מבחן השוואתי: פיג'ו 208 מול סקודה פאביה

בתוך תא הנוסעים היוצרות מתהפכות: הפיג'ו פשוטה בהרבה, עם צבעים שחורים ולפעמים גם חוסר אחידות בסגנון  - תראו את לוח המחוונים המעוצב לעומת פקדי המיזוג המיושנים, למשל. הפאביה, לעומת זאת, נראית כמו מכונית כמעט יוקרתית. הסגנון העיצובי מאוד נקי, עדיין קצת רבוע ושמרני, אבל גם אלגנטי, מתוכנן היטב ונעים לעין. איכות החומרים טובה מאוד, שילוב הצבעים נאה ואפילו המושבים נראים כאילו יצאו מבוטיק לריהוט עילית.

אבזור ותפעול

לא פשוט להשוות בין שתי מכוניות שמוצעות ברמות גימור שונות כל כך: את הפיג'ו תוכלו לקבל בגרסה בסיסית שעולה 80 אלף או בגרסה מאובזרת שעולה 99 אלף שקל, בעוד הפאביה האוטומטית רק מתחילה ב-99 אלף, ומגיעה עד למחיר של 105 אלף, לפני חבילת הצביעה הדו-גוונית.

אבל בכל זאת ולמרות הכל, הניצחון הברור כאן הולך לפאביה. גם אם נבחר ב"גרסאות ה-99 אלף" של שתיהן, לפאביה יהיה יתרון חשוב בתחום מערכות הבטיחות, עם בלימה אוטונומית, התראה על שמירת מרחק והתראת עייפות; לשתיהן, אגב, יש בקרת שיוט, מערכת מולטימדיה ודיבורית בלוטות' מקורית. אם תבחרו להוסיף קצת - ולאור התמורה, אנחנו בהחלט ממליצים - תקבלו את הפאביה שלכם גם עם בקרת אקלים, כניסה והנעה ללא מפתח, חיישני תאורה ומראה נגד סנוור. רשימה מאוד מכובדת עבור מכונית סופר מיני.

גם ברמת התפעול הפאביה מנצחת, עם סידור כפתורים מוצלח מסביב למסך המולטימדיה, שמאפשר לעבור בין נושאים שונים מבלי להביט במסך, ואפשרות לתפעל את מערכת השמע, מחשב הדרך והטלפון מתוך לוח המחוונים באמצעות כפתור על ההגה. בפיג'ו כמעט הכל מרוכז בתוך המסך, וזה מסיח את הדעת ממעשה הנהיגה.

מרווח ושימושיות

כאן הפערים הולכים ומצטמצמים. במושבים הקדמיים ההבדל הוא אולי הגדול ביותר: לפיג'ו תנוחת ישיבה ייחודית, נמוכה וספורטיבית, עם גלגל הגה קטנטן שממוקם מתחת ללוח המחוונים. חלק מהנהגים יאהבו את זה מאוד, אחרים לא יהיו מוכנים לחיות עם זה. תנסו בעצמכם. בפאביה העניינים שגרתיים יותר, עם כסא זקוף ותומך וגלגל הגה מאוד נעים לאחיזה.

במושב האחורי, לפיג'ו יש מעין "ספסל" שטוח שיהיה פחות נוח ותומך בגוף לזמן ארוך, אך יאפשר אכלוס מלא על ידי 2 מבוגרים וילד, או אפילו 3 כסאות בטיחות בגדלים שונים, בצורה נוחה יותר. בפאביה המושב האחורי בנוי בצורת שני מושבים נפרדים שיעניקו תמיכה מעולה לשני נוסעים בוגרים, אך שם יהיה פחות נוח לאכלס שלישיה. בשני מדדי המרווח האחרים - המרווח לרגליים ולראש - אין הבדלים משמעותיים בין המכוניות.

תאי המטען בגודל דומה - קצת יותר מ-300 ליטרים - אך לפאביה יתרון בנגישות ובתאי האחסון והאביזרים. גם בתוך חלל הרכב מציעה הפאביה הרבה יותר תאי אחסון, כולל פתרונות מקוריים של רשת בדופן מושב הנוסע, מגירה מתחת למושב הקדמי ועוד פיצ'רים מבית סקודה.

נוחות נסיעה

מערכת המתלים של הפיג'ו מעט רכה יותר, בעוד זו של הפאביה קשיחה ומהודקת יותר. מההבדל הזה נובעים לא מעט פערים. בתוך העיר הפאביה בהחלט נוחה, אך שיבושים חדים עוברים לתא הנוסעים בצורה קצרה ומהירה. זה גם נובע מהצמיגים נמוכי החתך שלה. בפיג'ו, לעומת זאת, נדיר לפגוש בשיבושים שמוציאים את הרכב הקטן משלוותו. היא סופגת מעולה פגמים מכל הסוגים, ומרככת גם את הגרועים שבכבישי ארצנו.

מחוץ לעיר הפערים נשמרים אך מצטמצמים. הפיג'ו סופגת טוב את השיבושים, אך לאחריהם מופיע נדנוד קל שבקלים. בפאביה תרגישו "מכה" קצרה והחלטית במעבר על חיבורי רוחב של גשרים למשל, אך מיד לאחריהם תימשך הנסיעה ביציבות וריסון כמו שרק הגרמנים יודעים לייצר. הפאביה היא ללא ספק גומעת מרחקים מצטיינת, ולא נותנת תחושה של מכונית קטנה גם בנהיגות ארוכות. זאת למרות שהיא מבודדת רעשים בצורה הרבה פחות טובה מהפיג'ו.

מנוע ותיבת הילוכים

אם בעבר היה מקובל לפגוש מנועי 1,200 במכוניות סופר מיני, ואלו הלכו וגדלו במהלך שני העשורים הקודמים עד שהפכו למנועי 1,600 סמ"ק בדגמים רבים, כאן אנחנו שוב פוגשים במנועים צנועי-נפח - אך בהבדל אחד מרכזי: הטורבו. המגדש המפורסם הופך את שתי המכוניות לזריזות במיוחד, ומוכיח שהגודל - לפחות במקרה הזה - ממש לא קובע.

לפיג'ו מנוע גמיש יותר, עם 3 צילינדרים, שמעניק תחושה זריזה יותר בתאוצות קצרות ובמהירויות נמוכות - למשל בין הרמזורים בעיר. הוא גם נושם טוב יותר בסל"ד גבוה, וזה כבר מצב פחות נפוץ, ולחובתו נרשום רעד וחספוס קל שאופייני למנועים בעלי 3 בוכנות.

לסקודה מנוע חלק ושקט יותר, אך עד שהטורבו נכנס לפעולה חולפת שניה קצרה שבה מורגש מחסור בכוח. ברגע שהמגדש גודש, הפאביה השאירה את ה-208 מאחור כמעט בכל מצב. היא פשוט היתה מהירה יותר כל עוד המנוע היה בתחום היעיל, ולשם כך נדרשנו למקם את תיבת ההילוכים דווקא במצב D השגרתי ולא ב-S שגורר את המנוע לסל"ד גבוה ולא אפקטיבי.

אפרופו תיבת הילוכים - בפאביה אנחנו פוגשים את ה-DSG המפורסמת, עם 7 הילוכים, שמעבירה הילוכים בצורה מהירה ויעילה ואחראית גם ליתרון הביצועים של הסקודה. מצד שני, בתוך העיר ה-DSG מעט הססנית ולפעמים קצת רועדת במהירויות נמוכות. בפיג'ו ישנה תיבת 6 הילוכים אוטומטית קלאסית, שפועלת נהדר ובמפתיע גם לא פגעה בצריכת הדלק. שתי המכוניות סיימו את יום המבחן המאומץ עם נתון של כ-12.5 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

זוכרים את פיג'ו 205GTI של פעם? כנראה שלא, אבל בטח כבר קראתם מספיק מבחני דרכים על ה-208 שמשווים אותה לקטנה האגדית ההיא משנות השמונים. זה לא סתם. ל-208 יש שילוב מופלא בין חדות ודיוק, עם הגה קטן ומהיר, שלדה שמגיבה היטב וגם אחיזת כביש לא רעה, לבין שובבות ושמחת חיים עם זנב שיודע לפסוע החוצה בהיגוי יתר עליז כשממש רוצים, וגם לחזור למוטב באותה קלות בדיוק. כיף אמיתי לחובבי נהיגה, מבלי להפחיד את אלו שבסך הכל מחפשים להגיע הביתה בבטחה.

הפאביה, לעומתה, פונה בעיקר לצרכן הסטנדרטי. זה שרוצה מכונית שלופתת את הכביש בחוזקה, מרגישה כמו אחת ש"יושבת על הכביש" ולא מפתיעה בשום צורה שהיא. זו דרך שהיא יותר מראויה בעינינו (אף כי היינו מוותרים על הנטיה לתת היגוי), אך מנגד זו גם גישה שמרנית ופחות ספורטיבית מזו של הפיג'ו.

סיכום

יש לא מעט סיבות לקנות כל אחת מהמכוניות שנבחנו כאן, ולמען האמת - אנחנו חושבים שמדובר במיטב התוצרת שיש לקטגוריית הסופר מיני להציע. נכון, אלו מכוניות קטנות ולא מאוד יקרות, אבל מלבד הגודל הן לא נופלות כמעט בכלום ממכוניות גדולות ויקרות בהרבה.

פיג'ו 208 תתאים למי שמחפש סופר מיני כי הוא רוצה את היתרונות של רכב קטן: נוחות גבוהה בעיר, כושר תמרון מצוין, מנוע זריז והתנהגות כביש שמחה ושובבה. היא מכונית עם ניצוץ בעיניים, אולי לא הכי מלוטשת ומוקפדת בסביבה - אבל כזו שבהחלט מעירה את הרגש כשנוהגים בה. רציתם GTI אבל הכיס לוחץ? לכו על הפיג'ו. זה לא אותו דבר, אבל זה הכי קרוב שתמצאו במחיר שנמוך ממאה אלף שקל.

סקודה פאביה, לעומתה, תתאים למי שאוהב את היתרונות של מכוניות גדולות - אך לא זקוק למרחב יוצא דופן. היא מרגישה בוגרת, בשלה ובטוחה, סולידית במראה וגם בניהוג, מתוחכמת יותר מבחינה טכנולוגית - הן באבזור והן בתיבת ההילוכים ובמערכות הבטיחות, ומעניקה "ראש שקט" בנהיגה. רציתם פאסאט אבל הכיס לוחץ? לכו על הפאביה. זה לא אותו דבר, אבל זה הכי קרוב שתמצאו במחיר שנמוך ממאה אלף שקל.

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות