סובארו פורסטר, מיצובישי אאוטלנדר PHEV, פולקסווגן טיגואן, טויוטה ראב 4 ופיג'ו 3008GT: מי מהם מצדיק מחיר של משפחתית וחצי?
עיקר ההצלחה של רכבי הפנאי בשנים האחרונות נובעת מכך שהם הציבו אלטרנטיבה משודרגת לרכב המשפחתי במחיר דומה. כך הפכו קיה ספורטז' ויונדאי טוסון ללהיטי מכירות, כך זכו גם ניסאן קשקאי וסובארו XV להצלחה מרשימה. אבל לצד אותם רכבי פנאי פופולאריים, שנמכרים במחירים של 140-150 אלף שקלים, ישנה זירה שלמה של רכבי פנאי גדולים יותר, חזקים יותר, מאובזרים יותר - ובעיקר יקרים יותר, שמתומחרים סביב ה-180-200 אלף שקלים.
המכירות אמנם לא גבוהות באותה מידה, אבל עדיין מדובר במספרים לא מבוטלים. בחלק מהמקרים מדובר בגרסאות הקצה של דגמים שזמינים גם במחירים נמוכים יותר. במקרים אחרים אלו דגמים שמתחילים במחיר כניסה גבוה, אך המשותף לכולם זו העובדה שהם מתיימרים להציע ערך מוסף משמעותי בתמורה לתוספת הגדולה במחיר. האם זה באמת כך?
אל המבחן התייצבו 5 כלי רכב, כולם בגרסאות שעולות בין 200 ל-230 אלף שקלים. הפורסטר של סובארו מתחיל ב-183,000 שקלים לגרסת ה-X הבסיסית, ומטפס ב-17,000 שקלים בגרסת הספורט המעוצבת שהתייצבה למבחן. זהו דור חדש של הפורסטר שהגיע לישראל בתחילת השנה הנוכחית. גם הראב 4 הגיע לאחרונה בדור חדש, וגם לו מחיר התחלתי של 180,000 שקלים. הגרסה הנבחנת היא ה-E-Motion ההיברידית, שעולה 210,000 שקלים וניצבת בפסגת ההיצע. מיצובישי אאוטלנדר PHEV הוא כבר לא רכב צעיר, אך לאחרונה הוא עבר מתיחת פנים נוספת וזכה לשדרוג משמעותי של יחידת ההנעה. המחיר מתחיל ב-190,000 שקלים, מטפס ל-210,000 בגרסת ה-Luxury שנבחנה וניתן גם לבחור בגרסה מעוצבת ויקרה אף יותר. הטיגואן של פולקסווגן הגיע ארצה לפני כשנתיים עם מחיר התחלתי של 165,000 שקלים, אך אז הוא עוד נמכר בגרסת 1.4 ליטרים נגישה יחסית. כיום זמינה בהיצע רק גרסת 2.0 ליטרים כפולת הנעה, שמחירה עומד על210,000 שקלים. הותיק ביותר בחבורה הוא פיג'ו 3008, שעד היום קצר מחמאות רבות במבחנים השוואתיים שערכנו לו - אך עכשיו הוא מתמודד בפעם הראשונה בגרסת ה-GT היקרה ביותר שלו (231,000 שקלים), מול מתחרים ברמת מחיר גבוהה מאלו שהצבנו בפניו עד היום. הקרב הולך להיות מרתק..jpg "השוואתי ג'יפונים")
לאחר תיאום המכוניות למבחן גילינו שיש פה לא רק 5 דגמים שונים, אלא גם 5 יחידות הנעה שונות: לסובארו מנוע בנזין-אטמוספרי, הטיגואן מציע הנעת טורבו-בנזין, לפיג'ו מנוע דיזל, הראב 4 הוא היברידי קלאסי ואילו האאוטלנדר - היברידי נטען. יהיה מעניין, כבר אמרנו?
האמת היא שהדור החדש של הפורסטר לא נראה שונה בהרבה מקודמו. יש לו יחידות תאורה שונות מאחור ועוד כמה הבדלים לא מהותיים, אבל העקרון נותר זהה: כאן לא תמצאו גינונים של רכבי פנאי עירוניים מלוקקים.
זהו רכב שטח תכליתי עם מטרות ברורות, ובצילומי הקטלוג הוא לרוב יופיע עם אופניים על הגג ובוץ בגלגלים. גרסת הספורט משדרגת את הנראות עם צביעה כתומה ונאה במספר מקומות, שגם נכנסת לתוך תא הנוסעים.
גם מבפנים התכליתיות נשמרת. חומרי הריפוד פשוטים יחסית וגם איכות החומרים לא מתעלה, אבל הכל פרקטי וגם נעים לעין. האמת? אהבנו. הקנקן, במקרה הזה, מעיד על תוכנו..jpg "סובארו פורסטר")
למרות הפשטות התכליתית, הפורסטר דווקא נהנה מרשימת אבזור עשירה למדי, במיוחד בגרסת הספורט. יש כאן תאורת לד מלאה, חלון שמש גדול בגג, חימום למושבים וכוונון חשמלי למושב הנהג, דלת תא מטען חשמלית, כניסה והנעה ללא מפתח וגם הרבה מאוד מערכות בטיחות חשובות: בלימה אוטונומית שפועלת גם בנסיעה לאחור, תיקון סטיה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית וניטור רכב בשטח מת במראות.
אבל למרות המפרט הנאה, הניקוד לא גבוה במיוחד. קודם כל - בגלל שחלק מהמתחרים מגיעים עם מפרטים מרשימים יותר, למשל הפיג'ו ובחלק מהפרמטרים גם הטיגואן או הטויוטה. אבל הבעיה העיקרית של הפורסטר זה הבלגאן שנוצר מול עיני הנהג: יש מסך מידע צבעוני בלוח המחוונים, מסך נוסף בקצה העליון של הדשבורד ועוד מערכת מולטימדיה שופעת מידע, והתפעול של כל אלו מסורבל ומעייף. .jpg "סובארו פורסטר")
כאן המסקנות היו ברורות לגמרי: הפורסטר הוא הרכב המרווח ביותר במבחן. מיד עם הכניסה לרכב מבחינים בחלונות הענק שמרחיבים את שדה הראיה ונותנים תחושת אווריריות ומרחב. מושב הנהג גדול והיה נוח מאוד לכל הבוחנים, כך גם מושב הנוסע מלפנים. היצע תאי האחסון כולל תאים גדולים בדלתות, תא למשקפי שמש בתקרה, תא מעט קטן לסלולארי ועוד אחד בין המושבים עם שקע טעינה בתוכו. החשיבה הפרקטית מגיעה אפילו לסוככי השמש שניתנים להרחבה.
מאחור הציע הפורסטר את המרווח הטוב ביותר ל-3 נוסעים, על אף שמבוגרים בגודל מלא יחושו קרבה בכתפיים ואולי גם יתלוננו על תעלת הינע רחבה. שני נוסעים יהנו ממרווח עצום וראות מעולה החוצה (חשוב בטיולים עם ילדים), אך המושב עצמו מעט קצר ונמוך ולכן יהיה פחות נוח בנסיעות ארוכות, בהשוואה לטויוטה או לטיגואן. מאחור ניתן למצוא גם פתחי מיזוג, שני שקעי USB לטעינה ומחזיקי כוסות.
תא המטען של הפורסטר גדול ורחב, אם כי סף ההעמסה שלו מעט גבוה. בכל זאת, מדובר ברכב לשטח. המדף הנגלל לא סוגר הרמטית את התא, מה שפוגע בבידוד הרעשים. ישנם תאי אחסון רבים מתחת לרצפת תא המטען וגם בצדדים, ועל הדלת עצמה יש תאורת לד שימושית ואפילו וו תליה. פנטסטי.
נהיגה בסובארו מזכירה רכבי שטח של ממש, עוד לפני שיורדים מהאספלט. הנהיגה בעיר מעט גמלונית בשל המימדים הגדולים והישיבה הגבוהה, אך כושר התמרון טוב מאוד והראות לכל הכיוונים מעולה. ספיגת השיבושים מצטיינת במהירויות עירוניות: המתלים הרכים מצליחים לטפל בצורה מושלמת בכל סוגי המהמורות, ולמעט נדנוד מסוים לאחר פסי האטה גדולים קשה למצוא אתגרים של ממש לפורסטר.
מחוץ לעיר הוא ממשיך להיות נוח מאוד וגם שקט בדרך כלל, למעט רעשי מנוע בהאצות. לעיתים הוא רוכן בעיקולים ומעט מתנועע בכבישים גליים, כך שבתנאים כאלו הטיגואן יהיה נוח ממנו. בכל תנאי הדרך האחרים, ולעומת כל מכונית אחרת, הפורסטר מפגין רמת נוחות משובחת..jpg "סובארו פורסטר")
יחידת ההנעה של הסובארו היא ככל הנראה הכי פחות מתקדמת מאלו שהתייצבו למבחן. יש לו מנוע בוקסר אטמוספרי, כלומר ללא טורבו, עם נפח של 2.5 ליטרים והספק של 182 כ"ס. ביחס לדור הקודם יש כאן שיפור של ממש והסובארו לא מרגיש כמי שחסר לו כוח כמעט באף מצב, אבל עם הטכנולוגיה העדיפה של המתחרים קשה לו להתמודד. הוא דורש לחיצה הגונה על דוושת התאוצה כמעט בכל מצב, מספק פחות כוח בסל"ד נמוך ולא מפגין גמישות שמתקרבת לאלו של מנועי הטורבו, הדיזל או ההנעה ההיברידית של המתחרים. גם צריכת הדלק שלו לא הבריקה.
תיבת ההילוכים הרציפה פועלת היטב ומצליחה לדמות פעולה של תיבת הילוכים אוטומטית, עם חלוקה ברורה ליחסי העברה. עם זאת, היא מייצרת רעש מסוים במאמץ..jpg "סובארו פורסטר")
ההנעה הכפולה של הפורסטר מייצרת אחיזת כביש נהדרת, כך שהוא מספק תחושת בטחון מצוינת בכל מצב. הפער לעומת הטויוטה והמיצובישי מורגש בהיבט הזה. למרבית הנהגים זה בהחלט יספיק, אבל אלו שירצו לאתגר אותו בכבישים מעוקלים, עלולים להתלונן על הרכינה הבולטת לצדדים ועל הגמלוניות המסוימת של העברות המשקל ופקודות ההיגוי. האופי הספורטיבי של הפיג'ו והפולקסווגן יתאים יותר לנהגים מסוג זה.
צריכת הדלק במבחן: 11.7 ק"מ לליטר..jpg "סובארו פורסטר")
כמו דגמים אחרים של טויוטה מהשנים האחרונות, גם הראב 4 מציג עיצוב צעיר ועדכני. יש לו עיצוב קשוח עם קריצה לעולמות השטח, מה שבא לידי ביטוי בגריל האנכי, בקשתות של בתי הגלגלים ובמיגון הגחון המדומה. בגרסת ה-E-Motion שנבחנה יש גם נגיעות צבע שחור וגלגלים גדולים יותר. הפיג'ו אולי היי-טקיסטי יותר, אבל הראב 4 מותיר רושם רב על הסביבה.
בתא הנוסעים נמשך הקו הקשוח עם המסך הצף, בוררי המיזוג העצומים וידיות האחיזה המאסיביות בדלתות. הוא נראה הרבה יותר קרוב ללנדקרוזר מאשר לטויוטה C-HR. איכות החומרים טובה מאוד, אם כי הפולקסווגן והפיג'ו הרגישו יוקרתיים ממנו.(1).jpg "טויוטה ראב 4")
גרסת הבסיס של הטויוטה, ה-E-Volve, מציעה מפרט עשיר הכולל מערכת מולטימדיה מקורית עם מסך "8 ותמיכה בעברית, מצלמת רוורס, הנעה בכפתור, תאורת לד קדמית ובלם יד חשמלי. ה-E-Motion הבכירה שנבחנה מוסיפה בין היתר דלת תא מטען חשמלית, ריפודי עור, חיישני חניה מלפנים ומאחור, צג מידע גדול יותר בלוח המחוונים, ריפודי עור ומושבים חשמליים ומחוממים לנוסעים מלפנים. הפריט העיקרי שחסר כאן וקיים במתחרות הוא גג שמש פנוראמי.
בתחום הבטיחות ניתן למצוא כאן מפרט מלא הכולל בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטיה מנתיב, ניטור שטחים מתים, זיהוי תמרורים ועוד. מרשים.
עם זאת, הנדסת האנוש - בדרך מאוד לא אופיינית לטויוטה - מצליחה לבלבל את הנהג. התצוגות הרבות והפרטים הקטנים בלוח המחוונים מסיחים את הדעת מהנהיגה, והתפריטים של מערכת המולטימדיה מאורגנים בצורה מעט מסורבלת. המצב עדיף אמנם על זה שבפיג'ו, אך תחושת הבלגאן פה בהחלט פוגעת..jpg "טויוטה ראב 4")
תנוחת הישיבה בראב 4 טבעית והמושבים תומכים היטב. שדה הראיה מוצלח הודות לשמשות צד גדולות, ואילו התפיחות על מכסה המנוע מעניקות את התחושה הג'יפאית. מסביב למושב הנהג פזורים תאי אחסון רבים, כולל תא יעודי לסמארטפון עם שקעי טעינה. עם זאת, יש פה פחות תאים ביחס לפורסטר או לטיגואן.
במושב האחורי הטויוטה יהיה צפוף לשלושה מבוגרים, בעיקר במרווח לכתפיים, אך לא תהיה בעיה להושיב שני מבוגרים או שני כסאות בטיחות עם ילד ביניהם. מבנה המושב מותאם היטב לשני נוסעים. עם זאת, המושב עצמו נמוך למדי, כך שלאורך זמן הישיבה בו לא תהיה נוחה. היושבים מאחור יהנו גם מפתחי מיזוג ושני שקעי USB. מי שזקוק להסעת שלישיה יעדיף כנראה את הפורסטר. לזוג מבוגרים יהיה נוח יותר בטיגואן.
תא המטען של הראב 4 מציע מבנה רחב ועמוק וגם דלת חשמלית ותאי אחסון פנימיים יעילים. יחד עם הסובארו, מציע הטויוטה את תא המטען הטוב במבחן - למרות שמדובר ברכב היברידי.
הראב 4 הוא רכב רך. לצערנו רך מדי. זה אומר שאת שיבושי הכביש הקטנים הוא עוד מצליח לספוג בצורה טובה, אך על רצף שיבושים או על פגמים גדולים ופסי האטה הוא נוטה לקפץ ולהתנדנד. גם מחוץ לעיר הוא ממשיך להתנועע על מתליו ולמעשה היה הרכב הכי פחות נוח במבחן.
גם בידוד הרעשים אכזב. בתוך העיר זה בא לידי ביטוי בשילוב רועש של מנוע הבנזין ובפעולת מתלים שנשמעת באופן בולט בחלל הרכב, ואילו על כבישים מהירים חודרים רעשי הכביש והצמיגים בצורה מוגזמת. דווקא תיבת ההילוכים הרציפה פועלת כאן בצורה יחסית שקטה..jpg "טויוטה ראב 4")
טויוטה ראב 4 הוא היברידי מהזן המוכר: המנוע החשמלי מספק נסיעה שקטה וחלקה במהירויות עירוניות ולמרחקים קצרים, כאשר מנוע הבנזין, בנפח 2.5 ליטרים, מצטרף אחרי זמן מה או כאשר מופיעה דרישה לכוח.
צמד המנועים מייצר יחד הספק מרשים של 218 כ"ס ומעניק לראב 4 ביצועים נהדרים: בתוך 8.4 שניות הוא מגיע ל-100 קמ"ש. המנוע החשמלי מעניק זמינות כוח טובה ומאפשר תגובה מיידית לפקודת הדוושה.
עם זאת, חווית הביצועים - בשונה מהמספרים על הנייר - מעט שונה. כבר בהאצות עירוניות מרגישים את מנוע הבנזין משתלב בצורה מחוספסת ורועשת, בניגוד מפתיע לשילוב ההרמוני בטויוטה קורולה למשל. במהירויות גבוהות תיבת ההילוכים הרציפה מטששת את הדחיפה שההספק הגבוה מייצר, והראב 4 אמנם נע במהירות - אך ללא אותה תחושה מהנה ובשרנית של מנועי הטורבו המודרניים. הטיגואן, הפיג'ו והמיצובישי הציגו יחידות הנעה משכנעות יותר - והפערים בצריכת הדלק היו קטנים משחשבנו..jpg "טויוטה ראב 4")
גם בסעיף היכולת הדינאמית הראב 4 לא הבריק. אחיזת הכביש אמנם סבירה בדרך כלל, אך הנטיה היא באופן ברור לתת היגוי שנחתך באגרסיביות על ידי בקרת היציבות. בנוסף גם ההגה חסר תחושה, רכינת המרכב מוגזמת והבלמים הספוגיים הקשו על מינון עוצמת הבלימה.
צריכת הדלק במבחן: 16.5 ק"מ לליטר.
(1).jpg "טויוטה ראב 4")
האאוטלנדר אמנם עבר עדכון לאחרונה, אבל בסך הכל מדובר ברכב שגרתי למראה - זהה כמעט לחלוטין לעשרות אלפי אאוטלנדרים רגילים שנעים על כבישי ישראל. ודאי שלא מרשים כמו הטויוטה או הפיג'ו. הדגם שלאחר מתיחת הפנים קיבל גריל מעט שונה, תוספות כרום ופנסי ערפל קטנים יותר שכעת שוכנים בתוך "בתים" מוכספים, חישוקים שונים, ספוילר מעל השמשה האחורית ופגושים חדשים.
בתוך תא הנוסעים האאוטלנדר אמנם זכה לגימור דמוי קרבון וגם למסך מולטימדיה מקורי ונאה יותר מזה של גרסאות הבנזין, אך סימני הגיל ניכרים. לעומת לוח המחוונים הדיגיטלי של הטויוטה, הטיגואן או הפיג'ו, כאן יש שני מחוגים פשוטים עם מסך מידע קטן. בורר ההילוכים העתידני וגלגל ההגה מוסיפים לו נקודות, אך לצידם יש פקדי מיזוג פשוטים (מישהו אמר אטראז'?) וגם מיקומים ריקים לכפתורים שאינם. איכות החומרים לא אחידה, ובכל מקרה היא נמוכה למדי. .jpg "מיצובישי אאוטלנדר PHEV")
בגרסת הכניסה של האאוטלנדר (Supreme) מקבלים את המולטימדיה שפיתחה היבואנית כלמוביל וכוללת אפליקציות שימושיות של ווייז, פאנגו, רדיו אינטרנטי ועוד. בנוסף יש גם חיישני גשם ותאורה, מראות צד עם קיפול חשמלי, כניסה והנעה ללא מפתח ובלם יד חשמלי שמאפשר להרפות מדוושת הבלם בעמידה ברמזור. בתחום הבטיחות מקבלים פה בלימה אוטונומית ובקרת שיוט אדפטיבית - אך רק התראה על סטיה מנתיב, ללא התערבות בהיגוי.
גרסת המבחן (Luxury) לא עולה הרבה יותר, ומוסיפה המון: בין היתר תקבלו פה גם מושבי עור מחוממים עם כוונון חשמלי לנהג, תאורת לד מלאה, חיישני חניה היקפיים, חלון שמש קטן בגג, דלת תא מטען חשמלית וניטור רכב בשטח מת במראות.
הנדסת האנוש אמנם עדיפה על זו של הטויוטה והפיג'ו, אך לא מצטיינת לכשעצמה: מחשב הדרך קטן ומורכב לתפעול, במולטימדיה אין כפתורים פיזיים ומערכת המיזוג גם היא מורכבת..jpg "מיצובישי אאוטלנדר PHEV")
תנוחת הישיבה במיצובישי גבוהה מאוד. אם זו הסיבה שבגללה אתם רוכשים רכב פנאי, הרווחתם. מנגד, הכסא עצמו רך יותר ופחות תומך מזה של הפיג'ו או הטויוטה. היצע תאי האחסון מצומצם מאוד: יש אמנם שני מחזיקי כוסות ותא קטן במשענת היד, אך אין תאים נוספים שפגשנו בפולקסווגן, בסובארו או בטויוטה.
בשורה האחורית המיצובישי יאכלס צמד מושבי בטיחות עם ילד ביניהם, אך לשלושה מבוגרים יהיה צפוף מאוד. רק הפיג'ו היה צפוף ממנו. לשני נוסעים המרווח טוב מאוד ויש גם אפשרות לכוונון זווית הגב, אך המושב עצמו תומך פחות מזה של הטויוטה או הטיגואן. במסגרת מתיחת הפנים נוספו סוף סוף פתחי מיזוג מאחור, אך שקעי טעינה עדיין חסרים.
תא המטען גדול ושימושי, בשל הויתור על צמד המושבים מאחור. כתזכורת לאותם מושבים השאירו בתא המטען את מחזיקי הכוסות לנוסעים שאינם. למרות הנפח המרשים, הסוללה הגדולה מגביהה את רף ההעמסה, מקשה על העמסת ציוד וגם לא משאירה מקום לגלגל ספייר.
המיצובישי הוא רכב כבד. הוא כבד יותר מהטויוטה והסובארו בכמעט 300 ק"ג, ומהפיג'ו ב-400 ק"ג. זה המון, פועל יוצא של הסוללה הגדולה ושל המנוע החשמלי הנוסף. במסגרת מתיחת הפנים חל שיפור משמעותי בנוחות הנסיעה. עדיין מדובר ברכב רך יחסית שמצליח לספוג היטב את רוב השיבושים, אך הוא גם מרוסן מבעבר ומעביר תחושת נדנוד מינימאלית, לא יותר.
מחוץ לעיר הוא עדיין זז ומרגיש עסוק יותר מהטיגואן או הפיג'ו, אך מצליח לשמור על שלווה ויציבות רוב הזמן. למעשה, נוחות הנסיעה שלו סבירה - והוא היה טוב יותר רק מהטויוטה. בידוד רעשי הרוח והכביש טוב מאוד, לפחות עד למהירות של 80-90 קמ"ש. עם זאת, רעשי המתלים נשמעים באופן בולט בחלל הרכב בכל מהירות, כאשר הם נאבקים עם עומס המשקל..jpg "מיצובישי אאוטלנדר PHEV")
האאוטלנדר PHEV כולל למעשה שתי יחידות הנעה כמעט נפרדות: המנועים החשמליים מסוגלים להניע את הרכב לבדו עד למהירות של 135 קמ"ש, והסוללה (שהוגדלה במסגרת מתיחת הפנים) מאפשרת נסיעה חרישית לחלוטין למרחק של 40 ק"מ במהירות בין עירונית של 100 קמ"ש. בתנאים עירוניים הטווח מגיע גם ל-50 ק"מ ללא קושי. המשמעות ברורה: מרבית הנהגים במרבית הזמן יסעו על החשמל בלבד. זו חוויה מיוחדת הן מבחינת השקט והן מבחינת אופי הנסיעה החלק, וזה עוד לפני שדיברנו על החסכון.
ברגע שנדרשת תוספת כוח משמעותית, או כאשר נגמר החשמל בסוללה, יתעורר לחיים גם מנוע הבנזין. מדובר במנוע חדש בנפח 2.4 ליטרים, שיחד עם צמד המנועים החשמליים (אחד לכל ציר גלגלים) משיג הספק של 224 כ"ס, שיפור של כ-10% ביחס לדגם היוצא. בתאוצה ל-100 קמ"ש הוא פחות מהיר מהפיג'ו או הטיגואן, אך הכוח החשמלי מייצר דחף בולט ותחושה בשרנית בתאוצות ביניים ובעקיפות.
בסיומו של קטע המדידה, רובו בנהיגה בין עירונית, רשם ה-PHEV צריכת דלק ממוצעת של 22.2 ק"מ לליטר. המספרים האלה יכולים להטעות, מכיוון שלאאוטלנדר יש למעשה שני מצבים שונים לחלוטין: כל עוד נוסעים על הסוללה בלבד, צריכת הדלק היא כמובן אפס. לאחר התרוקנות הסוללה רושם המיצובישי צריכה של 15 ק"מ לליטר. בשלב הזה, בו החשמל זול משמעותית מהבנזין, נראה שמדובר בעסקה די משתלמת.
המשקל העצום יחד עם המתלים הרכים הנמיכו מאוד את רף הציפיות מהמיצובישי. על הכביש המפותל הוא אכן התגלה כרכב פחות מדויק ומהנה מהטיגואן, הפיג'ו ואפילו מהסובארו, אבל יש כמה דברים שאפשר גם לומר לזכותו: אחיזת הכביש שלו מוצלחת הודות להנעה הכפולה, רכינת הגוף פחות בולטת מבעבר וכמו בסעיף הנוחות - גם פה הוא היה פחות טוב מכולם, אך עדיף על הטויוטה.
צריכת הדלק במבחן: 22.2 ק"מ לליטר.
.jpg "מיצובישי אאוטלנדר PHEV")
כמו כל דגם אחר של פולקסווגן, גם הטיגואן מתהדר במראה אלגנטי ושמרני. הוא לא מושך מבטים כמו הפיג'ו או הראב 4, אבל הוא נראה מכובד יותר מהמיצובישי והסובארו. פסי הכרום על הרגיל הקדמי, בתחתית הדלתות ובמסגרת החלונות מעניקים לו נופך יוקרתי.
בתוך תא הנוסעים הסגנון המוקפד ממשיך עם קווים מתכתיים לרוחב הדשבורד ועם מסך המולטימדיה הגדול והנאה. איכות החומרים של הטיגואן היתה הטובה ביותר במבחן, בפער זניח על פני הפיג'ו המצוינת.(1).jpg "פולקסווגן טיגואן")
אחרי שיושבים במתחרות, רשימת האביזרים של הטיגואן פשוט מאכזבת. הוא היחיד במבחן עם כוונון מושבים ידני והוא גם היחיד שמצויד במערכת מובילאיי בהתקנה מקומית. אמנם יש לו בלימת חירום אוטונומית ובקרת שיוט אדפטיבית, אך אין לו התראות על סטיה מנתיב או על רכב בשטח המת במראות. הוא גם היחיד עם דלת תא מטען שאיננה חשמלית וגם גג פנוראמי לא כלול במפרט שלו.
מצד שני, יש לו כמה הפתעות בשרוול. למשל מערכת עיסוי למושב הנהג, מערך מצלמות היקפיות, לוח מחוונים וירטואלי מרשים וגם מערכת מולטימדיה מצוינת, שבתוספת תשלום אפשר להתקין בה גם את מערכת ההפעלה דוברת העברית שפיתחה היבואנית, עם אפליקציית וייז.
הנדסת האנוש בטיגואן נהדרת. קל ונוח לקרוא את התצוגות השונות, כל המערכות פשוטות להפעלה ובכל מקום יש מתג נגיש וברור. אין מה להשוות לבלגאן שמציעות כל האחרות, ללא יוצא מן הכלל..jpg "פולקסווגן טיגואן")
מושב הנהג בטיגואן מציע תמיכה ראויה במקומות הנכונים וגם תנוחת ישיבה מעולה, זאת למרות היעדר הכוונון החשמלי. הריפודים, משולבי בד ועור, נעימים ונוחים. מאחור יהיה צפוף לשלושה נוסעים בעיקר במרווח הכתפיים, אך ביתר המדדים המרווח טוב מאוד - דומה לראב 4 ושני רק לפורסטר. תעלת הינע גבוהה ומרווח ראש גבולי עלולים להפריע לשלישיית מבוגרים, אך 3 כסאות בטיחות עשויים להסתדר לא רע.
שני נוסעים יהנו ממרווח מצוין לרגליים ומרווח סביר לראש, מושבים נוחים ותומכים, פתחי מיזוג עם שליטה על הטמפרטורה ובעיקר מאינספור תאי אחסון, ברמה שאנחנו לא זוכרים שפגשנו אי פעם ברכב שאיננו מיניוואן: יש מגשי אוכל כמו במטוס בגב המושבים הקדמיים, עם מחזיק כוסות שנשלף מתוכם; יש גם כיסים בגב המושבים, תאורת קריאה, 4 ווים למעילים ותאים בדלתות עם דיפוני בד - כדי שהחפצים לא יקרקשו. גם מלפנים היצע תאי האחסון מטריף, עם תא ענק בדלת הנהג שיכיל בקבוק 2 ליטר, תא נפתח משמאל להגה ועוד אחד בראש הדשבורד, תא לסלולארי עם משטח טעינה, תא כפפות מקורר עם חריצים למטבעות והתקן לכרטיס זיכרון, תא ענק למשקפי שמש בתקרה ומה לא. מדהים.
תא המטען של הטיגואן גדול, רחב ושימושי, עם מדף לחלוקת הגובה, תאים עמוקים בצדדים, שקע 12 וולט וגם וו תליה אחד. הוא קטן רק במעט מזה של הטויוטה והסובארו.
לאורך כל שלבי הנסיעה, הטיגואן הפגין רמת נוחות מעולה. בתוך העיר הוא נוקשה - לא ציפינו למשהו אחר - אבל הוא משכך טוב מאוד את מרבית שיבושי הכביש, לרבות את אלו שכן מצליחים לחדור לתא הנוסעים.
גם מחוץ לעיר רמת הנוחות נשארת גבוהה מאוד, כאשר גם כאן שיבושים נקודתיים חודרים פנימה - מה שלא קורה כמעט בפורסטר - אבל הנסיעה מרוסנת, נעימה מאוד ונטולת נדנודים או תנועות מיותרות. למעשה, רק הפורסטר היה נוח ממנו, והפערים בין השניים קטנים.
בידוד הרעשים של הטיגואן היה הטוב ביותר במבחן. הציון שלו בסעיף הזה קרוב לשלמות..jpg "פולקסווגן טיגואן")
לטיגואן מנוע טורבו-בנזין, מהסוג שהפך נפוץ במיוחד בעולם הרכב בשנים האחרונות - אבל משום מה הוא היחיד במבחן שמצויד במנוע כזה. גם לפיג'ו יש גרסאות זולות יותר עם מנועי טורבו, אך האחרים לא מציעים אפילו את האפשרות.
למנוע של הטיגואן הספק של 180 כ"ס מנפח של 2.0 ליטרים, מה שמספיק לתאוצה של 7.7 שניות בלבד ל-100 קמ"ש - הנתון הטוב במבחן, ובפער. האמת? זה לא מרגיש כמו רכב של 7.7 שניות. הטיגואן ללא ספק חזק, מאיץ בקלילות ומפתח מהירות בלי שום בעיה, אבל הוא עושה את זה בצורה כמעט משעממת. אין לו את הדחף האהוב של מנועי טורבו, אין התפרצויות כוח אגרסיביות. זהו מנוע יעיל, שקט, חזק - אבל לא מרגש. בהשוואה למתחרים זהו כנראה הרכב המהיר במבחן, אבל אם אתם מחפשים סנסציות וריגושים כנראה שלא תמצאו אותם פה.
תיבת ההילוכים מתפקדת נהדר ומגיבה במהירות לפקודות הדוושה, למרות שבנהיגה אגרסיבית היינו שמחים לקבל אפשרות להחלפת ההילוכים מגלגל ההגה..jpg "פולקסווגן טיגואן")
לטיגואן הנעה כפולה בגרסה הזו, וכצפוי היא מספקת אחיזת כביש יוצאת מן הכלל. בכלל, לנהוג בטיגואן מרגיש כמו לנהוג בגולף: זווית הגלגול צנועה, התקשורת מספקת מנה מדודה של בטחון והכל קורה באופן צפוי וללא דרמות מיותרות. הפיג'ו ספורטיבי ממנו הודות ליכולת המפתיעה בתקיפת פניות, גם לסובארו גנים שמעוררים רגשות דינאמיים, אך הטיגואן מסתפק בלשנע את נוסעיו באופן מהיר ובטוח. זה לא רע.
צריכת הדלק במבחן: 11.5 ק"מ לליטר.(2).jpg "פולקסווגן טיגואן")
אינספור פעמים התלהבנו מהעיצוב של הפיג'ו, וגם הפעם - מול מתחרים יקרים ומרשימים יותר - הוא מצליח לבלוט. גרסת ה-GT מעט שונה מהגרסאות האחרות: הפגוש הקדמי חודר עמוק יותר אל תוך הפנסים הקדמיים ואילו הגריל עם גימורי כרום אופקיים ולא אנכיים. פרט לכך גם חישוקי ה-19 אינץ' של גרסת ה-GT ייחודיים וישנו גימורי כרום למגיני הצד ולפתחי המפלט המדומים.
מבפנים ניתן למצוא גימורי עץ ומושבי עור משולב אלקנטרה בתפירת יהלומים. סמלי ה-GT מחוץ לרכב כוללים תוספת של פס נחושת קטן, והצבע הזה מלווה אותנו גם בפנים הרכב עם תפירה כפולה בדשבורד, במושבים, בדלתות, בהגה ואפילו בגוון התצוגה של לוח המחוונים.
מבחינה חיצונית ה-3008 אולי נראה קטן יותר ממתחריו (והוא אכן כזה), אבל הירידה לפרטים ובחירת החומרים הופכים אותו למרשים ביותר כאן..jpg "פיגו 3008")
גם בסעיף האבזור הפיג'ו לא מוותר על אף סעיף. יש כאן גג שמש פנוראמי, חיישנים היקפיים עם מצלמת רוורס שמעניקה מבט של "מעוף הציפור", מושבים מעולים עם כוונון חשמלי, חימום, זכרונות ואפילו עיסוי עם 5 תכניות שונות (כפות חתול, גל, מתיחה, גב תחתון וכתפיים), לוח מחוונים דיגיטאלי יפהפה, תא מטען חשמלי עם פתיחה בהושטת רגל, טעינה אלחוטית לסלולארי, תאורת אווירה פנימית, תאורה שמקרינה את לוגו פיג'ו על הרצפה מחוץ לרכב ואפילו מערכת שמאפשרת בחירה בין 3 סוגי ריחות (!) שונים. היבואנית מאפשרת גם התקנה של מערכת הפעלה מקומית לטובת ניווט של ווייז, שמשתלטת על שקע ה-USB הזמין ביותר.
בתחום הבטיחות מציע ה-3008 את מלוא הארסנל: בקרת שיוט אדפטיבית, בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטיה מנתיב, ניטור שטחים מתים והתראת עייפות.
ולמה בכל זאת לא הכל מושלם? מכיוון שתפעול המערכות מתבצע בצורה מסורבלת דרך אינספור תפריטים במסכים השונים, מה שדורש מהנהג הסטת מבט ממושכת בזמן הנהיגה..jpg "פיגו 3008")
מושב הנהג של הפיג'ו היה המוצלח ביותר במבחן, לדעת מרבית הבוחנים. תנוחת הנהיגה אמנם שונה מהמקובל, עם תחושה של ישיבה עמוקה בתוך הרכב וגלגל הגה קטן ונמוך, אך התמיכה בגוף נהדרת והעיסוי בהחלט מוסיף. עם זאת, התחושה הרבה יותר סגורה - ואפילו קצת קלסטרופובית - ביחס ליתר הדגמים שנבחנו, בשל שדה הראיה הקטן והדיפונים השחורים בתא הנוסעים.
בדלת הנהג ישנו תא אחסון גדול, ישנו תא גדול לסלולארי לפני ידית ההילוכים, מחזיקי כוסות ועוד תא עצום בין המושבים - שיכול להכיל מספר בקבוקים גדולים וגם מציע תאורת לד פנימית, פתיחה כפולה ונוחה ואפילו קירור.
מאחור המרווח הרבה פחות מוצלח, וכנראה מדובר ברכב הצפוף יותר בחבורה. המרווח לכתפיים ולישבנים מוגבל וגם המרווח לראש סביר בלבד. גג השמש הפנוראמי זוכה לשכבת בד דקה ביותר, שתתקשה לבודד את תא הנוסעים בימים חמים.
זוג המושבים הנהדר מלפנים תופס הרבה מקום, מה שבא על חשבון המרווח לרגליים. החלונות קטנים יחסית ויגבילו את שדה הראיה לילדים, ואילו המושבים עצמם מעט נוקשים ולא לגמרי תומכים. למרות כל הביקורת, לשני נוסעים יהיה מרווח מספק בהחלט - והם גם יהנו משקע טעינה לסלולארי, פתחי מיזוג, רשתות בגב המושבים ותאי אחסון נוספים.
תא המטען של הפיג'ו נהנה מנפח גדול יחסית - אם כי פחות מזה של הטיגואן, הסובארו והטויוטה. הגלגל החלופי, בגודל מלא, מקצץ חלק מהנפח. סף הטעינה מעט גבוה אך ישנם תאים בצדדים, שקע טעינה ואת אותה פתיחה חשמלית מצוינת.
במבחני העבר הפיג'ו הפגין נוחות נסיעה מצוינת, אך כאן - בגרסת ה-GT הספורטיבית למחצה - הוא מכויל באופן נוקשה יותר, וגם מצויד בחישוקי "19 עם צמיגים נמוכי חתך. המשמעות היא שבתוך העיר הוא נוקשה יחסית וסופג את השיבושים פחות טוב מהטיגואן והפורסטר.
מחוץ לעיר משתפרת רמת הנוחות, אם כי המתלים מרגישים עסוקים ומרבית הפגמים עוברים לחלל הרכב. זהו רכב נוח משמעותית מהראב 4 והמיצובישי, אך בין הבוחנים היתה הסכמה על כך שמדובר במכונית פחות נוחה מהפולקסווגן והסובארו. בידוד הרעשים טוב מאוד, אם כי הצמיגים הרחבים יוצרים לא מעט רעש. הטיגואן יהיה מעט יותר שקט..jpg "פיגו 3008")
לפיג'ו מנוע דיזל חזק, בנפח 2.0 ליטרים עם הספק של 180 כ"ס - ולא פחות חשוב, מומנט של 40.8 קג"מ. זהו אחד המנועים היותר מוצלחים במבחן הזה. בתוך העיר הוא מעט רועש ולא תמיד מגיב בזריזות האופיינית להנעות היברידיות או למנוע הטורבו של הפולקסווגן, אך במהירויות גבוהות הוא מרגיש בשרני, משייט בנינוחות על גלי המומנט, עוקף בלי למצמץ ומחסל עליות תלולות לארוחת הבוקר. נהדר, אך חייבים לציין שאת חווית הביצועים הספורטיבית מקבלים באופן מוחשי יותר בגרסת הטורבו-בנזין של ה-3008.
תיבת 8 ההילוכים עובדת טוב מאוד, היא חלקה ונהנית ממנופי שליטה מאחורי ההגה, אך לעיתים נוטה להגיב באיטיות.(1).jpg "פיגו 3008")
תרשמו בבקשה עוד דוז-פואה ל-3008. למימדים הקטנים שלו יש יתרון מובהק כשזה מגיע למבחן הדינאמי, אבל זה הרבה מעבר למימדים: יש לפיג'ו שלדה מצוינת, הגה מדויק ומהיר, זוויות גלגול מינימאליות וגם אחיזת כביש גבוהה. זהו הרכב היחיד במבחן שהעניק תחושה ספורטיבית, וזאת מבלי לוותר על תחושת הבטחון.
צריכת הדלק במבחן: 14.2 ק"מ לליטר..jpg "פיגו 3008")
כמו בכל מבחן השוואתי שביצענו לרכבי פנאי בשנים האחרונות, הפיג'ו קוטף בקלות את המקום הראשון בסעיף העיצוב. הוא מיוחד, שונה ומרשים מכל זווית שמסתכלים עליו, ובגרסת ה-GT הבכירה יש עוד כמה תוספות שמשדרגות את ההופעה. אחריו ניצב הראב 4 עם סגנון קשוח ומסובב ראשים, ואחריהם - הפורסטר והטיגואן, כל אחד בדרכו שלו. בעוד הסובארו מפגין עיצוב פנאי עם פניה לעולמות המשפחה והטיולים, לפולקסווגן עיצוב אלגנטי, מאוד "פאסאטי". האאוטלנדר הוא המיושן בחבורה, במיוחד בתא הנוסעים, ומתיחת הפנים האחרונה לא שדרגה אותו מספיק.
.jpg "עיצוב וסגנון"){kind=small}
.jpg "השוואתי ג'יפונים")
גם פה הפיג'ו מנצח ומציג פריטי אבזור שנדיר למצוא במכוניות שעולות פחות מרבע מיליון שקלים: עיסוי במושבים, מפיצי ריח, תאורת אווירה, מצלמת מבט-על, תא מטען עם פתיחה בהושטת רגל ולוח מחוונים וירטואלי יפהפה. את חצי הכוכב הנוסף הוא מאבד בגלל תפעול מורכב של המערכות השונות. אחריו נמצא הטויוטה עם רשימת אבזור מצוינת שכוללת כמעט כל מה שאפשר לבקש - אך לוקה בתפעול סביר בלבד. לסובארו ולמיצובישי מפרטי אבזור לא רעים, אך עם לא מעט חוסרים ביחס לדגמים האחרים וגם עם תפעול בינוני. הטיגואן מסיים אחרון בסעיף הזה, שכן הוא מחסיר פריטי אבזור רבים, כולל בתחום הבטיחות.
.jpg "אבזור ותפעול"){kind=small}
הסובארו היה ללא ספק הרכב המרווח במבחן. זו לא רק העובדה שהוא יאכלס בקלות 5 נפשות; הוא גם מציע אווירה נעימה במיוחד לנוסעים, הודות לחלונות הגדולים שמכניסים שפע של אור. אחריו הראב 4 והטיגואן, כשהטויוטה עדיף במרווח לשלושה מאחור, בעוד הטיגואן מציע מרווח מצוין לארבעה נוסעים ומפנק בהיצע נדיר של תאי אחסון שימושיים. לאאוטלנדר תא מטען פחות שימושי וגם מושב אחורי פחות מרווח, ואילו הפיג'ו הוא לא רק הקטן מכולם - אלא גם הצפוף והאינטימי ביותר.
.jpg "שימושיות ומרווח"){kind=small}
כאן הקרב היה צמוד במיוחד. הסובארו והטיגואן הפגינו שניהם נוחות פנומנאלית, עם יכולת מדהימה של ספיגת שיבושים ושיכוך. הטיגואן היה מעט יותר נוקשה בעיר, אך הוא מנצח הודות לבידוד הרעשים העדיף ולתחושה הפחות גמלונית ומסורבלת. הפיג'ו במרכז הטבלה, עם רמת נוחות שרחוקה מצמד המובילים - אך טובה לכשעצמה. האאוטלנדר רך ומתנדנד יותר, וגם פחות שקט, ואילו הטויוטה הפתיע לרעה בכל מדדי הנוחות. ביחס לנוחות המעולה של הקורולה, ציפינו כאן להרבה יותר.
.jpg "נוחות נסיעה"){kind=small}
כאן הקרב הוא לא רק על הביצועים עצמם, אלא יש פה גם עימות בין תפיסות עולם שונות. את המקום הראשון חולקים הפיג'ו והאאוטלנדר: הפיג'ו בזכות הכוח הבשרני במהירויות גבוהות, עתודות המומנט הבלתי נגמרות וצריכת הדלק המצוינת; המיצובישי לעומת זאת מסוגל להסתדר על חשמל בלבד למרחק של 40-50 ק"מ, מה שאומר שתוכלו לשכוח מתחנות דלק למשך תקופות ארוכות. גם הביצועים של האאוטלנדר טובים מאוד.
אחריהם הטיגואן, שהיה פחות חסכוני אך זינק במהירות והרגיש נעים וחלק בכל מצב. הראב 4 זריז אך רועש ולא ליניארי, ואילו הסובארו סובל מהמגבלות הידועות של מנועים אטמוספריים: הוא דורש מאמץ רב כדי לספק את הכוח, ועל הדרך מייצר רעש נוכח.
.jpg "מנוע וביצועים"){kind=small}
אף אחד לא קונה ג'יפון ומצפה ליכולות ספורטיביות - אלא אם הוא קונה את הפיג'ו, ואז מדובר ברכב יוצא דופן מבחינת כושר הניהוג שלו. במקום השני הטיגואן, עם רכינה מינימאלית ואחיזת כביש מעולה. הפורסטר קצת יותר מחובר לנהג ונותן תחושה של "ראלי", אך הוא גם רוכן בצורה מוחשית בפניות. המיצובישי מספק אחיזה טובה ותו לא, בעוד הטויוטה הפתיע לא פעם עם בלמים חסרי נשיכה ונטיה ברורה לתת היגוי.
.jpg "התנהגות כביש"){kind=small}
עם החומוס והקפה השחור בסוף יום המבחן, ישבנו מול המכוניות והחלטנו שאי אפשר יהיה לסיים את המבחן הזה רק בחלוקת כוכבים. כמעט כל אחת מהמכוניות מביאה איתה סיפור נוסף, איזושהי נקודת מבט צרכנית שיכולה להאיר אותה בזווית שונה.
1. סובארו פורסטר הוא היחיד בחבורה הזו שבאמת מסוגל לרדת לשטח. הוא מציע ערך מוסף אמיתי, שונה, ומאפשר למשפחה לטייל למקומות בהם כמעט אף ג'יפון לא מסוגל לדרוך - למעט אולי דאצ'יה דאסטר הידני או סוזוקי ג'ימני הקטנטן. מה שמדהים בפורסטר זאת העובדה שהוא עושה את זה מבלי להתפשר כמעט על היכולות בכביש.
2. עוד בטרם חלפו 3 חודשים מאז שטויוטה ראב 4 הגיע לישראל, מיהרו אלפי לקוחות לרכוש את הרכב - למרות שהוא לא נמכר במחירי מציאה. אז אמנם ברוב הסעיפים הראב 4 לא הבריק מול המתחרים פה, אבל הביקוש הגבוה אליו עשוי גם לייצר שמירת ערך טובה מאוד, וזה בהחלט שיקול רלוונטי ברכישה.
3. חמש יחידות הנעה שונות היו במבחן הזה, אבל בעוד 10-15 שנה מהיום כנראה שרק זו של מיצובישי אאוטלנדר PHEV תהיה איתנו כאן. העתיד של התחבורה העולמית מסתמן כחשמלי, נקי מזיהום, שקט וזול הרבה יותר. העתיד של האחרים הוא ההווה של מיצובישי.
4. יש לנו הרבה דברים טובים לומר על פולקסווגן טיגואן: זהו רכב נוח, זריז, מהנה ואיכותי. אבל בכל פעם שהחמאנו לו, לא יכולנו שלא לחשוב על האלטרנטיבות שמציעה קבוצת פולקסווגן: סיאט אטקה, סקודה קארוק ואפילו סקודה קודיאק מציעות איכויות גבוהות לא פחות, במחירים שבדרך כלל יהיו משתלמים יותר. לא פלא שהמכירות של סיאט וסקודה מזנקות בשנים האחרונות בעוד פולקסווגן נמצאת בצלילה מתמשכת. זה לא המוצר, אלא האלטרנטיבות.
5. פיג'ו 3008, כמו בפעמים קודמות, זכה לכמות הכוכבים הגדולה ביותר פה. האם זה אומר שהוא מנצח את המבחן? לשיטתנו אין באמת דבר כזה "רכב מנצח", שכן מי שזקוק למרווח נדיב יתן משקל גדול יותר לסעיפים מסוימים, בעוד חובבי הביצועים יתמקדו בסעיפים אחרים. כל הבוחנים יצאו בתחושה שהפיג'ו אכן מרשים, אבל המחיר שלו מרשים לא פחות. האם הוא באמת שווה 31,000 שקלים יותר מהפורסטר? מה שבטוח זה שאת רוב היתרונות של הפיג'ו, שנמצאים בתחומי הנראות, האבזור והתנהגות הכביש, ניתן לקבל בגרסאות זולות יותר שלו. לא פלא שמרבית הלקוחות העדיפו לחסוך 50 אלף שקלים או יותר, ולבחור בגרסאות הפרימיום (המצוינות לכשעצמן) של ה-3008.
חבל שאין התייחסות לאיכות מערכות הבטיחות. בקרת השיוט האדפטיבית הפורסטר היא הטובה ביותר והיחידה שמגיבה מראש להשתלבות נתיב בכביש המהיר. סטייה מנתיב הפורסטר דורשת שדרוג והיא הפחות מוצלחת שיש. המערכת בפיג'ו היא הכי פחות מוצלחת שיש, לכאורה הכי מתקדמת אבל בתכלס לא מוצלחת במיוחד ומפספסת הרבה מצבים.
2. יוני, הבנו שאתה לא אוהב צרפתיות. הספד שלך.
ניר, 18-04-2019
לפיג'ו יש רדאר לעומת שתי המצלמות של הסובארו והראדר אמין ומדוייק יותר. במבחן של ה5008 המשתמש האותו רדאר אמר אסף שבקרת השיוט האדפטיבית בפיג'ו היא אחת הטובות ומדובר באותה המערכת בדיוק. בגלל שרמת הבטיחות גבוהה אצל כל המועמדות לא היה צורך להזכיר את זה לדעתי.
3. הצריכה בסובארו לבדיקתכם קרובה מידי לנתוני היצרן... (לת)
אישעםאוטו, 19-04-2019
4. יוני,לראב 4 ציון בטיחות 8 מעל כל השאר... (לת)
, 19-04-2019
עם כל הכבוד לכל המבינים , לפי דעתי אין שום רכב להשוות לטויוטה ראב 4. רכב מדהים . עליו נאמר: בדיוק ככה צריך להיות רכב...
6. ל-5 קראת את המבחן בכלל?
אמיר, 20-04-2019
הראב 4 יצא למעשה האחרון במבחן, אז איך הוא רכב מדהים? הדבר היחיד המדהים הוא איך הגעת למסקנה הזאת.
7. כמה ליקויי בסיס אודות הכתבה
פרופסור צרכני, 20-04-2019
מערכת יקרה,
ממש מתפלא עליכם בהיבטים הבאים:
1. איך לא נסקרו דגמי מלכי המכירות- טוסון וספורטז'?
2. סוף סוף שולב מנוע חדיש בקאשקאי, מדוע לא בכתבה;
3. הפיבוריט שלכם הוא 3008 אך במחיריו ההזויים, אין לא שום זכות קיום צרכני ריאלי.
אודה תשובותיכם.
קרא את הכותרת - מעל מ200 אלף שקל. טוסון, ספורטאז' וקשקאי זולים בהרבה
9. לא מבין איך מהללים
פחו, 21-04-2019
רכבים עם גיר רציף, זה כמו לנהוג על מכונת כביסה.
הראב4 נוסע אלף קילומטר למיכל דלק . מנסיון אישי לוקח את כל החבורה גם בנוחות וגם ביופי . כנראה שהבוחנים פה מקבלים משכורת מלובינסקי נקודה
הראב4 נוסע אלף קילומטר למיכל דלק . מנסיון אישי לוקח את כל החבורה גם בנוחות וגם ביופי . כנראה שהבוחנים פה מקבלים משכורת מלובינסקי נקודה
12. סקודה קארוק
wshalev, 21-04-2019
למה ההשוואה לא כוללת סקודה קארוק 4X4?
13. הראב 4 עגלה מבית היוצר של טיוטה
מקס, 21-04-2019
עיצוב מזעזע על גבול החסר אחריות!
את ההשראה הם קיבלו מאחד הסרטים של רובוטריקים פשוט הזוי ביותר.
גיר רציף זוועתי ורועש יש בראב 4 איכות חומרים של יונדאי I10.
המנצחת פה היא הפיג'ו 3008 רכב אליפות.
מקום שני זה הסובארו פורסטר רכב יעיל ופרקטי רכב שיספיק למשפחה מעל 10 שנים בכייף.
14. איפה מאזדה x5
Yoel, 22-04-2019
בכל המבחנים רכב מוצאים את המאזדה. הוא פשוט טוב יותר בכמה רמות
15. ננה בננה
ה 3008 הוא רכב פרימיום בחצי מחיר ובעיה אחת, 22-04-2019
זה הרכב הטוב ביותר שהיה לי, פשוט רכב פרימיום עם מותג עממי. מנסיוני עדיף על הקארוק, הרבה יותר טוב מהיפניות ובכלל לא רואה את הטוסון והספורטאז שמרגישות לידו כמו טנדר צבאי. ואני מדבר על הדגמים הנוכחיים. מה שכן, כאב ראש אמיתי בישראל להחזיק אירופאיות, עלויות אחזקה של פיג'ו גם במחירי פרימיום. לכן לקחנו בליסינג.
16. יש הרבה חמורים בכתבה הזאת
נבו, 22-04-2019
ראב ארבע מכר עשר מליון באמריקה בלבד מה שפז׳ו לא ימכור בכל העולם כל חייו הקצרים . בקנדה להיט מכירות . והרכב הכי אמין יותר מהגרמניות בכל המבחנים בעולם . רק בארץ מתלהבים מהצרפתיות .כל המגיבים כולל הבוחנים חבורה של דיבילים .
17. אמינות נקודה .
כפיר, 22-04-2019
יש אמת בדברי חלק מהמגיבים טיוטה ולקסוס משפחה הם הרכבים הכי אמינים בצפון אמריקה. כבר עשר שנים ברציפות . מפעל טויטה באמריקה מעסיק עשרים אלף עובדים סביב השעון לעמוד בביקוש . כל מי שמתלהב מפז׳ו להתראות במוסך בשירות וביום שתרצו למכור ..rav4 מספר אחד ומי שמאמין לבוחנים בארץ מוזמן לפתוח יוטיוב ולרשום rav4 .
18. חוסר אמינות מוחלט בכתבה .
משה, 22-04-2019
לצערי אין הרבה בוחני רכבים בארץ ברמה סבירה למשל במבחן שנערך בYnet ראב4 לקח מקום ראשון מול הפוסטר והפזו בפער גדול . בוחני רכב בארץ נהנים מהטבות (שוחד ) כנראה שטיוטה לא נותן מספיק מי שרוצה בוחנים נייטרליים יש באינטרנט מבחנים ברמה גבוהה . ה 3008 רכב עים גיר יפני כי הצרפתים לא יודעים לעשות גיר אמין . את זה לא יגידו לכם במבחן . וכל מי שרוצה ירידת ערך סבירה עדיף יפני בלבד .
19. אמינות של כתבה.
יעקב , 22-04-2019
צמד המנועים מייצר יחד הספק מרשים של 218 כ"ס ומעניק לראב 4 ביצועים נהדרים: בתוך 8.4 שניות הוא מגיע ל-100 קמ"ש. המנוע החשמלי מעניק זמינות כוח טובה ומאפשר תגובה מיידית לפקודת הדוושה . המלים האלו נכתבו בכתבה לא אני אמרתי בידיעות אחרונות אמרו אותו דבר . כבעל מוסך כבר ארבעים שנה לקירוב. רק טויטה הרכב הכי אמין ושכיר ולא רק בארץ הראשונים בעולם ליצר רכב אברידי אמין ללא תקלות הייתי בוחר בראב 4 ללא התלבטות בכלל .
20. מה לא סיפרו לכם .
אישעיםאוטו, 22-04-2019
בשנת 2022 מפסיקים ליצר את דגמי הGT של פז׳ו עקב החמרה בתקני רמת הזיהום החדשים שנכנסים לתוקף..
אני מציע לכל החכמולוגים בכתבה הלא אמינה הזאת !!
לרכוש בתרופה הזאת רק רכב היברידי אמין וחסכוני .לכן לדעתי ראב 4 הבחירה הנכונה והנבונה . ולא משנה מה יגידו לכם כמה ארסים לשים את הכסף שלכם על פז׳ו ...
21. בוחני רכב ?
יואב מילשטיין , 22-04-2019
אל תצטערו שאין לכם מכונית יוקרה
דגמים של אאודי, יגואר, לנד רובר ומרצדס דורגו בתחתית סקר שביעות הרצון של הנהגים בבריטניה ורבים מבעלי רכבי היוקרה דיווחי על תקלות. בצמרת: טויוטה פריוס, ולקסוס IS 21.04.2019, 22:40|אודי עציון
כתבה בכלכליסט . הבוחנים בארץ מהגרועים בעולם .
22. פשוט חבל שהיום תמיד הצרפתיות זוכות רק בגלל המראה
מני, 23-04-2019
מבחי נתי הסובארו זוכה מקום ראשון גם חיית שטח וגם אמינה
23. יאיר (לת)
הנסיון שלי שונה ההכתבים המכובדים. הראב הכי טוב/נוח בעיר, 23-04-2019
24. פורסטר זה הרכב עם הכי הרבה ערך מוסף
מגיבוס, 23-04-2019
כמו שכתבו הבוחנים. יתר הרכבים פה הם סטיישנים גבוהים וזה נחמד, אבל לא באמת מעניין.
מי שיש לו כסף לפורסטר אמור להצליח להתמודד עם עלות הבנזין (שהיא לא טובה אך לא נוראית).
סובארו רכבים אמינים , בטוחים ומאוד פרקטיים. הבחור שהגיב פה על בקרת שיוט עם רדאר - מוזמן לפנות למיטב החוקרים בתחום הנהיגה האוטונומית ולבדוק איפה נמצא העתיד (רמז- במצלמות).
לסיכום, נחכה שנתיים לירידת ערך ונקנה פורסטר ספורט משומש (-:
25. כתבה לא אמינה
יאשה, 23-04-2019
הכתבים ממש לא אמינים. אני לא אומר שקיבלו מהיבואנים כסף אבל בטוח שיש להם אינטרנסים (פירסומות לאתר) בדירוג הרכבים כפי שהם דירגו. לעינינו העיקרי יש שתי רכבים מהקבוצה הנבחנת שבאים בחשבון לפי כל המבחנים של בוחנים אמינים מחו"ל או סובארו פורסטר אם אתם מתכוונים לרדת מעט לשטח רק לשבלים לא יותר אחרת תשאירו גם איתו חלקים בשטח.
אם אתם לא יורדים לשטח אז הראב 4 עם מנוע היברידי חסכוני ותאוצה 8.4 ל-100 תאוצות ביניים לעקיפות ועוד .
מנוע חדשני אמינות טובה של טויוטה במשאלי אמינות לקוחות בחו"ל.
אז כתבים יקרים הפעם פישלתם בגדול.
26. אמינות מספר אחד בעולם.
איציק, 25-04-2019
שנה אחרי שנה ברצף באירופה ובצפון אמריקה ראב4 לקסוס שחולקים את אותה יחידת הנעה הסדרה של ה NX h300 זוכים במקום הראשון באמינות אפס תקלות .
אז בבקשה מכם בוחנים יקרים תבדקו את עצמכם וכל הארסים שמגיבים פה תרכשו רק פז׳ו זה הרכב שלכם .
27. מגיבים בתשלום של טויוטה
אדיר, 25-04-2019
קשה לכם לקבל את זה שהראב 4 הוא לא הרכב הכי טוב בעולם? שכל ההייפ סביבו אולי לא בגלל שהוא ככ איכותי?
28. ברור לי שהייתי לוקח פורסטר
אלכס, 25-04-2019
וכל הנודניקים עם הטויוטה - סתמו
29. מבחני דרך לרכב
יעקב, 25-04-2019
כל הרכבים שנבחנו כאן טובים וכל מי שיקנה אותם בטח לא יצטער.
השאלה מה הקונה מחפש ברכב ומידת ההתאמה אליו.
מי שמחפש קצת שטח ולא אכפת מצריכת דלק אז הפורסטר עולה על כולם.
מי שמחפש ביצועים יקח את הפיג'ו למרות שייקר יותר מהאחרים במבחן , או את פולקסווגן.
מי שמחפש אמינות שמירת ערך ונסיעות נינוחות שזה רוב הנהגים שרוכשים גיפונים יקח את הראב 4.
מי שמחפש חיסכון בדלק וחדשנות ויכול להתקין עמדת טעינה יקח את המיציבושי.
לתשומת לב במבחן השוואתי שנערך בווינט הראב 4 זכה במקום הראשון.
אני לא סוכן של אף חברה ואין לי את הרכבים הנ"ל למרות שלא הייתי מתנגד לאף אחד מהם.
30. איזה גנובים כל אלה שאומרים טיוטה ולקסוס
ירון , 27-04-2019
בצפון אמריקה אמינים.
בטח הם אמינים שם בגלל שמדובר במנועים אחרים לשוק הצפון אמריקני.
מה שהשוק הישראלי מקבל מדגמי טיוטה זה דגמים ברובם שמורכבים במפעלי טיוטה שבטורקיה.
יש הבדל מאוד גדול בין טיוטה טורקית,לטיוטה שמורכבת במפעל בארה"ב או טיוטה שמורכבת במפעל ביפן.
לצערי פה בארץ אנחנו מקבלים את הטיוטות העלובות והלא איכותיות של טורקיה.
זה כמו בשנות ה 90 שלאבא שלי היה פולקסווגן פולו קלאסיק שהייתה מורכבת בבלגיה.
רואים שזו לא פולקסווגן מגרמניה איכות הבנייה הבלגית הייתה על הפנים.
אותו הדבר אם איכות הבנייה של הטורקים.
ישראלים נוהגים בטיוטה טורקית מעפנה וחושבים שהם נוהגים על טיוטה אמריקאית.
אבל מה הכי חמור שהפראיירים שקונים טיוטה טורקית עלובה משלמים עלייה כמו שבארה"ב משלמים על לקסוס חדשה.
יחי הפראיירים הישראלים והטיוטות הטורקיות שלהם.
31. ורק ds שעולה 240.000 ש"ח ועולה על כולם לא נבחנה
, 27-04-2019
פשוט פספוס של כתבה
32. ורק ds שעולה 240.000 ש"ח ועולה על כולם לא נבחנה
, 27-04-2019
פשוט פספוס של כתבה
33. מלבד אבזור טיגואן הטוב ביותר
סמי, 28-04-2019
טיגואן 4*4 יעבור כמעט בכל מקום שפורסטר יעבור. זריזות, קומפורט ונוחות כולל זו של המכשור מעל כולם. עיצוב לא סוכרייתי כמו שג'יפון צ'ל, אך זה כבר עניין של טעם
טיוטה ראב 4 שמשווק בישראל מגיע ישירות מיפן.
ונכון גם אם זה לא מוצא חן בעיני אחדים פה, שאוליי מגיבים בתשלום של יבואנים אחרים טויטה באופן כללי מובילה במשאלי אמינות גם באמריקה וגם באירופה.
35. הנסיו שלי שונה, והראב 4 נוח יותר משאר המכוניות למעט הסובארו
נהגתי על כולם, 11-05-2019
כנל לגבי רעש. הוא שקט, אבל אתם רגילים לרעש מנוע ולכן כל פיפס מהמתלים מקבל תשומת לב מוגזמת מבוחנים לא ציניים.
36. מבחן מצחיק
פיני תחת, 28-05-2019
תכלס.
ראב 4 הכי חתיך הכי מוצלח.
ימותו הקנאים.
37. פספוס...
יואב ההומו, 30-05-2019
אם הייתם מכניסים את הקודיאק למבחן, היה לוקח את כולם בהליכה, סליחה בנסיעה......
38. פורסטר שווה זבל
לינוי, 25-06-2019
עשיתי נסיעת מבחן עם פורסטר ויצאתי בהלם מוחלט.
בעלייה הכי קטנה שיש הוא מתקשה לעוף, ועושה רעש של אטראז' מהשכרה......
39. באו נעשה מעט סדר
יוסי, 09-09-2019
אז ככה:
1. התגובות הלא מתלהמות ואכן משקפות את המציאות נרשמו ע"' 29 ו30.
2. אכן בטויוטה יש משהו מיוחד שמבליט את האיכויות שלה מעל פני השאר ברוב חלקי העולם. ובכן מדובר על רכב ללא מצמד וגיר המבוסס על מערכת פלניטארית בודדת. מה שקובע את המהירות והכוח הוא היחס בין פעילות המנוע החשמלי ומנוע הבעירה. במילים פשוטות אף אחד מהמנועים הנ"ל אינו מתאמץ באמת ולכן הם מחזיקים לאורך זמן. ונוסיף לכך שאין תקלות גיר ומצמד וקיבלתם רכב ברמת אמינות גבוהה ביותר.
3. הסיבה שרכבי היקרה הטובים בעולם לוקים בנושא האמינות נעוצה במורכבות הגירים ושחיקת המצמדים הכפולים.
שורה תחתונה למי שאין בעיה עם זה שבטויוטה אין קשר בין סל"ד המנוע ומהירות הרכב אז הכל בסדר. נהגים רגישים המחפשים חווית נהיגה לא יוהבו את רעש מנוע הבעירה שאינו מתאים למהירות הרכב. לא פעם הסלד בכלל נובע מפקודת המחשב להטעין את מצבר ה- 216 וולט.
4. לכל מי שנוהג ברכב מצמד כפול במוקדם או במאוחר יחוש את הרעידות בתחילת נסיעה או בזחילה בפקק.
5. בכתבה נאמר לגבי המיצובישי שצריכת הדלק נמוכה ולכן האחזקה זולה יותר. לדעתי לאורך זמן מדובר בטעות מכיוון שהיום מחיר הדלק רובו מיסים וסביר להניח שעם הזמן המדינה תמצה דרך להשלים את החסר.
6. שורה תחתונה מי שמסתכל פחות על הכסף ויותר על ההנאה מהמוצר אין ספק שהסובארו עושה את העבודה.
7. לגבי ההתנהגות בשטח שני סוגי הרכבים הטובים ביותר הם סובארו פורסטר ורכב חברה :-).
8. למען הסר ספק אין לי אף אחד מהרכבים האמורים.
9. לי יש הונדה סיוויק שמספקת תחושת כוח וריחוף כבר 10 שנים. אבל מה אני מבין !!!
תודה.
40. תגןבה לכתבה
משה, 23-11-2019
קראתי את המבחן בעבר
קראתי שוב
אני חושב שהכתבה מנוסחת בצורה מאוזנת ולא מוטה.
השאלה היא מה מחפשים- ברגע שאתה מבטל את יכולות השטח בכל הרכבים, אתה מזקק את הצורך לכדי רכב פרטי.
המרווח שצויין לטובה בפורסטר מעיד על שימושיות. מדובר ברכבים משפחתיים! מרווח הוא הפאקטור העיקרי.
לגבי תריכת הדלק? אני לא אוכל את הלוקשים האלה.. בממוצע שנתי של 20 אלף ק״מ בשנה מהצריכה הגרועה בייתר לצריכה הטבה ביותר שבמבחן ההבדל הוא באזור ה4 אש״ח. למי שקונה רכבים בעלות של 200 אלף, לא יודע כמה זה קריטי לו.
כל השאר, מערכות בטיחות אקטיביות וכל האלקטרוניקה מסביב דיי זהה.. פיצ׳ר יותר, פיצ׳ר פחות...
41. ראב 4 עולה על כולן - על זה אין ויכוח (לת)
מייק, 28-12-2019
42. פורסטר,ראב 4,אאוטלנדר,טיגואן,3008,
בן אדם שחושב שהוא מבין!, 15-04-2020
כולם רכבים טובים!
כול אחד והעדיפיות שלו!
פורסטר: לשטח
ראב 4: שמירת ערך
אאוטלנרד: רכב חשמלי
טיגואן: רכב פשוט לא להשוויץ
3008: רכב יפה,נוח,זריז,תא נוסעים יפה,
רכב סטייל ! :)
43. מי שאומר פורוסטר
, 15-04-2020
רכב שטח קצת יקר שנותן אבזור,נוחות,שטח,תא נוסעים אכותי,הוא יפה קשוח כזה,התנהגות כביש מצוינת,שמירת ערך,מנוע וגיר מעולים מה חסר קצת כסף לא נורא. ומי שאומר ימותו מי שלא אומר טויוטה זה ממש לא יפה כל רכב והמעלות שלו. לפי דעתי פורוסטר כל אחד יחליט מה שהוא רוצה!
44. ל 21 הצודק
א ב י , 09-03-2022
נכון .הגרמנים בתחתית שביעות הרצון באירופה.
טויוטה ולקסוס קיבלו ציונים של 80% ו 87% בהתאמה.
אבל מי שמספר 1 באירופה בשביעות הרצון וישר קו עם לקסוס היא הונדה. פשוט התחזוקה זולה יותר וזמני התיקון היו מהירים יותר. גם כך הן נדירות ביותר.
45. שנים קדימה ברור שהראב הטוב ביותר. וגם זוכה לתשבוחות במבחנים אחרים
יוסי הבוחן אחורה, 11-07-2022
שנים קדימה ברור שהראב הטוב ביותר. וגם זוכה לתשבוחות במבחנים אחרים, בניגוד למבחן הזה, מול ה 3008 פורסטר והטיגוואן.
אז , לך תבין מה שווים המבחנים האלו.
074-799-1900 
קבלו ייעוץ מומחה
