההיגוי מעורפל. הוולוו קליל ממנו, נכנס מהר לפניות וזורם בין העיקולים, אך הנהג לא מקבל את הפידבק הראוי מהשלדה וההגה, מה שפוגע בהנאה.

סיכום

מבחינה כלכלית גרסאות הבנזין הן אופציות כניסה משתלמות לשוק רכבי הפנאי היוקרתיים, כשהחיסכון במחיר גדול מעלות צריכת הדלק העודפת. עם זאת קשה להתנבא כעת לגבי הפערים בשמירת ערך כמשומשים, וצריך לזכור שהגרסאות האלה מזהמות יותר.

וולוו XC60 מציע יתרונות בתחומי השימושיות וצריכת הדלק, תא הנוסעים שלו יוקרתי וגם מפרט האבזור לא רע; בצד החסרונות נציין את נוחות הנסיעה, בידוד הרעשים ויכולות המנוע, שכולם טובים לכשעצמם - אך פחות מרשימים לעומת המתחרות. הגרסה הזו לטעמנו קצת נופלת בין הכסאות: גרסת הפלאג-אין הייבריד מציעה יכולות גבוהות בהרבה, ואם בחרתם לחסוך במחיר הרכישה - לטעמנו רבים יוכלו להסתפק בגרסת ההנעה הקדמית של מנוע הבנזין, שזולה משמעותית ממתחרותיה ומעניקה תמורה טובה לא פחות.

אודי Q5, למרות גילו המתקדם יחסית, הצליח להרשים ברוב הפרמטרים. יש לו את הביצועים הטובים ביותר כאן, בידוד הרעשים שלו מצוין וגם רמת הנוחות טובה מאוד. אבל מנגד הוא פחות מרווח, תא הנוסעים שלו פחות יוקרתי ולמרות מחיר כניסה שגבוה בעשרות אלפי שקלים מזה של המתחרים - הוא מציע מפרט אבזור מצומצם באופן חריג.

ג'נסיס GV70, במבחן ההשוואתי הראשון שלו בישראל, מצליח לא רק להתמודד בכבוד - אלא גם להרשים ולאתגר צמד מתחרים שלא עשו לו חיים קלים. הוא הרכב המעוצב והמאובזר ביותר כאן, תא הנוסעים שלו יוקרתי ומרשים, ביצועי המנוע מצוינים וגם נוחות הנסיעה גבוהה. כדי לחיות איתו תצטרכו להסתדר עם צריכת דלק בזבזנית, או להמתין לגרסה החשמלית - אבל למרות החסרון הברור הזה, יש לנו הרגשה שזה לא יהיה דיל-ברייקר עבור מי שרוכש רכב פנאי בכמעט 350,000 שקלים.

פורסם לראשונה ב- 10.01.22

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות