מבחן השוואתי: קיה ספורטז', יונדאי טוסון, פיג'ו 3008 ופולקסווגן טיגואן

עיצוב וסגנון

מלבד הטיגואן, ששומר על המראה השמרני וזכה לנגיעות קלות בלבד של לד וכרום במסגרת העדכון האחרון, השלושה האחרים מציגים עיצוב מוחצן ובולט לעין. הטוסון נראה כמעט בוטה, עם סבכת משולשים שמחביאה יחידות תאורה קטנות, זוויות יחודיות בדלתות, קורה אחורית שיוצרת מראה של "גג צף" ופנסים מחודדים מאחור. גם לפיג'ו מראה מושך וספורטיבי, אם כי מתיחת הפנים האחרונה לא יצרה שינוי בולט למעט נגיעות קלות בגריל מלפנים. הספורטאז' מציג חזית מעט קשה לעיכול, עם סבכה קדמית עצומה ותאורת יום בצורת "בומרנג", אך למעצבי קיה מגיע שאפו על האומץ והיצירתיות. מהצד ומאחור הוא סולידי יותר, אלגנטי ולטעמנו נאה מאוד.



הטיגואן שמרן גם מבפנים, על אף לוח המחוונים הדיגיטלי ומשטחי המגע לשליטה במיזוג שנוספו במתיחת הפנים. הצבעים כהים וגם איכות החומרים לא מתעלה. הפיג'ו מצליח להישאר מודרני ומרהיב גם לאחר 5 שנים, נצח במונחי עולם הרכב: מעל גלגל ההגה הקטנטן יש לוח מחוונים דיגיטלי רב יכולות, בין הנהג לנוסע ישנה קונסולה גבוהה עם ידית הילוכים מעולמות הגיימינג, והחומרים מצוינים עם שילוב נרחב של בדים איכותיים. בטוסון אהבנו את שילוב הצבעים, את כפתורי העברת ההילוכים ואת קווי הרוחב המתכתיים, אך מסך המולטימדיה הקטן שקוע בתוך פאנל מבריק, מהסוג שנוטה לצבור אבק וסימני אצבעות. לספורטאז' סביבת נהג מרשימה יותר עם צמד מסכים במבנה קעור וברוחב כולל של 75 ס"מ, שילוב צבעים סמי-יוקרתי, חוגה להחלפת הילוכים וחומרים באיכות מצוינת.

אבזור ותפעול

ברמות הגימור הגבוהות, שנושקות ל-200,000 שקלים, כל הארבעה מציעים מפרטי אבזור נדיבים. בכולם מצאנו מושבי עור (משולב בד בפיג'ו), כוונון חשמלי למושבים, תאורת לד, כניסה והנעה ללא מפתח, מראות עם קיפול חשמלי, בלם יד חשמלי, תאורת אווירה ופתיחה חשמלית לדלת תא המטען.



לכולם מלבד הפיג'ו יש גם טעינה אלחוטית לסלולארי, ובכולם מלבד הטיגואן תמצאו חימום למושבים וגג שמש פנוראמי. אצל הגרמני תקבלו את הגג בתשלום נוסף, אך הטיגואן הוא היחיד שמציע כסטנדרט גם תצוגה עילית של נתוני הנסיעה, בולמי זעזועים אדפטיביים ומערכת לחניה אוטומטית.



בטוסון, בטיגואן וב-3008 יש מסכי מולטימדיה בגודל 8 אינץ'. אלו של היונדאי והפולקסווגן ידידותיים ונוחים מאוד לתפעול, בעוד הפיג'ו מסבך את העניינים עם עודף של תפריטים, פעולה איטית יחסית ותפעול של המזגן מתפריטי המסך. הספורטז' מציע מסך עצום בגודל 12.3 אינץ' עם תצוגה ברזולוציה מצוינת, תמיכה מלאה בעברית ותפעול ידידותי ונוח. פחות אהבנו את פאנל השליטה התחתון, שמתחלף בין כפתורי המולטימדיה לפקדי המיזוג ודורש הסטת מבט לפני כל לחיצה.

מלבד המסך המרשים, המפרט של הספורטז' כולל גם זכרונות לכוונון המושבים, חימום לגלגל ההגה, אוורור למושבים הקדמיים ותאורת מטריקס-לד משוכללת.



רמת הבטיחות משביעת רצון: לכולם בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטיה מנתיב (שעובד טוב יותר אצל שני הקוריאנים), ניטור שטחים מתים והתרעת עייפות. כולם חוץ מהפיג'ו מציעים גם התרעת תנועה חוצה מאחור, ובכולם חוץ מהטיגואן יש גם זיהוי תמרורים ואורות גבוהים אוטומטיים. הצמד הקוריאני מוסיף גם התרעת רכב חולף בפתיחת דלת והתרעה על שכחת ילד במושב האחורי. כריות אוויר? 6 בפיג'ו, 7 ביונדאי ובקיה ו-9 בטיגואן.

שימושיות ומרווח

הספורטז', הטוסון והטיגואן נפרסים לאורך של כ-4.5 מטרים, בעוד הפיג'ו קצר מהם ב-6 ס"מ; לטוסון ולספורטז' גובה של 165 ס"מ ורוחב של 186 ס"מ, האירופאיים נמוכים וצרים מהם במעט; לכולם בסיס גלגלים של כ-268 ס"מ.



בהתאם, היונדאי והקיה היו המרווחים ביותר מאחור, אך בפער לא דרמטי. שלושה נוסעים בוגרים יחושו צפיפות מסוימת בכל הרכבים, אך שני מבוגרים וילד - או שני כסאות בטיחות וילד - יסתדרו בצורה הטובה ביותר בצמד הקוריאנים. בשניהם המושב נמוך מעט ולשניהם גם שקעי USB מאחור (טייפ C בקיה), פתחי מיזוג (עם שליטת טמפרטורה עצמאית ביונדאי) ותעלת הינע בגובה סביר במרכז הרצפה. בעמדת הנהג, לספורטז' תנוחת ישיבה גבוהה יותר אך לטוסון כסא תומך יותר.

הטיגואן יהיה צפוף יותר לשלושה נוסעים מאחור, גם בשל תעלת הינע גבוהה במרכז הרצפה, אך שניים יהנו ממושב גבוה ונוח. יש כאן גם מיזוג עם שליטת טמפרטורה עצמאית ושקע 12 וולט בודד.



בפיג'ו המרווח לשלושה מוגבל, ולשניים יש מקום מספק - אך המושבים הקדמיים הגדולים יוצרים תחושה מעט חשוכה, ואילו גג השמש הפנוראמי גוזל ממרווח הראש לגבוהי קומה. וילון הבד של הגג דק יחסית ולא מבודד היטב מחום. עם זאת, הרצפה שטוחה והמושבים עצמם נוחים. למיזוג אין כאן שליטה עצמאית ואת טעינת הסלולאריים יצטרכו הילדים לבצע באמצעות שקע 12 וולט יחיד. שיתארגנו על מתאם ומפצל...



תאי המטען בשלושתם גדולים ושימושיים, עם נפח שמתחיל ב-515 ליטרים (טוסון) ומגיע עד ל-615 ליטרים (טיגואן). זה של הפיג'ו מעט פחות רחב ועמוק, אך יותר גבוה. לכולם שקע 12 וולט גם בתא המטען, מדף לחלוקת הגובה וגלגל חלופי מוקטן.

נוחות נסיעה

לעיצוב יש מחיר. היונדאי והקיה, שמגיעים עם חישוקי 19 אינץ' נאים ועוטים צמיגים נמוכי חתך, היו פחות נוחים בתנועה עירונית. מבין השניים, הטוסון היה עדיף על הפגמים הקטנים אך התנדנד על פסי האטה, בעוד הספורטאז' הפגין ריסון עדיף על מהמורות גדולות - אך התמודד פחות טוב עם שיבושים וחריצים קטנים.



הטיגואן, שמצויד בבולמי זעזועים אדפטיביים, היה נוח מהם כל עוד בחרנו במצב המרוכך של הבולמים, אך גם הוא היה פחות נוח מהפיג'ו. אמנם, בצרפתי נשמעו פה ושם רעשי מתלים, אך השיכוך שלו היה בוגר ונעים.



גם על הכביש המהיר הפיג'ו היה נוח מכולם, עם רמת ריסון גבוהה ובידוד רעשים יוצא מן הכלל. הטיגואן היה נוח כמוהו והצליח לגהץ היטב את הכבישים הגליים, אך בידוד הרעשים שלו - הטוב לכשעצמו - פחות מרשים מזה של הפיג'ו.



ביונדאי ובקיה נשמעו רעשי כביש וצמיגים במידה מורגשת יותר, עם יתרון זניח לטובת הטוסון. רמת הנוחות של השניים השתפרה עם המעבר לכבישים המהירים, אך על גלים בכביש נרשמו תנועות רבות של המתלה והתחושה הכללית היתה פחות נינוחה מאשר בצמד האירופי.

מנוע וביצועים

ליונדאי ולקיה יחידת הנעה זהה, שכוללת מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.6 ליטרים עם הספק של 180 כ"ס ותיבת 7 הילוכים כפולת מצמדים. לפיג'ו מנוע זהה בנפח ובהספק, אך עם תיבת 8 הילוכים אוטומטית קלאסית, בעוד לפולקסווגן מנוע 1.5 ליטרים עם 150 כ"ס בשידוך לתיבת ה-DSG המפורסמת, כפולת מצמדים עם 7 הילוכים. לכולם הנעה קדמית.



השילוב בין ההספק הגבוה לתיבה היעילה אפשר ליונדאי ולקיה להיות זריזים יותר במבחני התאוצות, עם יתרון קל לטוסון בשל מה שהורגש כמו כיול שונה לתיבת ההילוכים. הפיג'ו לא היה רחוק מהם, על אף החלפות הילוכים איטיות לעיתים, וככל שהקצב גבר כך השתפרו הביצועים שלו עד שבמהירויות הביניים ובעקיפות היה ה-3008 חזק ויעיל יותר ממתחריו. תיבת ההילוכים המהירה של הטיגואן לא מצליחה לפצות על הנחיתות בהספק, כך שלמרות יכולות טובות מאוד לכשעצמן, הוא הרגיש פחות זריז ביחס לשלישיה מולה הוא התחרה.



הפיג'ו היה חסכוני למדי בשיוט מתון, עם צריכת דלק של 15.1 ק"מ לליטר, אך בסוף יום המבחן - ולאחר הקטע הדינאמי והמאומץ - ירדה הצריכה שלו ל-8.8 ק"מ לליטר. הפולקסווגן רשם 13.8 ק"מ לליטר בשיוט אך הגיע ל-9.2 קמ"ל בסוף היום, ואילו היונדאי והקיה היו מעט פחות חסכוניים: הטוסון רשם 12.8 קמ"ל בשיוט ו-8.4 בסוף המבחן, בעוד הקיה היה מעט פחות בזבזן ורשם 13.5 קמ"ל בשיוט ו-8.6 בסוף היום.

התנהגות כביש

ג'יפונים מהסוג הזה לא אמורים לספק יכולות ספורטיביות, אבל מצופה מהם להסיע את המשפחה בצורה בטוחה ולשמור על אחיזת כביש מיטבית - ואת זה כל הארבעה עושים באופן מצוין. מי שיחפש בכל זאת את הניצוץ הדינאמי, יוכל למצוא אותו ב-3008 שנהנה מהיגוי מהיר, רכינה מינימאלית ושלדה חדה להפליא. הוט-האצ' בגוף של SUV. גם הספורטאז' הפגין התנהגות טובה, בעיקר בזכות שלדה מצוינת וכניסה מהירה לפניות, אך ההיגוי שלו מעורפל ובעלהיזון חוזר מועט. לטוסון רכינה בולטת יותר ותחושות פחות מיידיות מהשלדה, ואילו הטיגואן אוחז היטב ונהנה משלדה מוצלחת, אך מציע פחות נשיכה בבלימה והיגוי מדויק פחות.

סיכום

קיה ספורטז' החדש כבר לא הופך עולמות - בטח לא בגזרת המחיר - אבל הוא השתפר משמעותית בדור החדש שהגיע לכאן, ויחד עם הטוסון מייצגים השניים את השיפור הדרמטי שעבר על תעשיית הרכב הדרום קוריאנית.

פולקסווגן טיגואן נהנה מסגנון סולידי שרבים כנראה יעדיפו, יש לו תא מטען שימושי, נוחות נסיעה טובה וצריכת דלק חסכונית. הטיגואן התבלט בהרבה תחומים ב-6 השנים שחלפו מאז הוצג, וגם כיום הוא עדיין רכב מוצלח, אבל יחד עם זאת הוא מרגיש קצת פחות נוצץ ממתחריו הנוכחיים, פחות מרווח וזריז ופחות מבודד, בעיקר לעומת הפיג'ו.

יונדאי טוסון מציג מראה מוחצן, אגרסיבי משהו; יש לו גם תא נוסעים מרווח, איכות נסיעה טובה, ביצועים טובים מאוד והיצע נרחב של מערכות בטיחות.

גם קיה ספורטז' מציג מרווח פנימי נדיב וביצועים מצוינים, תא הנוסעים שלו איכותי ומרשים, מפרט האבזור שלו הוא העשיר ביותר במבחן והתנהגות הכביש מצוינת.

תחת עדשת המיקרוסקופ ניתן גם להבחין ביתרון קל של הטוסון בנוחות הנסיעה ובעדיפות של הספורטז' בצריכת הדלק.

גם פיג'ו 3008 הוא רכב ותיק למדי, אך הוא ממשיך לשמור על אותה רמה גבוהה שהפגין ביום בו הוצג. סימני הגיל ניכרים בהנדסת האנוש ובמערך המולטימדיה, וגם המושב האחורי שלו פחות מרווח משל האחרים, אך מנגד מציע הצרפתי שורה ארוכה של יתרונות: תא הנוסעים שלו מעוצב ואיכותי, נוחות הנסיעה מצוינת, בידוד הרעשים פנטסטי, הביצועים טובים מאוד - בעיקר בתנאים תובעניים - וכאשר לא סוחטים ממנו את הביצועים המירביים, הוא גם מצליח להיות חסכוני מכולם.

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות