טויוטה C-HR הוא לא רכב מושלם (ומי כן מושלם?) אבל זה ממש לא מפריע לו להיות אחד הג'יפונים הקומפקטים הנמכרים בישראל. 4,644 יחידות שעלו על הכביש ב-2019 הציבו אותו במקום ה-6 בקטגוריית רכבי הפנאי הקומפקטיים בישראל – אחת הקטגוריות הצפופות והתחרותיות ביותר. רק הצלחה נדירה של אחיו הבכור, טויוטה ראב 4, הזיזה אותו מהמקום החמישי שם הוא בילה ב-2018.
אבל יש נושא אחד שחייבים לשים על השולחן. מבחינת המחיר והפלטפורמה עליה הוא מבוסס, ה-C-HR נמצא ממש בתוך קטגוריית רכבי הפנאי הקומפקטיים - אך מבחינת המימדים והשימושיות מדובר באחד הרכבים הקטנים בחבורה, שרבים טוענים כי הוא צריך להיבחן מול ג'יפונים קטנים יותר. להצלחה במכירות, בכל מקרה, זה לא ממש משנה.
לעומת ההרכב של טויוטה, קיה מציגה את אחת החמישיות הכי טובות בסביבה ככל שזה נוגע לרכבי פנאי. תרצו רכב פנאי קטן וזול? קחו סטוניק. רוצים משהו היברידי? נירו. קטן לכם מדי? יש את הספורטאז' ומעליו את הסורנטו, למשפחות ברוכות ילדים ולמשטרת ישראל.
אבל יש גם לקוחות שרוצים משהו מעוצב, חזק, עם אמירה ספורטיבית וסגנון ייחודי. לאיזה קטגוריה הם משתייכים? לא בדיוק ברור, אבל עבורם הציגה קיה את האקסיד.
גרסת פנאי וקצת קופה של המשפחתית קיה סיד, והגרסה המאובזרת ביותר שלה מתייצבת בדיוק מול גרסת הכניסה של ה-C-HR.
מי מהשניים יהיה הבחירה העדיפה? את זה צריך לבחון.
עיצוב וסגנון
מספיק מבט קצרצר בתמונות כדי לראות שמדובר בשני רכבים שונים לחלוטין. הטויוטה הוא הג'יפון המוחצן עם עיצוב דחוס, גבוה יחסית, שרירי ומאוד זוויתי. היפני ממשיך את הקו שבו התחיל אחד, ניסאן ג'וק בזמנו. האם מדובר ברכב נאה או לא? שאלה של טעם. אנחנו די מסמפטים את המראה הייחודי והזוויתי, עם הבליטות והחידודים, הקו שעולה גבוה לעבר הזנב והאחוריים האגרסיביים. אנחנו לא היחידים על הפלנטה שמבחבים את העיצוב של ה-CHR אבל קשה להגיד שהוא יתאים לכולם.
הקיה היא סיפור אחר לגמרי. מחלקת העיצוב של הקוריאנים עשתה עבודה מעולה והצליחה להתרחק מהתבנית המוכרת של הסיד. החזית ופסי הגגון מבהירים שפה מדובר בסוג של רכב פנאי. האחוריים ממש מזכירים מכונית קופה ספורטיבית וגם החישוקים נפלאים. ועדיין, הקשר המשפחתי לסיד מובהק. מרווח הגחון של ה-X מרשים עם יותר מ-18 ס"מ אבל בסך הכל הוא נמוך משמעותית מה-CHR. מי שמכוון להופעה של רכב פנאי גבוה לא בהכרח ימצא פה את מבוקשו.
בסיכומו של סעיף העיצוב, שתי המכוניות מרשימות מאוד למראה ונותנות הרבה תמורה עיצובית. חצי נקודה הורדה לשתיהן על פיספוסים קטנים בתחושת הקשיחות, הפנאי או ברמת הבלאגן בעיניים.
בפנים לטויוטה יש שפה עיצובית מאוד ברורה וייחודית עם מוטיב המעויינים שחוזר בכל מקום, בעוד הקיה נראית יותר קלאסית וקצת פחות יצירתית למרות שהיא בהחלט נאה בפני עצמה. שתי המכוניות בנויות היטב, אך בטויוטה איכות החומרים וההרכבה מעט טובה יותר.
אבזור ותפעול
רכבי המבחן התייצבו ברמות הגימור היקרות ביותר, אך הגרסה הבכירה של הקוריאנית (Premium) עולה כמו גרסת ה-C-ITY הזולה יחסית של היפני, ולכן נתייחס לאבזור בגרסאות בעלות המחיר הדומה.
במפרט האבזור מתקבל יתרון לאקסיד. מלבד הפריטים שיש בשתיהן, לקיה יש גם מושבים חשמליים עם זכרונות, חיישני חנייה אחוריים, כיסאות בריפוד משולב בד ועור וגם התראה על רכב בשטח מת. אולי פריט האבזור הנוצץ מכולם בקיה הוא לוח מחוונים דיגיטלי שאין בטויוטה, אך הוא מאבד נקודות מכיוון שאי אפשר להתאים באופן אישי את המידע המוצג בו והוא מקבל מראה אחר רק כשעוברים למצב ספורט.
שני הרכבים מגיעים עם מפרט בטיחות עשיר הכולל בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת לתיקון סטייה מנתיב ועוד. בנוסף, בשתיהן בלם יד חשמלי עם פונקציית Auto Hold, בקרות אקלים מפוצלות, הנעה בכפתור ועוד.
בסעיף התפעול קיה תמיד בולטת וזה בא לידי ביטוי גם כאן. הכפתורים הפיזיים נוחים יותר, מסך המולטימדיה ברור וקל יותר לתפעול. דוגמא קלאסית לפער בין השתיים הוא המעבר למצב ספורט: בעוד הקיה כוללת כפתור יעודי למצב הספורטיבי, בטויוטה צריך לנבור בין התפריטים כדי להעביר את הרכב בין מצבי "אקו", "נורמל" ו-"ספורט".
מרווח ושימושיות
בסעיף הזה ציפינו לניצחון מוחץ של הקיה, שכן הטויוטה מאז ומתמיד מקבלת ביקורת שלילית בתחום הזה. מדהים לגלות שבסופו של מבחן הפערים היו קטנים והתמקדו, ברוב המקרים, יותר בתחושות ופחות במרחב בפועל. מלפנים תנוחת הישיבה בטויוטה מרגישה גבוהה משמעותית והיא באמת כזאת עם יתרון של 6 ס"מ. גם שדה הראייה קצת יותר מוצלח ככל שזה נוגע לשמשה הקדמית.
בין המושבים של הטויוטה יש קונסולה גבוהה עליה ניצבת ידית ההילוכים. כל הפאנל עם מסך המולטימדיה נוטה לכיוון הנהג ומתקבלות שתי "בועות" נפרדות לנהג ולנוסע. יחד עם חלונות צד קטנים ודיפונים שחורים מתקבלת תחושה מאוד עוטפת ואינטימית. יש מי שיאהבו את זה ויש מי שלא. המרווח בסך הכל טוב בכל מדד, אם כי בליטה בקונסולה בצד הנוסע יכולה לתת תחושה של מרווח גבולי לרגלים.
האקסיד לעומת זאת מציגה תנוחת ישיבה די נמוכה ביחס לקטגוריה ולמרווח הגחון. יש כמה מכוניות עירוניות עם תנוחת ישיבה גבוהה שמציעות מושב בדיוק באותו הגובה. הסביבה מאוד אוורירית אבל קורות A ענקיות ומראות גדולות מפריעות לתצפית קדימה והצידה. מושב הנהג מתכוונן לגובה ואם תרימו אותו עד הסוף תקבלו תחושה שמתקרבת לטויוטה, במחיר של מרווח ראש פחות מוצלח. המרווח לרגליים טוב מאוד והתחושה יותר מרווחת בגלל שאין הפרדה בין הצד שלה לצד שלו (ולא משנה מי נוהג). גם החלונות הגדולים והריפוד הבהיר בחלק העליון של תא הנוסעים מוסיפים לתחושה נינוחה ואוורירית.
מאחור ציפתה לנו הפתעה. הקיה לא מציגה מרווח רגליים עדיף. הבוחן הגבוה מבין השניים (כ-180 ס"מ) התיישב "מאחורי עצמו" ובשני הרכבים התברר שרגליו משפשפות את המושב הקדמי למרות שהן לא דחוסות לתוכו. מרווח הראש בשתיהן סביר ומעט מעבר לכך. בסעיף הרוחב יש יתרון קטן מאוד לטויוטה וזה בא לידי ביטוי במרווח עדיף בין המושבים.
התחושות, לעומת זאת, הלכו לגמרי לטובת הקוריאנית. החלונות הגדולים מכניסים הרבה יותר אור ויש פתחי מיזוג במושב האחורי, ושני אלו משפרים את האווירה. תא המטען בקיה עדיף בכל פרמטר. הוא גדול יותר, אך לא בפער ניכר, יש בו רצפה כפולה, יותר מתלים וגם שקע 12 וולט.
לסיכום הסעיף הזה, נציין כי שני הדגמים הם לא מהמרווחים שיש. לקיה יתרון קל בתחושות ובתא המטען, אך היא פחות מרווחת מהנירו או הספורטאז'.
נוחות נסיעה
במסגרת מתיחת הפנים שהטויוטה עברה לאחרונה נותר כיול המתלים כשהיה, אך בידוד רעשי המתלים שופר והתחושות מעודנות ונעימות יותר.
בתוך העיר הפער ביניהן מורגש למדי. ה-C-HR מתמודדת באלגנטיות יחסית עם רוב השברים הקטנים והבינוניים, כאשר על שברים גדולים היא מעבירה טלטלה אך לא מתרסקת לגמרי. לעומתה, האקסיד יותר נוקשה ובעיקר נפגעת מחישוקים גדולים עם צמיגים נמוכי חתך, שמתקשים עם שברים ובורות ביוב בולטים.
בנסיעה מהירה מערכת המתלים של הטויוטה מרגישה פחות עסוקה והיא מצליחה לנטרל יותר מהמהמורות שניתן למצוא בסביבה. הקיה זזה יותר על מתליה ובאופן כללי נותנת תחושה פחות נינוחה. לא מדובר בפער אדיר אך הוא ברור למדי.
בידוד הרעשים של שתי המכוניות לא הצטיין. הטויוטה יותר חשופה לרעשי רוח בעוד הקיה מעבירה פנימה יותר רעשי כביש.
אגב, בהקשר הזה נאמר כי במבחן הבודד שערכנו לקיה היא הרשימה עם רמת נוחות טובה, אך מבחן השוואתי חושף פערים שלא ניתן תמיד להבחין בהם בנסיעה עם רכב בודד.
מנוע וביצועים
פער של 18 כ"ס בין הרכבים הוא לא כזה שלא ניתן לגשר עליו. במקרים רבים בעבר המכונית עם המנוע החלש על הנייר ניצחה – תבדקו במבחנים קודמים לרכבים עם מנועי טורבו קטנים מבית קונצרן פולקסווגן. כאן המצב שונה. לקיה אקסיד יש מנוע טורבו בנפח 1.4 ליטרים, שיודע להוציא מעצמו 140 כוחות סוס ו-24.7 קג"מ. רצועת הכוח כאן עומדת על כ-4,500 סל"ד - הפער בין שיא המומנט לשיא ההספק. לטויוטה הספק של 122 כ"ס אבל הנתונים החשובים יש לה רצועת כוח צרה של 1,600 סל"ד בלבד ורק 14.5 קג"מ על פי דף הנתונים הרשמי (שלמיטב הבנתנו לא מתייחס למנוע החשמלי. טויוטה מסרבת לפרסם מידע על נתון המומנט המשולב). כך או אחרת, לקוריאנית יש יחידת הנעה גמישה יותר בפער ניכר.
ואיך זה מרגיש על הכביש?
כשנוסעים בעיר, בנסיעה פרברית ואפילו בכבישים מהירים, אך במהירות הגיונית, הפער לא אדיר. הקיה תצא לעקיפה יותר מהר, תיבת ה-7 הילוכים כפולת המצמדים שלה תעבוד באופן יותר החלטי והיא תרגיש יותר נמרצת. כשהגענו לכבישים הרריים, שם בחנו גם את ההתנהגות הדינאמית בעליות תלולות, התגלה הפער האמיתי. הטויוטה אפילו לא הצליחה להתקרב לאקסיד. המנוע שלה הרגיש במצבים האלו חלש והתקשה במקרים מסויימים לאתגר את השלדה של הרכב.
לעומתה, הקיה דהרה בעליות ללא קושי עם מומנט בשרני שמושך את הרכב ללא קושי. גם אופי פעולת המנוע טוב יותר בזכות תיבת ההילוכים. הרציפה של הטויוטה מוסיפה למחסור בכוח גם תחושה מתאמצת כשהיא מצמידה את מחט הסל"ד לקצה העליון של הטווח לאורך זמן.
אז האם יש פה ניצחון בנוק-אאוט? לא ממש.
לטויוטה, אם לא אמרנו את זה עד עכשיו, יש יחידת הנעה היברידית. השילוב של חשמל עם בנזין אולי לא מספק פה הררי כוח וגדודים של סוסים, אבל הוא מעניק לרכב הפנאי של טויוטה אופי נפלא במרחבים אורבניים. ההתנהלות השקטה, התנועה החלקה של התיבה הרציפה במתווה רגוע ושריקת החשמל ינעימו את הזמן למי שנוסע בעיקר בעיר.
באופן מפתיע, הפערים בצריכת הדלק לא היו דרמטיים. בשיוט רגוע הטויוטה הרשימה עם 17.7 ק"מ לליטר, והקיה לא הייתה רחוקה עם 14.4 ק"מ לליטר. בסיכום המבחן, בו הטויוטה ללא צל של ספק התאמצה יותר, הנתון עמד על 13.8 ק"מ לליטר ב-C-HR לעומת 11.4 ק"מ לליטר באקסיד. בקוריאנית. יתרון ברור אך פחות גדול מהמצופה.
את הניקוד צריך להסביר. אמנם, הקיה נהנית מיתרון ברור בביצועים, ך לראייתנו במתווה הנכון שתי יחידות ההנעה מוצלחות. מי שחפץ בכוח יהנה מאוד מהאקסיד, אך מי שנוסע בעיקר בעיר ומעוניין במערכת שקטה וחסכונית יחסית, ירוויח הרבה מהטויוטה ההיברידית.
התנהגות כביש
בסעיף הזה אנחנו צריכים לנתק את ההתייחסות למנועים – יש להם סעיף שלם שהרגע קראתם. אם מסתכלים על התנהגות ויכולות שלדה בלבד – ונניח שהמבחן הדינאמי נערך כולו בירידה – המבחן כאן הופך מעניין למדי.
נתחיל באקסיד. הקיה היא המכונית הפחות ספורטיבית פה פה. הנכונות שלה להיכנס לפניה, ה-Turn In בעגה המקצועית, פחות חדה ונחושה. ההגה שלה קצת ארוך ויותר איטי, וגם השלדה שלה גם פחות נכונה להרפיות דוושה שמסתיימות בגרירה קלה של הזנב לתוך הסיבוב. אבל בואו נהיה אמיתיים, כמה מכם באמת עושים אחת מהפעולות האמורות למעלה ביום יום?
ברך כלל רובנו רוצים מכונית צפויה, בטוחה, עם אחיזה גבוהה והתנהגות שלא תגרום לנו להחסיר פעימה. את זה הקיה עושה באופן טוב מאוד. גם זוויות הגלגול שלה לא ממש גדולות (זה בגלל המתלים הנוקשים והקצרים יותר) והיא מרגישה כמו בת לוויה טובה לרוב הנהגים.
ה-CHR קצת מקיימת את מה שהמראה החיצוני מבטיח. ההגה שלה מהיר ולצד השלדה החדה היא מאוד נהנית לקפוץ לתוך הפניות. העובדה שהיא לא ממש מהירה אומרת שלא תוכלו לקחת אותה רחוק מדי ובעיקר שכמעט אין סיכוי שתת היגוי ירים את ראשו. האופי הנמרץ והקליל מגיע עם אחיזה מעט פחות אבסולוטית. היא מכונית אוחזת אבל לא באותה רמה של המתחרה שלה.
בסופו של יום שתי המכוניות מציגות בעיקר יתרונות, כל אחת בדרכה, ולאף אחת מהן אין פגם משמעותי בסעיף הזה.
סיכום
המבחן הזה עלול להיות קצת מבלבל. מדובר בשתי מכוניות שאולי קרובות מאוד זו לזו במחיר ובהגדרת הקטגוריה, אך הן גם שונות בפרמטרים רבים. שתיהן מציעות מתכון שונה מזה של הג'יפון הקומפקטי: הקיה פחות גבוהה מהמקובל בעוד הטויוטה מחטיאה בתחושת המרווח הפנימי.
אבל האם זה אומר שהן מכוניות לא טובות? ממש ממש לא.
לשתיהן הופעה חיצונית ייחודית שמצדיקה לבדה את הרכישה עבוד לקוחות לא מעטים. הקיה עם עיצוב דמוי-קופה ספורטיבי והטויוטה עם המראה שכאילו קפץ מקומיקס יפני. ומכאן לכל אחת היתרונות הייחודיים שלה.
ביחס למחיר הקיה מאוד מאובזרת, יש לה יחידת הנעה חזקה, הנדסת האנוש שלה נפלאה והיא גם בטוחה מאוד. יש לה גם יתרון קל בתחושת המרווח - גם אם לא במרווח עצמו - וכן בתא המטען. הטויוטה מצידה עדיפה בנוחות הנסיעה, בצריכת הדלק ובחוויה ההיברידית השקטה שהיא מעניקה בנסיעה עירונית. את היפנית תוכלו גם לקבל בגרסאות מאובזרות ויקרות יותר, בעוד האקסיד מוצעת גם בגרסאות פחות מצוידות אך יותר זולות.
ובנוגע לשאלה מתחילת המבחן - האם הקיה יכולה להיות תחרות רצינית לטויוטה? אנחנו סבורים שמדובר בשני רכבים שפונים לצרכים שונים. הטויוטה תמשיך לקרוץ תמשוך לקוחות מאנשים שרוצים ג'יפון מעוצב, רוצים את היתרונות של ההנעה ההיברידית אך לא צריכים את הגודל. הקיה לעומתה תוכל למשוך דווקא לקוחות שלא ממש אוהבים את הג'יפונים - שכן היא נראית יותר כמו מכונית קופה ופחות כמו ג'יפון - ומציעה סגנון ייחודי וביצועים נהדרים.
להשוואת נתונים: קיה אקסיד מול טויוטה C-HR
למאמר זה התפרסמו 32 תגובות