"מכונית לכל פועל", צעקו הכותרת כאשר הושקה בישראל סוזוקי אלטו. המחיר אז היה נמוך בעשרות אחוזים ממה שהורגלנו לו במשך שנים. עם ישראל, בזמנו חברה קפיטליסטית טרום עידן המחאה, הסתער על אולמות התצוגה והשאר היסטוריה. בעצם כמעט היסטוריה, כי למרות שמחירי מכוניות המיני הידניות הוזלו לאיזור ה-60 אלף שקל, מרבית המכוניות שנמכרו עלו עשירייה יותר. למה? כי במחיר לא גבוה בהרבה ניצבות בפני רוכש הרכב בישראל אפשרויות הרבה יותר מעניינות. הראשונה היא מכוניות הסופר מיני הידניות. הן גדולות ומרווחות יותר ומציעות מנועים חזקים יותר בדרך כלל. האפשרות השנייה היא אותן מכוניות המיני הקטנות בתוספת תיבה אוטומטית. השילוב הזה של תיבה אוטומטית ותג מחיר נמוך הוביל בשנה האחרונה את 70% מרוכשי המכוניות בקטגוריה להעדיף את הקטנטנות האוטומטיות. אנחנו ב-iCar לא יכולנו להתעלם מההעדפה הברורה של קהל צרכני הרכב, וכאשר החלטנו לבחון את קטגוריית המיני ברור היה לנו שהגרסאות האוטומטיות הן אלו שיעמדו למבחן. אז מי המכונית האוטומטית הזולה והמשתלמת בישראל? בקרוב תדעו.
בבוקר המבחן התייצבו בחצר המערכת ארבע מהמכוניות הבולטות בקטגוריה: סוזוקי אלטו, אותה אחת שאחראית למהפכה; קיה פיקנטו, מלכת המכירות הבלתי מעורערת של הקטגוריה; טויוטה אייגו שמייצגת גם את פיג'ו 107 וסיטרואן C1 התואמות; וסקודה סיטיגו, המכונית החדשה בקטגוריה שגם לה אחות תאומה - סיאט מי. מעבר לבדיקות הרגילות של נוחות הנסיעה, כוח המנוע ותיבת ההילוכים, החלטנו להוסיף בדיקה נוספת למבחן השוואתי הנוכחי. מכיוון שמכוניות אלו נרכשות קודם כל עקב עלות הקניה והאחזקה שלהן בדקנו עבורכם את ההצעות המימון השונות שניתנות על ידי היבואנים וכן את עלות הטיפולים שלהן ואת עלות צריכת הדלק לשנה (ע"פ 15,000 ק"מ בשנה ומחיר דלק של 7.26 ש"ח - נכון ליום ביצוע המבחן).
עיצוב, תא נוסעים ואבזורסוזוקי אלטו כבר לא צעירה, אבל העיצוב החיצוני שלה מצליח להישאר רענן. לא כולם הסכימו שמדובר במכונית היפה במבחן אבל רוב הבוחנים אהבו את הצבע הזרחני ואת פנסי החזית הגדולים שהעניקו לה מראה "חמוד". תא הנוסעים לא מרשים בעיצובו, אך למרבה המזל בסוזוקי הוסיפו מעט אפור לתא השחור והצילו במעט את המראה שלו. איכות ההרכבה מעולה ויש מי שטען שאת הקונסולה המרכזית חצבו באבן. העניין הוא שהפסלטיק ממנו התא מורכב מרגיש גם הוא כאילו נחצב מאבן, ואיכותם של החומרים נמוכה. האבזור בסיסי ביותר: יש מערכת שמע ומזגן מקוריים, שני חלונות חשמל ו...זהו. המרווח מאחור סביר במימד הראש אך רגליהם של הנוסעים יפגשו את המושב שלפניהן גם אם ישבו מאחור אנשים ממוצעים בגובהם. תא מטען? יש משהו כזה מאחור, אם מטען מבחינתכם מסתכם במזוודה קטנטנה.
בתוך העירהאלטו היא מכונית עירונית מאוד מוצלחת, וזה נכון גם ביחס לחבורת הקטנטנות שהתכנסו למבחן. תנוחת הישיבה היא הגבוהה מבין המכוניות במבחן וקל להבין איפה הרכב מתחיל ומסתיים. המושב האחורי גבוה ומאפשר הכנסה קלה של ילדים לכיסאות הבטיחות. התגובה של דוושת התאוצה נמרצת ומעניקה לאלטו תחושה זריזה מהצפוי, והתיבה האוטומטית חוסכת מהנוסעים חבטות מיותרות. בסעיף הנוחות העירונית האלטו מצליחה להוביל בנקודות ביחס למתמודדות: לא מדובר במכונית נוחה, אבל בחיים הכל יחסי. בשום מצב היא אמנם לא תגהץ את הכביש, אבל היא לא נכשלת במשימה, כאשר גם על שיבושים גדולים האלטו מרגישה מרוסנת (ביחס למתמודדות האחרות כמובן). רעש המתלים נוכח, והביקורת בעיר מופנית גם להגה (כבד מדי בחנייה) ולשדה הראיה הגבולי לאחור. תלונה נרשמה גם כלפי החלונות האחוריים שנפתחים לכדי חרך צר בלבד.
מחוץ לעירמחוץ לעיר האלטו מרגישה כמו דג מחוץ למים. היא (ואתם) תעשו הכל כדי לחזור בהקדם לתוך העיר. המנוע הוא החלש מבין המנועים במבחן וההילוכים הגבוהים ארוכים מדי ומאלצים את תיבת ההילוכים לבצע "קיק-דאון" לעיתים תכופות על מנת לשמור על קצב התקדמות סביר. רעשי רוח מגיעים מאוחר אך רעשי הכביש והמנוע חזקים מספיק בכדי להפוך את הנסיעה לרועשת. הנוחות מחוץ לעיר בינונית והיפנית הקטנה חובטת ומתנענת בחוסר סבלנות. את הפרק האלטו חותמת עם אחיזת כביש נמוכה שהופכת אותה למכונית מהנה בעבור אלו שאוהבים להשתלט על זנב סורר, אך מצד שני העניין הופך אותה לפחות בטוחה.
עיצוב, תא נוסעים ואבזורהסיטיגו היא לא מכונית מעוצבת. היא רבועה מדי ועם פרצוף פחוס, אך צמד מדבקות הפסים מעניקות לה מראה חביב. עיצוב הפנים אף הוא יותר פונקציונאלי מאשר יפה, אך איכות ההרכבה מצויינת. איכות החומרים קצת פחות, והם נוקשים ומחוספסים. האבזור לא עשיר יותר מבאלטו וגם כאן אין יותר ממזגן ומערכת שמע. מנגד, אבזור הבטיחות מפתיע עם מערכת ייחודית לבלימה עצמית במהירות עירונית. כאשר יש מעט אבזור קל ליצור הנדסת האנוש מצויינת, וזה בדיוק מה שעשו בסקודה. המרווח מלפנים טוב למרות שהמושבים לא מפנקים בגודלם, מאחור המרווח סביר בסעיף המקום לרגליים אך מרווח הראש בינוני. לרוחב לא תהיה בעיה - גם בסקודה יש רק שני מושבים מאחור. תא המטען הוא הגדול בחבורה ובפער ניכר.
בתוך העירמבין המתחרות במבחן לסקודה תנוחת הישיבה הנמוכה ביותר, עניין שמעט מפריע בתמרון עירוני. הסיטיגו מפצה בשדה ראיה מצויין לפנים ולאחור והיא הרכב הקל ביותר לחניה. עם שיבושים גדולים ומהמורות גדולות הסקודה מתמודדת באופן מצויין; מצד שני, כל חיבור אספלט ושיבוש קטן יורגש היטב בתא הנוסעים, עניין שהופך אותה למכונית מאוד לא נינוחה באיזורים אורבנים עתירי שיבושים. הבעיה הגדולה ביותר של הסקודה היא תיבת ההילוכים האוטומטית - רובוטית (בעלת המצמד היחיד). התיבה משתלבת באופן מאוד איטי, "קיק דאון" מגיע מאוחר ורק לאחר תחנונים מצד הנהג, העברות ההילוכים מטלטלות והיא יוצאת מהמקום באופן קופצני. העניין הזה פוגע בהתניידות העירונית ומקשה לייצר קצב אחיד.
מחוץ לעירכשהסקודה יוצאת מהעיר מתגלה כי המנוע החלש על הנייר (60 כ"ס) הוא המנוע החזק בפועל. נתון מומנט גבוה שמגיע מוקדם ותיבה בעלת חמישה הילוכים מאפשרים לסקודה להיות מהירה משמעותית מכל האחרות מחוץ לעיר. זה גם הרכב שיעניק הכי הרבה בטחון בעקיפות ארוכות מבין הרכבים שנבחנו. העברות ההילוכים של התיבה עדיין מציקות אך זה לא מפריע להתנהלות במידה בה זה מפריע בעיר. רעשי רוח מתחילים מ-100 קמ"ש אך שאר הרעשים מבודדים היטב. נוחות הנסיעה מוצלחת כל עוד לא תיתקלו במהמורות גדולות הנדירות בכביש הבין עירוני. הסקודה איננה מכונית מהנה לנהיגה, אך היא אוחזת היטב ומפגינה נטייה מובהקת לתת היגוי.
עיצוב, תא נוסעים ואבזורתא הנוסעים של האייגו מרגיש מעוצב ובעל אמירה צעירה. מנגד, איכות החומרים נמוכה והפלסטיקים מרגישים פשוטים ורופפים אפילו ביחס למשתתפות במבחן. האבזור נדיב ביחס לאחרות עם ציפוי עור להגה ולידית ההילוכים וידיות להעברת הילוכים מההגה שמצטרפים למזגן ולמערכת השמע. מושב הנהג צפוף, והמושב האחורי מציע מרווח ראש טוב ומרווח בינוני לברכיים. דווקא לכפות הרגליים אין כמעט מקום, בגלל תכנון משונה של רצפת הרכב. גם באייגו את מקום החלונות החליף פתח אוויר קטן, ויש רק שתי חגורות בטיחות במושב האחורי. תא המטען סמלי בגודלו ויכיל מספר שקיות בלבד.
בתוך העירהטויוטה מציגה את המימדים הקטנים במבחן: את החיסרון שבזה ראינו במרווח הפנימי, אך היתרון מגיע בהשתחלות בסימטאות העיר. למעשה האייגו היא המכונית למי שמעוניין לחסוך זמן בחיפושי חנייה, על אף שלמרבה הצער שדה הראיה לאחור לא טוב. בניגוד לקיה ולסקודה, הטויוטה לא נכשלת על שיבושים גדולים או קטנים. האם זה הופך אותה למכונית נוחה בעיר? לא בהכרח. הטיפול הכולל של האייגו בערימת החתחתים שמתקראת במקומותינו כביש עירוני איננו מוצלח, וכמעט כל שיבוש יורגש בתא הנוסעים. התיבה הרובוטית של האייגו פחות מוצלחת מהתיבות האוטומטיות שבמבחן אך היא עדיפה על הרובוטית של סקודה.
מחוץ לעיראולי הנתון המפתיע ביותר הוא שבשיוט רגוע הטויוטה היא מהמכוניות השקטות בחבורה. אבל אל תתבלבלו: השקט ישמר רק עד שדוושת התאוצה תיקרא לדגל. אז המנוע יהפוך רועש ויפגע באידיליה. האייגו מרגישה קטנה וקופצנית בכביש בין עירוני ונוחות הנסיעה בה לא מהמוצלחות - למרות שהיא עדיפה קלות על האלטו. גם מחוץ לעיר התיבה הרובוטית מוצלחת יותר מהתיבה של הסקודה אך כאן מדובר בפער זניח וגם היא מעבירה הילוכים באופן שאינו רהוט מספיק. התנהגות הכביש טובה עם התנהגות קלילה וצפוייה ויש בה את השילוב הנכון ביותר בין אחיזה והנאה. למרות זאת, צריך לזכור שהאחיזה האבסולוטית נמוכה מבסקודה ובקיה.
עיצוב, תא נוסעים, ואבזורהקיה היא המכונית המעוצבת והמרשימה ביותר למראה, מבחוץ ומבפנים. בסעיף תא הנוסעים הקיה מכה שוק על ירך את המתחרות: ראשית מדובר במכונית היחידה עם חמישה מקומות ישיבה. האבזור הוא השופע ביותר עם 4 חלונות חשמל, מערכת שמע עם כניסות ל-AUX ו-USB (רקAUX בסקודה וטויוטה) וכיוונון חשמלי למראות. הגרסה המאובזרת מציעה עוד מספר פריטי עיצוב בתוספת מחיר קטנה. המרווח בתא הנוסעים הוא הטוב במימד הגובה, אולי בגלל שתנוחת הישיבה מאחור נמוכה יחסית. מרווח הרגליים בינוני אך הוא עדיין הטוב במבחן. המושב הוא הרחב ביותר אך הוא קצר ונמוך, ויהיה כמובן צפוף ל-3 נוסעים. החלונות הצרים עלולים לגרום לתחושת קלסטרופוביה. תא המטען שני בגודלו לתא המטען של הסיטיגו, בפער לא גדול.
בתוך העירתנוחת הנהיגה בפיקנטו מרגישה נמוכה אך היא בעיקר עוטפת. שטח החלונות קטן בכל המימדים, עניין שיכול להפריע מעט אחרי נהיגה בשאר המתחרות. הפלוס הוא תחושה יותר בטוחה וחסונה אחרי תחושת ה"אופנוע על ארבע" של הטויוטה והסוזוקי. התיבה האוטומטית היא התיבה המוצלחת ביותר שהגיעה למבחן ורק יחסי העברה ארוכים מעט הפריעו. זאת גם הסיבה שהפיקנטו לא הייתה הכי זריזה למרות המנוע החזק. נוחות הנסיעה בפיקנטו טובה על שיבושים קטנים אך היא התקשתה להתמודד עם שיבושים חדים שעברו ישירות ליושבים ברכב.
מחוץ לעירתחושת המכונית הבוגרת ממשיכה עם הפיקנטו גם כשיוצאים מהעיר, כאשר ריסון המרכב הוא המוצלח ביותר. הקיה מספקת תחושת ביטחון שנובעת בעיקרה מהישיבה העמוקה והאחיזה הגבוהה. בכביש המפותל לפיקנטו נטייה קלה לתת היגוי, אך האחיזה מאוד גבוהה והתנהגות הכביש היא הצפוייה והבטוחה מבין המתחרות. המנוע חזק וכשמושכים אותו במעלה הסל"ד הוא גם מספק ביצועים טובים. הבעיה של הקיה הקטנה הם יחסי ההעברה הארוכים של התיבה שמסרסים את המנוע, וגם רעשי המנוע והכביש שמגיעים כבר במהירויות דו ספרתיות.
סיכוםמה כבר יכולים להיות ההבדלים בין ארבע מכוניות קטנטנות שפער האורך שלהן לא עולה על 10 ס"מ? מתברר שהפער יכול להיות עצום. כל אחת מהמכוניות מציעה משהו אחר למישהו אחר, וכל אחת מארבע המתמודדות מצטיינת במקום בו האחרות לא תמיד מרשימות.
סוזוקי אלטו - העירוניתהאלטו, כמו רוב האחרות, דורשת לא מעט פשרות. תא המטען קטן, המנוע מאוד רועש ואל תחשבו אפילו לצאת אתה מחוץ לעיר. מצד שני, מדובר במכונית העירונית הטובה במבחן. היא נוחה מאוד לכניסה וישיבה בזכות המושבים הגבוהים, ועבור אלו שצריכים להוציא את הילדים ממושב הבטיחות מדובר בעניין משמעותי. גם נסיעה בעיר מוצלחת בזכות התגובות הזריזות. האלטו מתאימה לאלו שמעוניינים ברכב שעיקר ההתניידות בו עירונית או כרכב שני במשפחה.
סקודה סיטיגו - הבין עירוניתהסיטיגו מציעה את ההפך הגמור ביחס לאלטו. היא מכונית עירונית פחות מוצלחת מהאחרות; תיבת ההילוכים לא רהוטה, תנוחת הישיבה הנמוכה וחוסר הנינוחות של המתלים מפריעים. אבל מחוץ לעיר הסיפור משתנה. הסקודה מהירה מאוד, בטוחה ומתגמלת. למעשה מי שנוסע בעיקר נסיעות בין עירוניות ומעוניין במחיר רכישה נמוך, רמת בטיחות גבוהה מאוד וצריכת דלק טובה צריך, קודם כל, לקפוץ לאולם התצוגה של סקודה.
טויוטה אייגו - הזולה, בכל פרמטרעל פניו נראה שהטויוטה מפסידה במבחן. היא לא נוחה, לא מרווחת, לא חזקה וגם יקרה יחסית. אבל לאייגו כמה קלפים חזקים בשרוול: היא מאובזרת יחסית לרוב המכוניות, מלבד הפיקנטו. מימדיה הקטנים מאפשרים לה להשתחל לכל חניה, וצריכת הדלק? בפרמטר הזה היא הכתה שוק על ירך את כולן. אם תבדקו את מחירי שתי התאומות מבית פיג'ו וסיטרואן תגלו שגם מחיר הקנייה עשוי להיות זול משמעותית אם תקחו אותה עם סמל צרפתי על הגריל. כך שאפשר לבחור בין מוניטין שמירת הערך המצויין של טויוטה לבין מחיר קניה נמוך של האחיות. טויוטה אייגו מתאימה במיוחד למי שרוצה לקנות מכונית שתחסוך לו כסף.
קיה פיקנטו - המכוניתמקריאת דף הנתונים ציפינו שהקיה תרמוס את המתחרות ללא תחרות. בפועל היא לא הציגה יתרון גורף בשום מתאר נסיעה, אבל קיה פיקנטו היא המכונית "הכי מכונית" במבחן הזה. היא מרגישה גדולה יותר, מאובזרת יותר ובעיקר לא מצריכה פשרות דרמטיות. לאנשים שקונים רכב יחיד אשר ישמש אותם בעיר ומחוצה לה במידה שווה ומעוניינים להרגיש שהם נוסעים ברכב אמיתי, קיה פיקנטו היא הרכב המתאים מכולם.
לקטגורייה המלאה בקטלוג iCar -
מכוניות קטנותהכתבה פורסמה לראשונה בגיליון יוני של מגזין iCar
* עלות מימון הרכב החודשית חושבה על פי הצעת מימון של היבואן, לתחילת מאי 2013 וכוללת ריבית.
* עלויות התדלוק חושבו על פי נסיעה של 15,000 ק"מ בשנה, מחיר דלק של 7.26 שקל לליטר ועל פי צריכת הדלק כפי שנמדדה במבחן.
* עלויות הטיפולים חושבו על בסיס 3 טיפולים תקופתיים (15, 30 ו-45 אלף ק"מ) ע"פ תמחור מוסכי היבואן
* עלויות הביטוח נלקחו מאתר Wobi.co.il לפי גיל נהג מינימאלי של 24 שנים, ללא תאונות.
פורסם לראשונה ב- 20.06.13
למאמר זה התפרסמו 7 תגובות