מבחן השוואתי - ספורטיביות קטנות

גם לכתבי רכב נמאס לפעמים מהעבודה. תגידו מה שתגידו, אבל יום צילומי וידאו למיניוואן בשיא החום של אוגוסט זו לא חוויה מהנה. גם נסיעה של 800 ק"מ במכונית מיני שהמהירות המירבית שלה נמוכה מאופנוע בהילוך ראשון זה לא בילוי מומלץ לחולי הגה קשים. אז אחרי השנה הקשה שעברנו, ובשל הקשיים הרבים של המקצוע, החלטנו לפתוח במסורת. בכל דצמבר אנחנו תופסים את הספורטיביות המעניינות ביותר שיש בסביבה ויוצאים איתן ליום כיף שמזכיר לנו למה באנו לעבוד בתחום.

למבחן השנה היו אמורות להתייצב ארבע מכוניות. רנו קליאו ספורט ופיג'ו 208 GTI שהגיעו ארצה במחצית השנייה של השנה, ואופל קורסה OPC ואבארט 500 כנציגות הדור הותיק יותר. ביום המבחן התברר שנדיר שהכוכבים מסתדרים באופן מושלם בשמיים ומרנו קיבלנו הודעה שהקליאו עייפה מתלאות התקופה האחרונה ולא תתייצב למבחן. לקחנו את השלישיה ליום כיף ארוך, ירדנו איתן לכבישי הנהיגה המהירים של הדרום, דהרנו איתן על מנחתים נטושים ובתור פינאלה יצאנו לרקוד על אחד מהכבישים החלקלקים בישראל. כל החוויות לפניכם...

> לגלריית התמונות המלאה - היכנסו לעמוד הפייסבוק של iCar <

05:30 בבוקר, תחנת דלק במודיעין

בזמן שחבורת המכוניות הסקסית עומדת ושותה בנזין, עומדת חבורה הרבה פחות מרשימה למראה של בוחנים ומתפלספת על ענייני עיצוב. הפיג'ו לדעת הרוב היא המכונית המעוצבת ביותר כאן. התוספות ביחס לגרסה הרגילה לא משמעותיות ורק צמד המפלטים ותגי ה-GTI על הדפנות, בהומאז' מקסים ל-205 GTI, חושפים את היעוד האמיתי שלה. הקורסה OPC לעומתה נראית כאילו שלפו אותה מסדנת שיפורים. חלונות מושחרים, אגזוז משולש ודיפיוזר עמוק מאחור, פתחי אוורור לבלמים ורביעיית חישוקי מגנזיום עצומים (18 אינצ'!) צורחים "ספורט! ספורט!". האבארט מתמקמת איפשהו באמצע, כמחוות רטרו מקסימה לאבארט ההיא. קשה לפספס שמדובר במשהו שונה מפיאט 500 רגילה בזכות שלל החצאיות, הספויילרים והבלמים האדומים, אבל היא לא מוחצנת כמו האופל.

הסבלנות של הבוחנים נגמרת מהר מאוד וכולם ממהרים להתמקם איש איש במושבו. מבפנים הפיג'ו לוקחת בענק. בכל מקום בתוך התא יש תג GTI, תפירות אדומות ובכלל מבחינת איכות ואבזור הפיג'ו מכה שוק על ירך את המתחרות. האופל מרגישה הכי פשוטה והכי פחות מעוצבת, אבל כיסאות מעולים של "רקארו" והגה עם בסיס שטוח מזכירים שמדובר במכונית מבית OPC. האבארט? היא שוב באמצע. גם כאן תרגישו שמדובר בגרסה ממוקדת וספורטיבית של ה-500. מושבים ספורטיבים ויפים (שהיו מאוד צרים לחלק מהבוחנים), דוושות אלומיניום וכמה סמלים של עקרב צהוב/אדום. זהו. יוצאים לדרך.



07:30 בבוקר, מנחת המטוסים הנטוש, ערד

הקטנטנות ניצבות ראש בראש על המסלול, כדי לבדוק מי יותר מהירה. ראשונות עומדות האבארט 500 והקורסה. לאבארט 135 כוחות סוס שמופקים ממנוע טורבו בנפח 1,400 סמ"ק. יחס ההספק-משקל הוא 130 כ"ס לטון. לצידה הקורסה OPC, עם 192 כוחות סוס ממנוע טורבו בנפח 1,600 סמ"ק ויחס הספק-משקל של 159 כ"ס לטון. יריית הזינוק והקורסה משיגה, אבל רק במעט. בניסיון הנוסף האבארט מפתיעה ומנצחת. המנועים בשתי המכוניות מאוד מוצלחים. שתיהן אמנם מאוד אנמיות לפני כניסת מגדש הטורבו, אבל מהרגע שהוא נכנס ההבדלים עצומים. בקורסה הכוח נבנה באופן הדרגתי וליניארי וככל שמחט הסל"ד מטפסת הכוח מתגבר. באבארט הכוח מתפרץ בסביבות ה-2,000 סל"ד ומשם מתקבלת משיכה חזקה של כוח עד לשיא ההספק, ואז המנוע מתחיל לאבד דחף. ב-OPC המנוע לא נותן לך לבדוק מה קורה לאחר שיא ההספק מכיוון שמנתק ההצתה מתערב באופן אגרסיבי ממש לפני הקו האדום וחונק את המנוע באחת. תיבת ההילוכים של האבארט מעט מעורפלת ויש לה רק חמישה יחסי העברה אבל היחס בין ההילוכים טוב ואין בורות משמעותיים ביניהם. באופל, לעומת זאת, יש בור רציני בין שלישי ורביעי, וזה מוזר לאור העובדה שאפילו ההילוך השישי מרגיש קצת קצר. גם מיקום הידית ומהלכה לא מדוייקים. הפער בין המכלולים של שתי המכוניות מאפשר לאבארט, החלשה משמעותית, לשמור על קצב דומה ואף להפתיע את הקורסה. הכל תלוי בנהג. זאת הסיבה שהקורסה עולה לסיבוב השני מול ה-208. עם נהג ממוקד ועירני שמכיר את מגבלות הרכב, ה-OPC תמיד תהיה מהירה יותר מה-500.

מול הפיג'ו המשחק מסתיים מוקדם מהצפוי. בין השתיים יש הבדל של 8 כוחות סוס בלבד אבל הפער ביחס ההספק-משקל עצום. לפיג'ו הקלה מנוע טורבו בנפח 1,600 סמ"ק אבל היא סוחבת 45 ק"ג פחות ויחס ההספק משקל שלה הוא 172 כ"ס לטון. לפיג'ו תיבה מדוייקת ומהירה יותר, סידור הילוכים מוצלח יותר ובעיקר זמינות כוח מופלאה. החל מ-1,700 סל"ד המנוע סוחב ומושך בשמחה עד למנתק ההצתה. הדחף המעולה, יחד עם נכונות לשקוע עמוק בתחום האדום של מד הסל"ד, מאפשר לכל נהג להיות מהיר בהרבה כשהוא מצוייד ב-208 GTI.



08:30 בבוקר, כביש סדום – ערד

אם אתם לא מכירים היטב את כביש הנהיגה הטוב בישראל, זה שיורד מערד לים המלח, אתם כנראה לא חולי הגה. אין מקום טוב יותר מכביש סדום-ערד לבדוק עד כמה תגי האבארט, ה-GTI וה-OPC מצדיקים את עצמם. הנחת המוצא הייתה שהתחרות הקשה תהיה בין הפיג'ו והאופל ושהפיאט תזדנב אי שם מאחורה. אבל ההשערות שנעשות במשרד לא תמיד תואמות את המציאות בשטח. נתחיל מהקורסה, שדווקא תאמה את הציפיות. האחיזה הגבוהה של ה-OPC על הכביש המצויין מאפשרת לקבוע את הקצב המהיר ביותר בירידה לכיוון סדום. השליטה בהעברות המשקל מעולה ומאפשרת ביטחון מוחלט לצד קצב מהיר בהיסטריה. המינוס הגדול ביותר באופל הוא ההגה. אחד הקומפוננטים הכי חשובים ברכב לנהיגה דופק פה נפקדות. שטח מת גדול במרכז וחוסר דיוק מפריעים בפניות.

פיג'ו 208 GTI אמורה הייתה להיות המהירה ביותר כאן, במיוחד עם המנוע הגיבור. במבחן שעשינו לפיג'ו לפני מספר חודשים היא חשפה זנב שמח במיוחד ועל כבישי הרי ירושלים זה הופך אותה לרקדנית מצויינת. אבל בסדום ערד הנטייה של הזנב לצאת לטיולים יזומים, ויזומים פחות, הופכים אותה למכונית מאוד מהנה אבל פחות מהירה. כדי ליצור קווים נקיים צריך מינון מדוייק במיליגרמים של האצה ובלימה. ההגה מצידו קצת קל ומיידי בכביש הספציפי הזה. המנוע ותיבת ההילוכים באמת מבריקים כאן ואין ספק שמהלך שיווקי נכון יכול להביא את ה-208 GTI לככב בכרזות של נאס"א.

מהאבארט 500 לא היו לנו ציפיות בסדום-ערד. ככה זה שיש לך מעט כוח (יחסית) ובסיס גלגלים קצר. בפועל האבארט הפתיעה את כל הבוחנים ללא יוצא מהכלל. ראשית, האחיזה האבסולוטית מדהימה בהתחשב בעובדה שמדובר ברכב גבוה וקצרצר. למתלים הנוקשים יש חלק ניכר בכך. ההגה עצום - חלק מהבוחנים טענו שהוא מתאים לאונייה - אבל משקלו כבד (כמו שצריך) והוא מדוייק מאוד. העובדה שמדובר במכונית קטנה וצרה מאפשרת למקם אותה על קו מדוייק בתוך הנתיב. למרות פער ההספק המשמעותי האבארט לא נשרכה בהרבה אחרי שתי האחרות.



12:00 בצהריים, כביש ים המלח

את הקילומטרים צפונה הקטנות הספורטיביות עושות על כביש 90. הכביש מהיר מאוד ומאפשר להן להתאוורר מעט. במהירויות גבוהות הקורסה מציעה את סביבת הנהג השקטה ביותר, למרות שהיא לא מכונית שקטה באופן אובייקטיבי. יחד עם המנוע הגמיש הנסיעה הבין עירונית איתה רגועה יחסית. רגועה, אבל לא שלווה. המתלים הקשים וחתך הצמיגים המופרך גורמים לקורסה לנוע יותר מדי על מתליה. זה לא סיפור גדול בחבורת המכוניות הזאת, אבל אם אתם גוררים בעיות גב מהצבא או מתוקף תפקידכם כהורים, ראו הוזהרתם.

האבארט לא מציגה נוחות נסיעה עדיפה. היא רק מתמודדת עם השיבושים בצורה שונה. יותר עסוקה מה-OPC על שיבושים גדולים ופחות על קטנים. תא הנוסעים לא רועש במיוחד אבל במהירויות גבוהות מתחילה שריקת רוח מוזרה ששלחה אותנו לבדוק אם לא קיבלנו במקרה את גרסת הקבריולט שלה. חשוב לציין שבנסיעות קודמות ב-500 אבארט לא שמענו את הרעש הזה. תנוחת הישיבה היא הפחות נוחה מבין השלוש, לפחות בכבישים פתוחים ומהירים. הנהג יושב מאוד גבוה ומאוד קרוב להגה. העובדה שההגה לא מתכוונן לעומק היא בכלל מחדל, ויחד עם ההגה הגדול רק חולצה כחולה עם סמל של "אגד" חסרים. היכולת של המנוע האיטלקי לבלות במהירויות כביש 6 ולמעלה מכך מדהימה והיא מרגישה נינוחה באופן לא צפוי על כביש ים המלח.

הפיג'ו ניצבת כאן בליגה אחת למעלה. מערכת המתלים שלה מספקת נוחות נסיעה טובה יותר, למרות שהיא לא מאוד נוחה בפני עצמה. גם הגמישות של המנוע וההילוך השישי הארוך מאפשרים שיוט נינוח יחסית. לצורך עקיפות צריך להוריד הילוך או שניים ואז היא דוהרת קדימה ומשאירה את הנהג הנעקף לנסות ולהבין איך יכול להיות שמכונית מבית פיג'ו נעלמת לו כל כך מהר מהשמשה. תנוחת הישיבה מעולה. היא גבוהה מהאופל ונמוכה מהפיאט ומיקום לוח המחוונים, שנמצא גבוה ובנפרד מההגה, פשוט מושלם. המושבים עצמם הם הנוחים ביותר לנסיעות ארוכות והם עדיין יפים ועוטפים.



14:00 בצהריים, כביש אלון

עם כל הכבוד לכביש סדום-ערד הנפלא, קטנות ספורטיביות צריכות להיבחן בכבישים צפופים וטכניים בהרבה. על כביש אלון, מספר 458 בשבילכם (ואין קשר לפרארי), נצליח לאבחן בסכין מנתחים את ההבדלים ביניהן. למי שלא מכיר: זהו הכביש שיורד מכיוון כפר אדומים לואדי קלט. כאן ציפינו שהאבארט והפיג'ו יבלטו, אבל כמו שהבנתם יום המבחן צפה לנו הרבה הפתעות. הראשונה הגיעה מצידה של הפיג'ו. זנב שמח זה טוב. זה אפילו מעולה, ועל כבישים מסויימים ואוחזים בהרי ירושלים היא הבריקה, ממש כמו האבארט. אבל כאן, בכביש שהוא יותר חלקלק מפוליטיקאי וגם מתפתל לא פחות, היה לה פשוט קשה מדי. שמחת הזנב המובנית והכוח הרב הפכו אותה למכונית שנעה בין תת היגוי להיגוי יתר. כניסה לסיבוב באופן שאינו ניטראלי לחלוטין תוציא את הזנב לטיול ויציאה עם לחיצה בריאה על הגז מעיפה אתה לתת היגוי חריף. במצבים האלו המכלולים של הפיג'ו נחשפים לחלוטין. ההגה מתגלה כפטפטן לא קטן. הוא מעביר מידע לידי הנהג באופן שכמעט ואי אפשר למצוא במכוניות מודרניות, זה נפלא ומקל מאוד על הטיפול בתת היגוי. השלדה מציעה חדות ונכונות מענגת לפנות, אבל מצד שני התקשורת מהשלדה לוקה בחסר והעובדה שהרכב נכנס להיגוי יתר מתבררת יותר מזווית החרטום ביחס לסיבוב ופחות מהתחושות שמקבל הגוף מהרכב. למרבה המזל, ההתנהגות של הפיג'ו על מגבלות האחיזה צפוייה וסלחנית. בקרת היציבות נותנת המון מרווח פעולה לפני שהיא מתערבת, וזה רבותי, כיף גדול.

האבארט מציגה פרשנות הפוכה לפיג'ו. היא אוחזת להפליא ותת ההיגוי פשוט לא קיים הודות למערכת ה-TTC שמווסתת את כמות הכוח שיורדת לגלגלים. למרות הישיבה הגבוהה המתלים הקשים והקצרים מונעים כל רכינת מרכב. בנקודות הקצה, בהם הגלגלים לא מצליחים לאחוז, האבארט מתנהלת כמו כפתור. On ו-Off. בגלל בסיס הגלגלים הקצר והמתלים הקשים כשהאיטלקיה מחליטה לצאת להיגוי יתר זה נעשה באופן חד ולא צפוי. אולי בגלל זה בקרת היציבות היסטרית ומהירת תגובה. היא גם לא מתנתקת, וזה קצת חבל. התקשורת מהשלדה טובה יחסית אבל ההגה האילם יעבור בקלילות "שבוע שבי" בשייטת.

האופל מציגה את אותה התנהגות בדיוק על הכביש החלקלק. בכביש הזה הזנב מעט יותר שמח וקל לשלוט בו על ידי העברות משקל קדימה ואחורה. תת ההיגוי קיים אבל הוא מתון יחסית. התקשורת מהשלדה טובה יחסית אבל ההגה לא משתפר. הוא עדיין לא מעביר מידע וגם כאן הוא לא מספיק מדוייק, אם כי במהירויות נמוכות השטח המת פחות מפריע. ההילוכים הראשונים קצרים אבל אחד הבוחנים גילה שהשלישי ארוך מספיק כדי לצלוח את מרבית הכביש כמעט ללא החלפות הילוכים.

16:30 מסעדת פועלים באיזור ירושלים

על ארוחת צהרים ולפני שיוט שקט הביתה אפשר לסכם את יום הקרב הזה. בתכל'ס, השאלה היא לא איזו מכונית הכי טובה אלא איזה סוג של חובב רכב אתה.

אם אתה חי, עובד ונושם בעיקר בעיר, אם מקדם ההופעה של הרכב חשוב לך לא פחות מאיך שהוא נוסע, ואם כבר רכשת מנוי לכירופרקט, אבארט 500 היא המכונית בשבילך. זו גם אחלה הזדמנות לצחוק על אלו שטוענים שפיאט 500 היא מכונית של בנות.
הבונוס: לגלות שבת הזוג שלך, לנסיעה לאילת או לכביש נהיגה מענג בצפון, היא מכונית מיני פיצית. מיני מיני, אבל עם הרבה פלפל.

אם החברים שלך קוראים לך "יקה", אם פיזיקה נראית לך כמו מקצוע הומאני ואם אתה אוהב, אבל ממש אוהב, לנהוג - אופל קורסה OPC היא הרכב עבורך. היכולת שלה לצלוח פניות במהירות ויציבות וההתנהגות שלה במגבלות האחיזה תתאים גם לנהגים שנכנסים לעולם המכוניות הספורטיביות לראשונה. המחיר הוא הנמוך בחבורה, וציפור קטנה לחשה לנו שמדי פעם היא מוצעת בהנחות מרשימות.
הבונוס: לגלות שנקודת ההשקה לסיבוב שווה בדיוק לנגזרת שלו.

אם אתה מחפש מכונית מאוד מהירה (ומוכן להתפשר על מכונית מהירה מאוד), אם כשמדברים על אחת "שמנענעת את הישבן" אתה חושב על מכונית, ואם אתה עדיין נזכר בערגה ב-GTI205 ומספר את זה לחברים שלך, לילדים שלך ולכל מי שמוכן (ולא מוכן) לשמוע, פיג'ו 208 GTI היא הרכב שלך, עם התנהגות הכביש שהכי דומה למכוניות של אז.
הבונוס: לאסוף לסיבוב חבר מהצבא שעדיין חולם על ה-205 ההיא.