מבחן השוואתי - סיטרואן C4 X מול טויוטה קורולה וסקודה אוקטביה

קטגוריית המשפחתיות הלכה בשנים האחרונות ודעכה, בעיקר בשל הביקוש ההולך וגובר לרכבי פנאי, וגם בשל היעדרן הכמעט מוחלט של אופציות חשמליות - שגם הן נמצאות, באופן צפוי, בגזרת רכבי הפנאי. אם לפני קרוב לעשור תפסו המשפחתיות נתח של כ-30% משוק הרכב הישראלי, הרי שב-2020 ירד הנתח שלהן ל-20% בלבד, והמשיך לצלול עד ל-13% בסך הכל בשנה שעברה.

זה לא הפריע ליבואניות הרכב לייקר דרמטית את המשפחתיות, שמחירן זינק השנה לאיזורי ה-150-160 אלף שקלים. הסיבות הרשמיות להתייקרות הן כרגיל העליה בתשומות הייצור ובשערי המטבע, אך גם לצמצום התחרות יש כמובן השפעה על המחירים. שכן היצע הדגמים בקטגוריה הלך והצטמצם בשנים האחרונות באופן משמעותי.

לכן הופעתנו כאשר סיטרואן הודיעה על חזרתה לקטגוריה, עם הצגתה של סיטרואן C4 X לפני כשנה. היא הגיעה ארצה לאחרונה עם מנועי בנזין, דיזל וחשמל, כאשר גרסת הבנזין אמורה להתמודד בין היתר בציי הרכב, מול המתחרות הותיקות והפופלאריות. היא תפגוש שם את רבת המכר טויוטה קורולה, שעברה לאחרונה מתיחת פנים וזכתה למערכת הנעה משודרגת. את השתיים עימתנו מול סקודה אוקטביה, גם היא משפחתית פופולארית במיוחד, שזכתה כאן במהלך השנים לשפע של מחמאות במבחנים ההשוואתיים.

להשוואת נתונים: סיטרואן C4 X מול טויוטה קורולה וסקודה אוקטביה

 

עיצוב ותא נוסעים

סיטרואן היא הנאה והמעניינת למראה בחבורה. עם חרטום ואחוריים מקוריים ואלמנטים ברורים של רכבי פנאי. מטויוטה לעומת זאת התאכזבנו על שלא ניצלה את העדכון שערכה לקורולה והותירה אותה משעממת להפליא, עם מעט מאוד שינויי מראה. גם סקודה אוקטביה אפרורית בהשוואה לסיטרואן, אבל היא מצליחה לשמור על מראה מכובד יותר.

כמו בחוץ, כך בפנים. ה-C4 X היא המרשימה והמעניינת מהשלוש. עם שימוש בחומרים מגוונים ואיכותיים, שפע תאי אחסון והמושבים הנוחים ביותר (ריפוד משולב עור), עם תנוחת נהיגה גבוהה וכניסה ויציאה נוחות יותר. פחות אהבנו את לוח המחוונים הצנוע ("5.5) ותפעול תפריטים לא נוח במסך המגע ("10).

לקורולה העדכנית נוסף לוח מחוונים דיגיטלי ("12.3) שמציע תצוגת נתונים מגוונת יותר ומסך מגע גדול מבעבר ("10.5 ברכב המבחן, בליסינג עדיין תקבלו "9 בהתקנה מקומית), אבל הוא עדיין לא מופנה לעבר הנהג ופוגע כך בנוחות התפעול, וכולל מתגים פשוטים וזולים בחלקו התחתון. למרות שילוב צבעים דו-גוני ברכב המבחן, איכות החומרים פשוט נמוכה מהאירופאיות, אין מספיק תאי אחסון, בורר ההילוכים מכאני ומיושן למראה (באירופאיות יש מתג צנוע עם מנופי שליטה ידנית מאחורי ההגה) ומושב הנוסע נטול כיוון גובה.

עיצוב הפנים באוקטביה מודרני ואיכותי, עם שימוש מועט במתגים כשמרבית התפעול מתבצע באמצעות מסך המגע ("10). זו לא תמיד האפשרות המועדפת, ולכן תפעול המערכות בה מסורבל מדי, כשאת עוצמת השמע צריך לקבוע באמצעות פס מגע בקונסולה המרכזית. לוח המחוונים האנלוגי מיושן ופתחי המיזוג ממוקמים נמוך מדי. אהבנו את שקע USB ייעודי למצלמת דרך המוצב בסמוך למראה, וגם את העובדה שהמפתח החכם מאפשר פתיחה או נעילה של כל הדלתות לעומת הקדמיות בלבד באחרות.

שלא במפתיע, לסקודה מרחב המחיה הנדיב ביותר לנוסעים מאחור. הטויוטה שניה מבחינה זו בגלל מרווח ראש מוגבל וסף דלת נמוך, בעוד הסיטרואן מפשלת דווקא בתחום חשוב זה. היא הצפופה מהשלוש וליושבים מאחור רק שקע USB בודד (צמד בשתי האחרות).

לאוקטביה תא המטען הגדול ביותר (533 ליטר) עם גלגל חלופי בגודל מלא (זמני ב-C4 X, ערכת ניפוח בקורולה), שקע 12V ומפתח גדול הודות לתצורת דלת חמישית. ל-C4 X נפח גדול במעט מהקורולה (510 ליטר לעומת 471 ליטר), אבל מפתח ההטענה קטן יותר.

מערך הבטיחות כולל בשלושתן בלימה אוטונומית ובקרת שיוט אדפטיבית, אבל ב-C4 X ובקורולה יש גם שמירת נתיב (רק תיקון באוקטביה) והתרעת שטח מת (רק בקורולה הבכירה, כולל על פתיחת דלת).

 

מנועים וביצועים

טויוטה שיפרה את מערכת ההנעה ההיברידית עם מנוע חשמלי חזק יותר (95 כ"ס, 13+) ללא שינוי במנוע הבנזין (1.8 ליטר, 98 כ"ס), ועם הספק משולב של 140 כ"ס. בהתאם היא הייתה המהירה - ובפער גדול – מהאחרות. בזינוק מהמקום (9.3 שניות ל-100 קמ"ש, כשנייה פחות) ובתאוצות הביניים החשובות יותר, עם יכולת טובה משמעותית (מקודמתה ומהאחרות) בנסיעה מאומצת בכביש הררי. אך המנוע הזה מחובר עדיין לתיבת הילוכים רציפה לא מרשימה שנותרה כשהייתה. צריכת הדלק הייתה הטובה במבחן: 17.2 ק"מ לליטר.

שתי האחרות מצוידות במנועי בנזין שלושה צילינדרים מוגדשים ונפח צנוע - 1.2 ליטר בסיטרואן ו-1.0 ליטר עם מערכת היברידית קלה (48V) בסקודה. במבחני התאוצה ה-C4 X מהירה בפער קטן מהאוקטביה, בין היתר בגלל תגובה מהירה יותר של תיבת ההילוכים (8, אוטומטית) לעומת זו המהוססת של סקודה (7, כפולת-מצמד). המנוע הצרפתי רועש ורועד יותר וצמא יותר לבנזין עם 12.8 ק"מ לליטר לעומת 15.6 ק"מ לליטר לצ'כית בממוצע המבחן.

 

נוחות והתנהגות

סקודה מציעה את איכויות הנסיעה הגבוהות בהשוואה, עם פשרה טובה בין נוחות נסיעה במהירות נמוכה לשמירה על ריסון במהירות גבוהה וגם מבודדת טוב מכולן את רעשי הרוח והדרך. גם היכולת הדינמית טובה עם תחושה בטוחה וצפויה במגבלות.

מערכת המתלים המתקדמת של סיטרואן מאפשרת שיכוך יעיל של מפגעי סלילה מקומיים, בעיקר במהירות נמוכה. מצד שני, הכיול הרך פוגע ביכולת הדינמית עם זוויות גלגול מוחשיות. בשיוט בולטים רעשי רוח יותר מהאחרות.

למרות שלטויוטה מתלה אחורי מודרני מהאחרות (רב-חיבורי לעומת קורת מתח), הכיול נוקשה מדי ויחד עם צמיגים בחתך נמוך של רכב המבחן, נוחות הנסיעה במהירות נמוכה בינונית בלבד, בזמן שבמהירות גבוהה הצמיגים אחראים לרעש דרך ניכר. היכולת הדינמית סבירה, בגלל אובדן אחיזה מוקדם ובקרת יציבות אגרסיבית מדי, עם מערכות הגה ובלמים חסרות תחושה.

 

סיכום

המבחן הזה משקף היטב את מצבה של קטגוריית המשפחתיות והירידה הדרמטית בפופולאריות שלה. ולאור תגי המחיר שהוצמדו להן וההתרשמות שלנו במבחן, הביקוש לדגמים אלו צפוי להצטמצם עוד יותר בעתיד. ולתוצאות.

ה-C4 X מחזירה את סיטרואן לקטגוריה לאחר שנים של היעדרות, ומביאה איתה מראה רענן ומעורר השראה עם מקוריות ונוחות נסיעה טובה מאוד. אבל המנוע שלה גס מדי, מחוספס וצמא לבנזין באופן שמחייב עדכון דחוף. היא גם צפופה משמעותית ממתחרותיה ולכן תתאים פחות למשימות משפחתיות. לכן היא מסיימת אחרונה כאן.

טויוטה קורולה עברה עדכון משמעותי וראוי, ומציגה כעת סביבת נהג משודרגת ובעיקר מערכת הנעה שעדיפה משמעותית על המתחרות. הן מבחינת ביצועים והן בצריכת הדלק החשובה כל כך. אבל היא משדרת "אני בת לדור קודם", עם סביבת נהג פשוטה ופחות שימושית ואיכות הנסיעה הנמוכה במבחן. היא לא יכולה לנצח כאן.

מה שמותיר אותנו – מעט במפתיע – עם סקודה אוקטביה, המנצחת הסדרתית והוותיקה. היא אמנם העצלה מהשלוש ושיפור תפעול המערכות צפוי רק במתיחת הפנים הקרובה. אבל היא המכונית הכי מהוקצעת כאן מבחינת איכויות הנסיעה, השימושית מכולן ובפער גדול וזו שתכיל בקלות יתרה משפחה שלמה. הכתר עדיין שלה.