מבחן השוואתי: פורד פומה מול אופל מוקה

הפומה נראה קצת פחות אתלטי ביחס לחיה שעל שמה הוא נקרא, אבל זה רק במבט מהחזית. נכון, מהזווית הזאת הוא נראה קצת כמו פיאסטה שהתנפחה, אך די מהר מתרגלים לעיצוב ואחרי כמה ימים למדנו לאהוב את הפרצוף של הפורד הקטן. מהפרופיל יש בו שילוב של ספורטיבית ועגלגלות. למבחן התייצבה גרסת ה-ST-line הספורטיבית יותר למראה (חישוקים וספויילר קטן), אבל בסך הכל הוא נראה די דומה בכל רמות הגימור.



אנחנו קופצים פנימה ומגלים משהו קצת מפתיע. הרעיון באופל היה ליצור חוויה מאוד טכנולוגית עם זוג מסכים וצבעים כהים. בפועל, יש הרבה אלמנטים קטנים שקצת מסיטים אותו מהמטרה: סביבת הנהג מרגישה קצת חשוכה, מסך המולטימדיה ולוח המחוונים מציגים גרפיקות קצת מיושנות ודי כהות שמעניקות לתא תחושה אפלולית.



הפומה מציג עיצוב פשוט יותר עם 'מסך צף' במימדים קטנים יותר ומראה כללי שגרתי. למרות זאת סביבת הנהג מרגישה יותר אוורירית. יכול להיות שזה חלון הגג הענק, החלונות הגדולים, הרקעים הבהירים או השילוב שבין התפרים האדומים ושילובי הטקסטורות האפורות לצד השחור. בסופו של יום העדפנו את עיצוב הפנים של הפורד, למרות הגישה השמרנית יותר, אבל המוקה מסיים עם חצי נקודה יותר בזכות המראה החיצוני המרהיב.

אבזור ותפעול

שתי המכוניות הגיעו למבחן בגרסאות המאובזרות ביותר שלהן: הפומה עם ה-ST-Line X והמוקה עם גרסת ה-Ultimate. שתי המכוניות מאובזרות בצורה נדיבה מאוד וקשה לשים את האצבע על המתחרה העדיפה.

מצד אחד לפורד יש כמה יתרונות די משמעותיים בגרסה הזו – מערכת שמע מעולה של Bang & Olufsen, שני גגות שמש שמכניסים המון אור לרכב ומערכת חניה אוטומטית שלוקחת פיקוד על ההגה ומצליחה להשחיל את הרכב גם למקומות מאוד קטנים.



לאופל יש כמה יתרונות מעניינים בשרוול ובהם בלם יד חשמלי, חימום למושבים, כניסה והנעה ללא מפתח (רק הנעה בפורד), תאורת אווירה ופנסי Matrix LED. מעבר לזה שתי המכוניות מגיעות עם המון אבזור נוסף הכולל חיישני חנייה היקפיים ומצלמה, לוח מחוונים דיגיטלי, בקרת אקלים ועוד.



בתחום הבטיחות שתי המכוניות מציעות לא מעט מערכות אקטיביות: בקרת שיוט אדפטיבית, שמירת מרכז נתיב, בלימה אוטונומית, התרעה על רכב בשטח מת וזיהוי תמרורים. הפורד מוסיפה מערכת אקטיבית להתחמקות ממכשול, התרעה על רכב חולף מאחור ובלימה אוטונומית גם ברוורס. האופל מאפשרת התאמה של בקרת השיוט לתמרורי המהירות.

התפעול בשני המקרים נוח מאוד: תפעול המסכים די פשוט, יש כפתורים פיזיים לבקרת האקלים והכל מונח באופן די נוח. לשתיהן יש פה ושם כפתור מעצבן שניצב במיקום לא הגיוני, אך באמת מדובר בניואנס.

שימושיות ומרווח

אם חשקה נפשכם במוקה או פומה ואתם מתכננים להושיב מאחור באופן קבוע אנשים גבוהים – אלו פשוט לא הרכבים בשבילכם. נכון, בשניהם הצלחנו להכניס מבוגר בגובה 1.8 מ', אך המרווח לרגליים לא היה מצטיין. מיד נרחיב על זה.

מלפנים שני הרכבים מציעים מרווח טוב לנהג ולנוסע. האופל מרגיש קצת יותר כמו ג'יפון: זה מתחיל במרווח גחון עדיף, ממשיך בתנוחת ישיבה שמרגישה מעט יותר גבוהה ובנוסף מכסה המנוע נמתח לפנים ויחד עם קורות A גדולות נותן יותר תחושה של ישיבה בג'יפון. מהעבר השני, שדה הראיה מוגבל בהרבה בעיקר לצדדים, התחושה עוטפת יותר, על גבול האינטימית מדי.



בפומה הכל הרבה יותר אוורירי. שדה הראיה קדימה מצוין בזכות שמשות גדולות ומראות דגל. תנוחת הישיבה מרגישה קצת יותר "על" הרכב ובו בזמן מעט יותר פרייבטית מג'יפונית. רק שדה הראיה לצדדים מאחור קצת מוגבל, אך החיישנים ההיקפיים ומערכת החנייה האוטומטית יפתרו את הבעיה בקלות. הכניסה והיציאה מהפורד קלה יותר כי אין מדרגה בכניסה כמו באופל.



באופל המדרגה בסף הכניסה מפריעה יותר מאחור. לצד דלת קטנה יותר פיזית, הכניסה והיציאה מהמושב של האופל פחות נוחה. המרווח לראש עדיף מהפורד בעיקר בגלל גג השמש.

בפורד יש כאמור גג שמש נפרד ליושבים מאחור שפוגע במרווח הראש. הנוסעים נהנים מחלונות צד גדולים יותר וכניסה ויציאה נוחות יותר. בשתי המכוניות אין יציאות מיזוג, פתחי USB או משהו אחר שיכול להפוך את הישיבה במושב האחורי לנעימה יותר.



בתאי המטען אין בכלל תחרות. למוקה יש תא קטן יחסית, הרצפה הכפולה מרגישה כמו תוספת לא רצויה שלא ממש מתאימה במצבה העליון. לפורד יש יתרון ענק בתא המטען עם 410 ליטרים (350 באופל) והיתרון גדל בזכות פתח רחב יותר, מקום רב מתחת לרצפה ושקע 12 וולט שלא קיים במוקה.



בסופו של יום הפומה אולי לא מבריק ביחס לקטגוריה, אך הוא מאפיל על המוקה בסעיפים רבים בתחום השימושיות.

נוחות נסיעה

גם האופל וגם הפורד זוכים לכיול נוקשה יחסית של מערכת המתלים. שני הרכבים מרגישים קופצניים ועסוקים בנסיעה עירונית, אך ברוב הזמן האופל מצליח לספוג ולטפל בשיבושים טוב יותר. רצפי שיבושים מוציאים את הפורד משלוותו מוקדם יותר ומהמורות חדות מורגשות באופן יותר ברור.



כשיוצאים מחוץ לעיר ובמהירויות גבוהות שני הרכבים שומרים על רמת נוחות טובה יחסית עם טיפול נאה במהמורות וריסון מרכב לא רע. היתרון המשמעותי בנסיעה בין עירונית מגיע מצידו של המוקה בזכות בידוד רעשים עדיף, בעיקר בכל הנוגע לבידוד רעשי הכביש. ישנם אי אלו רעשי רוח ורעשי מנוע, אך הבידוד עדיף ביחס לפורד.

מנוע וביצועים

שני רכבי הפנאי שלפנינו נהנים ממנועי 3 צילינדרים מוגדשי טורבו. לפורד מנוע בנפח 1.0 ליטר (125 כוחות סוס) המשודך לתיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים עם 7 הילוכים בעוד לאופל מנוע 1.2 ליטר (130 כוחות סוס) המגיע עם תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית בעלת 8 הילוכים.

האופי של שני המנועים לא יכל להיות שונה יותר. אבל לפני שנסביר, עוד הנה כמה נתונים. לפורד יש נחיתות בסעיף המומנט: 20.4 קג"מ ב-1,750 סל"ד והספק שממשיך עד 6,000 סל"ד. לאופל יש יותר מומנט (23.4 קג"מ) באותו סל"ד אך שיא הספק שמגיע מוקדם יותר (5,500). כך, רצועת הכוח של הפורד עדיפה באורכה אך לא בעוצמתה.



בפועל, הפערים בתחושה גדולים הרבה יותר על הכביש. במהירויות נמוכות יחידת ההנעה של הפורד מרגישה רעננה ותוססת. הפומה יוצא בקלילות מהמקום ומגיב היטב לפקודות מרגל ימין. התיבה כפולת המצמדים מרגישה קצת עסוקה בתוך העיר. לעומת הפומה, המנוע של האופל רוטט יותר בעמידה ויחידת ההנעה מגיבה לאט יותר בתחילת הנסיעה, עם יציאה איטית מהמקום והחלפת הילוכים פחות נמרצת.

ככל שמטפסים במעלה הסל"ד המוקה צובר ביטחון וכוח. המנוע של המוקה מרגיש יותר גמיש ככל שמגבירים מהירות ונושם טוב יותר כשהטורים גבוהים. לעומתו, המנוע של הפורד מאבד מהנמרצות שלו ככל שמגבירים מהירות ופער המומנט (וגם קצת יותר משקל) משפיעים על יכולתו לעמוד בקצב של האופל.



צריכת הדלק של שתי המכוניות לא ממש הרשימה. בשיוט בינעירוני רשמו שתיהן 14 ק"מ לכל ליטר. לאחר החלקים היותר דינאמיים של המבחן היתה עדיפות קלה לפומה – 11.2 ק"מ לליטר לעומת 10.8 במוקה.

בסופו של יום שני הרכבים לא מציעים את יחידות ההנעה הטובות בחבורה וצריכת הדלק יכולה אפילו לאכזב את מי שציפה לחסכון מופלג ממנועים קטנים שכאלה.

התנהגות כביש

גם בכביש המפותל שני הרכבים מפגינים התנהגות מאוד שונה. אופל מוקה מציג התנהגות צפויה מאוד. האחיזה שלו גבוהה אך הבלמים ספוגיים משהו. התגובות של הרכב להעברות משקל טובות, גם אם זריזות פחות מהפורד. להגה משקל כבד יותר אך מהלכו איטי יותר.



לעומת האופל, הפומה מרגיש הרבה יותר קליל ודינאמי. נכון שהוא צובר מהירות לאט יותר, אך הוא פונה באופן מהיר יותר. ההגה קצר ומאוד חד ויחד עם משקל קל מדי מתקבלת הפניה זריזה. עבור חלק מהנהגים, האופן החד בו הוא פונה, ויציאת הזנב המוקדמת, יכולות להיות גורם מרתיע ולפגום בתחושת הבטחון. לנו זה היה בעיקר כיף.

סיכום

יש המון רכבי פנאי קטנים בחוץ, אך הפורד והאופל מציעים מתכון ייחודי שתוכלו לפגוש רק אצל מעטים. הרכבים האלו מכריזים מראש שהם נועדו לצעירות וצעירים בלי ילדים, עם בעיית חנייה ועם רצון עז לבלוט בג'ונגל העירוני.

אין ספק שבמבחן ההופעה האופל מנצח, ולהופעה המרשימה האופל מוסיף נוחות עדיפה במעט, ישיבה גבוהה יותר, אבזור מרשים והתנהגות בטוחה וצפויה.

מצד שני, אם יש לכם ילדים ו/או אם אתם צריכים מקום בתא המטען - הפורד יהיה עדיף. כך גם אם תקציב הרכישה שלכם מוגבל יחסית, שכן הפורד מציע גרסת כניסה זולה משמעותית, וגם אם אתם אוהבים רכבים עם אופי ספורטיבי.

הבחירה באחד מהשניים היא לא הבחירה הקלאסית בסגמנט, אבל תבטיח לכם רכב שונה, יחודי ומרענן, שמושך תשומת לב.

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות