מבחן השוואתי - מיניוואנים קומפקטיים

היום אפשר למצוא מכוניות כמעט בכל תקציב. אם אתם צריכים מכונית קטנה, תוכלו למצוא באולמות התצוגה מכוניות מ-55 אלף שקל ועד 115 אלף. משפחתיות אפשר למצוא בסכומים שבין 80 אלף ל-150 אלף, וג'יפונים אפשר למצוא בתקציב שמתחיל ב-110 אלף ומסתיים הרחק מעל 200 אלף. אבל מה אם אתם צריכים רכב עם 7 מקומות ישיבה? כאן אתם בבעיה. המחירים של מיניוואנים קומפקטיים מתרכזים בטווח מצומצם שמתחיל ב-162,000 שקל ומסתיים קצת מעל 180,000, כאשר ניתן אמנם למצוא שניים או שלושה כלים בסביבות ה-200 אלף - אבל אפילו לא רכב אחד בתקציב נמוך.

בתוך טווח המחירים הצר של המיניוואנים ניתן למצוא מכוניות מסוגים שונים לחלוטין. הרביעיה שהתייצבה למבחן כוללת בתוכה לא רק את המכוניות החדשות והמעניינות שיש בקטגוריה, אלא מייצגת גם את התפיסות השונות של מובילי הנוסעים שנמכרים כיום בישראל. בואו ונכיר את המתמודדות.



בתפקיד הרכב הותיק והמצליח נמצא פורד S-Max. בניגוד למיניוואנים רבים שמבוססים על משפחתיות, הבסיס של ה-S-Max הוא מכונית המנהלים פורד מונדיאו - עובדה מעניינת שכדאי לזכור לקראת ההמשך. מיצובישי אאוטלנדר אמנם איננו מיניוואן במובן הקלאסי, אך הוא מציע 7 מקומות ישיבה במחיר של מיניוואן רגיל וכבונוס מציג חזות של רכב פנאי. המכונית החדשה ביותר במבחן היא קיה קארנס, שהגיעה לארץ רק לפני 3 חודשים. כמו מרבית המיניוואנים בקבוצה, הקארנס מבוסס על פלטפורמה של מכונית משפחתית - אך בניגוד לרובם, הקארנס מציג אורך כללי קצרצר של 452 ס"מ - קצר יותר מקיה פורטה. טויוטה פריוס פלוס מייצג את הגישה ההיברידית, ומציב את החסכון בדלק בראש סדר העדיפויות. את הפריוס פלוס לא תוכלו למצוא כיום באולמות התצוגה, שכן המלאי הקיים חוסל מוקדם מהצפוי - אך בתוך כמה חודשים צפוי להתחדש השיווק, כך שכדאי בהחלט לשים עין ולעקוב. אבל האם יש לו מה להציע מלבד צריכת דלק נמוכה? כל התשובות - בכתבה שלפניכם.


קיה קארנס

קיה קארנס הוא מיניוואן קומפקטי מהסוג שנפוץ ביותר בעשור האחרון בישראל: 7 מושבים על בסיס מוארך של מכונית משפחתית, מנוע 2,000 סמ"ק ותיבה אוטומטית. אז האם הדור השלישי של הקארנס הוא בסך הכל שיפור של הקיים והמוכר?



עיצוב, אבזור וסגנון: אם לא היינו רואים כל כך הרבה דגמים חדשים של קיה לאחרונה, אולי היינו מתלהבים קצת יותר מהעיצוב החיצוני. מבפנים הקארנס מאוד פונקציונאלי, עם כפתורים גדולים וברורים ושפע של תאי אחסון. רשימת האבזור של גרסת ה-EX הבסיסית מקלה על הבחירה בין שתי הגרסאות, שכן כבר בה תקבלו כל מה שצריך ברכב שכזה. הגרסה המאובזרת מוסיפה גג פנוראמי קצת מיותר וצמיגים נמוכי חתך שפוגעים בנוחות.

מרווח, שימושיות ונוחות נסיעה: האורך הכללי הקצר של הקארנס מכתיב מרווח מצומצם לרגליים, אבל יש כמה דרכים בהם הקיה מתמודדת עם המגבלות: ראשית, כל אחד מהמושבים ניתן להזזה בנפרד - מה שמאפשר לצמצם מהמרווח לרגליים עבור הילד שבבוסטר, ולשפר את המרווח לנוסע שמאחוריו / לפניו. בשורה השניה והשלישית יש בקיה מושבים קטנים ובעיקר מאוד נמוכים, מה שמשפר את תחושת המרווח ברכב אך יהיה מאוד לא נוח למבוגרים שישבו בשורות האחוריות. תא המטען הוא הקטן בחבורה. המושבים הקדמיים טובים למדי לאנשים בגודל ממוצע: התמיכה טובה, תנוחת הישיבה "עוטפת" והתחושה היא של רכב פרטי. הקורות הקדמיות הרחבות יוצרות שדה ראיה מוגבל, מה שמפריע בתנועה העירונית. מערכת המתלים של הקארנס נוקשה, כך שהשיבושים אמנם מורגשים אך הרכב אינו מיטלטל יתר על המידה. מחוץ לעיר הנוחות טובה, וגם בתוך העיר היא עדיפה על הפורד והטויוטה.



מנוע, ביצועים והתנהגות כביש: השילוב המסורתי של 2.0 ליטר עם תיבה אוטומטית עושה את שלו. המנוע, שבקיה אופטימה קצת אכזב, מרגיש טוב על הקארנס. בתחום העירוני השילוב עם התיבה חלק ונעים, וגם רמת הרעשים נמוכה. כשיוצאים מהעיר הביצועים לא חורכי אספלט, אבל בהחלט מספקים לכשעצמם. את מרבית הכוח משיגים רק בסל"ד הגבוה, כך שאם תלחצו את הדוושה ותחפשו את הביצועים - תוכלו למצוא אותם בסופו של דבר. התנהגות הכביש טובה למדי: הקארנס נוסע ומתנהג כמו רכב פרטי, מה שעשוי להתחבב על נהגים רבים. האחיזה על המגבלות פחות טובה מזו של הפורד או המיצובישי, אבל בשגרה הקארנס לא מרגיש פחות בטוח. צריכת הדלק בתנאי המבחן היתה גבוהה, אך גם בשגרה תתקשו לחלץ יותר מ-10 ק"מ לליטר.


פורד S-Max

פורד S-Max הגיע למבחן בשלהי חייו. דור חדש של המונדיאו כבר יצא לשוק, וכנראה שבמהלך 2014 תוצג גם ה- S-Max הבאה. עם זאת, הרכב עדיין זוכה לפופולאריות בזכות מנועי הטורבו שהוכנסו לשימוש בשנתיים האחרונות. אבל האם לצרכן כדאי להמתין לדור הבא?



עיצוב, אבזור וסגנון: הפורד הוא הותיק בחבורה, וסימני הגיל ניכרים מכל כיוון. העיצוב החיצוני נאה לדעת חלק מהבוחנים, אך בטח שלא מושך תשומת לב. תא הנוסעים מיושן, ומעבר מפורד פוקוס המודרנית ל- S-Max חושף את הפערים העצומים. למבחן התייצבה גרסת ה-Titanium שמאובזרת בכל טוב, אך אנחנו היינו מוותרים בשמחה על הגג הפנוראמי שהכניס חום רב לרכב. אחת הביקורות הנפוצות לגבי ה- S-Max נוגעת למזגן החלש; במהלך המבחן נוכחנו לדעת שזו לא בעיה שאפשר להתעלם ממנה, שכן אפילו בשעות הערב התקשה המיזוג לצנן את הרכב. בקיץ הישראלי הנהג של הפורד נמצא בבעיה.

מרווח, שימושיות ונוחות נסיעה: המושבים הקדמיים של הפורד גדולים ומרווחים, וגם תומכים היטב בגב של הנהג. תנוחת הישיבה גבוהה והחלונות העצומים יוצרים שדה ראיה פשוט מעולה. למעט מחסור בתאי אחסון לפריטים הקטנים, ה- S-Max היה המצטיין עבור הנהג והנוסע שלצידו. גם בשורה השניה שומר הפורד על היתרונות, עם מושבים גבוהים שיעניקו לנוסעים ראות מצוינת מעל ראשיהם של היושבים מלפנים. כל מושב מתכוונן עצמאית ומאפשר תמרון בין צרכי הנוסעים השונים, וגם כשעוברים לשורה השלישית פוגשים במושבים סבירים עם מרווח רגליים נסבל ובעיקר עם גובה שלא יתעלל גם בילדים גדולים. מאחורי כל זה נשאר תא המטען הגדול ביותר במבחן (ועדיין קטן לכשעצמו). הגובה הרב של הפורד וכנראה גם המתלים יוצרים רכות מסוימת, שעל רצף שיבושים בעיר מנדנדת את הרכב וגם על כבישים גליים יוצרת טלטול מועט. על כבישים חלקים הפורד נוח מאוד, אך ביתר התנאים המיצובישי וכנראה גם הקיה יהיו עדיפים.



מנוע, ביצועים והתנהגות כביש: פגשתם פעם במיניוואן מירוצים? למבחן קיבלנו את גרסת ה-240 כ"ס הפסיכית, שפשוט הרגישה חזקה מדי עבור הרכב. גרסת ה-203 כ"ס שנבחנה ב-iCar בעבר מספקת גם היא ביצועים מעולים ומשאירה אבק למתחרות. אפילו אם אתם נהגים מהירים במיוחד, כנראה שתוכלו להסתפק בה. תיבת ההילוכים, עם מצמד כפול, תפקדה היטב ורק מדי פעם התבלבלה בנסיעה עירונית. התנהגות הכביש בטוחה ומהנה, אך שימו לב: הקלות בה תגיעו למהירויות פליליות פשוט מפחידה. שימו עין על המחוג. צריכת הדלק הגבוהה בתנאי המבחן נשמרה גם בשיוט רגוע על כביש שש, שם מדדנו בערך 9 ק"מ לליטר.


מיצובישי אאוטלנדר

בשלב זה, מחצית מהקוראים שהביטו בתמונת הפתיחה של הכתבה הרימו גבה. מה עושה ג'יפון במבחן למיניוואנים?! יתר הקוראים כבר הספיקו להכיר את האאוטלנדר, ולהבין שמדובר באחד המתחרים הכי חזקים בפלח ה-7 מושבים. מה הופך אותו לסיפור הצלחה?



עיצוב, אבזור וסגנון: בתור ג'יפון האאוטלנדר דווקא לא נראה מדהים. יש רכבים מעוצבים ממנו ואגרסיביים יותר, והמיצובישי נראה קצת "חנון" בזירת רכבי הפנאי. מצד שני, לעומת המיניוואנים המתחרים מדובר בברבור יפה תואר. באחת הפרסומות האחרונות של פורד S-Max נכתב: "אתה לא רוצה להיות הבחור במיניוואן". אנחנו מסכימים עם הקביעה, ובוחרים באאוטלנדר לניפוץ התדמית השמרנית. תא הנוסעים של האאוטלנדר ממשיך בקו הרבוע, ומציג יתרונות בהנדסת האנוש ובאבזור - אך גם חסרונות באיכות החומרים ובתצוגות הדיגיטליות.

