מיני קופר S קבריולה - מבחן רכב

 
ואם בדרך כלל מיני קופר נתפסת כמכונית נשית, אנחנו חושבים שבגרסה הזו גם גברים מסוקסים לא יתביישו להיראות בה. יש לה את מראה הרטרו החייכני והאהוב, אבל "מותק" היא כבר לא האסוציאציה היחידה שהמיני מעוררת. מלפנים היא מפגינה קשיחות עם גריל גדול, כונס אוויר עצבני על מכסה המנוע ועוד צמד פתחי יניקה בתחתית הפגוש הקדמי. מהצד בולטים חישוקים אגרסיביים ומכסה מוכסף למיכל הדלק, ומאחור ישנו דיפיוזר וצמד אגזוזים במרכזו, שמכריזים שכאן זו לא רק תחרות מלכת היופי ושהמיני ערוכה גם לקרבות רחוב.

תא הנוסעים

גם מבפנים המיני מהממת. אין דרך פחות מתמוגגת לומר את זה. מצד אחד, היא שומרת על מרכיבי רטרו כמו לוח השעונים העגול שעולה ויורד עם כוונון ההגה (מאוד נוח!), מסגרת עגולה למסך המרכזי ו"פסנתר" כפתורים דמוי תא טייס לפני ידית ההילוכים ומעל המראה המרכזית. מהצד השני, היא משדרת טכנולגיה ועדכניות עם פס לד צבעוני שמונח מעל המסך ומשתנה לפי הצורך (צלצול טלפון, תפעול מזגן או סתם צבע לבחירתכם). איכות החומרים מעולה, וגם הגוונים שלהם מעניינים: שחור "דגל מירוצים" על הפאנל מול הנוסע, גוון בהיר מסביב לקונסולה המרכזית ותיפורים אדומים על ההגה וידית ההילוכים. קלאסה אמיתית.

מושב הנהג מציע מגוון אפשרויות כוונון, כולל הארכת בסיס הכסא, אבל לטעמנו הוא לא היה מספיק נוח. הוא לא רחב מספיק לבעלי מבנה גוף בינוני-פלוס, לא תומך מספיק עבור רכב ספורטיבי ובכלל - כוונון חשמלי היה מתקבל בברכה. המושבים מאחור אמנם נמצאים שם, שלא כמו במיני רודסטר, אבל הם צפופים מאוד ויאכלסו רק חברים שממש ירצו להיראות ברכב כזה. ועוד מאחורי הנהג. המרווח לראש דווקא לא רע בכלל, כל עוד פותחים את הגג.



גרסת ה-S הספורטיבית של המיני קבריו מגיעה, ורק היא, ברמת הגימור הגבוהה Pure. אנחנו לא מבינים את ההגיון מאחורי זה: הרי גם מי שלא מעוניין ביכולות הספורטיביות ישמח לקבל את המיני גם עם אופציה לאבזור עשיר יותר. כך או אחרת, ה-Sית מגיעה עם בקרת אקלים מפוצלת, חימום למושבים (מתבקש במכונית פתוחה, לפחות בחורף), בקרת שיוט, תאורת לד מצוינת, הנעה בכפתור ועוד כמה פיצ'רים. במחיר הזה היינו רוצים לקבל גם כניסה ללא מפתח וכמובן מערכות בטיחות מתקדמות. אלו לא מוצעות גם כאופציה.

תאי אחסון קיימים בסביבת הנהג, אך הם קטנים ולא יעילים. התא שמאחורי מחזיקי הכוסות, למשל, פתוח מהצדדים - כך שכל מה ששמנו בו נפל החוצה... ובמכונית פתוחה אתם לא רוצים להשאיר את הסלולארי מונח על הכסא. תא המטען קטן מאוד, כמצופה, והגישה אליו לא נוחה.

נוחות נסיעה

ביציאה מהסוכנות בתל אביב, כשביקשתי להצטייד בקפה לדרך, קיבלתי אותו בכוס זכוכית עם צלוחית. "חבל שתיקח לדרך, זה סתם ישפך", אמרו הנציגים. הם כנראה צדקו. מערכת המתלים של המיני בגרסה הזו מפגינה קשיחות מובהקת, אם כי לא מוגזמת לטעמנו. כל שיבושי הכביש עוברים בצורה ברורה לתוך תא הנוסעים, אבל זה כמעט אף פעם לא נגמר בחבטה וגם לא מלווה בנדנודי משנה. זו בטח לא מכונית נוחה, אבל היא לא גרועה ממאזדה MX5 או רנו מגאן RS. כשמקווים לתגמול הולם בפן הדינאמי, מוכנים להתמודד גם עם מתלים אכזריים בעיר.

מחוץ לעיר רמת הנוחות משתפרת משמעותית, עם ריסון טוב של גלים ואפילו בורות במהירויות גבוהות. בידוד הרעשים - ובכן, הוא לא מושלם כשהגג סגור, ולא קיים בכלל כשהגג פתוח. לא קל לנהל שיחת טלפון עם גג פתוח, מן הסתם, אבל ציפינו לפחות למערכת סאונד שתוכל להתמודד עם רעשי הרוח. זה לא קרה.

מנוע ותיבת הילוכים

בחרטום של המיני החתיכית שוכן מנוע 2.0 ליטר טורבו, עם 192 כ"ס ב-5,000 סל"ד ו-28.5 קג"מ שמתקבלים כבר ב-1,250 סל"ד. זה הרבה כוח, אפילו הרבה מאוד, וזה הופך את המיני למכונית מאוד מהירה. לחיצה בריאה על הגז, במיוחד במצב ספורט התזזיתי, מעוררת את הסוסים ומאיצה את המיני בזריזות שיכולה להעלים בקלילות את מי שעד לפני רגע עמד לידכם ברמזור.

המיני מאיצה מהר מאוד מעמידה, ובעיקר עוקפת בקלילות ומשיגה תאוצות ביניים מרשימות. כל זה קורה בליווי קולי מוצלח של צמד האגזוזים, עם משהו שמבעד לרעשי הרוח נשמע כמו גז ביניים סקסי. גם תגובות הגיר מהירות, במיוחד במצב הספורטיבי שמתאים יותר לאופיו של המנוע.

אבל הכוח הזה, שבאמת מאפשר למיני להיות מאוד מהירה, אפילו מאוד מאוד מהירה, לא בהכרח יספק את מי שמצוי בעולמן של ספורטיביות. קודם כל, בגלל תיבת ההילוכים האוטומטית, שגוזלת מכוחו, אבל לא פחות מכך - בגלל המשקל. 1,370 ק"ג שוקלת הקטנטנה הזו. זה 120 ק"ג יותר ממה ששוקלת הקופר S הסגורה, 210 ק"ג יותר מפיג'ו 208GTI (שגם מציעה הספק גבוה יותר) ו-370 ק"ג יותר ממאזדה MX5. אלה פערים אדירים למכוניות מסוגן, ומעבר לעובדה שזה הופך את המיני ללא מספיק מהירה - עם תאוצה של 7.1 שניות בלבד ל-100 קמ"ש - זה משפיע דרמטית על התנהגות הכביש, אבל על כך בהמשך.

צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 8.6 ק"מ לליטר בתנאים לא קלים.

התנהגות כביש

אנחנו מתחילים את המבחן הזה בתוך העיר - דווקא לא תל אביב - והכיף מגיע מוקדם משחשבנו. קצת גז, והנה קצת פחות, והופ! בכל כיכר המיני מוציאה את הזנב בפסיעה אלגנטית וחצופה, מפגינה היגוי יתר כאילו אין איזור תעשיה עסוק מסביבנו. אנחנו מתחילים להתלהב ומשחזרים שוב ושוב, והמיני נענית לגחמותינו ומשחררת את הישבן כמו רקדנית ברזילאית. בקרת היציבות מפתיעה ומאפשרת את המחול העירוני הפרוע של המיני.

עם ציפיות גבוהות וחיוך גדול על הפנים, אנחנו לוקחים את המיני לזירה המאתגרת יותר של מכוניות ספורטיביות: הרי ירושלים. שם, בין פניה אחת לשניה, אנחנו מתחילים לחדד את התובנות. יש כאן שלדה מצוינת, שמעבירה פידבק לנהג בצורה ישירה, וגם הגה מעולה, קצת כבד מדי אבל מהיר ומדויק מאוד (אם כי לא מספיק מתקשר). בנהיגה מדויקת ניתן גם ליהנות מאחיזת כביש מעולה, תוצאה בין היתר של צמיגי ה-205/45R17 הרחבים. ציון לשבח? כמעט.

כי אותו משקל גבוה שדיברנו עליו קודם מכביד על השובבות של המיני כשזה מגיע לעבודה רצינית וחורג מתחום הכיכרות. והופך אותה למכונית קצת גמלונית אפילו. ה-Turn In איטי משהו, וכדי שהמיני תסכים לצלול לתוך פניה נדרשת העברת משקל חריפה לציר הקדמי. הזנב ממשיך להיות שובב ופרוע גם במהירויות גבוהות ובעומסי פניה כבדים, וזה כיף לא פחות משזה מסוכן, אבל החרטום? הוא רוצה דברים אחרים, וקצת קשה ככה להתמודד על התואר של מכונית ספורט. תוספת המשקל והתחושה המגושמת היא מנת חלקן של מכוניות פתוחות רבות, והמיני לא נופלת מהן. לנהיגה ספורטיבית נעדיף את הקופר S הסגורה, או כמובן את ה-JCW הקיצונית.

סיכום

מיני קופר קבריולה היא ממתק אמיתי, ובגרסת ה-S היא כבר כמעט עונה להגדרה "ליהנות מכל העולמות". תמורת מחיר לא נמוך במיוחד, אבל גם כזה שלא יקר משמעותית ממכוניות ספורטיביות וסטייליסטיות אחרות, תקבלו כאן מכונית שקודם כל נראית נהדר - זאת הרי מיני - וגם מציעה סטייל בלתי נגמר הודות לגג הפתוח ולשיק המנצח. כל זה נחמד ויפה, אבל כשמוסיפים לחבילה גם ביצועים מצוינים והתנהגות כביש משוחררת ושמחה (ונסלח לה כאן על היותה "לא הכי ספורטיבית בסביבה"), מקבלים מכונית שפשוט עשתה לנו כיף. 

לדגמי מיני בישראל - מיני

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות