ארבעה רכבי פנאי פופולאריים זכו לאחרונה למתיחות פנים וגרסאות חדשות. הזדמנות מצוינת להפגיש אותם למבחן השוואתי
נדמה שגם בלי להתאמץ במיוחד, נוכל בכל חודש לערוך מבחן השוואתי חדש לרכבי פנאי. כמות הדגמים והגרסאות גדלה בקצב מסחרר, על חשבונן של מכוניות הכביש שהולכות ומתמעטות. ממש לאחרונה ערכנו מבחן מקיף ל-5 רכבי פנאי מהקצה העליון של הקטגוריה, במחירים של כ-200,000 שקלים. התוצאות היו בהחלט מעניינות, אבל צריך לזכור שמרכז השוק ממש לא נמצא שם.
רוב הלקוחות רוכשים רכבי פנאי בסכומים של 140-150 אלף שקלים. הספורטז' והטוסון לבדם אחראים על כ-20,000 מסירות מדי שנה - נתון המהווה כמעט 10% מכלל המכוניות שנמכרות בישראל. שניהם עברו לאחרונה מתיחות פנים, מה שמבחינתנו היה הטריגר למבחן ההשוואתי שלפניכם. אליהם הצטרף ניסאן קשקאי שזכה לאחרונה למנוע טורבו-בנזין חדש, בנפח 1.3 ליטרים, מה שמטפל באחת מנקודות החולשה הבולטות שלו עד כה - הביצועים. הצלע הרביעית במבחן היא פיג'ו 3008, שהבריק עד היום כמעט בכל התמודדות - אך כעת ניצב לראשונה במבחן השוואתי בגרסת ה-1.2 ליטרים הבסיסית והחדשה. האם גם היא תרשים באותה מידה?
מתיחת הפנים כמעט ולא נגעה בעיצוב של הספורטז'. ההבדלים מתמקדים בעיצוב חדש לפנסי הערפל, פס רוחב שחור ומבריק בשבכה הקדמית ועיצוב חדש לחלק הפנימי של גופי התאורה מאחור. למעשה, השינוי הבולט ביותר הוא בחישוקי הגלגלים, שבגרסת הבנזין שנבחנה נראים פשוט נהדר.
בסך הכל הספורטז' הוא רכב נפוץ ומוכר על כבישי ישראל; הפרופורציות פחות מעודנות מאלו של הטוסון וגם תא הנוסעים שגרתי. איכות החומרים טובה.
את קיה ספורטז', בגרסת ה-2.0 ליטרים שנבחנה, אפשר לקבל בשתי רמות גימור. הפריט הכי חשוב הוא מערכת מולטימדיה מעולה וקלה לתפעול, עם מסך מגע בגודל "8, ניווט של וייז ותמיכה מלאה בעברית. בנוסף כוללת גרסת ה"אורבן" גם חיישני חניה אחוריים, מצלמת רוורס, בקרת שיוט רגילה ומראה נגד סנוור. ה"אורבן טופ" מוסיפה גם גג שמש פנוראמי ובלם יד חשמלי, אך בשתיהן חסרים פריטים כמו הנעה ללא מפתח או בקרת שיוט אדפטיבית. את שני האחרונים, יחד עם תוספות רבות אחרות, ניתן לקבל בגרסאות הטורבו היקרות יותר. בתחום הבטיחות מציע הספורטז' בלימת חירום אוטונומית, התרעת עייפות ותיקון סטיה מנתיב.
תפעול המערכות בספורטז' נוח מאוד וידידותי, כמו בטוסון, והרבה יותר טוב מהעומס והבלגאן ששורר בפיג'ו ובקשקאי.
המרווח הפנימי בספורטז' טוב מאוד, וכמובן זהה לאח התאום טוסון. הפיג'ו היה מרווח מהם מעט, אך צמד הקוריאנים היה עדיף בהפרש ניכר על הניסאן. מלפנים הישיבה גבוהה והראות טובה, אך קונסולה מרכזית רחבה עלולה להפריע לברכי הנוסעים מלפנים - מה שלא קיים בטוסון. מאחור יש מרווח ברכיים טוב מאוד, מרווח ראש מצוין וגם משענת גב הניתנת לכוונון. לשלושה מבוגרים יהיה צר בהשוואה לפיג'ו. הנוסעים מאחור יהנו גם מפתחי מיזוג, שקע USB, שקע 12 וולט ו-ווי תליה למעילים.
תא המטען רחב מאוד עם סף טעינה נמוך ונגיש, אך הוא לא נהנה מתאי אחסון פנימיים כמו אלו שבפיג'ו. גם כאן קיים יתרון ברור על פני הקשקאי.
הספורטז' מציע נוחות טובה מאוד בעיר, כנראה הטובה במבחן - בשל העובדה שהוא התייצב עם חישוקי "17, בעוד הטוסון הגיע בגרסה יקרה עם חישוקי "19. הקיה אמנם לא תמיד היה מרוסן דיו ונטה להתנועע לאחר שיבושים גסים, אך רמת הספיגה שלו היתה בהחלט מוצלחת.
מחוץ לעיר שמר הקיה על רמת נוחות טובה מאוד, אך הרכות היחסית לעומת הטוסון - אגב, עניין שהתחדד לאחר מתיחות הפנים של שניהם - הובילה לרכינה מסוימת בעיקולים. בידוד הרעשים טוב לכשעצמו, אך הטוסון והפיג'ו שקטים יותר.
יחידות ההנעה של צמד הקוריאנים פחות מתוחכמות בהשוואה למנועי הטורבו של הפיג'ו והקשקאי. מדובר על מנוע בנזין בנפח 2,000 סמ"ק, עם הספק של 155 כ"ס ומומנט של 19.6 קג"מ. תיבת ההילוכים היא אוטומטית קלאסית עם 6 יחסי העברה, והביצועים סבירים בלבד עם 11.4 שניות ל-100 קמ"ש. שני מנועי הטורבו האחרים שמבחן מסיימים את התאוצה בפחות מ-10 שניות.
בתנועה יומיומית, עירונית ופרברית, המנועים האטמוספריים היו עדיפים על מנועי הטורבו הקטנים. הם פועלים בצורה חלקה, שקטה ונעימה מאוד. לעומת זאת, בתאוצות חזקות, עליות או עקיפות, הם בהחלט סובלים ממחסור בכוח - ובעיקר ממחסור בכוח זמין. צריך לאמץ אותם ולהגיע לסל"ד גבוה על מנת למקסם את הביצועים, וגם אז הם יהיו חלשים, בעיקר ביחס לקשקאי - אבל גם לעומת ה-3008. בהתאם, המנועים האטמוספריים היו הפחות חסכוניים, עם יתרון קל לספורטז' בשל מידת הצמיג השונה.
על הכביש המפותל הפיג'ו והקשקאי היו מהנים יותר מהספורטז' והטוסון. הג'יפון הפופולארי של קיה מעניק פחות תקשורת מההיגוי והשלדה בהשוואה לפיג'ו ולניסאן, והמשמעות היא שהנהג פחות מודע לרמת האחיזה של הצמיגים ומתי במצב קיצון עלול להיווצר תת היגוי. עם זאת, נדיר להגיע למצבים כאלו: אחיזת הכביש לכשעצמה מצוינת והתחושה בטוחה, למרות הרכינה בפניות.
צריכת הדלק במבחן: 11.9 ק"מ לליטר.
מתיחת הפנים של הטוסון יצרה שיפור משמעותי בנראות שלו, בעיקר בחזית הרכב. הגריל הגדול והטרפזי מעניק לו מראה מחודד ומודרני יותר, אך מאחור השינויים פחות בולטים. באופן כללי הטוסון נראה מודרני ונעים לעין - גם אם לא עתידני כמו הפיג'ו.
מבפנים השיפור הרבה יותר משמעותי, וכאן היונדאי פותח פער על פני הקיה. המסך הצף הוא השינוי הבולט ביותר מבחינה ויזואלית, ונציין לטובה גם את מסגרות הכרום של פתחי המיזוג. איכות החומרים, מנגד, לא הרשימה: על ההגה והדלתות יש ציפוי פלסטיק דק ופחות נעים למגע מהדיפונים של הספורטז' והיתר.
בניגוד לספורטז', שמציע 2 רמות גימור כמעט זהות במנוע הבנזין, בטוסון יש מנעד רחב יותר של אפשרויות. בגרסת ה"פריים פלוס" הבסיסית ניתן לקבל את המולטימדיה המצוינת עם קישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, בקרת אקלים מפוצלת ומצלמת רוורס. גרסאות יקרות יותר מאפשרות לקבל גם גג שמש פנוראמי, כניסה והנעה ללא מפתח ואפילו מושבי עור חשמליים. את מערכת ה"קונקטד קאר" של כלמוביל, שמספקת ניווט של ווייז ותפעול בעברית, מקבלים בתשלום נוסף. זו מערכת ש"רוכבת" על גבי המולטימדיה המקורית ולכן לא תמיד פועלת באופן חלק ונוח.
בתחום הבטיחות מציע הטוסון כסטנדרט בלימת חירום אוטונומית ותיקון סטיה מנתיב. הגרסה הבכירה מציעה גם ניטור שטחים מתאים במראות.
הטוסון מציע מרווח דומה לזה של הספורטז', עם יתרון קל במרווח הרגליים מלפנים - אך עם שטח חלונות קטן יותר במושב האחורי. תנוחת הנהיגה טובה מאוד וגם מאחור יהיה שפע של מרווח לשני מבוגרים או שני כסאות בטיחות גדולים. לנוסע השלישי יהיה צפוף יותר, גם בגלל תעלת הינע גדולה ברצפה, אך בכל מקרה המרווח עדיף על זה של הקשקאי. מאחו יהנו הנוסעים מפתחי מיזוג וחיבור USB, אך בניגוד לספורטז' - כאן אין שקע 12 וולט.
תא המטען של הטוסון זהה לזה שבספורטז' ושניהם קטנים מהפיג'ו אך עדיפים על הניסאן, ובכל מקרה יספקו מענה נהדר לכל צורך משפחתי.
במהלך מתיחת הפנים הפך הטוסון לרכב נוקשה ומרוסן יותר מבעבר, וכעת הוא מזכיר יותר את מאזדה CX5 מאשר את אחיו לבית קיה. בתוך העיר השיבושים הקטנים עוברים לתא הנוסעים, בין היתר בשל חישוקי "19 של רכב המבחן - אך לא רק בגללם.
מנגד, מחוץ לעיר הוא מרוסן ויציב יותר ונהנה מבידוד הרעשים הטוב ביותר במבחן - כולל בידוד פנטסטי של רעשי המתלים. בסך הכל מפגין הטוסון רמת נוחות מצוינת, גם אם מעט פחות טובה בעיר מזו של הקיה.
גם לטוסון, כמו לספורטז', מנוע 2.0 ליטרים עם 155 כ"ס. גם כאן תיבת 6 הילוכים אוטומטית, ולמרות פערי משקל שנראים זניחים - נתוני היצרן טוענים כי הטוסון מהיר יותר בזינוק ל-100 קמ"ש בפער של 3 עשיריות השניה.
על הכביש לא הורגשו הבדלים בין המנועים. הפעולה בעיר חלקה ונעימה מאוד, וכל עוד לא דורשים מאמץ כלשהו - הם פועלים באופן נהדר. עם זאת, ברגע שמבקשים להאיץ במהירות, לעקוף או לטפס בעליה, מגלים כי מנועי הטורבו של המתחרים יהיו מהירים יותר בכל מצב. האטמוספריים ידרשו למאמץ רב כדי לספק את מירב ביצועיהם, וגם אז הפער ממנועי הטורבו יוותר על כנו.
צריכת הדלק במהלך המבחן היתה מעט פחות טובה מזו של הספורטז', בשל הבדלי גודל החישוק - אך קחו בחשבון שגם גרסאות הבסיס מגיעות עם חישוקים גדולים יותר, כך שבכל מקרה היונדאי הוא הרכב הפחות חסכוני במבחן.
הריסון וההקשחה של מערכת המתלים שיפרו את התנהגות הכביש של הטוסון. הוא פחות רוכן בפניות ואוחז טוב יותר את הכביש, אך עדיין סובל ממחסור בפידבק לנהג. גם הוא מרגיש גמלוני ומגושם ביחס לקשקאי והפיג'ו האתלטיים.
צריכת הדלק במבחן: 10.9 ק"מ לליטר.
הקשקאי כבר לא צעיר ובקרוב יחגוג 6 שנים, אבל מתיחת הפנים שהוא עבר לפני כשנתיים מצליחה להשאיר אותו רלוונטי. הפרופורציות שלו קטנות יחסית אבל מדויקות, והחזית עשירה בכרום שמצליח למשוך תשומת לב.
תא הנוסעים הוא כבר סיפור אחר לגמרי: הצבעים כהים, הכפתורים מרובים, המסך קטן ואיכות החומרים בינונית בלבד. במכונית המבחן קיבלנו ריפודי עור יפהפיים וגם חישוקי גלגלים מרשימים, אך אלו פריטים שלא מוצעים במחירי הכניסה של הדגם.
גם כאן ניכרים סימני הגיל על הקשקאי. מסך המולטימדיה שלו עמוס בתפריטים מייגעים וצפופים, ובלוח המחוונים ישנו מסך מידע נוסף אך שניהם מסובכים לתפעול ולא מרגישים מודרניים. מפרט האבזור בגרסאות הכניסה דומה לזה של הקוריאנים וכולל מצלמת רוורס, בקרת שיוט רגילה, בקרת אקלים מפוצלת - וגם בלם יד חשמלי שלא מוצע ביונדאי ובקיה. מערכת ניווט של וייז ניתן לקבל בתשלום נוסף.
הגרסאות הבכירות כבר מציעות מפרט עשיר בהרבה עם פריטים כמו חניה אוטומטית, מצלמת על, מושבי עור וטעינה אלחוטית לסלולארי, אך המחירים כבר גבוהים יותר בפער לא מבוטל.
בתחום הבטיחות מציע הקשקאי בלימת חירום אוטונומית, זיהוי תמרורים והתראה על סטיה מנתיב הנסיעה, ללא תיקון היגוי אקטיבי. נציין גם כי הנדסת האנוש מסובכת ומקשה על תפעול האביזרים בנסיעה.
לא קשה להבחין בכך שהקשקאי הוא הרכב הקטן במבחן, ובהתאם הוא גם היה הצפוף ביותר לנוסעים. מושב הנהג מעט קטן, אם כי הוא נוח וגם מציע תנוחת ישיבה מוצלחת. ההגה הקטום מקל על הכניסה והיציאה מהרכב (וגם נראה לא רע).
מאחור הניסאן צפוף באופן משמעותי, עם מרווח מוגבל לברכיים ומרווח ראש סביר בלבד. המושב עצמו נמוך וקצר ולשלושה נוסעים הוא היה צפוף למדי - גם בשל תעלת הינע גבוהה במרכז הרצפה וגם בגלל הרוחב המוגבל. הקשקאי הוא היחיד במבחן שלא מציע פתחי מיזוג או שקעי טעינה מאחור.
לתא המטען רצפה כפולה שמאפשרת הסתרה של פריטים מסוימים, אך הוא קטן משמעותית מתאי המטען של המתחרים. הוא גם היחיד ללא שקע טעינה בתא המטען.
כמו הטוסון, גם הקשקאי התייצב למבחן עם חישוקי "19 שפוגעים בנוחות הנסיעה. וכמו אצל הטוסון, החישוקים הם לא התירוץ היחיד: כיול המתלים הנוקשה משפיע לרעה על ספיגת השיבושים בנסיעה עירונית. מחוץ לעיר הנוחות משתפרת והריסון מצוין - אך שיבושי רוחב עדיין מורגשים בבירור. בנוסף סובל הקשקאי מרעשי מתלים שנוכחים ברכב באופן בולט.
בידוד הרעשים לא גרוע, אך היה פחות טוב ביחס למתחרים במבחן, בעיקר בכל הנוגע לרעשי כביש וצמיגים.
המנוע של הקשקאי מציע על הנייר את הביצועים הטובים ביותר בחבורה. מדובר במנוע שכבר פגשנו בדאצ'יה דאסטר, רנו גרנד קופה ומרצדס A קלאס: יש לו נפח של 1.3 ליטרים, הספק מרשים של 160 כ"ס ומומנט של 27.4 קג"מ. הוא משודך לתיבה רובוטית כפולת מצמדים ומאיץ ל-100 קמ"ש בתוך 9.9 שניות.
בנסיעה עירונית יחידת ההנעה של הקשקאי לא מבריקה. היא מעט גסה ומחוספסת, מייצרת רעש מתכתי ולא מסייעת לנסיעה חלקה. האשמה העיקרית בכך היא התיבה, שמחליפה הילוכים בצורה לא חלקה וגם מגיבה באיטיות מסוימת.
אבל ברגע שמבקשים מהקשקאי להגביר קצב, הוא הופך לרכב אחר לחלוטין. הביצועים פשוט פנטסטיים, הוא מהיר מאוד בכל תנאי הדרך ורק דוחף את הנהג להגביר מהירות. כמעט וקראנו לו "קשקאי ניסמו". זמינות הכוח אולי לא מיידית כמו במנועי טורבו אחרים, וגם התיבה עדיין גסה ולא יעילה מספיק, אבל הוא טורף מקטעי אספלט כנשוך נחש, עוקף בקלילות ומחסל עליות כאילו הן לא קיימות. כיף אמיתי. ואם זה לא מספיק, אז נספר גם שהקשקאי היה החסכוני ביותר במבחן. שאפו.
המימדים הקטנים מסייעים לקשקאי להשיג יכולת דינאמית לא רעה. הוא מרגיש פחות גמלוני ומגושם מצמד הקוריאנים, פחות רוכן ויותר נכון לפנות כשצריך. המנוע החזק מייצר גם לא מעט תת היגוי, אבל בסך הכל מדובר ברכב פנאי עם התנהגות כביש סבירה לחלוטין. העניין הוא שליד הפיג'ו הכמעט-ספורטיבי, היכולות של הניסאן פתאום נראות הרבה פחות מבריקות.
צריכת הדלק במבחן: 14.4 ק"מ לליטר.
אחרי 6 מבחנים השוואתיים שערכנו ל-3008 בשנתיים האחרונות, קשה לחדש משהו שעוד לא נאמר - אבל אפשר וצריך לחזור על המסקנות הברורות. קודם כל - הוא נראה פשוט נהדר. מודרני, מושקע, כמעט עתידני. זה רלוונטי לכל הגרסאות בכל רמות המחיר. הוא פשוט משאיר אבק למתחרות, גם כשזה נוגע לעיצוב הפנים ולאיכות החומרים.
מפרט האבזור בגרסת האקטיב בסיסי למדי: יש בקרת שיוט רגילה, בקרת אקלים, מראה נגד סנוור, כניסה והנעה ללא מפתח ועוד כמה פיצ'רים שמקובל למצוא כיום ברכבי פנאי רבים. אלא שצורת ההגשה של הפיג'ו, החל מלוח המחוונים הדיגיטאלי והיפהפה ועד לפסנתר הכפתורים שמתחת למסך המרכזי, הופכים אותו לרכב שמרגיש הרבה יותר עשיר ויוקרתי.
בתחום הבטיחות מציע הפיג'ו בלימת חירום אוטונומית והתראה קולית בלבד לסטיה מנתיב הנסיעה. גרסת הפרימיום מרחיבה את המפרט משמעותית.
את ההתלהבות מצננת, כרגיל, הנדסת האנוש. כמעט כל פעולה ברכב דורשת נבירה בתפריטי מסך המגע, אפילו הפעלת המיזוג, וזה פשוט מסובך ולא נוח לביצוע בזמן נהיגה. גם התפריטים של מחשב הדרך לא אינטואיטיביים.
תנוחת הישיבה בפיג'ו שונה מהמקובל. ההגה ממוקם נמוך מאוד, הקונסולה המרכזית גבוהה והנהג מופרד מהנוסע שלצידו במין "קוקפיט" עצמאי (שקצת גוזל מהמרווח לברכי הנהג). בין הנוסעים מלפנים ישנו תא אחסון עצום הכולל תאורה וקירור ויכול לאכלס מספר בקבוקי שתיה גדולים. מרשים.
מאחור המושב מעט נמוך וצר מזה של היונדאי והקיה, אך הוא נוח לכשעצמו. המרווח לשלושה הוא כנראה הטוב בחבורה, הודות לרוחב הכולל ולרצפה השטוחה, על אף שגם פה יהיה צפוף לשלישיית מבוגרים. הנוסעים יהנו מפתחי מיזוג ושקע טעינה.
תא המטען של הפיג'ו הוא הגדול ביותר עם נפח של 520 ליטרים, נתון שמושג הודות למיקום הגבוה של המדף (מה שקצת מגביל את הראות לאחור).
הפיג'ו היתה נוחה למדי ברוב תנאי הדרך, אך השיבושים הקטנים בתוך העיר הורגשו בצורה ברורה. רמת השיכוך של הקיה והיונדאי היתה עדיפה במהירויות נמוכות, והניסאן היה פחות נוח באופן משמעותי. במהירות גבוהה הצרפתי הופך נוח יותר, יציב, מרוסן ונעים מאוד לנהיגה ממושכת - ויחד עם הטוסון נרשמה פה הנוחות הטובה ביותר. בידוד הרעשים גם כן מוצלח, אם כי היונדאי היה עדיף.
לפיג'ו מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטרים, עם הספק של 130 כ"ס ומומנט של 23.5 קג"מ. על פניו אלו לא נתונים מבריקים עבור רכב פנאי, אבל ה-3008 מצליח לייצר ביצועים טובים מאוד. בנסיעה איטית מבחינים ברעש האופייני למנועי 3 צילינדרים, ולעיתים גם ישנה השהיית טורבו שמעכבת את זרימת הכוח - אך מהר מאוד היא מתחלפת בתאוצה זריזה וקלילה.
הפיג'ו חזק מצמד הקוריאנים, אם כי לא בפער משמעותי, אך משתרך מאחורי הניסאן המהיר (בניגוד לנתוני היצרן הרשמיים). תיבת 8 ההילוכים של הפיג'ו פועלת בצורה חלקה ויעילה, אך לעיתים מגיבה באיטיות מסוימת.
על הכביש המתפתל הפיג'ו פשוט זורח. לפרקים ניתן לשכוח שמדובר ברכב פנאי גבוה. יש לו אחיזת כביש נהדרת, כניסה חדה ומהירה לפניות, היגוי מהיר ותחושה של מכונית קלילה ומהנה. הרכינה בפניות אמנם מורגשת, אך נדיר למצוא רכב פנאי עם יכולות דינאמיות שכאלו.
צריכת הדלק במבחן: 12.3 ק"מ לליטר.
עיצוב הוא עניין של טעם, אבל קשה להתווכח עם העובדה שהפיג'ו מושקע ומרשים הרבה יותר ממתחריו - ולכן מנצח פה באופן ברור. היונדאי עבר שיפור של ממש במסגרת מתיחת הפנים, במיוחד בעיצוב הפנים, בעוד הספורטז' זכה לעדכונים מינוריים בלבד. הקשקאי, במיוחד בגרסאות הבסיס ועוד יותר בתא הנוסעים, מתחיל להסגיר את סימני הגיל - אך חיצונית הוא היה נאה מהקיה, לטעמנו.
הפערים במפרטים היו קטנים למדי. לכל המכוניות במבחן רשימת אבזור דומה, ונדיבה פחות מכפי שציפינו לקבל. למשל, רק רכב אחד במבחן מגיע עם הנעה בכפתור ואילו בקרת שיוט אדפטיבית לא קיימת באף אחד מהדגמים. עם זאת, לכולם אפשרויות לשדרוג האבזור בגרסאות יקרות יותר. את המקום הראשון קוטף הפיג'ו בזכות היתרונות במפרט ובהגשה היוקרתית, אך הוא סובל מתפעול בעייתי של המערכות. היונדאי והקיה קרובים אליו מאוד אך מעט פחות מרשימים, ואילו הקשקאי סובל מנחיתות ביחס לקוריאנים הן באבזור הבטיחות והן בהנדסת האנוש.
גם פה הפיג'ו מנצח, ומציע את המרווח הטוב ביותר למשפחה - הן במושב האחורי והן בתא המטען. היונדאי והקיה לא מאוד רחוקים ממנו וגם הם יהיו מרווחים יותר ממרבית המכוניות המשפחתיות, ורק הקשקאי משתרך מאחור ומציע הרבה פחות מקום לנוסעים וגם נעדר פתחי מיזוג ושקעי טעינה מאחור.
לטוסון, במיוחד אחרי מתיחת הפנים, רמה גבוהה של נוחות - ועוד יותר מכך, רמה גבוהה של בידוד רעשים. השיפור ניכר. הקיה אמנם סופג יותר ברכות את השיבושים בעיר, אך היה פחות נוח על כבישים מהירים וגם פחות שקט. הפיג'ו הוא תמונת המראה של הספורטז': יותר נוקשה בעיר, יותר מרוסן ופחות רוכן מחוצה לה. הקשקאי שוב מסיים אחרון עם נוקשות משמעותית של מערכת המתלים וגם בידוד רעשים בינוני בלבד.
כאן לא היה ספק לרגע באשר לזהות המנצח: המנוע החדש של הקשקאי היה חזק ומהיר בהרבה מיתר המנועים במבחן, ובפער ניכר. כבונוס הוא הצטיין גם בצריכת הדלק, אך חצי כוכב נגרע מהציון הכולל בשל הפעולה הלא-חלקה במהירות עירונית. אחריו נמצא הפיג'ו, עם ביצועים לא רעים בכלל על אף הנפח הקטן. לשני הקוריאנים יחידות הנעה נעימות לשימוש, אך לא חזקות במיוחד וגם פחות חסכוניות.
פיג'ו 3008 מצטיין בהתנהגות כביש מצוינת, כמעט ספורטיבית. יש לו אחיזת כביש גבוהה, רכינה מינימאלית והיגוי פשוט מעולה. אחריו, בפער ברור, הקשקאי - שמצליח להיות דינאמי ומהנה יחסית עבור רכב פנאי מסוגו. לטוסון ולספורטז' אחיזת כביש לא רעה, אך הם גמלוניים יותר והרבה פחות מתגמלים ומהנים לנהיגה.
המבחן בוצע בשיתוף ידיעות אחרונות
למה מאז שסובארו xv הפפולארי נחת פה בארץ לא שותף או השתתף בשום מבחן השוואתי כנגד מתחריו .. מעניין מאוד וגם תמוה במידה רבה ..
2. אחלה סקירה אבל
אלירן, 27-05-2019
שכחתם לציין שהספורטאז' יותר אמין ועם שוק יותר חזק, הדגם שלו הרבה יותר אטרקטיבי לשוק הישראלי וגם אם אני לא טועה הוא יותר מאובזר ולכן הוא הוא בדיעבד מצליח יותר ממתחריו בקטגוריה
עם כל התשבוחות על הפיזו האנשים מצביעים ברגליים וקונים את צמד הקוריאניות בגלל האמינות בישראל בגלל שהמכוניות כל כך יקרות אי אפשר לשחק משחקים וליקנות אוטו מלא תקלות שמתפרק תוך תקופה מאוד קצרה ולאחר השלוש שנים אי אפשר למכור את החלק
המכוניות הצרפתיות בחצי המחיר ממחיר המחירון במקרה הטוב.
4. תכלס אין על ספורטאז
רונן משה, 28-05-2019
הכל טוב הכל יפה.
תמיד בסוף רוצים למכור את הרכב, אז מה השטויות האלו, ספורטאז' וזהו נקודה.
ביצועים של טרקטור צריכת דלק של משאית ואיכות חומרים של רכב משנות ה 80
7. לגבי מי שאמר יותר אמין
א, 29-05-2019
פיגו 3008 מדורג ראשון בסקר האחרון של JDPOWER באנגליה לרכב פנאי מסוגו ובאופן כללי במקומות הראשונים.
אז נכון שכמותג קיה נחשב יותר אמין (הדגש על נחשב), ופחות טכנולוגיה ויותר פשטות- בדר"כ אמינות, אבל הרכב הזה , אמנם יש לו רק 3 שנים של ניסיון בשוק ואולי פחות מצליח למתג את עצמו כאיכותי אמין וחדשני באופן יוצא דופן
דווקא החסרון של המנוע 1200 שהוא לא חסכוני במבחנים
בעוד על הנייר הוא חסכוני מקיה/יונדאי ב30-35%, בפועל המבחנים מראים 10% בלבד, ואפילו הקשקאי שאמור להיות פחות חסכוני ממנו חסכוני ממנו במבחן ב13%.
8. שמירת ערך של הפיגו 3008 דור נוכחי טובה מאד
א, 29-05-2019
כרגע אין לו נחיתות בירידת ערך מול קיה/יונדאי. זה שהיה בעבר לא מעיד על דגם זה. הוא גם יותר נדיר, ולא בגלל שאין לקוחות. המחיר יקר יותר בממוצע, (אין כמעט הנחה ל0 קמ), בעוד פיגו 3008 0 קמ הזולה ביותר (1200 אקטיב) עולה 140000 ב0 קמ
קיה ספורטאז עם מנוע 1600 הגיע ל120-122 אלף שח ל0 קמ .
הקשקאי יש לה יתרון מסויים במנוע וגרסת הטקנה היוקרתית שלא יקרה באופן ניכר (כ-160000), הרבה פחות מדגמים מפוארים של קיה/יונדאי/פיגו עם מנוע דומה -טורבו בנזין
(1600 עבור 3 הרכבים שצויינו שגם יקר בהרבה)
9. פיג'ו
vdsl_ipv4, 25-07-2019
פיג'ו 3008
גם אצלי מנצחת
10. השוואה בין הדגמים
ותד, 06-08-2019
הוא לא מרווח בכלל ביחס למתחרים ובמיוחד ויושבים מאחור וזו הנקודה החלשה וגם כן הכל משחור מבפנים. והקשקאי גג פנורמי לא נפתח חממה בקיץ והכול שחור מבפנים. הסופרטאג' הוא הכי נורמלי מבפנים אך הוא מכוער מקדימה לטעמי המנצח הטוסון אך הוא שתיין דלק
11. השוואה בין הדגמים
ותד, 06-08-2019
הוא לא מרווח בכלל ביחס למתחרים ובמיוחד ויושבים מאחור וזו הנקודה החלשה וגם כן הכל משחור מבפנים. והקשקאי גג פנורמי לא נפתח חממה בקיץ והכול שחור מבפנים. הסופרטאג' הוא הכי נורמלי מבפנים אך הוא מכוער מקדימה לטעמי המנצח הטוסון אך הוא שתיין דלק
12. טוסון ספורט'ז קשקאי 3008
, 15-04-2020
קנו יד שניה מיש ירידת ערך מטורפת בכל הדגמים האלהללא יוצא מנין הכללגם לא "פיג'ו"
:)
074-799-1900 
קבלו ייעוץ מומחה
