מיצובישי אאוטלנדר PHEV - מבחן וידאו

עיצוב

מדובר כנראה בסעיף הכי פחות חשוב בכתבה הזו, אבל הוא בכל זאת דורש התייחסות. אם תסירו את המדבקות הרבות שמרמזות על היכולת החשמלית של הרכב - תקבלו, ובכן, מיצובישי אאוטלנדר רגיל, על קווי המתאר המוכרים שלו. השינויים ביחס לגרסה הרגילה קלים בלבד, והם נוגעים לגריל הקדמי, שני פתחי התדלוק והצבע התכלכל של מכונית המבחן. אבל המדבקות לא הוסרו, כך שכיתובי ה-PHEV וסמלי החשמל הפזורים מסביב לרכב משכו קצת תשומת לב מהסביבה.

תא הנוסעים

כאן כבר יש כמה שינויים נוספים ביחס לגרסה הרגילה של האאוטלנדר. בלוח המחוונים ישנו שעון חיווי לטעינת הסוללות, ידית ההילוכים (למרות שאין הילוכים - תיכף תבינו) נראית אחרת לגמרי, ורשימת האבזור עשירה מאוד.

בסעיף הפינוקים ניתן למצוא כאן מושבי עור (קשים ולא מאוד מפנקים), כוונון חשמלי למושב הנהג וחימום גם לזה שלצידו, פנסי קסנון עם מערכת שטיפה, חיישני גשם ותאורה, תא מטען עם פתיחה חשמלית, כפתור התנעה, מראות צד עם קיפול חשמלי, מצלמת רוורס ועוד. רק על רשימה כזאת יש ג'יפונים שיגיעו למחיר של ה-PHEV, וזה עוד לפני שמדברים על מערכת ההנעה.

בנוסף יש גם מערכות בטיחות כמו בקרת שיוט אקטיבית עם שמירת מרחק ובקרת סטיה מנתיב. המערכות פועלות היטב, אבל משהו בתחושה בתוך האאוטלנדר מרגיש לא מספיק איכותי: הצפצופים של הבקרות השונות זהים ותכופים באופן מטריד, וכמוהם גם צלילי ההפעלה של בקרת האקלים ועזרים אחרים; הפלסטיקה פשוטה, והתפעול של המערכות מרגיש קצת מיושן. מסוג הדברים שלא עוברים דרך המפרט.

המרווח במושב האחורי מצוין, אבל שימו לב - מיצובישי אאוטלנדר PHEV משווק רק עם 5 מקומות ישיבה. כלומר, בשלב זה יכולים כ-80% מרוכשי האאוטלנדר לוותר על הגרסה החשמלית. תא המטען גדול ושימושי, על אף שהרצפה הוגבהה בשל הסוללות.

אפליקציית השליטה

לאחר דקה קצרה של הורדה מחנות האפליקציות ועוד כמה הקשות של מספרים ואותיות, הסמאטרפון שלי מסונכרן עם האאוטלנדר. באמצעות האפליקציה ניתן לתכנן את שעות הטעינה - שימושי בעיקר במדינות שיש בהן תעריפים משתנים, או ללקוחות עם מסלולים כאלו בחברת החשמל הישראלית. בנוסף מאפשרת האפליקציה להדליק את מערכת המיזוג והתאורה לפני הכניסה לרכב, וכדי שזה יקרה צריך להיות חיבור באמצעות רשת אלחוטית בין הרכב לסמארטפון. אבל כאן הבעיה נוצרת: כשאתם בבית, הרכב חונה בחוץ והטלפון מתחבר אליו - מאבד הסמארטפון את יכולות הגלישה, שכן החיבור לרכב ברשת הפנימית בא על חשבון החיבור לרשת האינטרנט. הממ.

נוחות נסיעה

כמעט 400 קילו נוספו למיצובישי אאוטלנדר PHEV ביחס לאחיו הקונבנציונאלי. כדי להתמודד עם ההשמנה הזו, נאלצו מהנדסי מיצובישי להקשיח את מערכת המתלים באופן די משמעותי. האאוטלנדר PHEV, כתוצאה מכך, קצת פחות נוח ומשכך בתוך העיר - אך ההקשחה שיפרה את איכות הנסיעה בכבישים בין עירוניים, ולטעמנו מדובר בשינוי מבורך. האאוטלנדר החשמלי כבר לא ספינתי ומתנדנד.

התנהגות כביש

הקדמנו הפעם את הפרק הזה, גם כי הוא קשור באופן ישיר למערכת המתלים בה עסקנו בסעיף הקודם, ובעיקר כדי לפנות מקום לפרקים החשובים באמת של המבחן הזה. ובכן, האאוטלנדר לא ספורטיבי או מהנה בשום צורה שהיא, וממש לא ציפינו שהוא יהיה כזה. אבל כן חשוב לציין שתוספת המשקל והקשחת המתלים תרמה בהחלט ליציבות הכיוונית של האאוטלנדר PHEV, והוא מרגיש בטוח ומרוסן קצת יותר מאחיו הבנזיני.

יחידת ההנעה

למיצובישי אאוטלנדר PHEV יש שני מנועים חשמליים, אחד לכל זוג גלגלים. בנוסף, ישנו מנוע בנזין בנפח 2.0 ליטר. כל עוד הסוללה טעונה, הרכב יסע בכוח החשמל בלבד - למעט במצב של האצה חזקה במיוחד, אז מנוע הבנזין יצטרף ויעביר את הכוח לגלגלים הקדמיים. כאשר אוזל החשמל מן הסוללות, מיצובישי אאוטלנדר PHEV לא הופך להיות אאוטלנדר רגיל, אלא אאוטלנדר היברידי: הכוח של מנוע הבנזין מוזרם לסוללה, וזו מצידה מניעה את הגלגלים. בהאטה או בעצירה, מנוע הבנזין פורש למנוחה קצרה.

אין כאן תיבת הילוכים, שכן מנוע הבנזין עובד רק במהירויות מסוימות ולכן יכול להסתפק ביחס העברה בודד. המנועים החשמליים לא תלויים בסל"ד כלשהו, כך שגם עבורם אין צורך בתיבת הילוכים.

ואיך זה עובד?

כדי להשתמש במיצובישי אאוטלנדר PHEV, יש צורך בעמדת טעינה ביתית. מבחינה טכנית, ניתן לרכוש כבל טעינה ולחבר אותו לשקע הביתי; אבל כרגע הפרוצדורה הזו אסורה במדינת ישראל, כך שאם תבחרו לציית לחוק תיאלצו לרכוש עמדת טעינה מחברת "ג'ינרג'י" בעלות של כ-5,000 שקל.

נציג החברה הגיע לביתי בכדי להתקין את העמדה, ובתוך פחות מ-3 שעות ניצבה בחניה הפרטית עמדת טעינה לתפארת. העמדה ניתנת להתקנה גם בבניינים רבי קומות, ובלבד שישנה חניה קבועה השייכת לדירה.

טעינה מלאה של הסוללות אורכת כ-3 שעות וחצי. כשהן מלאות, מצביע מד הטווח על כ-35 ק"מ של נסיעה חשמלית שניתן לבצע. שלא כמו במכוניות סטנדרטיות, כאן הטווח יתארך ככל שהנסיעה תהיה עירונית ופקוקה יותר. בכל מקרה זה יהיה סביב ה-35 ק"מ, עם סטיות קלות לפה ולשם.

הנסיעה באמצעות החשמל שקטה לחלוטין, כמובן, ומעניקה חוויה יוצאת דופן - בעיקר בתוך העיר. לא פעם מצאנו את עצמנו פשוט מכבים את הרדיו כדי ליהנות מהשקט המחשמל. יציאה מחוץ לעיר מתבצעת אף היא באמצעות הסוללות, אך במהירות גבוהה חודרים קצת רעשי רוח וכביש לתא הנוסעים. צריכת הדלק בשלב הזה היא אפס.

האצה חזקה, ומנוע הבנזין נכנס לפעולה בליווי צליל מחוספס מעט. בשיוט מהיר ובכל מצב שאיננו האצה חזקה, מנוע הבנזין פועל כגנרטור בלבד - ובמצב זה הוא שקט למדי, ולבטח שקט יותר מאאוטלנדר רגיל.

הנתון הרשמי, אגב, מדבר על הספק משולב של 203 כ"ס. ובכן, נהגנו כבר על כמה וכמה מכוניות בהספק שכזה - והאאוטלנדר החשמלי לא מרגיש חזק כמו רכב עם 203 כ"ס. לא שחסר לו כוח למשימות השגרתיות, ממש לא; אבל גם אל תחשבו שקניתם כאן את גרסת הביצועים.

כמה היא צורכת?

עלות החשמל המשוערת לטעינה מלאה של הסוללות, כזו שמספיקה ל-35 ק"מ, היא כ-8 שקלים - או אם נתרגם את זה למונחי כסף, יוצא ששילמנו שקל עבור כל 4.37 ק"מ, ובתרגום לשפה מוכרת: העלות מקבילה לצריכה של 32.3 ק"מ לליטר, במחירי בנזין של 7.4 שקל. זו העלות כשנוסעים על חשמל.

מרבית האנשים יכולים להסתפק בזה לנסיעות היומיומיות, וליהנות מעלות השווה ל-32.3 ק"מ לליטר וגם משקט מוחלט ומתדמית ירוקה. זה בהנחה ולא נוסעים יותר מ-35 ק"מ ביום, או למעלה מזה בהנחה ויש עמדת טעינה במקום העבודה. בשביל הסיטואציות שבהן נדרשת נסיעה לטווחים רחוקים יותר, האאוטלנדר PHEV משתמש במנוע הבנזין וצורך כ-12-13 ק"מ לליטר. כמו אאוטלנדר רגיל, פחות או יותר.

סיכום

היועצים הטלפוניים של iCar רגילים לשיחות משני סוגים של נהגים. יש את אלו שנוסעים הרבה מעל הממוצע, 30-40 אלף ק"מ בשנה, וחייבים לקצץ בהוצאות הדלק; ויש את מי שנוסע מעט, בעיקר באיזור העיר, וצריכת הדלק עבורו היא שיקול משני. עבור הקבוצה הראשונה, מיצובישי אאוטלנדר PHEV לא יהיה פתרון אמיתי. עבור הקבוצה השניה, הוא יענה על בעיה שבכלל לא קיימת. אז מיהם הלקוחות של הרכב הזה?

כרגע, מיצובישי אאוטלנדר PHEV יתאים למי שמחפש אווירה שונה, אמירה סביבתית וחוויה יוצאת דופן של נסיעה על חשמל. החסכון בעלויות הוא לא באמת הסיפור ברכב שעולה 225,000 שקל. תמורת סכום דומה ניתן לקנות את יונדאי סנטה פה המגודל, פורד אדג' הכוחני או אודי Q3 היוקרתי - וגם את מיצובישי אאוטלנדר PHEV, ולפחות לטעמנו האופי הייחודי של המיצובישי לא נופל מאף אחד מהיתרונות של רכבי הפנאי האחרים שהוזכרו כאן. ובמחשבה לעתיד, כנראה שהכיוון שלו יהיה זה שיוביל את תעשיית הרכב בשנים הבאות.


לדגמי מיצובישי בישראל - מיצובישי

פורסם לראשונה ב- 14.08.14

למאמר זה התפרסמו 6 תגובות