ישראלים אוהבים מכוניות קטנות. ישראלים גם אוהבים מכוניות קטנות שהפכו למשפחתיות, אבל להגדרה הזו יש שני תנאים: המכונית הקטנה-משפחתית שתרצה להצליח בארץ הקודש תצטרך להיות בתצורת סדאן (4 דלתות), ותצטרך להיטמע היטב בחברות הליסינג. את הנוסחה הזו פיצחו היטב מכוניות כמו יונדאי i25, קיה ריו, מיצובישי אטראז' ואחרות.
המכוניות שמוצגות למבחן שלפניכם לא עונות על הקריטריונים האלו, לפחות לא במלואם. רנו קליאו אסטייט וסקודה פאביה ספייס הן גרסאות הסטיישן של מכוניות הסופר-מיני הפופולאריות, והן מרחיבות את תא הנוסעים והמטען באופן הרבה יותר פרקטי והגיוני: שכן אם כבר מאריכים את המרכב, אז למה להשתמש רק במחצית הגובה? בנוסף, השתיים האלו לא פונות באופן מובהק לציי רכב - יש להן בהחלט מה להציע גם ללקוח הפרטי, שמחפש את התמורה הטובה ביותר לכספו.
את גרסאות הסטיישן של רנו קליאו וסקודה פאביה אנחנו מעמתים היום למבחן שיקבע מי מהם היא הבחירה המתאימה עבורכם, וגם ינסה למצוא את הסיבות לקנות מכונית קטנה-מוגדלת. למעט סיאט איביזה סטיישן, אחותה למחצה של הפאביה ספייס, המבחן הקטנטן הזה כולל את כל קטגוריית הקטנות-סטיישן הקיימת בישראל.
רנו קליאו אסטייטהדור הרביעי של הקליאו, שנמצא בישראל מאז 2013, נראה גדול ומרשים מבחוץ - אך במבחני העבר נוכחנו לדעת שלא מדובר במכונית מרווחת במיוחד. האם גרסת הסטיישן שלה פותרת את בעיות הפרקטיקה?
עיצוב, אבזור וסגנוןהקליאו מנצחת בקלות בסעיף הזה. העיצוב שלה ייחודי ומעניין יותר מזה של הפאביה, עם אלמנטים בולטים כמו סמל גדול בחזית, פנסים שמשוכים לאחור, קו פרופיל נמוך וכן - גם הצבע האדום שמשדרג את ההופעה שלה. ברשימת האבזור הקרב צמוד, כאשר שתי המכוניות מצוידות היטב ביחס למחירן. בקליאו תמצאו מערכת מולטימדיה דוברת עברית, כניסה והנעה ללא מפתח, בקרת שיוט ועוד - אך תפעול המערכות האלו מסובך לעיתים, ואין לה את הפשטות הבהירה של הפאביה. איכות החומרים בקליאו נמוכה יחסית, והפלסטיקים פשוטים למגע וגם מרגישים דקים וחלולים.
נוחות, שימושיות ומרווחגרסת הסטיישן של רנו קליאו מציגה כמובן שיפור משמעותי ביחס לקליאו הרגילה, אבל גם היא לא תמיד מצליחה לשמש תחליף למכונית משפחתית. המרווח במושב האחורי מצומצם למדי, במיוחד בכל מה שנוגע למרווח רגליים ומרווח ראש - שני הפרמטרים שנוגעים להסעת מבוגרים. מנגד, המושב די נוח וגם רחב מזה של הפאביה. מלפנים הכסאות רכים מאוד וגדולים משל הסקודה. לא לכולם הרכות הזו תתאים, אך לטעמנו המושבים של הקליאו עדיפים.
נוחות הנסיעה לא מוצלחת בשתי המכוניות שנבחנו, אך נדמה שהקליאו מעט נוחה יותר מהסקודה. היא אמנם לא סופגת ומשככת שיבושים באופן מעודן, וגם לא מרוסנת על פסי האטה, אך בסך הכל מדובר ברמת נוחות סבירה לקטגוריית המשפחתיות הקטנות - וטובה משל הפאביה. בידוד הרעשים נע בין רע לגרוע, תלוי על איזה כביש נוסעים. רעשי רוח חודרים כבר בשלב מוקדם, ותצורת הסטיישן יוצרת מעין "תיבת תהודה" עם רחש בלתי פוסק.
תא המטען של הקליאו סטיישן קטן משל הפאביה, לא רק בנפח הרשמי. הפתח שלו צר ונמוך יותר, ובנוסף הוא גם לא מאובזר בכלל - יש פשוט חלל הטענה רבוע עם תקרה קצת נמוכה. עגלת תינוק עם אמבטיה נכנסה בקלות, אך המדף הנגלל לא נסגר במצב הזה וגם לא נשאר מקום למזוודה.
מנוע, ביצועים והתנהגות כבישלקליאו מנוע טורבו- בנזין בנפח 1,200 סמ"ק, עם הספק של 120 כוחות סוס. אופי הפעולה שלו שונה ממנועי טורבו רגילים: הוא ליניארי, מעניק את כוחו בסל"ד גבוה ואין לו את התחושה של "כוח מתפרץ". הביצועים טובים מאוד, והקליאו מאיצה בקלות וגם שומרת על קצב גבוה בתנאים מאתגרים. רעש המנוע המחוספס נוכח קצת יותר מדי בתא הנוסעים.
תיבת ההילוכים היא רובוטית-כפולת מצמדים עם 6 הילוכים, ולמרות שבעבר החמאנו לה - כאן היא פועלת באופן הרבה פחות חלק. בתנאים "לוחצים", במהירות גבוהה וגם בעליות מפותלות, היא דווקא פועלת היטב. הבעיה היא דווקא בתוך העיר, שם היא איטית ומהוססת ולפעמים אפילו חובטת קלות. בתמרוני חניה זה ממש הפך למטרד.
התנהגות הכביש של רנו קליאו טובה רק במעט מזו של הסקודה. היא אוחזת היטב את הכביש, להגה שלה משקל סביר והיא גם ממעטת לרכון בפניות. למרות זאת, אל תצפו לנהיגה דינאמית מהנה במיוחד.
צריכת הדלק במבחן: 12.1 ק"מ לליטר.
סקודה פאביה ספייסדור שלישי של סקודה פאביה הגיע לאחרונה לישראל, ואיתו גם מהדורת הסטיישן. אצל סקודה, יצרנית ששמה את הדגש על שימושיות ופרקטיקה, גרסת הסטיישן היא תוספת מתבקשת להיצע.
עיצוב, אבזור וסגנוןגם אם נתעלם מהבדלי הצבעים, כנראה שתסכימו איתנו שהפאביה היא מכונית פחות מעוצבת וסקסית מהקליאו. הקווים שלה רבועים ושמרניים מאוד, ואם בגרסת ההאצ'בק זה יוצר מראה נקי ו"אייפוני" - אז בגרסת הסטיישן זה כבר נראה קצת מסחרי, ומזכיר מאוד את סקודה פליסיה הנושנה. בתא הנוסעים העיצוב גם כן רבוע, אך כאן יש לסגנון הזה יתרון בשל פשטות ההתמצאות וההפעלה של המערכות השונות.
איכות החומרים בפאביה טובה, נוקשה ועמידה, אם כי לא רכה - ועדיין עדיפה על זו שברנו. שפע של תאי אחסון הופכים את סביבת העבודה של הנהג למאוד פרקטית, ורשימת האבזור כוללת בתוכה מגוון דומה לזה שבקליאו - עם כמה תוספות חשובות בתחום אביזרי הבטיחות, כמו מערכת להתראה על שמירת מרחק והתראת עייפות.
נוחות, שימושיות ומרווחהמושבים של הפאביה קשים משל הקליאו, וגם הגודל שלהם לא יהיה נוח לעבי-בשר. מאחור מעניק המבנה הרבוע של הפאביה מרווח טוב יחסית, בעיקר במרווח לראש - אך גם לרגליים יש כאן מעט יותר מקום מבקליאו. המושב האחורי של הפאביה גם מאובזר טוב יותר עם תאורת קריאה ותאי אחסון, אך הוא פחות רחב מהקליאו ולא יתאים להסעת 3 נוסעים.
תא המטען של הפאביה מציע נפח עדיף ופתח רחב יותר, ומנצח בנוק-אאוט את הקליאו בכל מה שקשור לאבזור הפנימי: תמצאו בו, בין היתר, תאים קטנים בדלתות, רשת פלסטיק לעיגון חפצים בדופן, רשת בד לעיגון על הרצפה ועוד.
נוחות הנסיעה של הפאביה ספייס מעט פחות טובה מזו של הקליאו, וזה מפתיע לאור הנוחות הטובה למדי של גרסת ההאצ'בק. המתלים של הפאביה נוקשים ולא מסננים היטב את פגמי הכביש, כך שנוצרת מעין תחושה "טנדרית" של קפצוץ מעל האספלט. יתכן והכיול של המתלים השתנה כאן לעומת ההאצ'בק, בשל הצורך לסחוב משקלים כבדים יותר. בידוד הרעשים לא מוצלח, וגם כאן תצורת הסטיישן יוצרת "תיבת תהודה".
מנוע, ביצועים והתנהגות כבישכמו הקליאו, גם הפאביה מציעה מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר. ההספק פה מעט יותר נמוך - 110 כ"ס - אך הביצועים תחת עומס טובים יותר, בשל האופי הנמרץ יותר של המנוע. דווקא בתנאי היומיום התחושה היא של מנוע פחות עוצמתי, אך הפעולה בתנאים אלו נעימה וחלקה (למעט רעידות קלות של התיבה בתמרונים עירוניים). יחידת ההנעה של הפאביה גם שקטה יותר.
מערכת המתלים, שהרגישה קצת כמו מכונית מסחרית, לא תורמת להתנהגות הכביש. האחיזה אמנם טובה למדי, אך היא רוכנת בפניות יותר מהקליאו, ההגה שלה מנותק והיא פחות צייתנית לשגעונות הנהג.
צריכת הדלק במבחן: 13.1 ק"מ לליטר.
להשוואת נתונים: רנו קליאו אסטייט מול סקודה פאביה ספייס
סיכוםגרסאות הסטיישן של רנו קליאו וסקודה פאביה הן קודם כל קליאו ופאביה - כלומר, מכוניות סופר מיני אירופאיות לכל דבר ועניין. המשמעות הבסיסית של זה היא שמדובר במכוניות מעודנות ואיכותיות יותר ביחס למתחרות האסייתיות כמו קיה ריו ומיצובישי אטראז', וגם מתקדמות יותר ממכוניות המיועדות למזרח אירופה וסין כמו סקודה ראפיד ופיג'ו 301.
אבל למרות זאת, תצורת הסטיישן והצורך לאפשר שינוע משקלים קצת פגעו באיכות הכללית של המכוניות האלו: הן יותר רועשות ופחות נוחות ומהנות מגרסאות ההאצ'בק הנפוצות שלהן.
וכאן מתרכזים ההבדלים בין השתיים: רנו קליאו אסטייט היא קודם כל קליאו. כמו אחותה הרגילה, היא פונה ללקוח שמחפש עיצוב ייחודי, תא נוסעים צעיר ומסוגנן ומנוע עם ביצועים טובים - ועל הדרך מצ'פרת אותו גם בתא מטען גדול יותר, כזה שיספיק גם לשימושים משפחתיים פה ושם. סקודה פאביה ספייס, לעומתה, פונה ללקוח שמחפש רכב קטן לנוסעים אך גדול בתא המטען. היא מציעה ללקוח הזה יכולת העמסה גבוהה, תא מטען מאובזר ומתלים חסונים שלא יפחדו מקצת משקל, ועל הדרך מוותרת קצת על האופי הצעיר והססגוני של מכוניות הסופר מיני.
במבחן הזה מצאנו שתי דרכים שונות בהן ניתן לפרש את מושג ה"משפחתית הקטנה", ושתיהן לטעמנו מוצלחות יותר מפרשנות הסדאן הקלאסית שנפוצה בציי הרכב.
למאמר זה התפרסמו 6 תגובות
