במשך לא מעט שנים, משפחתית מבית רנו או סקודה היתה יכולה להיחשב למתמודדת רצינית על ראשות קטגוריית המכוניות המשפחתיות בלי להשפיל מבט. סקודה אוקטביה תמיד נחשבה למכונית סולידית שעושה כמעט הכל מצויין, ולרנו פלואנס (ולמגאן בשעתה) תמיד היה איזשהו X פקטור.
עיצוב
בסעיף הזה ממש לא כיף להיות אוקטביה. המשפחתית הצ'כית היא מכונית מכובדת ומרשימה. הקווים הרבועים וסרחי העודף מזכירים קצת קופסת נעליים – אבל כזו אלגנטית. החזית עם הקווים החדים נראית כמו משקפיים אופנתיות על בחורה קצת חנונית.
הרנו לידה היא חתיכת הופעה. אם לא היינו יודעים את המחיר של המכונית היינו מהמרים שמדובר ברכב מנהלים. הרבה מזה הודות לקווים ארוכים, כיתובי גרנד קופה גדולים ואלגנטיים וגג משתפל. מקדימה ומאחור יש שלל אורות לד שמעצימים את החוויה הנוצצת. כן, הגרנד קופה היא מהמשפחתיות היותר מרשימות למראה בסביבה.
העיצוב המרשים נמשך גם בפנים. כמו ברכבי יוקרה מסויימים, במרכז הדשבורד של הצרפתייה ניצב מסך מגע גדול ואנכי. שילוב צבעים במושבים מעצים את התחושה היוקרתית. בצ'כית העיצוב שמרני מאוד, אפקטבי ויעיל. שום דבר מרגש לספר עליו בבית.
אבזור ותפעול
אני מבקש מכם, בכל לשון של בקשה, אנא התעלמו מהציונים שנתנו לרכבים בסעיף הזה. עשינו את זה כי חייבים, אבל הפעם הסיפור שונה. אנחנו תמיד נותנים ציון המבוסס על הנדסת אנוש ואבזור, אבל שני הרכבים, כל אחד בדרכו, עושים משהו אחד נפלא ומשהו אחר איום ונורא. בואו נתחיל.
יש משהו קצת לא תואם ביחס שבין אבזור וכוח בסקודה וברנו. כדי להגיע לגרסה שתהיה דומה במחיר לגרנד קופה ותצטייד במנוע ה-1.5 ליטרים החזק, צריך להתפשר ולבחור בגרסה הבסיסית ביותר מבחינת אבזור (אמבישן). תוכלו לעלות לרמת אבזור גבוהה יותר אם תוותרו על המון מומנט וסוסים ותקחו גרסת הליטר החלשה יותר או, כמובן, אם תעלו ברמת המחיר. אבל אפילו אם תחליטו לקחת את הסקודה המאובזרת ביותר יהיה לה קשה להתמודד עם רמת האבזור המפנקת במיוחד של הרנו. בואו נדבר רק על דברים שאין בצ'כית: ריפודים משולבי עור, לוח מחוונים דיגיטלי, חיישני חנייה מלפנים, פנסי לד, גג שמש, חישוקי 18 אינצ', פתיחת תא מטען בהושטת רגל ובטח יש עוד כמה דברים ששכחנו. גם בגרסת האבזור הגבוהה של הסקודה, שהגיעה בפועל למבחן ועולה הרבה יותר מהצרפתיה, רבים מהפריטים שיש ברנו לא נמצאו. ממש לא כוחות.
נקודה אחת שמאוד אהבנו בסקודה היא מערכת תיקון הסטייה שאינה מוצעת ברנו... וחבל, ממש חבל שלא. כי הצד השני של המטבע מחכה ממש מעבר לפינה. הנדסת האנוש של הסקודה היא ההפך הגמור של האבזור. כמעט כל פעולה במכונית הצ'כית היא אינטואיטיבית ופשוטה. הכפתורים הפיזיים גדולים ונוחים לשימוש, מסך המולטימדיה מגיב מהר ורוב הפונקציות מסודרות בו באופן לוגי וברור. פה ושם יש פספוסים כמו כפתורי קיצור הדרך מסביב למסך, אבל הלוואי וכל רכב היה כל כך נוח לתפעול.
הרנו היא ההפך המוחלט. הצרפתייה נופלת במקום בו צרפתיות בעבר, אבל הפעם הפספוס ממש גדול. המסך המרכזי נראה טוב, אבל כמו מסכים רבים שמנסים להעניק סוג של חווייה הדומה למכשיר נייד, גם כאן זה פשוט לא ממש מתאים לנהג שנוסע ב-100 קמ"ש.
הכפתורים הפיזיים ברכב קטנים ברובם והכפתורים העגולים היחידים בקונסולה הם של המיזוג ולא של הווליום. המסך מבלבל והעובדה שצריך גלילה לא נוחה כדי להגיע למסך המיזוג היא בהחלט לא עניין של מה בכך.
אבל בסוף צריך לתת ציונים ואיכשהו בסעיף הספציפי הזה כל אחת עושה משהו אחד טוב ומשהו הרבה פחות טוב, כך שלצורך העניין נוצר פה שוויון.
שימושיות ומרווח
קשה עד בלתי אפשר לנצח את הסקודה בקרב הנפח. את האוקטביה תכננו במטרה שהיא תהיה מהמרווחות שבקטגוריה, והיא אכן כזו. ועדיין, למרות היתרונות המובנים שלה, לרנו יש הרבה מה למכור.
המרווח מלפנים טוב מאוד בשתי המכוניות. תנוחת הישיבה נמוכה יחסית. בשני הרכבים ההגה יוצא רחוק יחסית וקל מאוד למצוא תנוחת ישיבה נאותה. כשעוברים אחורה כל מכונית מציעה אי אלו יתרונות. הסקודה מרגישה מעט יותר רחבה, המרווח לראש ולרגליים מצויין אך האווירה מאחור מרגישה קצת פשוטה. נקודות נוספות לחובתה הן תעלת הינע גבוהה יחסית ובסיס מושב קצר.
המראה היפה של הרנו נובע במידה מסויימת מהגג המשתפל שמשווה לה מראה של מכונית "קופה" 4 דלתות. את המחיר משלמים במרווח הראש ואחד הבוחנים שנושק ל-1.80 מ' כבר הרגיש קרוב מדי לתקרה. התחושה מאחור מרגישה טיפה יותר איכותית עם מסגרות כרום לפתחי המיזוג ובעוד מקום או שניים. בסיס המושב ארוך יותר והתמיכה לירכיים עדיפה בנסיעות ארוכות.
בתא המטען, כרגיל, הניצחון ברור. התא של הסקודה גדול יותר, נגיש יותר ומלא פיצ'רים קטנים. באופן מפתיע המצב ברנו לא היה רחוק מדי. התא אף הוא גדול והפתח של דלת הסדאן גדול יחסית.
נוחות נסיעה
ההבדלים בין המכוניות בסעיף הנוחות הם הבדלי תפיסה יותר מהבדלים ספציפיים בכיול המתלים. האוקטביה תמיד שאפה להיות יותר מרוסנת ובוגרת בעוד שהגרנד קופה מכויילת באופן יותר רך. קרב קלאסי של גרמניה מול צרפת. וכן, אנחנו יודעים שסקודה הוא מותג צ'כי.
בתוך העיר הרנו לוקחת יחסית בקלות. הרכות הבסיסית מאפשר לה לספוג את רוב המהמורות העירוניות באופן משביע רצון. נקודה חשובה פה היא חתך הצמיגים: הרנו מצליחה להיות יותר נוחה למרות שהגלגלים שלה עוטפים חישוקי 18 אינצ'.
הסקודה מציעה חישוקי 16 אינצ' או 17 אינצ' בגרסאות המאובזרות. למרות החתך הגבוה יותר הסקודה מגיבה יותר לשיבושים, זזה על מתליה ומעבירה שיבושים פנימה לנוסעים. היא עושה את זה באופן מרוסן ושקט אך עדיין בסביבה עירונית היא נוחה פחות מהרנו ובאופן ניכר.
היציאה מחוץ לעיר משנה את התמונה. בכביש הבין עירוני הריסון של הסקודה והאופן ההחלטי והמהיר בו היא מגיבה למפגש עם מהמורות הופך את הנסיעה לנוחה יותר. הרנו מצידה זזה על המתלים ומתנדנדת במעבר על מהמורות. לא מדובר בחוסר נוחות אבל התנועה הקבועה מצד המתלים פחות נחמדה מהטיפול המהיר והיעיל במהמורות מצד הצ'כית.
גם בסעיף בידוד הרעשים האוקטביה מנצחת. בנסיעה בין עירונית לרנו יש יותר רעשים, בעיקר רעשי רוח ודרך. האוקטביה לא שקטה ועל כבישים שסלולים באופן לא מוצלח היא יכולה להרעיש, אך בסך הכל בידוד הרעשים שלה עדיף על הרנו.
מנוע וביצועים
אתם זוכרים שפעם, לפני 10 שנים בסך הכל, למכוניות משפחתיות היו מנועים אטמוספריים חלשים שסיפקו ביצועים בינוניים? אז מהפכת הטורבו הביאה למבחן הזה שניים מהמנועים הטובים ביותר שאפשר למצוא כיום במכונית משפחתית.
המנוע של הסקודה הוא מנוע 1.5 ליטר, אותו בחנו פעמים רבות ברכבים שונים. אל מולו מגייסת הרנו מנוע חדש ומשובח. את מנוע ה-1.33 ליטר טורבו היא שואלת הישר ממרצדס A קלאס (או מדאצ'יה דאסטר, תלוי איך מסתכלים על זה). המנוע החדש שמחליף בקונצרן את מנועי ה-1.2 ליטר הוא Game Changer מצד רנו. איך הוא עומד מול אחד הטובים שבקטגוריה?
נתחיל בצ'כית. יש משהו כמעט מענג באופן בו המנוע עובד. אופי הפעולה שלו ליניארי לחלוטין. מרגע שהוא יוצא מהמקום ואת כל הדרך עד לשיא ההספק הוא עושה במשיכה אחידה וקבועה. את המשקל של האוקטביה הוא אפילו לא מרגיש.
מעבר ליציאות מהמקום, המנוע הזה מוצלח במיוחד כשצריך לצאת לעקיפה במהירות גבוהה. לצד המנוע יש תיבת הילוכים רובוטית שלמעט בנסיעה עירונית היא מתפקדת יפה, ובנסיעה עירונית היא עלולה להיות קצת מציקה.
ואחרי שהבנו שיש פה מנוע מעולה, מגיע המנוע של הרנו. למנוע הזה יש אופי אחר לגמרי. הכוח מגיע באופן מדורג ומתחזק ככל שהסל"ד עולה. הוא מרגיש הרבה פחות "אלגנטי" והרבה יותר "כוחני ועצבני". וזה ממש כיף. בכל רגע נתון הוא מרגיש חי ודוחף. העובדה שהוא מגיע כבר בגרסת הכניסה היא לא פחות ממפליאה. עובדות כמו שהרנו שוקלת למעלה מ-100 ק"ג יותר, שיש לה 10 כוחות סוס פחות (140 סה"כ) וגם פחות קג"מ, ממש לא מורגשת כאשר הדוושה נצמדת לרצפה.
המנוע הזה משודך אף הוא לתיבת הילוכים כפולת מצמדים. התיבה של הצרפתית קצת פחות רהוטה ובתוך העיר היא לפעמים מעבירה הילוך בחבטה קלה. ההילוכים בצרפתייה ארוכים יותר וזה מורגש בקטעיים הדינאמיים כשמושכים את ההילוך והמנוע פשוט לא מפסיק לצבור מהירות.
צריכת הדלק של שתי המכוניות טובה מאוד. בשיוט הרגוע שלנו הן עמדו על כ-15.5 ק"מ לליטר ובסוף המבחן הנתון ירד לאזור ה-11 ק"מ לליטר – ההבדלים בין שתיהן כמעט ולא היו קיימים. שני המנועים זכאים לציון מושלם של 5 כוכבים, אבל התיבות מורידות חצי נקודה.
התנהגות כביש
אם אתם מצפים למכוניות מהנות לנהיגה, סטייל פורד פוקוס או מאזדה 3, לא זה הכיוון אליו פונות שתי המתחרות של היום. אם אתם מחפשים משפחתית בטוחה, צפוייה ושלווה לנהיגה, אלו שתי מכוניות מעולות.
הרנו מרגישה גדולה, והיא באמת גדולה יותר. הן במימדים והן מבחינת המשקל. הקצב של הרנו גבוה אבל כשהמשקל מתחיל לזוז מסביב היא מרגישה קצת גמלונית, מגיבה פחות טוב לכניסה לסיבוב ולהעברות משקל. גם ההגה שלה מעט פחות מדוייק.
הסקודה אולי לא דינאמית במיוחד אבל היא פחות רגישה לתת היגוי ומגיבה מעט יותר טוב להרפיית דוושה או להעברת משקל החלטית בסיבוב. ההגה שלה מעט יותר מדוייק. ההבדלים בין השתיים שוליים ברמה הדינאמית ולכן גם הציונים לא רחוקים.
סיכום
אם הגעתם עד לכאן ודאי שמתם לב שהציונים של הסקודה מעט יותר טובים ברוב הסעיפים, אבל כדי שהסקודה תגיע לרמת מחיר דומה לזו של הרנו תאלצו לוותר על המנוע המעולה (ואז תקבלו מנוע 1.0 ליטר לא רע ברמת הגימור "סטייל") או שתוותרו על המון אבזור ותסתפקו בגרסת ה-1.5 ליטר "אמבישן".
רנו גרנד קופה היא אולי מכונית קצת פחות "עגולה" ויש לה קצת פינות חדות ומגרעות בולטות, כמו למשל מרווח הראש מאחור, הנדסת האנוש או תיבת ההילוכים הגסה, אבל יש לה המון אבזור, מרווח מצויין בסך הכל ועיצוב מרשים. בנוסף, לרנו יש חתיכת "אס" בשרוול. המנוע השרירי מגיע בכל הגרסאות ופער המחיר בין גרסת ה"ליסינג" לגרסת הלקוחות הפרטיים שולי בהחלט. גם הוויתור על הגרסה המאובזרת לא פוגע ברנו באותו אופן שהוא פוגע בסקודה – במידה ותבחרו ברנו הפשוטה ביותר לכל היותר תוותרו על חישוקי 18 אינץ' וגג שמש.
בסיכום המבחן הבחירה כמו תמיד תלויה בהעדפה אישית. הסקודה לא נכשלת באף תחום, ובמקומות בהם הרנו נכשלת היא מקבלת ציונים טובים מאוד - אבל בנקודות בהן הרנו זורחת, הסקודה עדיין נשארת "טובה מאוד", ולא יותר מזה. אם העיצוב, האבזור או הביצועים של הרנו עושים לכם את זה, לכו עליה. אם החוויות האלו מדברות אליכם פחות ואתם דווקא מעדיפים את החבילה המאוזנת יותר, קחו את הסקודה. בשני המקרים תקבלו ביצועים שעשויים להעליב את המתחרות ההיברידיות.
למאמר זה התפרסמו 25 תגובות