מבחן השוואתי: טויוטה יאריס מול הונדה ג'אז

הונדה ג'אז, לעומתה, מציגה מראה שמרני יותר, עגלגל וחייכני, עם פרופרציות מיניוואניות וחרטום פחוס. גם בעיצוב תא הנוסעים אין התחכמויות: אמנם גם כאן יש מסך צף ולוח מחוונים דיגיטלי, אך הסגנון יותר פרקטי ותכליתי. החלונות הגדולים מכניסים הרבה או לתא הנוסעים והנגיעות בלבן משרות תחושת רוגע. החומרים כאן פשוטים יותר.

יהיו כאלו שיאהבו את הפשטות של הג'אז, אך היאריס היא מכונית מסובבת ראשים ובסעיף העיצוב היא גוברת כאן ללא קושי.

אבזור ותפעול

לשתי המכוניות יש מפרט עשיר הכולל מולטימדיה מקורית (גדולה יותר בגרסת האלגנס של הג'אז) עם מצלמת רוורס וקישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי (האחרונה עם חיבור אלחוטי בהונדה), לשתיהן יש בלם יד חשמלי, תאורת לד, הנעה בכפתור (ביאריס גם הכניסה ללא מפתח), בקרת אקלים וריפוד משולב עור. לג'אז יש גם חימום למושבים הקדמיים, חיישני חניה מלפנים ומאחור ושני שקעי USB, לעומת שקע בודד ביאריס. תפעול המערכות נוח וידידותי בשני המקרים, הודות לשימוש בכפתורים פיזיים כמעט לכל הפונקציות. לוח המחוונים הדיגיטלי של היאריס קטן ועמוס יותר, בעוד הג'אז מציגה תצוגה נקיה יותר, בסגנון משחקי וידאו מהניינטיז, אך עם הרבה תפריטים שצריך לדפדף ביניהם.

גם בתחום הבטיחות אין פספוסים: מניין כריות האוויר עומד על 8 ביאריס ו-10 בג'אז, עם כרית אוויר מרכזית בין הנהג לנוסע בשני הרכבים; זהו פיצ'ר חדש יחסית שהתחלנו לפגוש רק לאחרונה, ושמחנו לראות אותו בשתי מכוניות סופר מיני.

בשתיהן יש גם בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטיה מנתיב, זיהוי תמרורים ואורות גבוהים אוטומטיים, ואילו ביאריס יש גם התרעת עייפות. בשני המקרים מצאנו כי המערכות לבקרת סטיה מנתיב לא מושלמות: בג'אז המערכת מכריזה על ניתוק של כמה דקות לאחר מספר הפעלות של המערכת, מעין "עונש" לנהג הלא-מרוכז, ואילו ביאריס המערכת מגיבה באיחור - אך פועלת טוב בהרבה כאשר גם בקרת השיוט האדפטיבית מופעלת במקביל.

היתרון כאן הוא של הג'אז, בפער לא גדול, בשל תוספות האבזור הקטנות על פני אלו של היאריס. 

שימושיות ומרווח

כאן נרשם נוק-אאוט לטובתה של הג'אז. אמנם, היאריס החדשה מציגה גידול בבסיס הגלגלים לעומת הדור הקודם והנתון שלה עדיף על זה של הג'אז (256 ס"מ לעומת 251.7), והיא אפילו רחבה מהג'רז, אך היתרונות האלו לא באים לידי ביטוי במרווח בפועל. המושב האחורי של הטויוטה מציע מרווח מוגבל הן לברכיים והן לראשי הנוסעים, ומפתח הדלת הצר יקשה על חגירת פעוטות במושבי בטיחות. גם תא המטען של היאריס קטן משמעותית מזה של הג'אז, הרבה יותר מכפי שמספרים הבדלי הנפח הרשמיים. לזכותה של היאריס נציין כי המושב האחורי שלה ממוקם יחסית גבוה ולכן יהיה נוח לישיבה.

את היתרון של הג'אז מרגישים כבר בעמדת הנהג, שממוקמת גבוה ומציעה כניסה נוחה ושדה ראיה כמעט מושלם הודות לחלונות ענק ולקורות צרות. במושב האחורי מציעה הג'אז מרווח שלא נופל גם מזה של רכבים משפחתיים רבים, עם שפע של מקום לרגליים ולראש. ובכל זאת, לשלישיית מבוגרים יהיה יחסית צפוף כאן. תא המטען של הג'אז, כאמור, גדול מזה של היאריס ומציע גם גישה נוחה יותר ותא אחסון נוסף מתחת לרצפה. בשני הרכבים לא מצאנו גלגל חלופי. חבל.

הפער בציונים כאן גדול במיוחד, מכיוון שההבדל הוא לא רק בין שתי המכוניות האלו אלא גם ביחס לקטגוריה כולה: לא תמצאו היום מכונית סופר מיני עם מרווח דומה לזה של הג'אז; מנגד, היאריס צפופה גם ביחס למתחרות רבות אחרות.

נוחות נסיעה

עם המעבר לפלטפורמת ה-TNGA החדשה של טויוטה, זכתה היאריס להקשחה מבנית משמעותית. יש לכך השפעה ברורה על נוחות הנסיעה: היאריס הפכה מוצקה ונוקשה יותר, מה שאומר שלעיתים היא מתקשה בספיגת השיבושים הקטנים (בעיקר בגרסה הנבחנת עם החישוקים המוגדלים), אך מנגד שומרת הטויוטה על ריסון מוצלח גם אחרי פסי האטה בולטים או רצף שיבושים. 

הג'אז לעומתה רכה יותר, נעימה בנסיעה עירונית ומתמודדת היטב עם צלקות האספלט, אך היא נעה יותר על מתליה במהירויות גבוהות וגם נוטה לרכינה מסוימת בעיקולים. לשתיהן רעשי מתלים לא מבוטלים בנסיעה עירונית, שבולטים על רקע דממת המנועים החשמליים, ולשתיהן בידוד רעשים לא אידיאלי במהירויות גבוהות - אך יש יתרון לג'אז בתחום הזה.

גם בסעיף הזה היתרון הוא של ההונדה, למרות הריסון העדיף של היאריס, הג'אז עדיפה בספיגת השיבושים, בשדה הראיה ובבידוד הרעשים.

מנוע וביצועים

טויוטה יאריס עברה למנוע בנזין עם 3 צילינדרים, שאליו משודך מנוע חשמלי חזק מבעבר (ולמעשה גם חזק מזה של הקורולה). התוצאה - יכולת לנסיעה ממושכת יחסית בכוח החשמל בלבד, מה שמביא לשיפור בצריכת הדלק. עם זאת, בנסיעה העירונית משתלב מנוע הבנזין בצורה לא חלקה ובתדירות גבוהה מהצפוי, עם צליל מחוספס בשל מבנה 3 הצילינדרים ועם מעין "קופצנות" במעבר בין ההנעות השונות. במבחני התאוצה היאריס היתה הזריזה מבין השתיים, הן ביציאה מהמקום והן בעקיפות, אך לא מדובר בביצועים שיאתגרו את המתחרות עם מנועי הטורבו.

לג'אז יש טכנולוגיה היברידית שונה, עם שני מנועים חשמליים חזקים ומנוע בנזין שמתפקד רוב הזמן כמעין גנרטור לטעינת הסוללות ומצטרף להנעת הגלגלים רק כאשר יש דרישה לביצועים מירביים. בניגוד ליאריס שמצוידת בתיבת הילוכים רציפה (ורועשת במאמץ), לג'אז יש תמסורת ישירה מהסוג שמקובל למצוא ברכבים חשמליים. רוב הזמן הג'אז התנהלה בצורה נעימה יותר, כאשר המעבר בין ההנעות השונות מתבצע בצורה שקטה וכמעט בלתי מורגשת. גם כאן הביצועים לא רעים, הודות לזמינות הכוח המיידית שמספק החשמל, אך התאוצה איטית מזו של היאריס - גם אם לא בפער גדול.

צריכת הדלק הצביעה על יתרון קטן ליאריס: בתנועה עירונית מדדנו 20 ק"מ לליטר בג'אז לעומת 21.3 ביאריס; בשיוט בין עירוני השתפרו השתיים והשיגו נתונים של 20.8 ו-22.3 ק"מ לליטר בהתאמה, ואילו בסיכום המבחן ולאחר הפרק הדינאמי עמדה הצריכה על 16.6 ק"מ לליטר בג'אז ו-18.7 ביאריס.

שתי המכוניות לא יספקו את חובבי הביצועים. היאריס אמנם מעט יותר זריזה, אך הג'אז נהנית מאופי הפעולה החלק והנינוח של שלושת המנועים. הנקודות יחולקו כאן באופן שווה.

התנהגות כביש

הנעה היברידית בדרך כלל לא הולכת יחד עם התנהגות כביש ספורטיבית, ומי שמחפש את החוויות יעדיף כנראה את פיג'ו 208 או רנו קליאו. עם זאת, היאריס נהנית ממרכז כובד נמוך ומאחיזת כביש מצוינת, זוויות גלגול מתונות ושלדה מתגמלת. ההיגוי המעורפל והתחושה המלאכותית בבלימה מהווים את החסרונות העיקריים, אך בסך הכל מדובר במכונית סופר מיני עם התנהגות מוצלחת למדי, שיפור אדיר לעומת הדור הקודם.

הג'אז, עם המתלים המרוככים, רוכנת בצורה בולטת יותר והשלדה וההיגוי שלה לא מספקים כמעט פידבק לנהג. אמנם, אחיזת הכביש טובה והנהג הממוצע יהנה מתחושת בטחון ויציבות, אך היא פחות דינאמית ומהנה מהיאריס ומסתדרת באופן פחות "טבעי" עם כבישים מפותלים.

 

סיכום

טויוטה יאריס שינתה כיוון. זו עדיין מכונית היברידית חסכונית ויעילה, אך כיום היא פונה יותר לקהל הצעיר - זה שלא צריך מושב אחורי מרווח או תא מטען גדול במיוחד, אך ישמח לרכב בעיצוב מודרני וספורטיבי, עם ביצועים לא רעים וחוויית נהיגה מוצלחת. עם זאת, את אותו המתכון מציעות גם חלק מהמתחרות (למשל סיאט איביזה או רנו קליאו) במחירים אטרקטיביים יותר; היתרון של היאריס לעומתן מתבטא בעיקר בצריכת הדלק החסכונית. והיא אכן חסכונית במיוחד.

מנגד, הונדה ג'אז שומרת על המסורת מהדורות הקודמים עם שימושיות שתתאים גם למשפחה. היא אמנם לא מצטיינת בעיצוב, בביצועים או בהתנהגות הכביש, אך היא נוחה ונעימה לנסיעה בסביבה העירונית, מציגה תנוחת ישיבה גבוהה עם שדה ראיה מעולה ומציעה מרווח פנימי נדיב ותא מטען גדול. וכן, למרות שהיא קצת פחות חסכונית מהיאריס, יש לה צריכת דלק מצוינת לכשעצמה - ובעיקר, היא פונה לקהלים רחבים יותר ותהווה אלטרנטיבה מצוינת לרכבי הפנאי הקטנים ואפילו לחלק מהמכוניות המשפחתיות.

פורסם לראשונה ב- 01.11.20

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות