מבחן השוואתי: יונדאי טוסון מול קיה ספורטאז'

קיה ספורטאז' עשה "בית ספר" לשוק הרכב הישראלי בשנת 2015, כאשר הגיעה גרסת 1.6 ליטר במחיר של 135 אלף ש"ח. אבל אז זו היתה מכונית ותיקה, אפילו קצת מזדקנת, שהצליחה בכל זאת למכור מעל 10,000 כלי רכב רגע לפני שהגיע הדור החדש. הספורטאז' החדשה, שהגיעה עם תחילת 2016, לא מתכוונת להסתפק בפחות מכך - ומציגה מפרט מרשים כתמורה לעליה הקטנה במחיר.



יונדאי טוסון הוא מחליפו של ה-ix35, וגם במקרה הזה הושקה גרסת כניסה עם מנוע 1.6 ליטר במחיר נמוך מבעבר. הטוסון נמצא איתנו מאז סוף שנת 2015, ובזמן הקצר הזה הוא כבר הספיק לרשום אלפי מסירות.

העימות בין השניים מסקרן אותנו, הישראלים, שמתלבטים לאיזה אולם תצוגה להיכנס. אך חשוב לזכור שבעצם מדובר במכוניות שהן אחיות תאומות, תוצר משותף של קונצרן יונדאי-קיה העולמי. זו הסיבה שלא פעם במהלך המבחן נדרשנו לבדיקה חוזרת ונשנית כדי לזהות את ההבדלים בין השניים, ולא פעם מצאנו מאפיינים זהים לחלוטין.

עיצוב

המראה החיצוני הוא ללא ספק המקום בו ניתן מרחב פעולה חופשי לשתי החטיבות של הקונצרן הקוריאני. יונדאי טוסון שומר על מראה מכובד ואלגנטי, אך גם כוחני ומרשים. החזית האנכית שלו והניפוחים בכנפיים יוצרים מראה קשוח, חצאיות הפלסטיק ובתי הגלגלים השחורים מעניקים סגנון של רכב שטח, וחותמות הלד לפנסי החזית משדרות אפילו קצת יוקרה.



קיה ספורטאז', לעומתו, בוחר בכיוון אחר לחלוטין. הוא מוחצן ואפילו מעט צעקני, ולא רק בצבע האדום של מכונית המבחן. אף הנמר המפורסם של קיה הוא האלמנט הבולט ביותר, והפנסים שמטפסים במעלה הכנפיים הזכירו לחלקנו דמויות מצוירות מקומיקס יפני. מהצד הוא נראה זהה כמעט לחלוטין לדור היוצא, ומאחור הוא מעט יותר מעודן - ואהבנו את הפס האדום שמחבר לרוחב את שתי יחידות התאורה. בסופו של יום, יש משהו קצת קשה לעיכול בספורטאז'.

בתוך תא הנוסעים העיצוב של השניים שגרתי למדי, פשוט להבנה וקל לעיכול, אבל כאן מתחיל להתבלט הספורטאז'. מסגרות האלומיניום להגה, לפתחי המיזוג, לידית ההילוכים ולמחזיקי הכוסות נותנות תחושה של מכונית מהודרת, שלא לדבר על איכות החומרים - שעולה משמעותית על זו שבטוסון. הפלסטיק רק ונעים למגע כמעט בכל פינה, ובמקומות החשובים - על ההגה וידית ההילוכים - איכות הציפוי היא ברמת פולקסווגן לפחות. בטוסון, לעומת זאת, העיצוב דומה, ברור וקריא, אך החומרים פשוטים הרבה יותר. זה מפריע בעיקר בגלגל ההגה הדק והפלסטיקי.

אבזור ותפעול

בעוד היצרנית הקוריאנית השתדלה ליצור שתי מכוניות דומות, רמת האבזור תלויה ביבואנית המקומית - והפער בין השתיים בהחלט קיים. לשתיהן מערכת שמע לא רעה עם שליטה מההגה, מחשב דרך מפורט, חישוקי "16 קלים, קיפול מראות חשמלי ועוד כמה פיצ'רים.



יונדאי טוסון מגיע גם עם בקרת שיוט - פיצ'ר חשוב למי שמרבה לנסוע מחוץ לעיר. אמנם, כבר שמענו על לקוחות של קיה שקנו מערכות כאלו באינטרנט והתקינו בכוחות עצמם, אבל בטוסון זה חלק מהמפרט הבסיסי. בנוסף, בימים אלו מצטרפת למפרט של הטוסון מערכת מובילאיי להתרעה על שמירת מרחק וסטיה מנתיב, כולל פונקציה לשליטה באורות הגבוהים. מערכת המולטימדיה של היונדאי לא כלולה במפרט הרשמי של גרסת ה-1.6 ליטר, אך היא ניתנת כצ'ופר ללקוחות. מדובר במערכת הביתית והמצוינת של היבואנית כלמוביל, שכוללת ניווט של Waze ועוד כמה אפליקציות שימושיות, מצלמת רוורס ודיבורית בלוטות'. הדיבורית היא חלק מהמולטימדיה ולא מהרכב, כך שהיא לא נשלטת מההגה.

קיה ספורטאז' מצויד גם הוא במערכת מולטימדיה בהתקנה מקומית, וגם כאן היא לא מופיעה במפרט אך בפועל ניתנת ללקוחות. המערכת של קיה כוללת מצלמת רוורס וניווט אינטרנטי, אך היא מעט פחות נוחה לתפעול וקצת יותר איטית. הנוקאאוט של הקיה מגיע בסעיף מערכות הבטיחות - וכאן יש ניצחון מוחץ לא רק על היונדאי, אלא כמעט על כל מכונית אחרת בסביבת המחיר הזו. כל הגרסאות של הספורטאז' מצוידות במערכת מקורית להתרעה על שמירת מרחק, כולל בלימה אוטונומית עד 80 קמ"ש, מערכת אוטומטית לשליטה באורות הגבוהים ומערכת אקטיבית למניעת סטיה מנתיב - אשר יודעת לתקן שגיאות ולטפל בהיגוי בכוחות עצמה. ברגעים הראשונים זה קצת מפחיד, אחר כך זה נוסך תחושת בטחון בנהג.

מרווח ושימושיות

השתדלנו והתאמצנו, אבל כמעט ולא מצאנו הבדלים בין השניים בכל מה שקשור למרווח הפנימי. המושבים הקדמיים גדולים ונוחים למדי בשני הרכבים. בטוסון הדשבורד נמוך יחסית והקורות הקדמיות צרות יותר, כך שנכנס הרבה אור לתא הנוסעים ויש תחושה של אווריריות ומרווח. הספורטאז' יותר "סגור" ועוטף את הנהג, מה שפוגע קצת בשדה הראיה ויוצר תחושה אינטימית וצפופה יותר.



אבל תחושות לחוד ומציאות לחוד - ואחרי שעברנו שלוש וארבע פעמים מרכב אחד לשני ובחזרה, גילינו שהמרווח הפנימי זהה לחלוטין בשתי המכוניות. במושב האחורי יתרווחו שני נוסעים בלי בעיה, ויהנו ממושב נוח מאוד ומשפע של מקום בכל המדדים. במושב האמצעי, בשתי המכוניות, יש משהו מעט נוקשה וגם צפוף יותר. תעלת הינע נמוכה ורחבה תאלץ את הנוסע המרכזי לשבת בפיסוק קל.

הבדל אחד בולט במושב האחורי מצאנו, שוב, בענייני האבזור. לספורטאז' יש פתחי מיזוג ושקע 12 וולט שלא קיימים בטוסון. זה האחרון מגיע עם מושבים קדמיים שעוטים פלסטיק קשיח בחלקם האחורי, מה שימנע מהזאטוטים ללכלך את הריפוד עם נעליים בוציות. בשניהם יש משענת יד מרכזית עם מחזיקי כוסות.

גם בתאי המטען השוויון נשמר, כאשר לטוסון נפח מעט גדול יותר על הנייר - עניין שנובע ממדף שממוקם גבוה יותר. הנפח טוב ונגיש, שפת ההטענה גבוהה למדי, ובשניהם יש שני ווים לשקיות סופר ויחידת תאורה אחת. לטוסון יש שקע 12 וולט בתא המטען, מה שלא קיים בקיה.

נוחות נסיעה

אם פעם רכבי פנאי היו נוקשים ופחות נוחים ממכונית משפחתית, נראה שצמד הקוריאנים שהתייצבו למבחן מנפצים את הסטיגמה הזו לרסיסים. הם נוחים, משככים היטב את פגעי הכביש ונעימים לנסיעה יותר ממשפחתיות רבות.

יונדאי טוסון הוא הנוח מבין השניים. כיול המתלים שלו רך יותר, כך שספיגת השיבושים עדיפה כמעט בכל תנאי הדרך. בתוך העיר הוא מציג נוחות כמעט מושלמת, שיכולה להעליב גם כמה מכוניות מנהלים יוקרתיות. הוא בולע פסי האטה ובורות ביוב כאילו לא היו קיימים מעולם, וגם כשהקצב עולה הוא שומר על ריסון, יציבות ונינוחות. כבונוס מקבל הנהג גם בידוד רעשים מעולה, מה שהופך את החיים להרבה יותר נעימים. מנגד, הרכות שלו יוצרת תנודות משנה לאחר מעבר על רצף שיבושים במהירות גבוהה. סגנון קצת אמריקאי, אם כי לחלוטין לא ספינתי ולא מתנדנד.



קיה ספורטאז' נוח מאוד גם הוא. הפער בין השניים קטן, וגם כאן היינו צריכים סיבוב אחרי סיבוב ברחובות מצולקים במיוחד בדרום הארץ כדי להבחין בהבדלים. הוא מעט יותר נוקשה מהטוסון ומעביר את השיבושים לאחר שיכוך מתון יותר. חלק מהשיבושים החדים, בעיקר במהירויות נמוכות, יעברו בצורה מוחשית לתא הנוסעים. מחוץ לעיר הפער בין השניים מצטמצם אפילו יותר, כאשר גם כאן הטוסון בדרך כלל יהיה הנוח מביניהם - אך הנוקשות של הספורטאז' מאפשרת לו לעבור על רצף שיבושים ולהישאר מרוסן יותר, מה שעשוי להקנות לו יתרון בתנאים מסוימים. בידוד הרעשים פחות טוב מזה של הטוסון, אם כי לא רע בפני עצמו.

מנוע וביצועים

דף הנתונים מבהיר מיד: ליונדאי טוסון וקיה ספורטאז' יש יחידת הנעה זהה. מדובר במנוע בנזין בנפח 1,600 סמ"ק, עם הספק מרבי של 132 כ"ס ומומנט של 16.4 קג"מ. לשניהם תיבת הילוכים אוטומטית עם 6 יחסי העברה זהים, ואילו המשקל העצמי של הטוסון נמוך בכ-30 ק"ג.

הביצועים, כצפוי, זהים כמעט לגמרי - אם כי בכל שלב של המבחן הספורטאז' הרגיש קצת יותר נמרץ. הסוד הוא כנראה בכיול הדוושה המעט יותר עצבני, שמעניק תחושה של זריזות. גם במבחן תאוצה סטרילי שערכנו לשניים הקדים הספורטאז' את אחיו בפער זניח, עד למהירות של קצת מעל 100 קמ"ש.

יונדאי טוסון מעניק תחושה קצת יותר גמלונית, כאילו דורש לחיצה הגונה יותר על מנת לשחרר את הכוח לגלגלים. תחת דוושה לחוצה הוא קרוב יותר ביכולותיו לספורטאז', אך בנהיגה רגועה הפער מורגש.

בשני המקרים לא מדובר במכוניות חזקות במיוחד: הן יבצעו בלי קושי את משימות היומיום, וגם יטפסו בקלות לרמת הגולן, אך הן לא מעניקות תחושה של עודפי כוח זמינים. כל עקיפה או עליה קלה ידרשו סחיטה מלאה של המצערת, וכשתידרש תוספת הכוח לעליה ממושכת - תרגישו את המחסור בסוסים. בעידן בו כמעט כל משפחתית שניה מצוידת במנוע טורבו, צמד הג'יפונים מרגיש פשוט לא מספיק חזק.

צריכת הדלק היתה דומה בשניהם, עם הבדל קל בהתאם לפער בביצועים. ביונדאי טוסון מדדנו צריכת דלק של 11.6 ק"מ לליטר, ואילו קיה ספורטאז' עצר את המדידה על 11.2 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

פעם אמרנו שמי שמחפש ליהנות מהנהיגה לא יקנה ג'יפון, אבל היום יש בשוק ג'יפונים כמעט ספורטיביים כמו מאזדה CX5 ופורד קוגה. מה גם שקניית ג'יפון הפכה כבר למעין ברירת מחדל עבור הצרכן המשפחתי, ובין הלקוחות יש ודאי כאלו שאוהבים לנהוג. מה, לא?

ובכן, אלו שאוהבים לנהוג לא ימצאו את מבוקשם בטוסון ובספורטאז'. לשניהם הגה קל וכמעט אפס תקשורת עם הנהג, ויחד עם ביצועים פושרים מדובר במכוניות שלא מדגדגות את בלוטות החשק. הגיוני בסך הכל.

מצד שני, המשפחה תשמח לדעת שמדובר במכוניות בהחלט בטוחות. אחיזת הכביש גבוהה ואין כמעט הפתעות, גם בתנאים מאתגרים של שינויי כיוון מהירים. הטוסון, שדיברנו כבר קודם על הרכות שלו, קצת יותר רוכן בפניות - מה שדורש הורדת קצב, ולו מטעמי תחושת הבטחון. הספורטאז' הנוקשה מאפשר קצב מהיר יותר בין העיקולים, פחות מתרגש מהעברות משקל חדות ומאפשר צבירת קצב מעט יותר גבוהה. אבל שוב - הפער קטן כמעט בכל היבט.

סיכום

קיה ספורטאז' ויונדאי טוסון מציגים שניהם איכויות גבוהות ושיפור ניכר ביחס לדגמים אותם הם החליפו. המחירים הנמוכים, יחסית, לא באים על חשבון הנוחות, האיכות או האבזור. כל בחירה באחד מהשניים תהיה טובה, ושניהם מצליחים להעלות לא מעט סימני שאלה בנוגע לקניה של ג'יפונים מקבילים במחירים גבוהים יותר.

וכמו שציינו בפתח דברינו, מדובר במכוניות דומות ולפעמים גם זהות. לא מצאנו כמעט הבדל בכל מה שנוגע למרווח הפנימי ותא המטען, כאשר גם בפרמטרים האחרים ההבדלים זעירים.



יונדאי טוסון מציג יתרונות קלים בנוחות הנסיעה בעיר ומחוץ לעיר, הוא שקט יותר וגם קצת יותר חסכוני. בנוסף, מערכת המולטימדיה שלו עדיפה והוא מצויד בבקרת שיוט שלא קיימת בספורטאז'. אנחנו אהבנו גם את העיצוב שלו, שמצליח להיות מרשים ובולט מבלי להיות צעקני. הוא יתאים ללקוח הרציונלי יותר, זה שמעדיף את הנוחות והשקט על פני הזריזות והעיצוב המוחצן.

קיה ספורטאז', לעומת זאת, מציג יתרונות קלים בתחום הביצועים (לפחות בתחושה אם לא במספרים), התנהגות הכביש שלו רהוטה יותר והעיצוב עשוי לקסום ללקוחות רבים. בשני תחומים הוא פותח פער משמעותי מהטוסון: איכות החומרים בתא הנוסעים גבוהה יותר, ומערכות הבטיחות האקטיביות מהוות יתרון ביחס כמעט לכל מכונית אחרת שתוכלו לקנות בתקציב הזה. הספורטאז' יתאים ללקוח האמוציונאלי, זה שמעדיף את התאוצות והמראה הנוצץ על פני הרוגע והנינוחות. היתרון הקטן במחיר עשוי בהחלט לשחק לטובתו.

למאמר זה התפרסמו 6 תגובות