יש מכוניות שכחובב רכב אתה פשוט לא יכול לסרב לבחון. מיני קופר S היא אחת מאותן מכוניות שברגע שהשם שלהן מוזכר בשיחת הטלפון עם העורך, אתה מפנה הכל, משנה תוכניות ומבטל ארוחה חשובה או דייט.
הקופר היא אחת מאותן המכוניות שמדגדגות את בלוטת הנוסטלגיה. כביש הררי עם קיר אבן נמוך ותהום פעורה, שני קווים לבנים וצבע אדום בוהק על החרטום. כל דבר שיכול להיות מחווה לניצחון הגדול של מיני בראלי מונטה-קרלו ולהפיכתה של המכונית הקטנה לשם דבר בעולם רכבי הספורט.
בינתיים צריך לזכור שהמיני היא לא מכונית לחובב הנהיגה הקלאסי. אתם בדרך כלל תפגשו אותה בחניית וילה בהרצליה פיתוח או בצפון תל אביב, ואת עיקר נסיעותיה היא תעשה לאוניברסיטה או לבית הקפה המזדמן. אז מי קהל היעד כאן?
עיצוב
מחפשים דברים חדשים? מיני היא לא המקום למצוא אותם. היא נראית אותו הדבר כבר שנים. איכשהו הצליחו שם להוסיף כמה נגיעות שהפכו את המיני ליותר מגניבה ומושכת ממה שהיא.
מקדימה ההבדלים עדינים ומהצד לא תבחינו ממש בהבדל - אבל מאחורה צמד הפנסים קיבלו דוגמא של דגל בריטניה (ה-Union Jack המפורסם) וזה פשוט כיף להסתכל עליה, בעיקר בלילה.
תא הנוסעים
ברגע שפותחים את הדלת ונופלים לכיסא הנמוך מתחיל מאבק אדירים בין שדים למלאכים. העיצוב הייחודי עם המוטיבים העגולים יפהפה וד"ר ג'קיל יושב ומחייך, אבל מיסטר הייד מחכה שהיד שלך תיגע באחד המתגים באזור המראה. למרות שהרכב חדש לגמרי, המתג כבר לא יישב כל כך במקום.
אבל בואו נחזור לד"ר. יש מערכת מולטימדיה חדשה. היא באותו גודל אבל העיצוב של המסכים הגיוני יותר ונראה הרבה הרבה יותר קליל ומגניב. סוף סוף הוא יותר מיני ופחות ב.מ.וו.
ושוב מגיח מיסטר הייד. או במילים אחרות - האבזור. Hide הוא הדרך הטובה ביותר לתאר את העובדה שברכב שעולה מעל לרבע מיליון שקל אין פריטים בסיסיים שתמצאו במכוניות משפחתיות. מכל מערכות הבטיחות המוכרות תמצאו ברכב רק בלימה אוטונומית במהירות עירונית והתראת שמירת מרחק. אין בקרת שיוט אדפטיבית, אין תיקון סטייה מנתיב, אפילו כניסה ללא מפתח אין. מה כן נמצא? ריפודי עור מעולים, גג שמש, בקרת שיוט רגילה, ותאורת פנים צבעונית.
המרחב טוב לשני היושבים מלפנים. המושב מאוד נמוך ולא לכולם זה מתאים אבל בסך הכל יש מרווח מספק לרגליים ולראש, למעט לנוסעים גבוהים או רחבים מאוד. מאחור צפוף. הצלחנו, אחרי עבודה רבה, להכניס לשם בחור גבוה - אבל זה דרש פשרות מהיושב מלפנים.
תא המטען קטן אבל המבנה שלו נכון. אפשר להכניס כמה תיקים, אבל אל תצפו למקום מספק לעגלת ילדים.
נוחות נסיעה
מיסטר הייד עדיין יושב ומחייך כשהמהמורות מתקרבות. לצערו, המצב בגרסה הספורטיבית של הקופר לא איום ונורא. כל עוד מצב הכביש לא גרוע במיוחד, המכונית תספוג את השיבושים בצורה סבירה. ועדיין, לא מדובר במכונית מאוד נוחה. המתלים קצרים וכשמהמורה סוגרת את מהלכם הרכב מעביר את זה הלאה. גם הבולמים די נוקשים ועדיין מדובר במשהו נסבל וטוב בהרבה מהדגם טרום-המתיחה.
בידוד הרעשים מצויין. אתה יושב ברכב ורעשי הרוח, ברובם, וגם רחשי הכביש נשארים בחוץ. הגרמנייה - אנגלייה מגבירה קצב, ולך אין מושג שזה קורה.
בתוך העיר תנוחת הישיבה הנמוכה והשמשה הקדמית האנכית מפריעות לשדה הראייה. הראות לאחור מעולה, לא צריך מצלמת רוורס (וגם אין כזו). חיישני החנייה מסייעים כשממש צריך. רדיוס הסיבוב סביר, גדול ממה שחשבנו שרכב כזה יציע.
מנוע ותיבת הילוכים
והיא יודעת להיות מהירה. המנוע נותר אותו מנוע, 192 סוסים שצריכים לסחוב עגלה די קלה. היכולת של המיני לטוס למהירות בלתי חוקית בעליל מרשימה במיוחד. המנוע ליניארי לחלוטין והאופן שבו היא מאיצה מזכירה יותר המראה של מטוס סילון ופחות כניסת טורבו עצבנית של מכונית הוט-האצ'.
הסאונד של המנוע מצליח לחדור את מעטפת הבידוד במצב ספורט פלוס, שם הוא גם מרגיש הרבה יותר בשרני והתגובות חדות יותר.
השינוי המשמעותי ביותר שנעשה במתיחת הפנים היא החלפה של תיבת ההילוכים האוטומטית בתיבה כפולת מצמדים עם הילוך נוסף - ובסך הכל שבעה הילוכים. העברת הכוח מהירה יותר עם התיבה החדשה אבל החלפות ההילוכים פחות חלקות, בעיקר בתוך העיר. צריכת הדלק טובה מאוד, בסביבות ה-10 ק"מ לליטר בנסיעה שהיתה בעיקרה די אגרסיבית.
התנהגות כביש
הקופר S היא אחת ממכוניות הנהיגה הטובות ביותר שיש בנמצא. היכולת שלה לשנות כיוון, להגיב לפקודות של הנהג או להעברות משקל הופכת אותה לאחת המכוניות הכי מהנות שיש. נקודת הזכות הגדולה ביותר שאפשר לתת למכונית ספורטיבית בימינו היא התקשורת. בעולם בו ההגה זז לבד והרכב בולם ומאיץ לבד, היכולת של מכונית לספר, בפרטי פרטים, על ההתרחשות שם למטה - היא נדירה.
והמיני מדברת. השלדה, בעיקר בכבישים החלקלקים של הרי ירושלים, מספרת מוקדם מאוד מתי הזנב צפוי לזוז הצידה ואפילו ההגה פה ושם מדווח על מצב האחיזה של הגלגלים. הקצב ככה מרגיש יותר איטי, כי אנחנו כבר לא רגילים למכונית שמזהירה אותך לפני שזה בא, ואשכרה מאבדת אחיזה בחדות כשזה כבר מגיע. בהמשך מתרגלים ואפשר לסמוך על המכונית וללחוץ. על כבישים עם אחיזה גבוהה היא כבר טסה, עם אפס תת היגוי ודיוק פנומנאלי. נכון, היא פחות חדה מהדורות הקודמים אבל היא בטוחה ואוחזת יותר - משמע, מהירה יותר.
סיכום
מיני קופר S היא ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. היא מכונית ספורטיבית נפלאה עם יחידת הנעה חזקה, התנהגות כביש משובבת ונוחות סבירה למכונית מסוגה. אבל כל היתרונות הללו לא יגיעו רק לחובבי הספורט, מכיוון שלמיני יש קהל נוסף שמסתובב בעיקר בעיר. במקומות בהם היא תבלה היא לא מתבלטת לטובה. היא לא מכונית עירונית מושלמת, האיכות בתוך תא הנוסעים לא מוצלחת והאבזור, אפילו בגרסה הבכירה, דל.
אבל יש את העיצוב, והעיצוב של המיני מוכר. השאלה אם הוא מוכר מספיק כשבמחיר דומה אפשר לקבל חבורת ג'יפוני יוקרה מעולים. זאת שאלה שנשאיר ללקוחות הפוטנציאליים. אנחנו בינתיים נחכה לעוד הזדמנות לקחת אותה לכביש מפותל.
לדגמי מיני בישראל - מיני
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות