מבחן השוואתי: יונדאי קונה הייבריד מול פיג'ו 2008 דיזל

עיצוב וסגנון

מתיחת הפנים העניקה לקונה חזית חדשה, הרמונית ונקייה יותר מקודמתה. דוגמה לעדכון קוסמטי מוצלח שמצעיר את המכונית. אבל הקונה עדיין נראית יותר כמו סופר מיני מוגבהת ולא ממש כגי'פון, למרות מיגון הגחון המדומה בחזית.



הפיג'ו כבר בת שלוש אבל עדיין נראית טוב מאוד, קשוחה, עם חזית אגרסיבית, פנסי לד בצורת ניבים, ופסי גגון בולטים יותר.



מתיחת הפנים עשתה מעט מאוד לעיצוב הפנים של הקונה, שזכתה לצג מרכזי שונה, ללוח מחוונים דיגיטלי בגרסת המבחן ולפתחי איוורור משודרגים. איכות החומרים שלה לא מתעלה, וישנו שימוש נרחב בפלסטיקה נוקשה ואפורה. איכות ההרכבה טובה.



הפיג'ו ממשיכה להציע את אחת מסביבות הנהג המעניינות בסביבת המחיר הזאת, עם לוח מחוונים דיגיטלי בעל תצוגות תלת מימד, גוונים ירקרקים בדלתות (שני אלו רק בגרסה הבכירה), מולטימדיה שפונה לכיוון הנהג, גלגל הגה קטנטן וידית הילוכים אלקטרונית זעירה. אפילו שלמבחן התייצבה גרסת הבסיס, היא לא נראית כמו מכונית השכרה כמו שגרסאות זולות נראות לעיתים.

אבזור ותפעול

אם משווים בין גרסאות הבסיס של השתיים - "אקטיב" של הפיג'ו מול "פרימיום" של היונדאי - מגלים כי לאחרונה יתרון במרבית סעיפי האבזור. לשתיהן יש בגרסאות האלו מסכי מולטימדיה מקוריים עם קישוריות למכשירי אנדרואיד ואפל (מסך 7 אינץ' בפיג'ו לעומת 8 ביונדאי), חיישני גשם ותאורה וחישוקי "16 קלים. לפיג'ו יש תאורת לד ראשית שאין ביונדאי, אבל בקונה תמצאו גם בקרת אקלים, מראות עם קיפול חשמלי ובלם יד חשמלי.

מפרט הבטיחות של השתיים כולל 6 כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל (זיהוי רוכבי דו-גלגלי יש רק ביונדאי), תיקון סטיה מנתיב והתרעת עייפות. לפיג'ו יש גם זיהוי תמרורים, אבל בגרסת הבסיס היא מסתפקת בציון של 4 כוכבים במבחן הריסוק, לעומת 5 שגרפה היונדאי.



אבל צריך גם לציין כי בגרסאות הבסיס יש פער של 11,000 שקלים בין הרכבים, כך שניתן לשדרג את הפיג'ו לגרסת ה"פרימיום" הבכירה, שעדיין תהיה זולה מהקונה הבסיסית ב-3,000 שקלים, ולקבל בנוסף גם את הרדאר הנחשק ששווה כוכב בטיחות חמישי ומוסיף בקרת שיוט אדפטיבית - שאינה זמינה באף גרסה של הקונה. כמו כן, מציעה הפרימיום גם טעינה אלחוטית, בקרת אקלים, חישוקי "17, ריפוד משולב עור, לוח מחוונים דיגיטלי, כניסה והנעה ללא מפתח, מראות צד עם קיפול חשמלי, מראה מרכזית מתכהה ובלם יד חשמלי. במצב העניינים הזה, הפיג'ו מאובזרת מהיונדאי.

שדרוג של האחרונה לרמת הגימור "פרסטיז'" יוסיף למפרט חישוקי "18, תאורת לד, לוח מחוונים דיגיטלי, ניטור שטחים מתים במראות הצד, התרעת תנועה חוצה מאחור ואורות גבוהים אוטומטיים. גרסת ה"סופרים" הבכירה מוסיפה לקונה גם מושב נהג חשמלי וצביעה דו גוונית.



את המולטימדיה של היונדאי קל לתפעל בזכות שימוש בכפתורים פיזיים, למיזוג יש יחידת בקרה נפרדת ולוח המחוונים המסורתי יהיה פשוט לקריאה גם עבור נהגים מבוגרים. בפיג'ו הסתבכנו כרגיל עם תפעול המערכות מתוך מסך המגע בזמן נהיגה, ולוח המחוונים הדיגיטלי עלול להיות מתוחכם מדי לחלק מהלקוחות.

שימושיות ומרווח

שתיהן מבוססות על פלטפורמות הסופר מיני של החברות, אבל מציעות מרווח טוב למשפחה עם שני ילדים, ומרווח סביר לאחת עם שלושה שכבר לא זקוקים למושבי סיוע ועדיין לא מתבגרים.

הפיג'ו ארוכה ב-10 ס"מ, אך צרה בשלושה ס"מ; הישיבה בה קצת יותר גבוהה, ושתיהן מרווחות מלפנים. מאחור יש לשתיהן קו חלונות גבוה שיסתיר קצת לילדים קטנים, כשמרווח הברכיים מעט טוב יותר בפיג'ו, אבל הרוחב מעט עדיף ביונדאי. מרווח הראש טוב בשתיהן, ונציין גם כי שתיהן מגיעות ללא יציאת מזגן מאחור. ליונדאי שקע USB מאחור.



בתא המטען יש לפיג'ו יתרון עם נפח של 405 ליטר לעומת 374 ביונדאי. לצרפתייה גם יש גלגל רזרבי, שאין לקוריאנית.

נוחות נסיעה

יונדאי ניצלה את מתיחת הפנים של הקונה על מנת לשפר את רמת הנוחות, כך שכיום היא מפתיעה לטובה ברוב הכבישים באיכות נסיעה טובה למדי, גם בעיר וגם בכביש המהיר, למרות כיול שנוטה לצד הקשוח ולמרות חישוקי "18 גדולים שפגשנו ברכב המבחן.



גם הפיג'ו מכוילת לצד הקשוח, אך באופן מוצלח פחות, בעיקר בעיר שם היא סופגת בורות פחות טוב ובאופן יותר רועש. גרסת הבסיס מצוידת בחישוקי 16 אינץ' לעומת 17 אינץ' המאובזרת שפגשנו בפעם הקודמת, מה שבניגוד למקובל לא ממש שיפר את הנוחות. מנגד, על הכביש המהיר היתה ה-2008 נינוחה יותר, בעיקר במפגש עם כבישים גליים, וגם בידוד הרעשים שלה מעט יותר מוצלח.

מנוע וביצועים

היונדאי חזרה אלינו עם אותה יחידת הנעה כמו בעבר, וכמו באיוניק ובאלנטרה, היברידית עם מנוע בנזין 1.6 ומנוע חשמלי, שמפיקים יחד 141 כ"ס ומשודכים לתיבה כפולת מצמדים עם 6 הילוכים. לפיג'ו מנוע טורבו-דיזל בנפח 1.5 ליטר, עם הספק של 130 כ"ס ותיבת 8 הילוכים אוטומטית.



עוד לפני פרק הביצועים, נציין כי בתנועה עירונית יש יתרון ליחידת ההנעה של היונדאי, שפועלת באופן חלק, שקט ונעים מאוד. אצל הפיג'ו התחושה הרבה פחות נינוחה בשל הצליל הנוכח של מנוע הדיזל, פעולה גסה של המערכת לדימום מנוע בעמידה ובשל החלפות הילוכים לא חלקות, בעיקר בהילוכים הנמוכים.

ברגע שדורשים מהשניים להפגין ביצועים, בין אם בהאצה מרמזור ובין אם בעקיפה או בעליה, תמונת המצב מתהפכת. מנוע הדיזל של הפיג'ו מתגלה כגמיש ויעיל מאוד, ומשיג ביצועים עדיפים הן בזינוק ובעיקר בעקיפות ובתאוצות הביניים. היונדאי, לעומת זאת, נעדרת את הפאנץ' המצוין שיש לגרסת הבנזין שלה, למרות דחף טוב בזינוק הראשוני. לא מכונית איטית, אבל כן חסרת ריגושים.



היונדאי היה החסכוני מבין השניים, אך בפער קטן בהרבה מכפי שהבטיחו נתוני היצרן. בשיוט מתון רשם הצרפתי נתון של 23.8 קמ"ל, לעומת 24.2 קמ"ל בקוריאני. אחרי הקטע הדינמי המאומץ הצריכה עמדה על 16.9 קמ"ל בפיג'ו לעומת 17.3 קמ"ל ביונדאי.

התנהגות כביש

הגרסה ההיברידית של הקונה מאוזנת יותר בהתנהגות הכביש שלה אפילו מהבנזין המעודכנת. ההגה מהיר תגובה יחסית ובמשקל טוב, אחיזת הכביש טובה ותחושת הביטחון קיימת, אך אין תחושות מהשלדה ואין ניצוץ ספורטיבי.

הפיג'ו היא סיפור אחר. שלדה מוצלחת מאפשרת לה לצלול במהירות לתוך עיקולים, ההגה הקטנטן מתגלה כמהיר ומדויק מאוד וגם הבלמים יעילים. כל אלה לא באים על חשבון אחיזת הכביש ותחושת הבטחון.

סיכום

שני הג'יפונים האלה חסכוניים בכ-20-40 אחוז ממתחרים שנמכרים עם מנועי בנזין שגרתיים, פער שמעבר להפחתת הפליטות משמעותו חסכון של כ-3,000 שקל בשנה במחירי הדלק הנוכחיים. זאת תחת תזכורת במקרה של הפיג'ו, שמשום שמחירי הסולר אינם מפוקחים, יש פערי מחירים גדולים בין התחנות, וחשוב לאתר את הזולות יותר.

יונדאי קונה נהנה ממושב אחורי מעט יותר רחב, יחידת ההנעה שלו נעימה יותר בנסיעה עירונית והוא גם נוח יותר בתנאים האלה. בנוסף הוא נהנה מיתרון קל בצריכת הדלק ומהנדסת אנוש עדיפה.

מנגד, הפיג'ו מציע רמת חסכון דומה עם יתרון משמעותי במחיר, באבזור ובתא המטען; בנוסף, התנהגות הכביש שלו עדיפה, העיצוב מרשים יותר, בידוד הרעשים עדיף במהירויות הבין עירוניות, הביצועים טובים יותר וסביבת הנהג מעניינת בהרבה, אם כי לא כולם יאהבו.

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות