מרבית רכבי הפנאי, גדולים וקטנים כאחד, נמכרים עם הנעה קדמית בלבד. כדי להעניק ללקוחות את מבוקשם - בדרך כלל תנוחת ישיבה גבוהה ומראה קשוח - לא צריך הנעה כפולה, ובוודאי שלא מערכות שטח מתקדמות יותר. ובכל זאת, רבים יופתעו לגלות שניתן לטייל בשטח למקומות מפתיעים גם עם רכבי פנאי שנחשבים רכים יחסית. אחרי שבדקנו מסלול טיול לג'יפון 2X4, החלטנו לקחת גם ג'יפון 4X4 לבדיקה מעמיקה יותר של יכולות השטח.
הרכב שנבחר למשימה הוא אופל מוקה X. עד לאחרונה הוא שווק עם הנעה קדמית בלבד, אך במסגרת מתיחת הפנים שהגיעה לאחרונה לישראל הצטרפה להיצע גם גרסת 4X4 עם מנוע מעט יותר חזק. המוקה הוא לא הרכב הראשון שחושבים עליו בהקשר של טיולי שטח, ודווקא בגלל זה היה מעניין לבדוק לאן ניתן להגיע בשטח עם ג'יפון עירוני לגמרי, כזה שתוכנן עבור כבישים וטיפוס על מדרכות.
מבחן ראשון: נהיגת שביליםעל השביל הכבוש כל מכונית פרטית תסתדר בלי בעיה, זה ברור. אבל מה באשר לקצב? יתרון הגובה של הג'יפון נתן מעט יותר תחושת בטחון כאשר הופיעו בורות קטנים וחריצים על השביל. אבל מה שעשה את ההבדל, בעיקר, זו ההנעה הכפולה: אם במכונית בעלת הנעה קדמית נשתדל להאט משמעותית בסיבובים, וניתקל מדי פעם באיבוד אחיזה של החרטום או הזנב, הרי שההנעה הכפולה שומרת על אחיזה מצוינת ומאפשרת לתפור שבילי קק"ל במהירות גבוהה. לנהוג בג'יפון עירוני ולהרגיש קצת כמו נהג ראלי...
מבחן שני: עליה עם דרדרתכאן אולי היתה ההפתעה הגדולה ביותר שלנו במבחן הזה. לא חשבנו שהמוקה העדין יסתדר עם הטיפוס, שאמנם לא היה תלול מאוד - אך היה זרוע באבנים קטנות וחלקלות, מלא אבק וגם חרוץ בקוליסים עמוקים. מסוג המקומות שאפילו נהגי פרייבטים אמיצים במיוחד לא חושבים לעבור בהם. אז הוצאנו בוחן נוסף כמכוון, מיקמנו את הגלגלים על האיזורים הגבוהים של התלוליות, ויצאנו לדרך.
בניסיון הראשון לא הצלחנו להגיע לסוף העליה. גם לא בשני. אז נכון, בפעם השלישית, כשמצאנו את הזרימה הנכונה וגם הנחנו את הגלגלים במקומות המדויקים (ולזה אנחנו מודים, צריך קצת יותר ניסיון בנהיגת שטח), המוקה טיפסה די בקלילות והגיעה מעלה. המרכיבים שתרמו לכך היו מרווח הגחון - שלא גבוה באופן אבסולוטי, אבל עדיף על זה של רכבי כביש מובהקים; ההנעה הכפולה תרמה לאחיזה על האבנים המתדרדרות, ודחפה את הרכב קדימה במעלה הגבעה; והכי חשוב היה המכוון החיצוני, שעזר לנו לבחור את נתיב ההתקדמות הנכון. בעזרת 3 אלו, עמדנו במשימה שלא חשבנו שתתאים למידותיו של הג'יפון העירוני.
מבחן שלישי: הצלבותלמקומות בהם יש הצלבות משמעותיות - כלומר, חריצים בשביל שמשאירים שני גלגלים באוויר - בדרך כלל לא מגיעים עם ג'יפון עירוני. אבל לשם המבחן התאמצנו וחיפשנו כאלה, וגילינו שבהצלבות העמוקות יותר הג'יפון מרים ידיים. מהלך מתלה קצר לא מאפשר לו להתמודד איתן, וגם היעדרן של מערכות אלקטרוניות - כאלו המדמות נעילת דיפרנציאל - פוגע בהתקדמות ודורש הגעה למכשול במהירות גבוהה יותר ומעבר פחות אלגנטי, יותר מטלטל ובעל פוטנציאל נזק גדול יותר. טוב, צריך היה להשאיר משהו גם לרכבי השטח הקשוחים...
מבחן רביעי: ירידה תלולהכאן לא ההנעה הכפולה היא זו שמשחקת תפקיד, אלא זוויות הגוף. על פניו, למוקה היה את מה שצריך כדי לצלוח אותה בשלום: סרחי העודף שלו לא גדולים, בסיס הגלגלים קצר יחסית - והמערכת לבקרת גלישה במדרון היא תוספת מבורכת שעשויה לסייע במשימה. בהמשך גילינו שזה לא פשוט כמו שחשבנו: לפגוש הקדמי ישנה מסגרת תחתונה נמוכה יחסית, שכמעט והשתפשפה במעבר מהמדרון למישור. גם כאן, הכוונה קרקעית מדודקת ונהיגה זהירה אפשר לג'יפון העירוני לצלוח את האתגר בשלום.
סיכום"זה כמו רכב פרטי", "ג'יפון מדרכות", "רק לשבת גבוה". את הקלישאות האלו שמענו עשרות פעמים, אבל מבחן השטח שערכנו לאופל מוקה X הצליח להפתיע אותנו. את אתגרי השטח הפשוטים יותר המוקה צלח בקלות ובביטחון יחסי - מקומות בהם רכב רגיל אולי היה עובר אך מסתכן בפגיעה במרכב תחתון ושיפשופים פה ושם; ואילו הנסיון בנהיגה והעזרה ממכוון חיצוני סייעה לנו לעבור בכמה מקומות מאתגרים, וליהנות משעות רבות של טיול הרחק מהכביש. גם אם אתם לא מתכננים לשלם 300,000 שקל על לנדקרוזר או פאג'רו, זה ממש לא אומר שאתם חייבים להיצמד לאספלט. הג'יפונים העירוניים, גם הרגילים, אבל בייחוד אלו שמצוידים בהנעה כפולה, מסוגלים בהחלט לקחת את המשפחה לטיול שטח מהנה.
למאמר זה התפרסמו 0 תגובות
