מרבית מותגי הרכב הסיניים שמגיעים אל המערב עורכים בו בימים אלו את צעדיהם הראשונים. והדברים אמורים גם כלפי יצרניות ענק כמו BYD או צ'רי, שמייצאות כלי רכב כבר שנים ארוכות אבל עד היום לא התמודדו בזירה האירופית.
אבל בשונה מהם, סאיק (בעלת הבית של MG) וגרייט וול (בעלת הבית של אורה) כבר מחזיקות בניסיון אירופי לא מבוטל. שתיהן ניסו בעבר לשווק ביבשת הישנה דגמים מונעי בנזין, לא בהצלחה יתרה.
אבל כעת המצב שונה בתכלית. המעבר לחשמל העניק זריקת מרץ ליצרניות הסיניות, שכעת יכולות להתמודד באירופה מבלי להתעכב מול חומת תקני הזיהום. ולאחר שגם MG וגם אורה הציגו ליין רענן ועדכני של דגמים חשמליים, שתיהן בטוחות בעצמן מספיק כדי לשווק באירופה ואצלנו דגמים הפונים אל הליבה של שוק הרכב האירופי - קטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות.
בין השתיים, MG מוכרת יותר שכן באולמות התצוגה שלה באירופה, ה-4 הוא כבר דגם חשמלי רביעי במספר. גרייטוול חזרה לאירופה באמצעות מותג אורה, עם פאנקי קאט כדגם חשמלי ראשון.
להשוואת נתונים: MG4 מול אורה פאנקי קאט
עיצוב ותא נוסעים
הן נראות שונות לחלוטין. האורה היא מכונית שתענוג להביט בה, עם קווים עגלגלים ונגיעות רטרו בהשראת מיני (למשל יחידות תאורה קדמיות עגולות). ה-MG הולכת על קווים דינמיים עזים, עם מראה אגרסיבי יותר. עניין של טעם ובעוד ה-MG יעילה יותר מבחינה אווירודינמית (0.27 לעומת 0.29), סביר להניח שהאורה תותיר יותר רושם.
סביבת הנהג של הפאנקי קאט נראית ומרגישה איכותית ומודרנית יותר, עם שילוב צבעים מעניין, המון אופי, ולוח מחוונים גדול יותר ("10.25 לעומת "7). אבל באופן מוזר הוא נטול מחשב דרך ומונע אפשרות לנתונים חשובים על צריכת חשמל ממוצעת למשל. גם רשימת האבזור שלה עשירה יותר עם ריפודי עור מלאים, עיסוי למושבים הקדמיים, כיוון חשמלי גם למושב נוסע (נהג ב-MG), חלון שמש ודלת תא מטען חשמלית.
מבפנים ה-MG4 מרגישה לצידה מינימליסטית על גבול הספרטנית, ושימוש בצבע שחור קודר אינו מסייע להפיג זאת. גם איכות החומרים כאן פחות משכנעת. אבל מושב הנהג הפשוט יותר למראה מציע תמיכה טובה יותר ולכן הוא נוח משמעותית בנסיעות ארוכות, ותנוחת הנהיגה עדיפה הודות לטווח כיוון גדול יותר של ההגה.
בשתיהן תפעול מסך המגע ("10.25 בשתיהן) רחוק מלשכנע עם תגובות איטיות ותפעול מסורבל. זה שב-MG סובל מאייקונים קטנים אבל לפחות נעזר בסוללת מתגים פיזיים תחתיו. באורה הוא עמוס תפריטים שונים המקשים למצוא את המבוקש, מערכת המצלמות ההיקפיות מופיעה בכל הפניית הגה במהירות נמוכה, ללא יכולת לבטל אותה ובנוסף אין בה צימוד מתבקש ל-Apple CarPlay ו-Android Auto. עוד נציין שאנחנו לא אוהבים בורר מצבי נסיעה (לפנים-אחור-חניה) בעיצוב חוגה המצוי בשתיהן, אבל זה של האורה מוזר מהמקובל שכן הוא מסתובב ללא פידבק.
למרות שהאורך הכללי ובסיס הגלגלים של ה-MG ארוכים בכ-5 ס"מ, מרחב המחיה ליושבים מאחור באורה טוב משמעותית. לרגליים, לרוחב וגם לראש שכן היא גבוהה בכ-10 ס"מ. גם שטחי החלונות בה גדולים יותר ויוצרים תחושה אוורירית, עם ספסל אחורי נוח משמעותית. אבל שימו לב, לאף אחת מהן אין פתחי מיזוג ליושבים מאחור, בעיה בקיץ ישראלי.
עד כמה ה-MG צנועת אבזור? אין ידיות אחיזה בתקרה, אין משענת יד במרכז הספסל האחורי ואין משענת ראש לנוסע במרכז. תא המטען של ה-MG גדול בכ-100 ליטר (350 ליטר) ונוח יותר הודות לשפת הטענה נמוכה, בעוד לזה של האורה נפח קטן (228 ליטר) שיקשה אפילו על הכנסת עגלת תינוק. לא משפחתי בעליל.
אבזור הבטיחות של שתיהן כולל בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת, באורה גם התרעה על שכחת ילדים.
מנועים וביצועים
ל-MG מנוע חשמלי חזק יותר (204 כ"ס לעומת 171) שמחובר לגלגלים האחוריים, תצורה יעילה יותר מהנעה קדמית של האורה בהורדת כוח לאספלט. בפועל, במבחני התאוצה הייתה ה-MG מהירה במעט, הן בזינוק מהמקום (7.9 שניות לעומת 8.2 שניות) וגם בתאוצות הביניים.
לשתיהן שלושה מצבי עוצמה לבלימה רגנרטיבית, ובשתיהן מתבצעת הבחירה באמצעות תפריט במסך המגע שלא חביב עלינו כלל. פתרון חסכני לייצור, אבל כזה שהופך את שינוי הטעינה-האטה לבלתי אפשרית כמעט בזמן נהיגה. אגב, גם במצב החזק ביותר לא ניתן לנהוג בדוושה אחת כמקובל בחשמליות מודרניות.
בין השתיים, ה-MG הייתה חסכונית יותר בצריכת החשמל עם 15.4 קוט"ש ל-100 ק"מ לעומת 15.9 קוט"ש באורה, ולכן טווח הנסיעה האמיתי בה גבוה במעט - 400 לעומת 375 ק"מ. בנוסף, מערכת הטעינה של ה-MG מהירה יותר (135 קילוואט לעומת כ-70 קילוואט), ולכן מילוי מצברים מ-10% ל-80% אורך בה 32 דקות בפועל, לעומת 46 דקות לאורה.
ראוי להזכיר כאן כי במבחן הבודד שערכנו לאורה ול-MG הן הגיעו לידינו עם 0 ק"מ, בתנאי מזג אוויר קיצוניים (קור באורה, חום ב-MG) וללא כל מחזורי טעינה מתבקשים. בהתאם באורה השגנו נתון מאכזב במיוחד של 21 קוט"ש ל-100 ק"מ המתבטאים בטווח צנוע של 300 ק"מ בלבד, בעוד ב-MG הוא עמד על 16.8 קוט"ש ל-100 ק"מ עם טווח של 370 ק"מ. הנתון במבחן ההשוואתי מייצג ללא ספק טוב יותר את הטווח הריאלי.
נוחות והתנהגות
MG4 משתמשת בפלטפורמה ייעודית להנעה חשמלית (MSP), בעוד האורה עושה שימוש בפלטפורמה מוסבת (LEMON) המשמשת גם את מגוון דגמי הבנזין בקונצרן גרייטוול. בהתאם, איכות הנסיעה ב-MG טובות משמעותית, בעיקר יכולת דינמית גבוהה מהמקובל במכוניות סיניות. אבל לא רק. היא טובה לא פחות מהטובות שבמשפחתיות והחשמליות מאירופה.
התגובות לשינוי כיוון מדויקות ומדודות, ההנעה האחורית משחררת את ההגה מעומס העברת הכוח ולכן קוטר הסיבוב בה קטן משמעותית (10.6 מטר לעומת 11.2) והשליטה בתנועות הגוף מרשימה. כיול מתלים נוקשה פוגע ביכולת שיכוך מפגעי סלילה עירוניים, אך זה אף פעם לא הופך לנוקשה מדי ולא נעים.
האורה היא סיפור אחר לגמרי, ומבחינות רבות מייצגת את הסיניות של פעם. כיול המתלים בה רך בואכה רשלני, ובהתאם איכות הנסיעה נמוכה משמעותית. היא מסוגלת אמנם לספוג שיבושים קלים במהירות נמוכה, אבל עומס כבד יותר יוציא אותה משיווי משקל. לכך תורם גם מתלה אחורי מיושן יותר (קורת מתח לעומת רב חיבורי ב-MG). לכן היכולת הדינמית בה נחותה מהמקובל, עם זוויות גלגול בולטות, הגה ובלמים חסרי תחושה הפוגעים בביטחון הנהג ורמת אחיזה נמוכה של צמיגי Giti הסינגפורית. היא גם רועשת יותר עם אוושה מטרידה ממערכת ההנעה במהירות נמוכה ורעשי דרך ורוח ניכרים במהירויות גבוהות.
סיכום
מדובר אמנם בצמד משפחתיות קומפקטיות חשמליות ומודרניות מסין, המעוניינות לכבוש את אירופה, אך שתיהן עושות זאת באופן שונה לגמרי. עם יתרונות וחסרונות ברורים בקרב על ליבו של הלקוח האירופאי. ועוד משהו ששתיהן חולקות – תג מחיר בעייתי בשוק הישראלי, שכן 156 אלף שקל ל-MG4 ו-165 אלף שקל לאורה, מציב אותן קרוב מדי לדגמי פנאי שימושיים ונחשקים כמו ג'ילי גיאומטרי C ו-BYD אטו3. אגב, באירופה ל-MG אין בעיה כזו, שכן היא זולה משמעותית מהמוזכרות.
ומי המנצחת? לא אורה. היא אמנם מרשימה מאוד באולם התצוגה עם עיצוב ייחודי, סביבת נהג מודרנית ואיכותית יותר, מרחב מחיה עדיף ורשימת אבזור עשירה. היא מכונית שכיף להביט בה ותענוג לשבת בה ואם עיקר השימוש הוא עירוני, יתכן והיא עדיפה מסיבות אלה. אבל כמוצר מוטורי היא פשוט פחות טובה, ובפער גדול. וזה יהיה כך כל עוד גרייטוול לא תצייד אותה בפלטפורמה ייעודית.
ה-MG4 היא בדיוק ההיפך. יש מעט מאוד מכוניות חשמליות שמעניקות תחושה יותר צנועה ממנה. למעשה, ממספר בחינות היא אפילו צנועה מדי עד תמיהה. אבל כשמתחילים לנהוג היא לא פחות מהפתעה גדולה. היא בקלות טובה יותר מבחינה זו מכל חשמלית סינית שהגיעה אלינו עד עתה, וגם ממרבית האירופאיות. ולכן ניצחונה בהשוואה הזו ברור.
פורסם לראשונה ב- 12.05.23
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות