מיני קופר One - מבחן וידאו

עיצוב

מיני נראית כמו מיני. את השינויים הקלים בגריל ובאחוריים לא קל לאתר ואם לא תחנו אותה ליד אחת מהדור הקודם אף אחד לא ידע שקניתם מכונית חדשה. במבט בוחן יותר המיני החדשה יותר יפה. משהו בפרופורציות השתפר וגם החישוקים גדלו בתוך בתי הגלגלים. אז מה בכל זאת החידוש הגדול במיני? אולי העובדה שהיא כבר קצת פחות מיני. האורך צמח ב-10 ס"מ, הרוחב בחמישה והמשקל, במפתיע, לא ממש עלה.

תא הנוסעים

אז למה מיני? כי הממתק עם ארבעת הגלגלים הוא אחד הדברים עם הכי הרבה אופי שאפשר למצוא על הכביש. אם העיצוב החיצוני לא מספיק, מגיע העיצוב הפנימי ופשוט ממיס את הנהג / הנוסעים (ובעיקר את בנות המין היפה). המוטיב העיקרי, כמו בכל מיני, הוא העיגול, שחוזר על עצמו בלוח המחוונים, מסך המידע במרכז הקונסולה, בידיות הדלתות וברמקולים. הפקדים נראים כאילו שלפו אותם ממטוס ספיטפייר ממלחמת העולם השנייה - ככה עושים רטרו נכון. רק חסר איזה זקן חביב עם כובע עור ומשקפי טיסה במושב הנהג. כדי לשמור על האופי הצעיר מקיף את צג המידע העגול במרכז פס לד שמשנה צבעים ותנועה בהתאם למתרחש ברכב. הוא יתמלא כאשר תגבירו ווליום, ישנה את צבעו מכחול לאדום ולהפך כשתשנו טמפרטורה, ויאיר במעגלים מסביב לצג כשתמתינו למענה בטלפון. פשוט, ומדליק לאללה.

בין המושבים, במיקום לא ממש נוח, יש את גרסת המיני לכפתור ה-iDrive של ב.מ.וו. מכפתור זה תנהלו את כל המידע שנמצא בצג המידע המרכזי. האבזור בגרסת הבסיס (Salt) לא מדהים, במיוחד כאשר מגלים שמדובר ברכב שעולה לא פחות מ-140,000 שקל (לגרסה האוטומטית). יש את מסך המולטימדיה המדובר, יש מערכת שמע מקורית עם USB ו-AUX ויש דיבורית בלוטות'. זהו. ברצינות. כפתורים לשליטה מההגה? תעבדו קצת, כנראה לא עבדתם קשה מספיק בשביל להרשות לעצמכם את גרסת ה-Pepper העשירה יותר. וכן, זאת כל רשימת האבזור. בגרסאות הבאות המצב מוצלח בהרבה דרך אגב.

הגידול במימדים לא ישכנע גם את המזוכיסטים שבכם לבלות נסיעה לאילת במושב האחורי. עדיין מדובר בזוג מושבים שיתאימו לילדים קטנים יחסית או לכאלו שטרם למדו לעמוד על שלהם. תא המטען השתפר בגודלו, והוא עומד על כ-200 ליטר, עדיין קטן מרוב המכוניות הקטנטנות שעולות חצי מהמיני.


שילוב של עיצוב רטרו וטכנולוגיה מתקדמת / צילום: יצרן

נוחות נסיעה

נוחות נסיעה טובה היא דרישה מתבקשת במכוניות עם אג'נדה עירונית, וזה למרבה הצער לא המצב במיני החדשה. מערכת המתלים מכויילת על הצד הנוקשה של הסקאלה, ובורות ומהמורות, שכל כך אופייניים בארץ, יעברו בשידור ישיר ובדיווח מדוייק ליושבים ברכב. תברחו מהעיר לכבישים בין עירוניים, ותקבלו התנהלות מעט יותר מתחשבת, למרות שגם בכבישים אלו מחדלי סלילה יזכירו לנוסעים באיזו מדינה מדובר.

מנוע ותיבת הילוכים

ואז מגיע הרגע בו אתה מתחיל לקלל את המהנדסים של מיני (ואת הישראלים שירדו לברלין), שבטח יושבים וצוחקים עכשיו עליך ועל איכות הכבישים בפינה המזרח תיכונית שלנו. באותו שלב אתה גם חושב לגדף אותם על העובדה שהם ניכו לך 400 סמ"ק וצילינדר שלם ביחס למנוע הבסיסי של הדור הקודם. באופן מפתיע נפלטות לך ברכות מהפה במקום קללות. במיני החדשה אולי יש רק 102 כוחות סוס אבל מגדש טורבו קטן ויעיל הופך את הסיפור למשהו מוצלח, מאוד מוצלח. גרסת הבסיס של המיני אולי סובלת מהשהיית טורבו קלה ומאבדת אוויר בטורים גבוהים, אך בין לבין היא זריזה באופן מפתיע ומלווה את הנסיעה בסאונד כיפי של מנוע משולש צילינדרים. העובדה שהקטנה משודכת לתיבה אוטומטית (6 הילוכים) לא אומרת שהיא טוחנת דלק וצריכת הזהב השחור נשמרת בגבולות הטעם הטוב (13 ק"מ לליטר), גם כשהנהיגה לא ממש מתחשבת.

התנהגות כביש

וכאן מסתתר האגוז. היכולת הדינאמית של המיני עדיפה על כל אחת מבנות מינה. היא אמנם קצת פחות מושחזת ביחס לדורות הקודמים, אך ממושב הנהג שממוקם מאוד נמוך היא עדיין מצליחה להיות מהנה יותר מכל מתחרותיה. והיא לא ממש מתקשה. ככה זה כשיש לך שלדה מהודקת, הגה חד, ונכונות, שובבה וחצופה, לשחרר את הזנב ולשלוח את הנהג לתיקון מהיר וחד של ההיגוי.

סיכום

וכנראה שזה הסיפור של המיני החדשה. כי למרות שנרשמו שינויים קלים, מיני ממשיכה להיות מיני. היא עדיין מכונית עירונית שלא מתאימה לעיר, בגלל נוחות הנסיעה הגבולית. היא לא מכונית פרקטית בכלל למרות הגידול במימדים. יודעים מה? כל שלל המגרעות הללו לא יעניינו את הרוכשים.

מדוע? כי יש לה כמויות אופי בזכות העיצוב והרטרו-שיק, וזה עובד על צעירים וצעירות. היא שובבה ומענגת כשמגיעים לכביש המפותל - וזה תמיד עובד על עיתונאי רכב. וסוף סוף יש לה יחידת הנעה ראוייה ומהנה שמשלימה את החיוך על הפרצוף. ולעזאזל. מיני החדשה יודעת לעשות נעים למי שינהג עליה ולמי שסביר שיוכל לקנות אותה. ולעזאזל עם כל השאר.


לדגמי מיני בישראל - מיני

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות