במהלך העשור הקודם, קטגוריית הסופר מיני הותאמה לחברות הליסינג. מרבית המכוניות נמכרו בגרסאות אוטומטיות בלבד, המחירים היו גבוהים ונשקו למחיריהן של המשפחתיות, והדגמים המובילים בשוק היו יונדאי גטס, שברולט אוואו ודייהטסו סיריון. בשנת 2011 הכריזה רנו קליאו על מהפכה, כשהגיעה לישראל בגרסה ידנית עם מנוע קטן במחיר של 75,000 שקל. בעקבותיה, תוך זמן קצר, הצטרפו גרסאות ידניות לדגמים רבים נוספים, והמחירים נחתכו בכ-30-40% ביחס למחירי הגרסאות האוטומטיות של אותן מכוניות ממש. הלקוח הפרטי, שעד אז התלבט בין סוזוקי אלטו פשוטה וזולה למאזדה 2 בזבזנית ויקרה, גילה לפתע את האטרקטיביות שבמכונית סופר מיני ידנית - והשאר היסטוריה.
. חמש מתוכן התייצבו למבחן המחודש בגרסאות ידניות, והשישית, סיאט איביזה, נמצאת כאן על המשבצת שתפסה בשנה שעברה אחותה פולקסווגן פולו. אותה איביזה, אגב, תיחשף בקרוב בדור חדש לחלוטין - אך מחירי מבצע של 70,000 שקל הופכים אותה ללהיט מכירות של ממש גם לאחר 5 שנים מיום השקתה בישראל. יונדאי i20 תוצג אף היא בדור חדש בתערוכת פריז, אך מספרי המכירות המרשימים לא אפשרו לנו להתעלם ממנה. סוזוקי סוויפט ותיקה אך נהנית מפופולאריות בשוק ומשמירת ערך מצוינת, ופורד פיאסטה עברה מתיחת פנים לפני כשנה וחצי - ומחליפה לא נראית באופק. שתי המכוניות החדשות יחסית בחבורה, רנו קליאו ופיג'ו 208, עדיין לא מציגות נתוני מכירות מרשימים גם לאחר שעברה למעלה משנה ממועד השקתן בישראל; אך הן ללא ספק מציבות סטנדרטים גבוהים למכוניות המתחרות, ועשויות לרמז על הטרנדים הבאים בקטגוריית הסופר מיני, שמנסה כל הזמן לגשר על שתי הדרישות של הלקוחות: איכות גבוהה ומחיר זול.
קיצורי דרך:
יונדאי i20 - סוזוקי סוויפט - סיאט איביזה - רנו קליאו - פורד פיאסטה - פיג'ו 208 - סיכום.jpg)
יונדאי i20בתוך זמן קצר צפויה יונדאי להציג את הדור החדש של ה-i20, שכבר נרשם כמועמד לתחרות "מכונית השנה באירופה". אבל למרות הגיל והותק, יונדאי i20 היא עדיין מתמודדת סופר-חזקה בקטגוריית הסופר מיני: עם הגרסה האוטומטית בשוק הליסינג, ועם הגרסה הידנית בשוק הפרטי.
עיצוב, אבזור וסגנוןלמרות שמתיחת הפנים ריעננה מעט את העיצוב של היונדאי, בעיקר בחזית, ולמרות שכל הבוחנים אהבו את הצבע של מכונית המבחן, הדעה הרווחת היתה שהיונדאי היא המכונית הכי פחות נאה במבחן הזה. בתא הנוסעים היא נראית קודרת אפילו יותר, עם צבעים כהים ומשטחים עצומים של פלסטיק שחור ועגום. "זה כמו הגטס, אולי קצת יותר טוב", סיכם זאת אחד מהבוחנים. ברשימת האבזור, לעומת זאת, היונדאי בהחלט לא נופלת כאן: יש 6 כריות אוויר, 4 חלונות חשמל ואפילו קיפול חשמלי למראות, ואנחנו היינו שמחים לקבל גם דיבורית בלוטות' וחיבור USB.
מרווח, שימושיות ונוחות נסיעהכמו לפני שנה במבחן לגרסאות האוטומטיות, גם הפעם היונדאי מכבבת בסעיף המרווח. החלל הפנימי ובעיקר מימד הגובה שלה מאפשרים גם לנוסעים מבוגרים וגדולי גוף להתמקם מאחור בנוחות יחסית. תנוחת הישיבה הגבוהה מעניקה שדה ראיה מעולה, והכסאות עצמם גדולים ורחבים אך מעט נוקשים. תא המטען של יונדאי i20 הוא הגדול והנגיש ביותר כאן, ובסביבת הנהג ישנם תאי אחסון רבים ושימושיים. נוחות הנסיעה לא מבריקה, אך גם לא כושלת: את הבורות הגדולים ופסי ההאטה סופגת ה-i20 באופן לא רע, ורק השיבושים הקטנים יוצרים תחושת קופצנות מרגיזה. בידוד הרעשים עדיף על זה של הפיאסטה, אך לא מוצלח בפני עצמו.
.jpg "יונדאי i20")
מנוע, ביצועים והתנהגות כבישהמנוע של היונדאי, אותו אחד שמככב בקיה פיקנטו האוטומטית, לא נשמע כמו הבטחה גדולה במכונית כמו ה-i20. אבל למרות הנתונים הבינוניים, בפועל הוא מתפקד היטב: היציאה מהמקום זריזה למדי, השיוט במהירות גבוהה נעים ובאף מצב אין תחושה של מחסור אקוטי בכוח. עם זאת, הרעש של המנוע תחת עומס עלול לגרום לחלק מהנהגים לחשוש מניצול היכולת שלו בסל"ד גבוה. התיבה הידנית היא אחת מהטובות כאן, עם תפעול רך ונוח ועם חלוקת הילוכים מדויקת. כנראה שזו המכונית שהכי תתאים למי שלא רגיל לרכב ידני. התנהגות הכביש בטוחה וצפויה, אבל אם אתם מחפשים ליהנות מהנהיגה - עדיף שתעברו לקרוא על פורד פיאסטה או סוזוקי סוויפט.
סוזוקי סוויפטהמחיר הגבוה של סוזוקי סוויפט הידנית הלך עם הזמן והתקרב למחירים של המתחרות - בעיקר בגלל התייקרויות מצידן. כיום הסוויפט עדיין לא זולה ובטח לא צעירה, אבל לדעתנו יש לה לא מעט יתרונות בחבורה הזו.
עיצוב, אבזור וסגנוןהקווים החדים של הסוויפט, שקצת מזכירים את האנימציה היפנית, היו יכולים להקנות לה מראה חמוד בכל צבע שאינו לבן - אבל נראה שגם אם היו שופכים עליה דליים שלמים של כתום זרחני, היא עדיין לא היתה נראית מרשימה כמו הרנו, הפיג'ו או הפורד. בתוך תא הנוסעים היא משמימה אפילו יותר, עם קווים שבלוניים ומסך תצוגה מפוקסל של הרדיו בסגנון האייטיז. רשימת האבזור סבירה, אך הקמצנות על כוונון העומק של ההגה או על החלונות החשמליים מאחור קצת מרגיזה.
מרווח, שימושיות ונוחות נסיעההסוויפט לא רק נראית הכי קטנה במבחן - היא באמת המכונית הכי קצרה וצרה, ובפער ניכר. זו אולי הסיבה שהופתענו כל כך מהמרווח הפנימי שלה. המושב הקדמי אמנם קטן, אך מאחור הספסל גבוה ונוח לישיבה, ומימד הגובה גם מעניק מרווח טוב מאוד לרגליים. גבוהי קומה (1.80 ומעלה) עלולים להתחכך בתקרה. את המחיר משלמים בתא המטען, שמציע נפח מצומק במיוחד - וגם חסרים לו חוטים שירימו את המדף עם הדלת (!). שדה הראיה החוצה לא טוב, אך עדיף על זה של הרנו. נוחות הנסיעה לא מצטיינת בשום שלב, אך היא בטח לא גרועה. קצת קופצנות על שיבושים קטנים, עם ריסון טוב במהירויות גבוהות - בהחלט שילוב מוצלח עבור מכונית סופר מיני.
מנוע, ביצועים והתנהגות כבישסוזוקי סוויפט היא המכונית היחידה כאן שמשווקת עם אותו מנוע בגרסה הידנית והאוטומטית. הנפח אמנם לא גדול - 1,250 סמ"ק בסך הכל - אך עם הספק של 93 כ"ס, היא המכונית הזריזה ביותר בחבורה. הכוח אמנם מגיע רק בסל"ד גבוה, אך כבר בתחילת הנסיעה מגיבה דוושת הגז בחדות ומעניקה תחושה של זריזות בעיר. קצת כמו היפניות של פעם - בוגרי מאזדה לנטיס ירגישו פה בבית. תיבת ההילוכים קליקית ומהירה, כמעט כמו במכוניות ספורטיביות; ואם בספורט עסקינן, נציין לטובה גם את התנהגות הכביש החדה והמהנה, שמגבה את יכולות המנוע.
סיאט איביזההאיביזה נמצאת איתנו מאז 2009, וסקיצות ראשונות של היורשת פורסמו בימים האחרונים. עם זאת, הקהל הצעיר מאוהב בה - ולכך גם מסייע מבצע קבוע שמוזיל את מחירה ל-70 אלף שקל, הכי נמוך במבחן.
עיצוב, אבזור וסגנוןמישהו בקבוצת פולקסווגן החליט לחסל את המותג סיאט. אחרת אין לנו הסבר לכך שהמכונית שהכי מזוהה עם המותג הצעיר והתוסס הזה נראית כל כך משעממת. בגרסת המבחן הבסיסית, בצבע לבן, עם צלחות פלסטיק וידיות ומראות בצבע שחור היא פשוט נראתה עצובה. גם תא הנוסעים נראה מיושן, אם כי תוספת של מערכת מולטימדיה במסגרת מבצעים שונים קצת מרעננת את האווירה. ברשימת האבזור יש פאשלות כמו היעדר חלונות חשמל מאחור, מחשב דרך ורק 4 כריות אוויר, אך מנגד מציעה האיביזה בקרת שיוט וחיישני לחץ אוויר בצמיגים.
מרווח, שימושיות ונוחות נסיעהבניגוד גמור לסוויפט, האיביזה נראית גדולה מבחוץ - אבל מרגישה קטנה מבפנים. המושבים הקדמיים טובים יחסית, מעניקים תמיכה צידית מוצלחת וגם מרווחים לנוסעים. שדה הראיה טוב לפנים ולצדדים, אך לא מוצלח לאחור. במושב האחורי החיים הרבה פחות נעימים: המרווח מצומצם, הגג נמוך וחגורות הבטיחות מאלצות את הנוסעים למין זווית משונה. מסעד זקוף מדי וספסל קשה הופכים את החוויה באיביזה מאחור למאוד לא סימפטית. תא המטען גדול אך המבנה שלו פחות שימושי. נוחות הנסיעה היא גרמנית קלאסית: נוקשה, לא לגמרי סופגת אך לעולם לא מתרסקת. בתוך העיר רק חלק קטן מהבוחנים אהב את הסגנון, אך מחוץ לעיר כולם הסכימו שמדובר במכונית נוחה מאוד.
מנוע, ביצועים והתנהגות כבישהמנוע של האיביזה הוא הגדול ביותר בחבורה - 1,400 סמ"ק, ולמרות שיש כאן כמה מנועים עם הספקים גבוהים יותר, בסופו של יום קשה למצוא תחליף לנפח. האיביזה מושכת היטב כבר מסל"ד נמוך, מאיצה בקלילות ומשייטת ברגיעה. בתנאי יומיום זה אחד מהמנועים הטובים ביותר כאן. 2,600 סל"ד מדדנו במהירות של 100 קמ"ש - הנתון הנמוך ביותר. זו גם הסיבה המרכזית לכך שהאיביזה הרגישה שקטה מאוד ביחס לאחרות. עם זאת, המנוע המיושן לא מצטיין בצריכת הדלק. תיבת ההילוכים מדויקת וחלוקת ההילוכים טובה, אך הקלאץ' מעט קשה. התנהגות הכביש היא עוד עדות להתכחשות של פולקסווגן למותג "סיאט": במקום מכונית קלילה וצעירה קיבלנו כאן אמנם אחיזת כביש טובה וגם תחושת בטחון, אך אפס תקשורת ואפילו לא קמצוץ של הנאה.
רנו קליאוהקליאו יצאה לשוק לפני כשנה, ומיד הפכה לאטרקציה סביבתית ברחובות תל אביב (ולא רק). אבל מה יש בה מעבר לעיצוב? והאם שווה לשלם יותר כדי לקבל אותה עם מנוע 900 סמ"ק?!
עיצוב, אבזור וסגנוןבסעיף הזה הקליאו מנצחת בנוק אאוט את המתחרות. היא כל כך יותר מרשימה לעומתן, בפער פשוט בלתי נתפס. המדבקות הצעקניות של רכב ההדגמה רק מעצימות את ההבדל, ונהגי המוניות ששאלו עליה ברמזור - ובכן, אנחנו לא צריכים לספר לכם על התגובה שלהם ליונדאי i20. יונדאי מי? גם בתוך תא הנוסעים הקליאו סופר-מרשימה, עם מערכת מולטימדיה איכותית ודוברת עברית, ועוד שפע אבזור ייחודי. רק הנדסת האנוש פגעה מעט ברושם הכללי.
מרווח, שימושיות ונוחות נסיעהאבל כמו במקרה של האיביזה, ויש שיאמרו כמו בחדר המיטות, גם כאן הגודל לא קובע. העיצוב המוחצן משפיע לרעה על המרווח לנוסעים, בעיקר במושב האחורי. הגג נמוך, המושבים לא נוחים והתחושה קלסטרופובית. הנהג אמנם נהנה מכסא רך ונעים וממרווח סביר, אך שדה הראיה "מרושע", כפי שהגדיר זאת אחד הבוחנים. נוחות הנסיעה גררה ויכוחים קולניים בצוות iCar: אחדים זכרו אותה כלא נוחה ממפגשים קודמים, והופתעו לגלות שהיא דווקא לא נחותה ביחס למתחרות; אחרים טענו שהיא פשוט מכונית קופצנית ולא נוחה, ורק במושב האחורי היתה הסכמה לגבי רמת הנוחות הירודה. מחוץ לעיר הנוחות משתפרת, אך רכות יתרה והיעדר תמיכה של המושבים עלולים לעייף את הנהג לאורך זמן.
מנוע, ביצועים והתנהגות כבישטכנולוגיית הטורבו היא הדבר הבא בעולם הרכב, כך מספרים לנו בשנים האחרונות. בדרך כלל זה באמת נכון, אך מנוע הטורבו של הקליאו לא מספק את הסחורה. את הכוח שלו הוא מייצר רק בסל"ד גבוה, ושם הוא סביר ביכולותיו, אך מתחת לתחום היעיל הוא פשוט מרגיש חלש. תוסיפו לזה את המשקל הכבד של המכונית (הכבדה במבחן) ואת יחסי ההעברה הארוכים, ותגלו שאולי עדיף פשוט לשלם פחות ולקבל את הגרסה הבסיסית של הקליאו עם מנוע 1,200 סמ"ק סטנדרטי. תיבת ההילוכים לא מוצלחת: מהלך הידית מעורפל, ולא פעם מצאנו את עצמנו משלבים להילוך הלא נכון. התנהגות הכביש הפגינה פוטנציאל לא רע בכלל, ועשתה לנו חשק לסיבוב על קליאו חזקה יותר.
פורד פיאסטהמתחת לעיצוב המחודש א-לה אסטון מרטין, מסתתרת לה הפיאסטה המוכרת - שהרשימה אותנו לטובה לפני כשנה. האם גם הגרסה הידנית שלה, עם מנוע חלש משמעותית ופחות אבזור, מסוגלת לעשות את העבודה?
.jpg)
עיצוב, אבזור וסגנוןהפרצוף העדכני של הפיאסטה משדרג את המראה שלה בכמה וכמה דרגות. גם הצבע הזרחני מושך תשומת לב, ולגבי הפרופיל והחלק האחורי נחלקו דעות הבוחנים. כך או אחרת, היא נראית צעירה וקלילה - שניה לקליאו, ומתחרה צמודה של הפיג'ו בסעיף העיצוב. מבפנים היא הרבה פחות מרשימה, ואיכות הפלסטיק הבינונית קצת מאכזבת. רשימת האבזור שודרגה לאחרונה באופן דרמטי עם הוספת מערכת המולטימדיה (הכוללת גם דיבורית בלוטות', מצלמת רוורס ועוד). עם זאת, המיקום המשונה והמאוד לא נוח לשימוש של המערכת מסגיר את העובדה שלא מדובר באביזר מקורי של הרכב.
מרווח, שימושיות ונוחות נסיעהזו כנראה לא המכונית שהיינו ממליצים עליה למשפחה קטנה עם ילד ועגלה. הדלתות האחוריות קטנות, תא המטען קטן וצר, והמושב האחורי מציע מרווח סביר בלבד. גם ליד הנהג התלוננו הבוחנים על מרווח מוגבל לרגלים, ובמושב הנהג מפריעה העובדה שאין כוונון גובה לכסא - מה שמכתיב תנוחה גבוהה ולא טבעית. נוחות הנסיעה טובה בסך הכל: הפיאסטה מוצאת איזון מוצלח בין רכות לנוקשות, ובעיקר במושב הקדמי השיבושים פחות מורגשים. גם כאן, המושב האחורי קופצני יותר - דומה ליונדאי, עדיף על הרנו. בידוד הרעשים הוא הכי פחות מוצלח כאן: בנהיגה בינעירונית חודרים המון רעשי כביש ורוח לרכב, ויוצרים פסקול מטריד.
מנוע, ביצועים והתנהגות כבישזו ללא ספק המכונית שבה הדואליות קיצונית מכולן. נתחיל עם השלילי: המנוע. הוא פשוט חלש, והופך את הפיאסטה למכונית האיטית במבחן. הקליאו בתנאים יומיומיים תציע ביצועים דומים, אך שם לפחות יש תחום יעיל במעלה הסל"ד. בפיאסטה - יוק. תתחילו להתרגל להסתכל על הנוף, יהיה לכם הרבה זמן לעשות את זה. תיבת ההילוכים דווקא טובה, ולא יוצרת "בורות" של כוח במעבר בין הילוכים. בצד השני של המטבע ישנה התנהגות הכביש: כאן הפיאסטה פשוט זורחת. היא מהנה לנהיגה בצורה יוצאת דופן, מחוברת לנהג ברמ"ח איבריו, מפגינה זנב חופשי ומשוחרר ואפילו הבלמים שלה מצוינים. קחו אותה לסשן שעשועים בהרי ירושלים - אבל רק בירידות...
פיג'ו 208בפיג'ו האמינו שיש להם מוצר טוב ביד, ותמחרו בהתחלה את ה-208 הרחק מעל המתחרות. הקהל הישראלי הגיב באדישות, המחיר צנח ב-10,000 שקל, וכיום ה-208 מתייצבת על 77 אלף שקל בדיוק. האם היא שווה את המחיר?
עיצוב, אבזור וסגנוןאז נכון, ה-208 פחות מושכת תשומת לב מהקליאו; אבל לפחות לטעמו של הח"מ, יש בה משהו אלגנטי יותר. בעוד הקליאו היא המכונית הצעקנית, הססגונית והנוצצת בחבורה, פיג'ו 208 מצליחה לשמור על עיצוב קלאסי ומתוחכם. מבפנים היא נראית פחות טוב, בעיקר בגרסת הבסיס שנעדרת את הפלסטיקים המבריקים והנאים. רשימת האבזור כמעט מעליבה: אין חלונות חשמל מאחור, אין מסך מולטימדיה, אין אפילו כוונון חשמלי למראות! אנחנו ממליצים בחום על הגרסה המאובזרת שגם נראית טוב יותר מבפנים ומבחוץ, ושיהיה בהצלחה במו"מ על המחיר.
מרווח, שימושיות ונוחות נסיעהכניסה למושב הנהג חילצה מאיתנו אנחה בסגנון ארצ'י באנקר. הכסא הוא בעצם כורסה, עם ריפוד רך ומפנק וגם עם תמיכה צידית נדיבה. בנהיגה ארוכה חלקנו העדיפו מושבים קשים יותר, אבל זה באמת עניין של טעם. ההגה יורד נמוך, מתחת ללוח השעונים, ומכניס את הנהג לאווירה ספורטיבית. שדה הראיה מעולה לכל הכיוונים, ותא המטען הוא השני בגודלו אחרי היונדאי. מערכת המתלים של ה-208 מכוילת על הצד הרך של הסקאלה, מה שאומר שמרבית השיבושים נספגים היטב מתחת לגלגלים. כנראה שבתוך העיר זו המכונית הנוחה בחבורה, ובקטגוריית הסופר מיני עם האוריינטציה העירונית מדובר ביתרון חשוב. עם זאת, הרכב מתנועע קצת יותר מהרצוי - כך שבמושב האחורי התחושה פחות נעימה, וכך גם על כבישים גליים.
מנוע, ביצועים והתנהגות כבישזהו המנוע המתקדם ביותר בחבורה, למרות שהוא לא הכי חזק. פיג'ו בחרה במבנה של 3 צילינדרים על מנת להשיג קצת יותר מומנט בסל"ד נמוך, והמטרה בהחלט הושגה: ה-208 מסוגלת לנוע בעיר כמעט ללא החלפות הילוכים, היא מתקדמת בקצב יפה בכל מהירות שהיא, והמספרים על המחוג נצברים בקצב גבוה יותר ממה שמרגישים. מעט ויברציות וטרטור בסל"ד נמוך, זה החסרון המרכזי של מנועי 3 צילינדרים. תיבת ההילוכים לא מוצלחת: החלפת ההילוכים קשה, מהלך הידית ארוך ולמי שלא רגיל לקלאץ' - יקח זמן להסתגל לפיג'ו 208. התנהגות הכביש משוחררת וקלילה מאוד, למרות שהיא לא ספורטיבית בהגדרה המקובלת של המילה. ההגה מאוד מהיר (גם אם לא מתקשר מספיק), הזנב יוצא במחול בכל כיכר בעיר, והתחושה היא של מכונית דינאמית וזורמת. על הכביש המתפתל, כשביקשנו יותר דיוק וחדות, קיבלנו מהפיג'ו בעיקר כשכושי זנב. דווקא נחמד.
.jpg)
סיכוםהמבחן הזה אולי המחיש יותר מכל את האבסורד שבהכתרת מכונית "מנצחת" במבחן השוואתי. בסיכום הכולל המכוניות היו קרובות מאוד זו לזו, אך בחלוקה לסעיפים השונים - מתברר שכל מכונית מתבלטת בתחום אחר לחלוטין, כך שהבחירה ביניהן תלויה לגמרי במי שאתם ובמה שאתם מחפשים במכונית שלכם.
עיצוב, אבזור וסגנוןהקליאו היא המכונית המדליקה והמגניבה ביותר בחבורה, על כך אין מחלוקת. הפיאסטה והפיג'ו עושות משהו לרגש, כל אחת בדרכה שלה, אבל דווקא מבפנים הן קצת פחות מרשימות. במקרה של הסוזוקי, הסיאט והיונדאי, נראה שפשוט לא חשבו על זה בתכנון. הסטייל פשוט לא נמצא שם.
.png)
מרווח, שימושיות ונוחות נסיעהאם אתם לא מחפשים מכונית שנראית טוב אלא פשוט מחפשים את הרכב היעיל ביותר, בטח תעריכו מכוניות מרווחות ונוחות. זאת גם הסיבה העיקרית להעדיף את מכוניות הסופר מיני על פני מכוניות המיני הזולות. והמסקנה הכי חשובה שלמדנו מהמכוניות האלו: הגודל ממש לא קובע.
מנוע, ביצועים והתנהגות כבישעוד סיבה שבגללה כדאי להעדיף את הסופר-מיני'ז על פני מכוניות המיני הפיצפונות, היא העובדה שכאן מקבלים מנועים קצת יותר חזקים. אמנם, כמעט בכל המקרים גם המנוע הוחלש ביחס לתיבות האוטומטיות - אך מרבית המכוניות כאן מספקות חווית נסיעה מהנה למדי, וזה בהחלט פרמטר חשוב לקהל צעיר (וצעיר ברוחו).
.png)
פורסם לראשונה ב- 25.08.14
למאמר זה התפרסמו 11 תגובות
