מיני קופר JCW תמיד נחשבה לגרסה הקיצונית והבלתי מתפשרת של היצרן האופנתי. אבל באופן כללי, מיני נעה בשנים האחרונות למקום ששם דגש על האופי של המותג, העיצוב והטכנולוגיה ומשאיר פחות מקום להתנהגות הכביש המופלאה.
לא משנה באיזו מיני נהגנו בשנים האחרונות, היא תמיד תהיה מהנה - אבל משהו בה השתנה והיא כבר לא קיצונית. תחושת מכונית הקרטינג שאפיינה אותה בעבר כבר לא ממש נמצאת שם. מצד שני, כיום רוב הלקוחות רוכשים מיני לא בגלל התנהגות הכביש אלא בגלל המראה המצודד.
וכאן הדילמה. כשלוקחים מיני JCW למבחן, האם צריך להתעלם מהעיצוב והסגנון ולהתמקד בחוויית הנהיגה? או שגם כאן הדגש הוא על הסטייל והנהיגה היא האקסטרה? התשובה נמצאת בפרטים הקטנים.
כבר בחנו את המיני קופר (על שלל גרסאותיה) כל כך הרבה פעמים שהתרגלנו לעיצוב. האמת, רק כמה שבועות לפני המבחן של ה-JCW בחנו את גרסת הקופר S. כאשר אספנו את המכונית באמת שהתקשנו להגיד במה בדיוק היא שונה. יש לה חישוקים גדולים יותר שמרגישים קצת מנופחים, יש ספויילר אדום ובוהק מאחור וכמה תגי JCW.
אבל את מה שאנחנו לא ממש הערכנו, האנשים מסביב דווקא כן. ילדים שישבו באוטובוס עשו הכל כדי להסב את תשומת ליבנו, אנשים עצרו אותנו ברמזור וסיפרו לנו שהרכב יפה ובכלל נרשמה סביב ה-JCW התלהבות שלא פגשנו הרבה זמן. מתברר שההבדלים בין הרכבים מספיק גדולים כדי ליצור עניין והתלהבות. רשמנו.
תא נוסעים
תא הנוסעים עבר שדרוג רדיקלי במסגרת מתיחת הפנים האחרונה. לוח המחוונים הפשוט והמשעמם פינה מקומו ללוח מחוונים דיגיטלי קטן, עטור פס כרום ויוקרתי למראה (רק חבל שהשתקפויות של השמש יכולות להסתיר אותו לגמרי). מסך המולטימדיה גדל (8.8 אינץ') והגרפיקות שלו הרבה יותר מרשימות. אולי השינוי המשמעותי ביותר הוא שדרוג יוצא דופן באיכות ההרכבה, וגם איכות החומרים כנראה עדיפה במידה זו או אחרת.
האבזור הכללי סביר, אבל ב-2022 המיני מרגישה משודרגת ביחס לעבר אך ממש לא מרשימה. המפרט כולל בקרת אקלים, כניסה והנעה ללא מפתח, פס LED מסביב למסך המולטימדיה שיוצר אנימציות חביבות, שני גגות שמש, חיישני חניה היקפיים, מצלמת רוורס ועוד. מבחוץ יש פנסי LED וחישוקי 18 אינץ'.
בתחום הבטיחות יש שדרוגים לעומת העבר, כמו מערכת להתרעה על סטייה מנתיב לצד בלימה אוטונומית ותאורה אדפטיבית. וכן, זה עדיין הרבה פחות ממה שתמצאו ברכב משפחתי שעולה חצי. בקרת שיוט אדפטיבית או תיקון סטייה אקטיבי לא זמינים, במפתיע.
תנוחת הישיבה נמוכה. קל למצוא מיקום נכון להגה והכל מרגיש מאוד קרוב. שדה הראיה מסביב טוב אבל לא מושלם, בעיקר בגלל קורות A גדולות ואנכיות. המושב האחורי כמעט מגוחך, כשאפילו ילדים ישתמשו בו בזהירות נדרשת. קשה להיכנס ולצאת, ובפנים צפוף עם מעט מקום לראש והרבה פחות לרגליים. לא ברור למה מישהו חשב שצריך גג שמש ייחודי גם בחלק הזה של הרכב. ניסיון לסגור אותו מהמושב הקדמי עלול להסתיים בפריקת כתף...
תא המטען קטן מאוד. הוא די מסודר עם מדף של רצפה כפולה אבל מעבר לקניות מהסופר אנחנו ממליצים לא לצפות להרבה מטען נוסף.
נוחות נסיעה
לנהוג במיני עם חישוקי 18 אינץ' זה כמו להיכנס לזירת אגרוף בלי מגן שיניים. אבל מיני עם חישוקי 18 אינץ' ובולמים אדפטיביים זה כבר הרבה יותר טוב. בזכות הבולמים, ה-JCW מרגישה יותר נוחה מה-S.
לא מדובר במכונית מאוד נוחה אבל היא בהחלט עדיפה באופן מוחשי בהתמודדות עם שברים עירוניים. פה ושם מתקבלת מכה רצינית ועל רצף שיבושים היא תקפצץ לה. אם תנהגו במצב ספורט הבולם יהפוך לאגרסיבי בהרבה וזה כבר סיפור לפרק הדינאמי של המבחן.
בנהיגה בין עירונית הבולם ממהר להחזיר את הגלגל למקומו ובמהירויות האלו זה יכול להעשות באופן אגרסיבי, מדי שמקפיץ את הרכב הרבה יותר מהרצוי. למרבה המזל זה לא ממש נורא.
בידוד הרעשים סביר ככל שזה נוגע לרעשי רוח ופחות בכל הנוגע לרעשי כביש. על משטחים רעים אפשר לשמוע היטב את המיית הצמיגים. גם כאן, המצב לעומת ה-S טוב יותר.
מנוע ותיבת הילוכים
ליחידת ההנעה של המיני הקיצונית ביותר יש 231 כוחות סוס, שמגיעים ממנוע מרובע צילינדרים בנפח 2,000 סמ"ק. על פניו זה נשמע המון על מכונית מיני, אבל כשבודקים כמה היא שוקלת מגלים שהכלה לא ממש קלה. עם 1,350 ק"ג היא לא שוקלת הרבה פחות ממשפחתיות כמו סיאט לאון או רנו מגאן.
אבל הסיפור פה הוא לא המשקל. המנוע מרגיש חזק והמומנט הבשרני שמגיע כבר ב-1,450 סל"ד ממשיך לשמור על גמישות מפתיעה ומטפס בשיאו עד לכ-4,800 סל"ד. משם ההספק עושה את כל הדרך ל-6,200 סל"ד ומבטיח זמינות כוח טובה.
המכונית הקטנה מתקדמת באופן מאוד משכנע, אבל יש תחושה שמשהו במדד הטירוף, בניצוץ בעיניים, משהו שם חסר. ה-JCW (ונחסוך לכם הרבה היסטוריה) היא באמת מכונית הקצה של המותג ואמורה לספק מנת אדרנלין שמכוניות אחרות לא יכולות להעניק. למרבה הצער זאת כנראה תיבת ההילוכים שפוגעת בכל הקטע הזה של פראות. התיבה היא תיבה אוטומטית ולא כפולת מצמדים ושמונת ההילוכים שלה מאוד ארוכים. זה הרבה יותר ממה שצריך במכונית קטנה שמכוונת לנהיגה ספורטיבית.
אמנם, מצד אחד זה מאפשר לנצל את המומנט המעולה ולמנוע חורים בין ההילוכים; אבל מצד שני, עם 8 הילוכים לא אמורים להיות חורים. המומנט הנדיב היה יכול להעניק יותר מכות חזקות של כוח ולהוסיף לדרמה וחבל שזה לא מה שקורה.
כך, המנוע מושך ומושך את ההילוכים מעלה מעלה ומאפשר לרכב להאיץ באופן עקבי. אבל בשום שלב הוא לא מרגיש כאילו הוא רוצה להתפקע או שהוא ממש רוצה לעבור להילוך הבא.
הילוכים באורך הגלות מחזירים דיבידנד בצריכת הדלק. לאור אופי הנהיגה בימי המבחן – שיוטים מהירים לצד נהיגה דינאמית מאוד – הציפייה היתה לצריכה גבוהה. הנתון שקיבלנו בסוף עמד על 10.8 ק"מ לליטר. לא רע בכלל.
התנהגות כביש
בשעות הבוקר המוקדמות, עוד לפני שהשמש מסנוורת ולפני שרוכבי האופניים ורכבי הליווי האיטיים עד כדי סכנה מגיעים להפריע, ה-JCW יוצאת למבחן הדינאמי שלה. הסיבובים הראשונים חלקלקים מאוד והמכונית הקטנה לא ממש מתרגשת. החרטום אוחז באופן מרשים והנכונות שלה להיכנס לסיבוב מעולה.
אחרי עוד כמה סיבובים חלקים התמונה מתחילה להתבהר. מיני קופר JCW היא מכונית שלא תצא לתת היגוי גם תחת איומי נשק או תחת רגל כבדה על הגז בתוך הסיבוב. החרטום שלה נענה לכל גחמה – לעיתים באופן נמרץ ולא פרוגרסיבי. זה מעולה ויוצר אמון נפלא בין הרכב לנוהגים בו.
בינתיים הקצב עולה לו, הכביש נפתח ומתרחב. פה המימדים הקטנים פועלים לטובתה ולרעתה. על הכביש אפשר לבנות קו נכון בתוך הנתיב בלי לחרוג, וכך לזכות בעוד קצת שוליים לטעויות. אבל למרות המימדים הקטנים התחושות לא ממש דרמטיות. הסיבות הן הזנב שלא ממש אוהב לצאת לטיולים ולהחליק וההילוכים הארוכים שמנטרלים את המחץ מהמנוע.
הזנב האדיש הוא אולי הסממן הבולט ביותר לשינוי של מיני ממכונית פראית למכונית לנהג הצעיר. שום פרובוקציה – גם בימי מבחן אחרים על כבישים לא פחות חלקים – לא מצליחה לגרום לזנב לסור מדרכו הרעה (או הבטוחה, לשיקול דעתכם). המיני הזאת מהירה ובטוחה, אבל לחלוטין לא סנסציונית.
ההגה עצמו כבד מאוד, הבלמים טובים אבל לא היו הכי נחושים ברכב המבחן. במהירויות גבוהות ובבלימות חזקות מאוד אפשר להרגיש את בסיס הגלגלים הקטן ואת התנודות הצידיות שמשפיעות על המכונית הקטנה והופכות אותה לפחות נינוחה.
סיכום
על פניו, מיני JCW איבדה את היתרון המהותי שהיה לה. היא כבר לא קלה, לא חזקה באופן רדיקלי, היא לא מכונה שמחה ובעלת זנב מאושר. במובן הזה חובבי נהיגה של ממש יכולים לראות בה עוד מכונית ספורטיבית מעניינת ולא מכונית המציעה משהו שונה ששווה עבורו לשים את הכסף.
אבל האם זאת המילה האחרונה הנוגע ל-JCW? ממש לא. באופן מפתיע, יש מכונית אחת שה-JCW מצליחה לזרוח לידה. היא נמצאת ממש קרוב – בערך שני מטרים ממנה באולם התצוגה. מדובר במיני קופר S.
שימו לב לפרטים: נכון לתחילת 2022 מיני קופר S עולה בגרסה הבכירה 267 אלף שקלים. מחיר לא נמוך. ה-JCW יקרה עוד יותר, אבל רק ב-15 אלף שקלים - שזה תוספת של פחות מ-6% למחיר! בפער המחירים הזה, ל-JCW יש את כל היתרונות. האבזור לא פחות נדיב, העיצוב כנראה עדיף במעט, נוחות הנסיעה טובה יותר בזכות הבולמים האדפטיבים, המנוע חזק ב-53 כ"ס והתנהגות הכביש טובה באותה מידה ואולי יותר. אם כבר החלטתם לקנות מיני ואם המיני שלכם לא הולכת להיות זולה – קחו JCW.
לצפייה בכל דגמי מיני בישראל
למאמר זה התפרסמו 4 תגובות