מיני קאנטרימן - מבחן וידאו

עיצוב

הקאנטרימן אינו דומה במיוחד למיני המקורית, ויש שיאמרו שהוא גם אינו מצודד במיוחד, אבל העיצוב שלו מייצר דרמה, חוויה ורעש. אנשים מסתכלים על רכב הפנאי הבריטי-גרמני הזה, מפנים מבט, מחייכים, שואלים משהו ואפילו מצלמים ומצטלמים. פרטי הדמיון שבכל זאת קיימים לאייקון הם החזרה על הפריטים העגולים, בעיקר בתוך תא הנוסעים, הזכוכית הקדמית הזקופה, קו החלונות הישר והגריל הקדמי שמזכיר פרצוף עם תמיהה.

בישראל הוא מתומחר גבוה יחסית לאירופה, ומכוון את עצמו במידה רבה לשוק היוקרה. ובכל זאת, תא הנוסעים אינו יוקרתי, בחומרים ובעיצוב, אלא משדר קלילות ואופי רענן וייחודי. כך העיגולים הגדולים סביב סביב, כפתורי המתכת בסגנון תא-טייס והפס המואר הקמור שמשנה צבע לפי הפעולות בצג השליטה. איכות ההרכבה והחומרים, אגב, טובה הרבה יותר מאשר בדור הקודם והראשון של הקאנטרימן.

תא הנוסעים

רמות האבזור הן אורבן, פיור, פפר וצ'ילי. בכולן יש בקרת שיוט שיודעת לשמור מרחק מהרכב שלפניהן וגם מערכת בלימה אוטונומית שעשויה להציל לא מעט אנשים. בכולן יש גם מערכת בקרת אקלים מפוצלת, חבילת עיצוב ותאורת פנים ומערכת מולטימדיה עם מסך מגע ודיבורית. בפיור יש גג שמש פנורמי, כניסה והנעה ללא מפתח ותאורת LED קדמית. ב"פפר" מצטרפות מראות פנים מתכהות וב"צ'ילי" - כמה אלמנטים ספורטיביים כמו מושבי ספורט ובורר מצבי נהיגה ולזה מצטרפת פתיחה חשמלית של תא המטען.

אולי הנקודה הכי רחוקה מהמיני המקורית היא עמדת הנהיגה. להבדיל מהישיבה בגובה האספלט, כמעט, של המיני המקורית, בקאנטרימן יושבים גבוה, כראוי לקרוסאובר. הישיבה הזו מתאימה לסגנון החיים של היום - נוח להיכנס ולצאת, נוח יותר גם לחגור ילדים מאחור בגובה הזה ומעמדת הנהג רואים טוב יותר את סביבת הרכב. המושבים עצמם קצת נוקשים ולא מאוד נוחים. המושבים האחוריים גם הם נוקשים יחסית, אבל המרווח מצוין, גם לנוסע גבוה שיושב מאחורי נהג גבוה.

תא המטען גדול, מרווח, נגיש ושימושי מאוד. יש בו מקום ייעודי לבקבוק ותאים לאחסון נוסף. בגרסה ההיברידית נפח התא נפגע מעט בשל ערכת הסוללות.

נוחות נסיעה

קל לתמרן את המיני בעיר. זאת בזכות שטח החלונות הגדול מאוד, מכל הכיוונים, וגם בזכות עמדת הנהיגה השולטת והטובה. נוחות הנסיעה טובה כשהכביש טוב, אבל כשיש פגמים, בעיקר הקשים - פסי האטה גבוהים, פתחי ביוב ובורות - אזי היא נוקשה מדי ואינה מרככת אותם מספיק.

כשיוצאים אל כבישי הקאנטרי ולבינעירוניים נוחות הנסיעה משתפרת. גם כאן הרכב קצת נוקשה, אבל הרבה פחות וגם הבידוד המצוין מרעשים משפר את המצב.

מנוע ותיבת הילוכים

יש לקאנטרימן שלוש מערכות הנעה אפשריות: קופר, קופר S וקופר SE. הקופר מגיעה עם מנוע טורבו-בנזין בן שלושה צילינדרים בנפח של 1,500 סמ"ק. המנוע הזה מייצר 136 כ"ס. גרסת הקופר S מצוידת במנוע גדול יותר - 2,000 סמ"ק, גם הוא מוגדש ועם 192 כ"ס. שתי הגרסאות הללו הן עם הנעה לגלגלים הקדמיים בלבד. גרסת העל היא הקופר SE. זוהי הגרסה ההיברידית הנטענת - יש לה שילוב של מנוע טורבו-בנזין בנפח 1,500 סמ"ק עם מנוע חשמלי וביחד הם מייצרים 224 כ"ס והנעה לכל הגלגלים.

אפילו גרסת הבסיס, למרות שנתוניה לא מסובבי ראשים, חזקה מאוד. המנוע מגיב מהר וטוב והכוח המתקבל מספיק לנסיעה הרבה יותר מהירה מקצב התנועה מסביב. הגרסאות הבאות חזקות הרבה יותר, עד כדי שערורייה. הגרסה ההיברידית הנטענת, כשמה, מאפשרת טעינת חשמל ביתית שתספק כמה עשרות קילומטרים של נסיעה על החשמל לבדו. כך, מי שישתמש ברכב יותר בסביבה העירונית-פרברית ייהנה מקילומטרים רבים בלי לפגוש במשאבת דלק.

תיבות ההילוכים שפועלות לצידן של שלוש מערכות ההנעה הן אוטומטיות קלאסיות (לא כפולות מצמד או רציפות). בגרסת ה-2,000 סמ"ק יש שמונה הילוכים ובאחרים שישה הילוכים. ההילוכים עוברים חלק וטוב.
צריכת הדלק של גרסת המבחן, הקופר הבסיסית, היתה כ-11 ק"מ לליטר, צריכה סבירה בהחלט. ה-2,000 סמ"ק צפויה להיות בזבזנית יותר, אבל ההיברידית הנטענת, SE, תהיה חסכונית משמעותית, בעיקר אם מסתמכים יותר על החשמל בנסיעות עירוניות שבין טעינות.

התנהגות

עם כל המשקל והגובה אי אפשר לצפות להתנהגות ספורטיבית בסגנון המיני הקודמת. יחסית לרכב פנאי מודרני היא מתנהגת טוב מאוד: המרכב מגיב היטב לפעולות הנהג, ההגה מדויק, אחיזת הכביש אינה מופתית, אבל קל להשתלט על המכונית גם במקרים האגרסיביים שבהם המכונית מאבדת אחיזה. היא בטוחה וטובה.

שטח

מרווח הגחון של רצפת הרכב מהכביש הוא 16.5 ס"מ בלבד, כלומר שלא מדובר כאן במתחרה הבא של ההאמר הצבאי בצליחת שטח קשוח. גרסאות הקופר והקופר S גם מצוידות בהנעה קדמית בלבד. כך מתאים הקאנטרימן לנסיעה בשבילים כבושים ושם אפשר ליהנות מנסיעה שלווה ובטוחה. גרסת ה-SE נהנית מהנעה לכל הגלגלים, דבר שישפר את היכולת גם בתנאי אחיזה טובים פחות.

סיכום

במיני קאנטרימן לא נשאר הרבה מהגאונות ההנדסית של המיני המקורית, לפחות לא מעבר למה שכלל תעשיית הרכב קיבלה ממנה. ובכל זאת, המכונית מייצרת הרבה שמחה על הכביש, וזה אינו עניין של מה בכך, אפילו בתמחור גבוה יחסית של גרסאות הבסיס. עם העיצוב הייחודי והמעניין מגיעים גם מרחב פנים מצוין ושימושי, התנהגות בטוחה וטובה ומערך מנועים מצוין.



חשוב לציין את הכדאיות הרבה של הגרסה ההיברידית הנטענת, קופר SE. נכון לכתיבת שורות אלו, ה-SE פפר, עם 224 כ"ס, הנעה לכל הגלגלים ושלל אביזרים, עולה 20,000 שקלים בלבד יותר מגרסת הבסיס, אורבן. הפער המחירי הקטן יחסית, למרות פער היכולות הגדול, נובע מהטבות מס מפליגות של רכב היברידי נטען. כל עוד נשמר פער המחירים הקטן, אין ספק שזוהי גרסת הקאנטרימן המשתלמת והמומלצת ביותר בין הגרסאות.

לדגמי מיני בישראל - מיני

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות