מיצובישי אאוטלנדר PHEV (מתיחת פנים, 2019) - מבחן רכב

עיצוב

מתיחת הפנים טיפלה בעיקר בחזית הרכב, אבל צריך להעמיד אאוטלנדר חדש ולצידו אחד ותיק יותר, כדי להבחין בהבדלים. מתיחת הפנים הקודמת, אי שם ב-2015, היתה הרבה יותר משמעותית מבחינת העיצוב. בין השינויים ניתן למנות גריל קדמי חדש, תוספות כרום, פגושים שנצבעו בצבע הרכב ופנסי ערפל קטנים יותר שזכו למסגרת מוכספת. מהצד ניתן להבחין בחישוקי גלגלים חדשים ובספוילר קטן שהתמקם מעל השמשה האחורית. גם מאחור הוחלף הפגוש.

מבפנים מפתיע המיצובישי עם גימור דמוי קרבון אפרפר וגם עם מסך מולטימדיה חדש ומקורי, אך הסגנון עדיין מיושן. לוח המחוונים, פקדי המיזוג והכפתורים האחרים ברכב לא השתנו כבר יותר מדי שנים. יש יותר מדי מיקומים ריקים לכפתורים חסרים, וגם איכות החומרים נמוכה יחסית. לפחות גלגל ההגה בשרני ונעים מאוד לאחיזה.

תא הנוסעים

מסך המולטימדיה של האאוטלנדר הוא כעת מסך מקורי, ללא כפתורים - מה שמקשה על התפעול - אך בעיצוב נקי יותר. מערכת ההפעלה של היבואנית מאפשרת שימוש בווייז, רדיו אינטרנטי, פאנגו ומעניקה גם תמיכה מלאה בעברית. נהדר.

אהבנו את ידית ההילוכים שמקנה ל-PHEV מראה עתידני, אך סביבה פזורים מעט מדי תאי אחסון: יש שני מחזיקי כוסות, אך בתוכם צריך לשים גם את הסלולארי. יש תא קטן בין המושבים, תאים קטנים בדלתות וזהו פחות או יותר.

רשימת האבזור של המיצובישי השתדרגה משמעותית במסגרת מתיחת הפנים. לפני העדכון, גרסת הבסיס לא צוידה במערכות בטיחות אקטיביות. כעת מפרט הבטיחות מרשים כבר מגרסה זו, שגם הוזלה ביחס לקודמתה: יש ברכב בלימת חירום אוטונומית, התראת סטיה מנתיב (ללא תיקון היגוי אקטיבי), בקרת שיוט אדפטיבית ומעבר אוטומטי לאורות גבוהים. גרסת ה"לקצ'רי" הבכירה כוללת בנוסף גם מערכת למניעת האצה פתאומית, התראה על רכב בשטח מת במראות והתראת תנועה חוצה מאחור. מרשים.

בתחום אביזרי הנוחות ניתן למצוא ב-Supreme הבסיסית גם בלם יד חשמלי עם פונקציית Auto Hold שמאפשרת הרפיית הרגל מהדוושה בעמידה ברמזור למשל, שטיפה לפנסי החזית, חישוקי "18 קלים, מראות צד עם קיפול חשמלי, כניסה והנעה ללא מפתח, מצלמת רוורס ובקרת אקלים מפוצלת עם פתחים מאחור (סוף סוף).

גרסת ה"Luxury" הבכירה מוסיפה למפרט גם מושבים מרופדי עור עם חימום מלפנים וכוונון חשמלי למושב הנהג (ללא זכרונות), חיישני חניה מלפנים ומאחור, חלון שמש קטן בגג, פנסי לד ודלת תא מטען עם פתיחה חשמלית (שפועלת לאט מדי).

תנוחת הישיבה במיצובישי גבוהה מאוד ומושב הנהג רך למדי, מה שמעניק נוחות ישיבה טובה - אך לא מספק די תמיכה בסיבובים.

בשורה האחורית, כמו תמיד, האאוטלנדר הוא רכב מרווח. יש בו שפע של מקום לשני מבוגרים עם ילד נוסף ביניהם (ל-3 מבוגרים כבר יהיה צפוף) ויש גם אפשרות לכוונון הזווית של משענת הגב. המושב עצמו רך ולא תומך במיוחד - יתאים בהחלט למושבי בטיחות, אך יהיה פחות נוח למבוגרים בנסיעות ארוכות. הילדים היו שמחים לקבל גם שקעי טעינה.

תא המטען גדול ושימושי, שכן גרסת ה-PHEV מצוידת ב-5 מקומות ישיבה בלבד. למרות הויתר על הכסאות הנוספים, נותרו בתא המטען מחזיקי הכוסות לנוסעים שאינם. נפח תא המטען גדול במיוחד, אם כי הסוללה הגדולה מגביהה את רף ההעמסה, מקשה על העמסת ציוד וגם לא משאירה מקום לגלגל ספייר. לכבל הטעינה יש תא משלו ברצפת תא המטען, אז זה יוצר שני קשיים: ראשית, אם הבגאז' מלא אז קשה להגיע לכבל. שנית, למה בכלל צריך להיסחב עם כבל? מתי בפעם האחרונה הגעתם לתחנת הדלק עם הצינור? 

נוחות נסיעה

כאן חל אחד השיפורים הבולטים ביותר במסגרת מתיחת הפנים: האאוטלנדר PHEV של 2019 הוא פשוט רכב יותר נוח. השלדה עברה מספר הקשחות, נקודות הריתוך שונו והמתלים הפכו מרוסנים ונעימים יותר. זה לא פשוט עם רכב ששוקל 1.9 טון, אבל אין ספק שהתחושה הרבה יותר מהודקת ופחות מפוזרת. זו מכונית מרוסנת יותר מאי פעם, עדיין רכה מאוד אבל הרבה יותר נעימה. גם רעשי המתלים פחתו, אם כי אלו עדיין נוכחים בחלל הרכב.

מחוץ לעיר רמת הנוחות נותרת טובה מאוד, אם כי במצבים מסוימים - בעיקר על כבישים גליים - היינו שמחים למעט יותר ריסון. כנראה שגרסת ה-S.Edition, שמצוידת בבולמי זעזועים שונים, תהיה עדיפה בתנאים כאלו.

בידוד הרעשים טוב מאוד עד למהירויות של 80-90 קמ"ש, כאשר לאחר מכן נשמעים רעשי רוח וכביש בעוצמה סבירה.

מנוע ותיבת הילוכים

כמו תמיד, ובשונה מדגמים היברידיים-נטענים אחרים, למיצובישי יש למעשה שתי יחידות הנעה כמעט נפרדות: המנועים החשמליים, שעברו שיפור לא מבוטל, מסוגלים להניע את הרכב לבדו עד למהירות של 135 קמ"ש (תוספת של 10 קמ"ש לעומת הדגם שלפני מתיחת הפנים). הסוללה, שהוגדלה במסגרת מתיחת הפנים מקיבולת של 12 ל-13.8 קוט"ש, מאפשרת נסיעה חרישית לחלוטין למרחק של 50 ק"מ במהירות עירונית ופרברית, או 40 ק"מ בנהיגה בין עירונית במהירות של 100 קמ"ש. במסגרת המבחן ארוך הטווח שערכנו ל-PHEV לפני מתיחת הפנים הגענו למספרים של 30 ק"מ במהירות בין עירונית או 40 בעיר, כך שהשיפור בהחלט נוכח.

אגב, מדובר בסוללה עם תאים נפרדים שניתן להחליף רק אחד מהם בשעת הצורך, מה שמוזיל את עלויות האחזקה לאורך זמן.

בכל מקרה, התוצאה הסופית מצוינת: מרבית הנהגים במרבית הזמן יסעו על החשמל בלבד. זו חוויה מיוחדת הן מבחינת השקט והן מבחינת אופי הנסיעה החלק, וזה עוד לפני שדיברנו על החסכון.

כאשר אוזל החשמל בסוללה, מנוע הבנזין מתערב בצורה מעודנת יותר מבעבר ומתחיל בהזרמת הכוח אל המנועים החשמליים. כל עוד תנאי הנסיעה נשארים שגרתיים יחסית, מנוע הבנזין ישמש כגנרטור שמניע את צמד המנועים החשמליים (אחד על כל ציר) ואלו בתורם יסובבו את גלגלי הרכב. כאשר ישנה דרישה לכוח רב יותר, יפנה מחשב הרכב את כוחו של מנוע הבנזין ישירות אל הגלגלים הקדמיים, במקביל לפעולתם של המנועים החשמליים.

מדובר במנוע בנזין חדש בנפח 2.4 ליטרים (לעומת 2.0 ליטרים לפני מתיחת הפנים), שיחד עם צמד המנועים החשמליים (אחד לכל ציר גלגלים) משיג הספק של 224 כ"ס, שיפור של כ-10% ביחס לדגם היוצא. הביצועים במאמץ טובים מאוד, הודות להספק הגבוה ולמומנט הנדיב שמעניק החשמל.

מבלי להיכנס להסברים הטכנולוגיים, עליהם הרחבנו במבחן ההשקה, במבחן התוצאה נאמר כי המנוע החדש מרגיש חזק יותר, גמיש יותר ובעיקר "טבעי" יותר. התגובה ללחיצה על הדוושה מיידית ומדויקת (ובמצב ה"ספורט" החדש התגובה משתפרת עוד יותר), הצליל נעים בהרבה וגם צריכת הדלק השתפרה.

בנהיגה בין עירונית מתונה, לאחר תום הסוללה, הגענו לצריכת דלק מצוינת של כ-15 ק"מ לליטר. זה אומר שבנסיעה של 100 קילומטרים, נוסעים את 40 הקילומטרים הראשונים בכוח החשמל - ולאחר מכן ממשיכים עוד 60 ק"מ באמצעות מנוע הבנזין. וכמה זה עולה?

40 הקילומטרים הראשונים באאוטלנדר, בנסיעה בין עירונית ולאחר טעינה מלאה של הסוללה מהשקע הביתי, יעלו 7 שקלים ו-60 אגורות בתעריפי החשמל הנוכחיים. 60 הקילומטרים הבאים יעלו עוד 25.3 שקלים במחיר הבנזין הנוכחי, ובסך הכל נשלם על אותם 100 קילומטרים סכום של 32.9 שקלים. לשם השוואה, ברכב פנאי עם מנוע דיזל, שצורך 16 ק"מ לליטר, נשלם על אותה נסיעה בערך 40 שקלים - בהתאם למחיר הסולר שנשיג. 

אם אתם נוסעים, כמו רובנו, רק 30 קילומטרים בדרך לעבודה במתווה עירוני-פרברי, תוכלו לשכוח מביקורים בתחנות הדלק באופן כמעט מוחלט. וזה כבר שינוי מהותי באורח החיים.

התנהגות כביש

המשקל הכבד והמתלים הרכים לא יוצרים תנאים אידיאליים להתנהגות כביש מוצלחת. האאוטלנדר רוכן בסיבובים, נוטה באופן ברור לתת היגוי ומשדר אפס תחושות מהשלדה או מההגה. עם זאת, גם כאן ישנו שיפור ביחס לדגם המוחלף: הרכינה פחות קיצונית, ההנעה הכפולה מתוחכמת יותר ומשפרת את אחיזת הכביש ומצב הספורט מסייע לרכב למצות את מלוא יכולותיו.

רק קחו בחשבון שבעליות ממושכות ומאומצות לעיתים יוחלש כוח המנועים באופן מלאכותי, על מנת להגן על המנועים מהתחממות.

סיכום

למרות גילו המתקדם, מיצובישי אאוטלנדר PHEV הוא עדיין רכב רלוונטי - ואפילו יותר מתמיד. טווח הנסיעה החשמלי שלו הוגדל, מנוע הבנזין שופר והתקדמות חלה גם בנוחות הנסיעה, בידוד הרעשים ורשימת האבזור.

היינו מצפים לראות שיפור בולט יותר באיכות תא הנוסעים או בהתנהגות הכביש, אבל עדיין מדובר ברכב יחיד מסוגו - ומצוין למטרות שאותן הוא נועד לשרת: הוא מוביל נוסעים משפחתי ומצוין, בטיחותי בכל הגרסאות ובעיקר מסוגל לגרום לכם לשכוח כיצד נראית תחנת דלק מבפנים.

מחיר הכניסה שירד, יחד עם העובדה שניתן למצוא את כל האבזור ההכרחי כבר בגרסת הבסיס, הופכים את מיצובישי אאוטלנדר PHEV לעסקה מצוינת. עם ההתרבות של עמדות הטעינה, וכל עוד מחירי החשמל לטעינת מכוניות ישארו דומים, הוא ימשיך להיות אלטרנטיבה מצוינת לשריפת הדלקים המזהמת.

לדגמי מיצובישי בישראל - מיצובישי

פורסם לראשונה ב- 15.04.19

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות