אם לפני שנה וחצי חפצה נפשכם במכונית מנהלים היברידית, הייתם צריכים להשאיר כמעט רבע מיליון שקל על השולחן של טויוטה. הקאמרי הייבריד הייתה היחידה שמתאימה לדרישה הזו, והיא תומחרה בהתאם. תחילת השיווק של הקאמרי דרך יבואן מקביל הורידה את המחירים לאזור ה-180,000 שקל. כיום היבוא מקביל של אלבר כבר פחות פעיל, אך הטויוטה לא תחזור למחירה הקודם. יונדאי סונטה הייבריד הגיעה ארצה לאחרונה, ולא רק שהיא מעתיקה את הנוסחה המוצלחת של מכונית גדולה אך חסכונית, היא גם מציעה את זה במחירים מוצלחים אפילו יותר. אז האם שווה לחסוך מעט ולקנות יונדאי או שעדיף להישאר עם המקור המוכר והמוצלח? ובכלל, לאור העובדה שקטגוריית מכוניות המנהלים מתאדה יותר מהר מים המלח, האם שתי ההיברידיות הללו בכלל רלוונטיות?
עיצובכבר בסעיף הראשון נרשמה חוסר הסכמה קלה בין הבוחנים. אמנם גם דניאל וגם אני מאוד אהבנו את החזית המרשימה של הטויוטה, שמעניקה לה הרבה נוכחות ומראה כמעט יוקרתי, אך לגבי היונדאי דעתנו היו חלוקות. בעיניי דניאל העיצוב של היונדאי, בייחוד מקדימה, היה מצועצע, רובוטריקי מדי, ועם התוספת של המכ"ם שתלוי על הגריל זה נראה מתאמץ מדי. עבורי דווקא העיצוב של היונדאי הרמוני ודי עקבי, כזה שיוצר מכונית מרשימה גם אם לא מיוחדת. לטעמי, דווקא בטויוטה משהו מתפספס בין החזית המרשימה לחלק האחורי המשעמם.
בפנים נרשמה הסכמה. העיצוב של הטויוטה הרשים יותר בגלל תחושת המרחב, הקונסולה הגדולה והפקדים הברורים. בנוסף התייצבה למבחן מערכת מולטימדיה ענקית שתרמה לאווירה הטכנולוגית ועליה נרחיב בהמשך. המקום היחיד שמרגיש קצת מיושן הוא לוח המחוונים. הסונטה מציעה את ההפך הגמור. לוח המחוונים נקי ומודרני, אבל שאר העיצוב מרגיש מאוד "יונדאי" וגם הפלסטיקה בגווני העץ לא ממש הבריקה. לא מדובר במכונית פשוטה או זולה אבל חסר לה קצת ניחוח של יוקרה.
אבזור ותפעוללמבחן שתי המכוניות התייצבו בגרסאותיהן היקרות ביותר. למרות שהסונטה זולה משמעותית מהקאמרי היא מאובזרת הרבה יותר. שתי המכוניות מתחילות באבזור לא רע: בקרת אקלים, מערכת ניווט של Waze, מראות חשמליות, חימום מושבים ומושבי עור עם כיוון חשמלי. מצד שני ליונדאי יש גם מערכת לקירור המושבים הקדמיים (ובקיץ הישראלי זו כבר סיבה לקנות אותה), חימום למושבים מאחור ווילונות לנוסעים. אבל ההבדל הגדול והחשוב בין השתיים הן מערכות הבטיחות המותקנות בסונטה. הקוריאנית תדע להתאים את מהירות הנסיעה למכונית שלפניה בעזרת בקרת שיוט אדפטיבית, מותקנת בה מערכת התראה למניעת התנגשות וסטייה מנתיב ומערכת לזיהוי רכבים בשטחים "מתים".
אז נכון שבסעיף הזה הסונטה מציעה יתרון משמעותי, אך גם לקאמרי יש קלף חזק בשרוול. אחרי הביקורת הקשה שמתחנו על מסך המולטימדיה שלה, היבואנית החליפה אותו באחד חדש לחלוטין ומרשים בהרבה. מדובר במערכת מבוססת אנדרואיד, וזה אומר שהיא ממש כמו הטלפון הנייד שלכם (אם לא בחרתם לרקוד לפי החליל של מוכרי התפוחים). מה טוב בו? קודם כל הוא ענק, ובניגוד לטלפון שלכם הוא גם מותאם לשימוש בנהיגה. הגרפיקה מעולה, הוא נוח לשימוש גם תוך כדי נהיגה ואפשר להתקין אפליקציות בקלות. יש פה ושם נפילות קטנות אבל חוויית המשתמש היא מהטובות שפגשנו במערכת מולטימדיה המותקנת ברכב. כפועל יוצא, התפעול השוטף של הטויוטה נוח יותר משל הסונטה אבל הניצחון פה נרשם בנקודות.
מרווח ושימושיותאם לא ציינו את זה בהתחלה, אז הגיע הזמן לספר שגם הקוריאנית וגם היפנית מכוונות בעיקר לשוק האמריקאי. מה שנחשב בישראל כמכונית מפלצתית בגודלה, מוגדר בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות כמשפחתית בגודל בינוני. מכאן ניתן להבין שמכוניות שאמורות לאכלס ארבעה עד חמישה בולסי מק'דונלדס לא יתקשו לשאת משפחה ישראלית טיפוסית. במושבים הקדמיים של הטויוטה יש מקום לאנשים יותר "בריאים", אבל המושבים של היונדאי מרגישים קצת יותר איכותיים, ובכל מקרה שתיהן מאוד מרווחות. מאחור בשתי המכוניות יש מקום למבוגרים גבוהים עם מרווח פשוט מצויין מקצה הנעל ועד לשערה האחרונה (אם נותרה). ליונדאי יתרון קל בסעיף הרוחב וגם שלושה מבוגרים לא יסבלו בנסיעה ארוכה, בעוד שבקאמרי עדיף להושיב ילד בין שני המבוגרים (אך גם שם אפשר למקם מבוגר בלי סבל מוגזם).
תא המטען של הטויוטה לא גדול, כולו 370 ליטר. בזכות פתח ההטענה הרחב והמבנה הקובייתי הוא מרגיש יותר גדול אפילו מתא המטען של הסונטה על 440 ליטריו. עגלת ילדים + הרבה ציוד מצאו שם מספיק מקום. ליונדאי יש תא מטען בעל פתח צר יותר והוא שטוח ועמוק, כך שלמרות היתרון על הנייר, בשטח יש עדיפות ברורה לטויוטה.
נוחות נסיעהנוחות נסיעה היא אחד הנושאים הבודדים שבוחני רכב יוכלו לצפות מראש. הלא ידוע שנוחות נסיעה של מכוניות אמריקאיות (או כאלו שמכוונות לשם) תמיד מזכירות נסיעה על כריות, כך שלהגיע עם ציפיות זה מעולה. ובכן, הטויוטה בהחלט נכנסת לתוך הציפית. היא רכה מאוד ומעניקה בנסיעה עירונית נוחות נסיעה טובה רוב הזמן. מהלך המתלה שלה לא ארוך מדי, וכשהוא נסגר עוברת חבטה לא אלגנטית ישירות ליושבים ברכב, אבל זה לא קרה לנו יותר מפעם או פעמיים בכל המבחן. מחוץ לעיר ובעיקר בכבישים הקאמרי תתחיל להתנדנד, אך פחות ממה שצפינו (וציפינו) מראש.
היונדאי מציגה מערך מתלים יותר נוקשה משל הטויוטה אך לא מצליחה להגיע לכיול מספיק נכון כדי להשתוות לרכבים אירופאים מבחינת הריסון או לאמריקאים מבחינת שיכוך המהמורות. בעיר היא מעבירה יותר שיבושים לנוסעים ביחס לטויוטה ומחוץ לעיר היא מעט עסוקה. כשמודדים את ההבדלים ביום נסיעה ארוך ומייגע אפשר להגיד שהפער לא גדול אך היתרון בסעיף זה נמצא בצד של הקאמרי.
היכולת של הטויוטה לבודד מרעשי דרך ורוח טובה. צריך זוג אוזניים מאוד רגישות כדי להחליט שהיא עדיפה על היונדאי. הקוריאנית לעומתה מציעה יחידת הנעה יותר שקטה, אבל תמשיכו איתנו לסעיף הבא כדי להבין למה.
.jpg)
שימו לב: כיום נמכרת הקאמרי עם מערכת מולטימדיה שונה מזו שבצילום מנוע וביצועיםנראה שטויוטה מייצרת מנועים היברידיים מאז ומתמיד. בפועל היא עושה את זה בערך 20 שנה, שזה נצח בעולם הרכב, ובערך מקביל לזמן שיונדאי עוד הסתובבה עם טיטולים (ויונדאי אקסנט). אין ספק שהסונטה נועדה להיות, בראש ובראשונה, חלופה טובה לטויוטה. סוג של קאמרי בעיצוב של יונדאי. אבל כשזה נוגע ליחידת ההנעה הקוריאנים באמת פגעו בול במטרה.
ועכשיו נסביר. לשתי המכוניות יש יחידות הנעה מעולות. הן חזקות, או כמו בתיאור מדויק יותר: "יותר חזקות ממה שהלקוחות צריכים וממה שהבלמים שלהן יוכלו לשאת". בזכות המומנט הנדיב מהמנוע החשמלי, שמגיע כבר בסל"ד עגול (של אפס) המכוניות השמנמנות הללו מאיצות בקצב מרשים שיכול להביך לא מעט מכוניות מהוגנות הרבה פחות.
יחידת ההנעה של הטויוטה טובה מאוד והיא מרגישה יותר נחושה ומהירה בדרך ל-100 קמ"ש (הנתונים תומכים בכך עם יתרון של 1.5 שניות בתאוצה). ההבדל נרשם באופן פעולת המנוע החשמלי. המנוע של הקוריאנית מושך ומנצל קצת יותר טוב את המומנט הנדיב כדי לעכב את ההתערבות של מנוע הבנזין. כפועל יוצא, היונדאי מרגישה יותר שקטה ושלווה. כאן כדאי גם לציין את העובדה שלטויוטה תיבה רציפה ש"נועלת" את הסל"ד בתחום הגבוה בהאצה ותורמת לרעש. תחושות האלו קיימות גם בתאוצות ביניים, ובאופן שהצליח להדהים אותנו - יחידת ההנעה של היונדאי הרגישה יותר "נכונה" ביחס לקאמרי.
הדבר החשוב ביותר בסעיף יחידת ההנעה ההיברידית הוא כמובן צריכת הדלק. אז הנה לכם: שתי המכוניות הרשימו במיוחד בתוך העיר. לאחר נסיעה ארוכה ומייגעת שחצתה את גוש דן מקצה לקצה בכל דרך עירונית אפשרית, שתי המכוניות הציגו נתונים מרשימים עם למעלה מ-16 ק"מ לליטר (עם יתרון קל שבקלים ליונדאי). בכבישים מהירים ופרבריים הנתון ירד מעט, לאזור ה-13.5 ק"מ לליטר, ובסיכומו של המבחן היונדאי עמדה על נתון של 15.7 ק"מ לליטר לעומת 15.5 ק"מ לליטר של הטויוטה. בשני המקרים מדובר על נתון מאוד מרשים למכוניות בגודל הזה.
התנהגות כבישלכל בר דעת ברור שמכוניות אלו לא נועדו לחובבי נהיגה. שתיהן מציעות אחיזת כביש גבוהה יחסית שתשמור על מרבית הנהגים מכל רע. הבעיות יתחילו לצוץ כאשר שתי מכוניות המנהלים יגיעו לגבולות האחיזה שלהן, וזה יקרה רק אם ממש תשתוללו. בטויוטה זה עלול להסתיים ביציאה חדה מדי של הזנב (שתיקטע מאוד מהר ע"י בקרת היציבות) בעוד שהיונדאי תרכון באופן משמעותי ותיכנס לתת היגוי חד, מפתיע ומאוד לא אלגנטי.
מכלולי הנהיגה של הסונטה מעט יותר מוצלחים, בזכות ההגה שזוכה למשקל יותר טוב, ובזכות בלמים עם היזון חוזר ברור וצפוי. הנתונים הללו לא מסייעים לקוריאנית בכבישים דינאמיים והיא, כאמור, תשמח להרחיב קו במידה והנהג יהיה נחוש מדי עם הגז. הטויוטה, לעומתה, מציעה תגובות יותר מוצלחות להרפיית דוושה והזנב נוטה לחדד את קו הסיבוב במידה וממש נדרש. ההגה של הקמארי מרגיש כאילו שלפו אותו מתוך חללית (ולא, הקאמרי היא לא החללית) והבלמים ספוגיים ומתחילים לנשוך מאוד מאוחר. לא נעים ובטח לא מרגיע במצב בו לפניך נהג לא זהיר החליט לבלום בלימת פתע.
סיכוםהמחיר שבו מוצעות היום שתי מכוניות המנהלים ההיברידיות הללו הופך אותן למתחרות לגיטימיות על ליבו של רוכש הרכב. הוא גם הופך אותן למכוניות שיכולות להדליק מחדש את קטגוריית המנהלים הדועכת. למרות שמדובר במכוניות שמתחרות ממש על אותה בלטה, המפרט שהן מביאות איתן לישראל ממצב אותן במיקום מעט שונה.
יונדאי סונטה תתאים למי שצריך שפע של מרווח גם ל-3 נוסעים מאחור ולמי שמעוניין באבזור המפנק ביותר (בגרסה המאובזרת) ובמערכות הבטיחות החשובות. בנוסף, המחיר הנמוך שלה יחד עם הטבת שווי השימוש שהיא מקבלת כמכונית היברידית, הופכים אותה למכונית שמשתלם לקחת ממקום העבודה.
טויוטה קאמרי, מצידה, תתאים לאלו שמרבים בנסיעות בזכות הנוחות המעולה, התחושה המרחפת כאשר ליכולות האלו היא מוסיפה גם את שמירת הערך האלמותית של המותג היפני.
בכל מכונית שתבחרו מבין השתיים, תזכו בהרבה כוח מנוע לצד צריכת דלק מצוינת. ולעומת מה שמציעים רכבי הפנאי בסביבת המחיר הזו, מכוניות המנהלים ההיברידיות הן חלופה לא רעה בכלל.
למאמר זה התפרסמו 10 תגובות