מרווח, שימושיות ונוחות נסיעה: האאוטלנדר לא תוכנן כמיניוואן, ולכן הוא נעדר פתרונות הסעה פרקטיים כמו פיצול השורה השניה ל-3 מושבים נפרדים. ליושבים בשורה השלישית יש כסא רחב למדי, אך אין להם אפשרות להכניס את הרגליים מתחת לכסא שלפניהם - מה שמבליט את החסרון במרווח מאחור. מנגד, השורה השניה מאוד מרווחת והזזה שלה לפנים (בחלוקה של 60:40) תקל מעט על החיים הרחק מאחור. היושבים מאחור ירגישו בחסרונם של פתחי מיזוג. מושב הנהג מרווח ורך, אך נמצא פחות תומך בגב ועלול להיות מעייף בנהיגה ממושכת לחלק מהנהגים. בתוך העיר האאוטלנדר מתמרן בקלות ולא מרגיש מסורבל, כאשר גם שיכוך המהמורות מצוין. מחוץ לעיר הוא קצת "משייט" על המתלים ולא מפגין יציבות כמו זו של הקיה, אך אין צורך להתקטנן - מדובר במכונית נוחה לנסיעה.



מנוע, ביצועים והתנהגות כביש: תיבת הילוכים רציפה זו לא נקודת פתיחה טובה. אמנם, התיבה הזו מסוגלת לסייע לצריכת הדלק - אך לרוב זה בא על חשבון הביצועים. במקרה של האאוטלנדר, החסרונות של התיבה צומצמו למינימום האפשרי: המנוע סוחב מצוין, מושך את הרכב למהירויות גבוהות בלי לייצר דרמות ומרעיש רק כשבאמת מועכים את הדוושה. אחיזת הכביש טובה מאוד, אך רכינת המרכב בפניות תדרוש תשומת לב מהנהג וגם הפחתה קלה במהירות בכניסה לסיבובים. זה עדיין ג'יפון, לטוב ולרע. צריכת הדלק, אגב, מוכרת מתחום המשפחתיות ולא מזכירה רכבי שטח: בנהיגה רגועה מדדנו 11-12 ק"מ לליטר, וגם בתנאי המבחן הנתונים לא היו רעים.


טויוטה פריוס פלוס

מכירים פריוס? עכשיו תשכחו. גרסת 7 המושבים אמנם משתמשת ביחידת ההנעה של הפריוס, אך מעבר לכך אין הרבה משותף בין השתיים - והאמירה הזו היא מחמאה גדולה עבור הטויוטה עם הפלוס. ואיך היא מול המתחרות?



עיצוב, אבזור וסגנון: הפריוס הרגילה היתה מכונית קשה לעיכול. גרסת הפלוס, לעומתה, הרבה פחות משונה. היא נראית יותר כמו משפחתית בתצורת סטיישן מאשר כמו יצור כלאיים היברידי. תא הנוסעים שומר על המאפיינים הייחודיים עם לוח שעונים דיגיטלי עצום שממוקם במרכז, ידית הילוכים קטנטנה ופקדי מיזוג שנלקחו מהאנטרפרייז. מנגד, בלטו בחסרונם מספר פריטי אבזור: מסך המגע מגיע בלי מצלמת רוורס (שקיימת אפילו ביאריס), ואין אפשרות לכוון לגובה את מושב הנהג. תאי האחסון קיימים, אך הם קטנים למדי.

מרווח, שימושיות ונוחות נסיעה: באופן מפתיע, הטויוטה היתה המכונית עם המושבים האחוריים הראויים ביותר לשימוש. המרווח לרגליים קטן אך פחות צפוף מבמתחרות, והגובה של הכיסא מאפשר הושבה של ילדים בוגרים. בשורה השניה ישנם 3 כסאות נפרדים הניתנים להזזה, אך את המחיר על המרווח צריך לשלם: במקרה של הפריוס התשלום מגיע בדמותם של כסאות קצרים מדי, שלא מעניקים תמיכה מספקת לאורך זמן. בתוך העיר הטויוטה הרגישה פחות נוחה ממתחרותיה (אם כי לא בלתי נוחה). שדה הראיה מעולה לכל הכיוונים והרכב מרגיש קטן מכפי שהוא. גם מחוץ לעיר נוחות הנסיעה לא מושלמת, כאשר בכבישים מהירים מפריע בעיקר בידוד הרעשים הלקוי. המזגן הוא הטוב ביותר כאן, ולמרות מחסור בפתחי אוורור מאחור הרכב התקרר בתוך שניות לטמפרטורת קוטב.



מנוע, ביצועים והתנהגות כביש: את המנוע הזה כבר פגשנו בעבר בדגמים שונים, אך בפריוס פלוס נראה שהוא קצת קטן על הרכב. התאוצות מתבצעות בעצלתיים, כאשר לוח המחוונים הצבעוני משדל את הנהג להישאר בתחום ה"ירוק" ולהאיץ במתינות מתסכלת. לחיצה בריאה על הדוושה תצבע את המחוגים באדום ותייצר רעש מטריד מתיבת ההילוכים - אבל יש לזכור כי הסיטואציה הזו איננה חלק מסדר היום של הפריוס. ביצועים חלשים הם חסרון בכל מכונית, אך הפריוס מפצה על כך בגדול בתחנת הדלק: הצריכה הרשימה גם בתנאי המבחן הקשים, ובנהיגה מתונה הנתון יכול להגיע בקלות ל-17-18 ק"מ לליטר. התנהגות הכביש עדיפה משמעותית על זו של הפריוס הרגילה, וחלוקת המשקל המאוזנת יוצרת מיניוואן צפוי ובטוח שמתנהג כמעט כמו רכב פרטי.



סיכום

קיה קארנס - הקומפקטי

למיניוואן יש לא מעט חסרונות לעומת רכב משפחתי: המחיר יקר, המימדים מסורבלים ולכו תמצאו חניה בתל אביב עם דבר כזה. קיה קארנס מצליח לצמצם את כל החסרונות האלו. הוא יתאים למשפחה עם 5 נפשות שמדי פעם מצרפת ילדים נוספים לנסיעה, ירגיש נוח וקליל עבור מי שרגיל למכונית נוסעים פרטית, ולא יתפשר על פריטי האבזור החשובים. תוספיו לכך נוחות נסיעה לא רעה, ותקבלו את מיניוואן ה"5 + 2" הקלאסי.

טויוטה פריוס פלוס - העירוני

טויוטה פריוס פלוס מצליח לבטא את היתרונות שלו בזירה האורבאנית. יכולת התמרון טובה מאוד, צריכת הדלק מעולה, ואפילו מרווח הרגליים יתאים לאלו שמבצעים "קאר-פול" ואוספים את הילדים של השכנים מבית הספר. מחוץ לעיר יחשפו גם החסרונות בתחום הביצועים, בידוד הרעשים והמושבים - אך גם שם הפריוס יתבלט בזכות צריכת הדלק המעולה.



פורד S-Max - לנהג

הביצועים הם ללא ספק גולת הכותרת של הפורד, בפער אדיר לעומת כל המתחרות. אך לא רק חובבי נהיגה יהנו ממנו: גם המשפחה שזקוקה לבגאז' מינימאלי תסתדר איתו יותר טוב מבכל רכב אחר, ונראה שזה גם הרכב המתאים ביותר להסעה של 4-5 מבוגרים בשורות הקדמיות. עם זאת, המזגן החלש צריך להילקח בחשבון לפני רכישה, וכך גם צריכת הדלק הגבוהה ומחיר הרכישה היקר - שני פרמטרים שהופכים את ה-S-Max למשתלם בעיקר עבור מי שמקבל רכב מהעבודה.

מיצובישי אאוטלנדר - הרב תכליתי

בעיר הוא מתמרן היטב וסופג שיבושים בהצלחה. מחוץ לעיר הוא נוח וחסכוני, ובפגישה עם החבר'ה תשמחו לספר לכולם שקניתם ג'יפון. יכולת השבילים המינימאלית היא רק בונוס אצל מיצובישי אאוטלנדר, שמסיים את המבחן הזה עם ניקוד גבוה בכל הסעיפים למרות שהוא היחיד בחבורה שלא נחשב כמיניוואן. לפעמים, כנראה, כדאי לצאת מהקופסה.



הכתבה פורסמה לראשונה בגיליון ספטמבר של מגזין iCar.