מבחן השוואתי: פיג'ו 3008 מול מאזדה CX-30

עיצוב וסגנון

הפיג'ו ותיק מהמאזדה, ולכאורה כבר היה צריך לעבור מתיחת פנים. ובכל זאת, הוא מסרב להתיישן ומציג גם כיום עיצוב מודרני וסגנון מתוחכם, כמעט עתידני. הוא ללא ספק נראה הרבה יותר גדול ו"ג'יפי" מהמאזדה, עם יתרון של 5 ס"מ לאורך ולרוחב ותוספת של יותר מ-8 ס"מ לגובה. גם בתא הנוסעים הפיג'ו ממשיך את הקו הטכנולוגי עם לוח מחוונים דיגיטלי מרשים והגה קטן שממוקם מתחתיו, מסך מולטימדיה גדול עם פסנתר כפתורים וידית הילוכים מעולמות הגיימינג. אהבנו לראות שגם ברמת הגימור הבסיסית נשמרת האווירה האיכותית הודות לדיפוני בד בשני צבעים.

המאזדה נראה קטן יותר, ותאורת הלד הצרה מקנה לו נופך סמי-יוקרתי. יחידות התאורה מרשימות גם מאחור ואילו האגזוזים הכפולים והספוילר בקצה האחורי של הגג משדרים אופי ספורטיבי. הצבע האדום של רכב המבחן עושה טוב ל-CX-30, אך קחו בחשבון כי הוא מוצע בתוספת תשלום של אלפי שקלים. מאזדה מיעטה לפזר עיטורי "שטח": יש אמנם פלסטיקה שחורה בחלק התחתון של המרכב, אך אין פסי גגון או פגושים אגרסיביים. ברכב שממילא מתחיל עם נחיתות במימדים, היינו מצפים לפגוש "פיצוי" בדמותן של תוספות כאלה ואחרות. יהיו לקוחות שירגישו, במידה מסוימת של צדק, שהמאזדה הוא לא לגמרי ג'יפון. בתא הנוסעים הסגנון מינימליסטי ואלגנטי, כמעט יוקרתי, עם דמיון רב לעיצובי הפנים של ב.מ.וו ואאודי. הקווים רוחביים ומשדרים גודל, גימורי הכרום נאים וכך גם תיפורי העור האיכותיים. איכות החומרים בשני הרכבים טובה מאוד, עם יתרון למאזדה.
 

את הסעיף הזה מסיים הפיג'ו עם ציון עדיף במעט, בעיקר בזכות העובדה שהוא נראה הרבה יותר כמו SUV. המאזדה נאה מאוד, אך הפרופורציות שלו פחות מדויקות.

אבזור ותפעול

את שני הג'יפונים לקחנו בגרסאות הבסיס, אך שניהם מציעים מפרטים מרשימים כבר בגרסאות האלו. לא תרגישו שלקחתם מוצר פשוט או זול באף אחד מהמקרים. המפרט של הפיג'ו כולל בין היתר כניסה והנעה ללא מפתח, בקרת אקלים עם פתחים מאחור, בלם יד חשמלי, חיישני חניה מלפנים ומאחור, מצלמת חניה עם "מבט על", בקרת שיוט רגילה, חיישני גשם ותאורה, מראות צד עם קיפול חשמלי, שליטה מההגה על תיבת ההילוכים ולוח המחוונים המרהיב שהזכרנו. 

בתחום הבטיחות מציע ה-3008 בלימת חירום אוטונומית והתרעה קולית על סטיה מנתיב הנסיעה, ללא תיקון אקטיבי וללא בקרת שיוט אדפטיבית.

חסרון נוסף של הפיג'ו הוא בתחום הנדסת האנוש. תפעול המערכות, שמתבצע ברובו ממסך המגע, פחות נוח בהשוואה למאזדה - במיוחד כאשר מנסים לבצע פעולות בזמן נהיגה.

את ה-CX-30 תקבלו עם כפתור הנעה (אך לכניסה נדרשת לחיצת כפתור, בניגוד לפיג'ו), תאורת לד מלאה, בקרת אקלים עם פתחים מאחור, חיישני חניה אחוריים, מצלמת רוורס, חיישני גשם ותאורה, מראות עם קיפול חשמלי, בלם יד חשמלי שגם מחזיק את הרכב בעמידה ברמזור ולוח מחוונים שמציע מסך דיגיטלי בחלקו המרכזי. המולטימדיה פחות ססגונית מזו שבפיג'ו, אך הרבה יותר נוחה לתפעול - בין היתר בזכות גלגלת שליטה יעודית, אך גם בזכות סידור הגיוני ונוח מאוד של התפריטים השונים.
 

בתחום הבטיחות גם המאזדה מציעה בלימת חירום אוטונומית והתרעת סטיה מנתיב, אך מוסיפה למפרט גם תיקון אקטיבי לסטיה מנתיב (שפגשנו טובים ממנו), בקרת שיוט אדפטיבית ומערכת "בליינד ספוט" לניטור שטחים מתים במראות.

היתרונות הברורים בסעיף הבטיחות ובהנדסת האנוש מעניקים את הניצחון ל-CX-30 בסעיף הזה, על אף שגם הפיג'ו מגיע עם מפרט מכובד. את שני הדגמים ניתן לרכוש גם ברמות גימור שיהיו עשירות בהרבה.

שימושיות ומרווח

המימדים העדיפים של הפיג'ו הופכים אותו לרכב שיתאים הרבה יותר להסעת משפחה. במושב הקדמי תנוחת הישיבה גבוהה יותר ושדה הראיה עדיף, אך צריך להתרגל למיקום השונה של ההגה. היצע תאי האחסון נדיב, ובמיוחד התרשמנו מהתא הענק, המואר והמקורר שנמצא בין המושבים. 3-4 בקבוקי ליטר וחצי יתמקמו שם ללא קושי.
 

במושב האחורי הפיג'ו יהיה נוח ונעים אפילו לשלישיית נוסעים, הודות למושב רחב יותר ולרצפה שטוחה. הכסא עצמו נוח וגבוה והיושבים מאחור יהנו מפתחי מיזוג, שקע 12 וולט, כיסים בגב המושבים ומשענת יד נפתחת עם מחזיקי כוסות.
 

המאזדה מציע סביבה אינטימית ופחות מרווחת. במושב הנהג יש די מקום וגם פה יש היצע לא רע של תאי אחסון, אך המושב האחורי צפוף משמעותית. מרווח הראש השתפר משמעותית ביחס למאזדה 3 עליה הוא מבוסס, הודות לתוספת הגובה, אך המרווח לברכי הנוסעים פחות נדיב והרוחב יקשה מאוד על הושבת שלישיה. הכסא עצמו נוח לשני נוסעים אך החלונות קטנים ומכניסים פחות אור. גם פה מצאנו מאחור פתחי מיזוג, אך אין שקעי טעינה.
 

תא המטען של הצרפתי הוא הגדול מבין השניים בפער ניכר, וגם המבנה שלו רחב ונגיש. בנוסף ליתרון הנפח הוא מציע מדף לחלוקת הגובה, פתח למוטות סקי, תאים קטנים בצדדים ושקע 12 וולט לחיבור מקרר נייד, למשל. במאזדה, שוב, הנפח עדיף על זה של ה-3 ובפני עצמו הוא לא קטן במיוחד - אך הוא קטן מהפיג'ו ולא מציע אבזור פנימי.

בסעיף השימושיות הפיג'ו מנצח בקלות עם יתרונות בכל אחד מהפרמטרים שנבדקו.

נוחות נסיעה

מאזדה 3 היא מכונית נוקשה למדי, וכשהופכים אחת כזו לרכב פנאי - בדרך כלל נפגעת רמת הנוחות עוד יותר. במקרה הזה ציפתה לנו הפתעה: ה-CX-30 נוח מהמשפחתית עליה הוא מבוסס. הוא אמנם נוקשה יחסית על הפגמים הקטנים, אך הוא שומר על ריסון מוצלח במפגש עם פסי האטה ובורות גדולים ומספק איכות נסיעה גבוהה. רעשי המתלים כמעט ולא נשמעים בחלל הרכב. מחוץ לעיר רמת הנוחות שלו משתפרת, ויחד עם בידוד רעשים מעולה מתקבל רכב שיהיה נעים מאוד בנסיעות ארוכות.
 

הפיג'ו מציג אופי רך יותר, כמיטב המסורת הצרפתית. לכן הוא יהיה נוח מהמאזדה בעיר ויספוג טוב יותר את מרבית השיבושים. עם זאת, במתווה העירוני הוא קצת יותר מיטלטל על פסי האטה וגם המתלים שלו נשמעים בצורה מעט יותר מורגשת. מחוץ לעיר הוא פחות מרוסן וגם קצת פחות שקט במהירויות גבוהות, בשל רעשי רוח מכיוון מראות הצד. כך או אחרת, אלו לא פערים דרמטיים. 
 

מדובר בשתי מכוניות נוחות מאוד שמסיימות כאן עם ציון זהה, עם יתרון קל לפיג'ו בנוחות העירונית ועדיפות למאזדה בנסיעות בין עירוניות.

מנוע וביצועים

בעוד פיג'ו בחרה במנועי טורבו קטנים בהתאם לטרנד העכשווי, במאזדה נותרו נאמנים למנועים האטמוספריים הותיקים. הנתונים מצביעים על יתרון ליפני: הוא מייצר הספק של 165 כ"ס מנפח של שני ליטרים, בעוד הפיג'ו מסתפק ב-130 כ"ס מנפח של 1.2 ליטרים בלבד. עם זאת, לפיג'ו יתרון קל במומנט (23.5 קג"מ לעומת 21.7 במאזדה) וגם זמינות כוח עדיפה.
 

המנוע של הפיג'ו, על אף הנפח המצומק, התגלה כזריז ויעיל. הוא מצליח לייצר קצב התקדמות מוצלח גם ללא מאמץ רב וסל"ד גבוה, וכך גם מצליח להסוות את הצליל שלפעמים פוגשים במנועי 3 צילינדרים. רק תחת מאמץ, כאשר הדוושה נסחטת והנהג מעוניין לטפס עליות במהירות או לסיים עקיפה, מורגשת הנחיתות במספר הסוסים בהשוואה למאזדה. ביחס לג'יפונים רבים אחרים מדובר עדיין בביצועים טובים, אם כי אלו של המאזדה עדיפים. תיבת 8 ההילוכים פועלת חלק בדרך כלל, אך גם מגיבה באיטיות לפקודות הדוושה ולא מסייעת לנצל את מלוא כוחו של המנוע.
 

מנגד, המנוע של המאזדה אמנם פחות גמיש ונדרש סל"ד גבוה על מנת למצות את יכולותיו - אך בסופו של יום הוא יהיה מהיר מהפיג'ו כמעט בכל מצב. נתוני התאוצה ל-100 קמ"ש זהים בשני הרכבים עם 9.7 שניות בדיוק, אך בפועל המאזדה הוא הזריז מבין השניים - במיוחד כאשר מאמצים את המנוע. תיבת ההילוכים של המאזדה חלקה להפליא, חדה ומגיבה במהירות שיא, מה שמאפשר למצות היטב את הביצועים. היינו שמחים להחלפת הילוכים מההגה גם בגרסאות הבסיס.

באופן מעט מפתיע, גם צריכת הדלק של המאזדה היתה עדיפה: במהלך המבחן מדדנו 12.2 ק"מ לליטר במאזדה לעומת 10.4 בלבד בפיג'ו, כך שבסיכום הסעיף הזה היתרון של המאזדה ברור. 
 

גם פה נזכיר כי לשני הדגמים יש עוד יחידות הנעה: במאזדה ניתן לקבל גרסת 2.5 ליטרים שתהיה חזקה משמעותית ללא פער גדול בצריכת הדלק, ואילו את הפיג'ו ניתן לקבל גם בגרסת דיזל חסכונית או בגרסת 1.6 ליטרים טורבו עם 180 כ"ס. בעוד מספר חודשים תצטרף להיצע גם גרסה היברידית-נטענת.

התנהגות כביש

הפיג'ו מאז ומתמיד הפגינה יכולות דינאמיות מעולות. יש לה אחיזת כביש טובה מאוד, הגה מהיר ושלדה מעולה שמאפשרת לתפור פניות בקצב גבוה עבור רכב פנאי - וגם היכולת הזו היא מסורת צרפתית ותיקה.
 

גם במבחן הזה היכולות היו גבוהות כתמיד, אך המאזדה הרשימה יותר - פועל יוצא של המימדים הקטנים יותר, ולא רק. בעיקולים הפיג'ו רוכן ומרגיש מגושם וגמלוני מהמאזדה. יש לו הגה מצוין ואחיזת כביש גבוהה, אך הוא פחות ספורטיבי מה-CX-30. היפני מצטיין עם שלדה חדה, רכינה מינימלית וכניסה חדה ומהירה לפניות, ממש כמו המאזדה 3 עליה הוא מבוסס - רק עם תחושה בטוחה יותר ואחיזה עדיפה. הציון העדיף הוא של המאזדה.

סיכום

את המבחן הזה קל מאוד לסכם. שני הרכבים ממשיכים להצטיין בתחומי העיצוב, איכות הנהיגה ואיכות הנסיעה הכוללת, ומבריקים גם מבחינה דינאמית. איך בוחרים בין השניים? אם אתם צריכים רכב שיהיה מרווח יותר למשפחה, קחו את הפיג'ו. יש לו מרווח עדיף בהרבה מלפנים ומאחור, תא מטען גדול יותר וגם האופי הרך שלו יהיה נעים יותר לנסיעה בקצב משפחתי-רגוע.

אתם נוסעים לבד או בזוג? אולי פשוט לא זקוקים למושב אחורי מרווח במיוחד? במאזדה תקבלו תא נוסעים איכותי יותר, רשימת אבזור עדיפה, מערכות בטיחות נוספות, יחידת הנעה מוצלחת יותר, נוחות גבוהה יותר מחוץ לעיר וגם יכולת דינאמית גבוהה מזו של הפיג'ו. כבונוס תקבלו גם צריכת דלק עדיפה.

למאמר זה התפרסמו 15 תגובות